בפסיקה מאוחרת צומצמה הלכת סוויסה. הכלל הבסיסי הוא אמנם גילוי מלא מתוך הנחה שהגילוי המלא יוביל לחקר האמת. אולם כבר נקבע בפסיקה כי ישנם מקרים בהם דווקא הגילוי המלא יביא לכך שהצד השני יוכל להתאים את גרסתו העובדתית לראיות של הצד השני, ובכך ימנע חקר האמת. 1. בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים וזאת לאחר שבין הצדדים התקיים הליך גילוי ועיון במסמכים. 2. הבקשה מוגשת ע"י יצחק רוסו - התובע והנתבע שכנגד (להלן המבקש) כנגד הנתבעות והתובעות שכנגד- "סלע" חברת שיכון בע"מ והסתדרות העובדים הלאומית (להלן- המשיבות ו/או סלע ו/או ה.ע.ל , בהתאמה). 3. הבקשה לגילוי ועיון מתייחסת לארבעה סוגי מסמכים בהם אדון אחד לאחד: מסמכים נוספים הקשורים לחברת פורמדיה. הקלטות ישיבות הועד המנהל של ה.ע.ל. עיון בתלושי שכר של בעלי תפקידים במשיבות. עיון בדו"ח החוקר הפרטי. 4. מסמכים נוספים הקשורים לחברת פורמדיה - בעניין זה טוען המבקש כי המשיבות סרבו להציג בפניו מסמכים הנמצאים ברשותם, אשר יש בהם כדי להצביע על מהות הכספים שהוצאו באמצעות חברת פורמדיה לצרכי פרסום, וכן את כל המסמכים הנמצאים ברשותה ושצורפו לקבלות ההוצאות שבגינן נתבע המבקש. המסמכים המבוקשים הינם מסמכים חיוניים להוכחת הגנתו. מנגד טענו המשיבות כי למבקש הועברו כל המסמכים שנמצאו במשרדי המשיבות הקשורים להתקשרות עם חברת פורמדיה. 5. לתגובת המשיבות צורף תצהיר מאת יאיר שלם - מנכ"ל ה.ע.ל (להלן- יאיר שלם) ממנו עולה כי המשיבות לא איתרו מסמכים נוספים הקשורים להתקשרות עם חברת פורמדיה לרבות המסמכים המבוקשים לעיל . עוד הוצהר כי המשיבות ערכו חיפוש מקיף ויסודי במשרדיהן והמסמכים שהועברו נמסרו זה מכבר למבקש. (סעיפים 4-6 לתצהירו של מר יאיר שלם). 6. הלכה פסוקה וידועה היא כי אם הצהיר בעל דין שאין בידיו מסמך פלוני , לא יוצא כנגדו צו לגילוי מסמכים, שכן אין הוא יכול לגלות מה שאין בידיו. ראה- י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה". הוצאת ניצן מהדורת 2011 , פרק 11 עמ' 11 והאסמכתאות שם). 7. לאור האמור הבקשה לגילוי מסמכים נוספים הקשורים לחברת פורמדיה, נדחית. 8. הקלטות ישיבות הועד המנהל של ה.ע.ל - המבקש טוען כי המשיבות התחמקו ממסירת הקלטות בטענה שאינן ברשותן ונלקחו על ידי המשטרה. אף אם טענה זו נכונה היה על המשיבות למסור למבקש את המסמכים אשר הותירה המשטרה בידיהן וכן רשימה של קלטות ומסמכים שנלקחו ע"י המשטרה, רשימה המצויה בידי המבקש. מנגד טענו המשיבות כי הקלטות של ישיבות ועד המנהל נלקחו ע"י המשטרה במסגרת החקירה שהתנהלה. בידי ה.ע.ל נותרו 3 הקלטות בלבד אשר הדיונים בהם עוסקים בנושאים שאינם רלבנטים למבקש. לתגובה צורף כנספח א' אישור המשטרה בעניין זה . 9. לתגובה צורף כאמור נספח א' מסמך מיום 11.4.07 בחתימת רס"ן ערן בוחניק העולה בקנה אחד עם טענת המשיבות על פיהן המשטרה קיבלה מה.ע.ל קלטות שמע ופרוטוקולים ועד מנהל וביניהם 20 קלטות שמע ע"פ רשימה מצורפת, וכן פרוטוקולים ועד מנהל בשנים 2002-2005 (3 קלסרים). למסמך צורפה רשימה המתארת את סוג הישיבה, תאריך ומספר הקלטות. לאור האמור ומשהנני סבורה כי אישור זה ממצה את כל בקשות המבקש ממנו עולה כי המסמכים אינם ברשות המשיבות, הבקשה לגילוי הקלטות נדחית. 10. עיון בתלושי שכר של בעלי תפקידים במשיבות - במסגרת בקשתו הסכים המבקש להסתפק בחשיפת משכורתו החודשית המלאה והמדויקת של יושב ראש הסתדרות העובדים הלאומית בשנים 2007-2008 וכן בקבלת תצהיר עלות שכרם של בכירי ה.ע.ל וחברות הבת - מנכ"ל ה.ע.ל , יו"ר סלע ו/או מנכ"ל סלע תוך פירוט עלות שכרם הכוללת של עובדים הממלאים את תפקידו של המבקש או תפקידים מקבילים. לטענת המבקש מסירת הנתונים הינה חיונית על מנת שיוכל להוכיח את טענות ההגנה בפני התביעה שכנגד. כמו כן נטען כי הדבר יאפשר לבית הדין להכריע בשאלות השנויות במחלוקת. מנגד התנגדו המשיבות לבקשה מאחר ואין כל אפשרות למנוע זהות בעל התפקיד המדובר ויש בכך פגיעה משמעותית בפרטיותם של אותם עובדים, ללא כל הצדקה. עוד נטען כי אין כל רלוונטיות לשכרם של נושאי תפקיד בה.ע.ל ובסלע כיום, כאשר ההנהלה התחלפה ונפח הפעילות אינו דומה כלל לנפח הפעילות בתקופת המבקש באופן שלא ניתן ללמד מנתונים אלה דבר בנוגע לתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. בנוסף נטען כי יש לדחות הטענה כי חשיפת נתוני השכר הינם נתונים המפורסמים לכלל הציבור - אף אם נתונים אלה חשופים לביקורת מבקר המדינה, אין המשמעות כי חשופים הם בפני כולי עלמא. המשיבות מנועות מלגלות מסמכים אלו מכח חוק הגנת הפרטיות התשמ"א ומכח סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 11. הלכה ידועה היא כי: "מדיניותם של בתי הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא "מבחן הרלבנטיות" ("מבחן הזיקה") תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים...המבחן המרכזי להתרת גילוי מסמכים שיש להם זיקה לצד ג' , הוא שאלת הזיקה של אותם המסמכים לעניין העומד לדיון בבית הדין, ומידת הנזק שיגרם לצד ג' אם יגולה המסמך" (י. לובוצקי, שם, שם, בעמ' 8 והאסמכתאות שם). 12. כעולה מתצהירו של יאיר שלם אשר צורף לתגובה, אין כל רלוונטיות לשכרם של נושאי תפקידים במשיבות היום שכן ההנהלות התחלפו ונפח הפעילות אינו דומה לנפח הפעילות בתקופת עבודת המבקש. (ראה סעיף 9 לתצהיר) 13. בנסיבות אלה כאשר מחד, רלוונטיות הפרטים אודות שכר אותם עובדים קרי מבחן הזיקה מוטל בספק, נוכח פרק הזמן שחלף מיום שביצע התובע את התפקיד ועד היום ומאידך הפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים הינה ודאית שעה שעסקינן בשני עובדים בלבד אשר ברי כי חשיפת שכרם נוכח תפקידם תוביל לגילוי זהותם ולאור ההלכות שהותוו בבתי המשפט בכלל, ובבתי הדין בפרט, באתי לכלל מסקנה כי אין להתיר את הגילוי המבוקש. 14. אשר לבקשה לגילוי משכורתו החודשית והמדויקת של יו"ר ה.ע.ל בשנים 2007-2008, משהמבקש לא שימש כיו"ר ה.ע.ל לא ברורה רלבנטיות הפרטים והצורך בגילוי בפרט כאשר מעברו השני של המתרס קיימת פגיעה ברורה בנתונים אישיים של צד שלישי. לאור האמור לעיל, דין הבקשה לחשיפת מסמכים אלה, להידחות. 15. עיון בדו"ח החוקר הפרטי - בעניין זה טען המבקש כי במסגרת תצהיר גילוי מסמכים מסרו המשיבות על קיומו של דו"ח חקירה פרטי כנגד המבקש אך סירבו לחשפו בנימוק סתמי כי חלה על הנושא הלכת סוויסה. לטענת המבקש, הנטל להוכיח כי התקיימו במקרה זה הנסיבות החריגות בהן יש להטיל חיסיון על המסמכים או לדחות את העיון בהם לשלב מתקדם יותר של המשפט רובץ על כתפי הצד הטוען לחיסיון, במקרה זה על המשיבות. על המשיבות להניח בפני בית הדין תשתית ראייתית כיצד ישובשו ההליכים ותימנע חשיפת האמת, אם יתקיים העיון במסמך, במועדו. עוד נטען כי בפסיקה מאוחרת צומצמה הלכת סוויסה. מנגד טענו המשיבות כי מקרה זה חוסה במסגרת המקרים בהם עוסקת הלכת סוויסה. הכלל הבסיסי הוא אמנם גילוי מלא מתוך הנחה שהגילוי המלא יוביל לחקר האמת. אולם כבר נקבע בפסיקה כי ישנם מקרים בהם דווקא הגילוי המלא יביא לכך שהצד השני יוכל להתאים את גרסתו העובדתית לראיות של הצד השני, ובכך ימנע חקר האמת. זהו המצב במקרה זה. משדו"ח החקירה מכיל פרטים הסותרים טענותיו העובדתיות של המבקש בנסיבות העניין, עיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את המבקש לשיבוש ראיותיו ודבר זה לא יסייע לחשיפת האמת ולקיום דיון הוגן אלא ההיפך. המשיבות מוכנות לחשוף את דו"חות החקירה רק לאחר קבלת תצהיר עדות ראשית של המבקש. לחילופין מוכנות המשיבות להעביר את הדו"ח לעיונו של בית הדין על מנת שיוכל להתרשם בעצמו מהנושא. 16. בתצהירו של יאיר שלם הצהיר הלה כי בדו"ח החקירה קיימים פרטים הסותרים את טענות המבקש בכתבי טענותיו בנוגע לנושא ספיציפי ובנסיבות העניין עיון בדו"ח החקירה בשלב מוקדם עשוי להביא לשיבוש ראיות. (סעיף 13 לתצהיר) לאור האמור ובכדי ליתן החלטה מושכלת בדבר החלת הלכת סוויה ובין היתר החריגים שהותוו שם, בנסיבות מקרה זה, הנני סבורה כי האיזון הנכון והמתאים הוא לפעול בהתאם להסכמה החלופית שהובאה בתגובת המשיבות לפיה המשיבות יעבירו את דו"ח החוקר הפרטי לעיונו של בית הדין ולאחר מכן תינתן החלטה מתאימה בעניין. 17. הקביעה לעיל אף עולה בקנה אחד עם ההלכות שהותוו בפסיקה, כך למשל פסק בית המשפט המחוזי כאשר נדרש לסוגיה של גילוי דו"ח ביקורת פנימית אצל מעביד- "האיזון הנכון בין האינטרסים של בעלי הדין הינו שבית המשפט יקבל לידיו את דוח הביקורת הפנימית, יעיין בו, ורק לאחר מכן יתן את החלטתו בעניין זה. באופן זה אל תהיה הסמכות בידי הבנק ופקידיו להחליט אילו מסמכים יש לגלות למשיבים, ומאידך לא יווצר מצב בו יקבלו המשיבים לידיהם מסמך שאינו רלוונטי להגנתם והפוגע באינטרס של הבנק לשמירה על זכותו של עובדו לשעבר בפרטיות". (י. לובוצקי, שם, שם בעמ' 9 והאסמכתאות המצוטטות שם). 18. הדברים מתאימים אף לענייננו מקום בו נטען כי חשיפת הדו"ח עשויה להביא לשיבוש ראיות ולמנוע חשיפת האמת. משכך, הנני מורה למשיבות להעביר לבית הדין, במעטפה סגורה, בתוך 3 ימים מהיום את דו"ח החוקר הפרטי. לאחר קבלתו תינתן החלטה בדבר חשיפתו. 19. סיכומם של דברים - הבקשות לחשיפת מסמכים נוספים הקשורים לחברת פורמדיה, קלטות ישיבות הועד המנהל של ה.ע.ל, עיון בתלושי שכר של בעלי תפקידים במשיבות - נדחות. באשר לבקשה לעיון בדו"ח החוקר הפרטי - המשיבות יגישו לבית הדין בתוך 3 ימים מהיום את דו"ח החוקר הפרטי במעטפה סגורה.לאחר קבלת הדו"ח תינתן החלטה משלימה . 20. הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון לאחר מתן החלטה בבקשה לחשיפת דו"ח החוקר הפרטי. הלכת סוויסה