תביעה לתשלום דמי חכירה לשנים

לפני תביעה לתשלום דמי חכירה לשנים 2003-2010 בסך של 8,172 ₪ אותה הגיש מינהל מקרקעי ישראל נגד הנתבעים, אב ובנו. נתבע 2, האב, לא התגונן. מטעם התובע הוגש תצהירה של גב' לילי ברודצקי, מטעם נתבע 1 הוגש תצהירו. ביום 28.6.11 התקיים דיון בתביעה. אין מחלוקת כי בשנת 1988 נתבע 1 קיבל מאביו, נתבע 2, בהעברה, ככל הנראה במתנה, זכויות בשליש מהמגרש אותו חכר האב מהמינהל. המינהל נתן הסכמתו להעברה. לטענת הנתבע, משקיבל 1/3 מהזכויות במגרש, עליו לשלם 1/3 מדמי החכירה בלבד. לטענת התובע, מדובר במגרש אחד, שהחבות ביחס לדמי החכירה לגביו היא של שני הנתבעים יחד ולחוד. באשר לחלוקה הפנימית ביניהם, אין זה עניינו של המנהל, שגובה תשלום על נכס ולא על חלקים של זכויות. דמי חכירה אינם משולמים משנת 1991 אך התביעה היא ביחס לשנת 2003 ואילך. 5. נתבע 1 הצהיר כי חתם על שטר העברת הזכויות מתוך הבנה כי מאחר ומקבל 1/3 מהמגרש, יחולו עליו הזכויות והחובות הכלולים בחוזה החכירה באופן יחסי לחלקו במגרש ועל סמך כך חתם על שטר העברת הזכויות (סע' 5 לתצהירו). נתבע 1 העיד: "ש. שניכם על אותו מגרש? ת. כן. בבלוק של 3 קומות. כולם גרים במבנה אחד". (עמ' 3 ש' 15). 6. בשטר העברת הזכויות נכתב: "מקבלי ההעברה מצהירים כי קראו את 'חוזה השכירות' ומקבלים על עצמם את כל הזכויות והחובות הכלולים בו כאילו נחתם חוזה השכירות על ידם מלכתחילה...מקבלי ההעברה מסכימים בזה כי משך תקופת השכירות ופרטי המושכר המפורטים בחוזה השכירות המקורי ישארו בעינם ומצהירים כי דמי השכירות שהם חייבים בתשלום לפי 'חוזה השכירות' הם 80.54 שקל לשנה. השכירות המתחילה ביום 1.4.1988". (נספח ב' לתצהיר מטעם המינהל). 7. בחוזה השכירות המקורי נקבעו דמי החכירה השנתיים כדלקמן: "דמי חכירה שנתיים בשיעור של 5% מההפרש בין הערך היסודי של המגרש לבין דמי חכירה החד פעמיים (להלן - 'יתרת הערך היסודי של המגרש') המהווה 20% מהערך היסודי של המגרש המסתכמים ב- 104 ש' (להלן 'דמי החכירה היסודיים')" (סע' 6.א.2 לחוזה החכירה מיום 30.5.1982, נספח א' לתצהיר מטעם המינהל). 8. סע' 6.ד לחוזה החכירה קובע כי דמי החכירה, כולל קרן וריבית, אם תגיע לפי סע' 8 לחוזה (הקובע ריבית בשעור הגבוה ביותר שנקבע בחוק עבור כל סכום שבפיגור, בתוספת הצמדה כאמור בסע' 6.ד), יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, ואף ישנו מקום בסע' זה למלא את המדד היסודי הנכון ביחס אליו, אלא שסע' 6.ד מחוק בקו, ולא מולאו בו הנתונים הנוגעים למדד המחירים לצרכן. יוצא, כי דמי החכירה השנתיים עומדים על 80.54 ₪ לשנה ואין הצמדה. על סכום זה ששולם באחור חלה ריבית בשעור המרבי הקבוע בחוק, בהתאם לסע' 8 להסכם החכירה. סע' 8 מפנה ביחס לתוספת הפרשי הצמדה לסע' 6.ד לעיל. 9. מאחר ונושא מחיקתו של סעיף 6ד. הנ"ל לא הוזכרה בטענות הצדדים ובדיון שנערך בבית המשפט נשלחה לצדדים החלטה על פיה היה ומי מהם מבקש להתייחס לטענה זו יעשה כן עד לא יאוחר מיום 13.7.11. רק הנתבע התייחס לכך. 10. באשר לטענתו של הנתבע לפיה אינו חייב בתשלום מלוא דמי החכירה אלא חלקם בלבד, הרי, משנקבע בהסכם מפורשות סכום דמי החכירה, איני מקבלת טענה כי סבר שסכומם ייגזר באופן יחסי לחלק המועבר אליו. אציין, כי אין המדובר בשליש מהמקרקעין אלא בקומה אחת ממבנה בן 3 קומות המצויות בשטח. מדובר בהעברת זכויות ביחידה אחת של מקרקעין, אשר הזכויות בה מוחזקות על ידי שניים במשותף. לפיכך, הנני קובעת כי הנתבע חב במלוא דמי החכירה, יחד ולחוד עם הנתבע 2, בגין השנים 2003 ועד 2010, אשר נתבעו. 11. נותר לאור האמור לעיל לקבוע האם יצורפו לסכומים אלו ריבית והצמדה. 12. לאור העובדה כי הנתבע היה מוכן לשלם ולו חלקו של סכום החוב, והמינהל סרב לקבל ממנו תשלום כלשהו (עדות גב' ברודצקי, עמ' 2 ש' 13-14), ולאור העובדה כי בחישוביו של המינהל נפלה טעות, איני מוצאת כי ראוי לחייבו בהפרשי ריבית על מלוא התקופה. באשר להפרשי הצמדה, הרי כאמור בסעיף 8 לעיל, החוזה בין הצדדים קובע כי אין לצרף הפרשי הצמדה. על כן חיובו של הנתבע 1 הינו נומינלי על פי חוזה החכירה. 13. לאור כל האמור אני מורה כדלקמן - א. נתבע 2 ישלם לתובע סך בשקלים חדשים השווה ל-104 שקלים ישנים, ללא הפרשי הצמדה, בתוספת הפרשי ריבית מקסימלית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, וזאת לכל אחת מהשנים 2003-2010. הפרשי הריבית ייווספו מיום ראשון לינואר בכל שנה. ב. נתבע 1 ישלם לתובע סך של 80.56 ₪ לכל שנה מהשנים 2003-2010. בגין שליש מסכום זה, אותו מוכן היה הנתבע לשלם, לא יחול חיוב בהפרשי ריבית. בגין שני שלישים מסכום זה, תחול תוספת הפרשי ריבית מקסימלית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. הפרשי הריבית יתווספו מיום ראשון לינואר בכל שנה (כאמור, ללא הפרשי הצמדה). ג. חיובי הנתבעים הינם יחד ולחוד עד גובה חיובו של הנתבע 2. 14. התובעת תגיש פסיקתא לחתימה בהתאם לאמור לעיל , וזו תועבר להתייחסות נתבע 1 טרם תיחתם. הפסיקתא תוגש עד ליום 15.9.11. 15. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת הפסיקתא שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 16. בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום, ג' אב תשע"א, 03 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. חכירה