נגד שלושת המשיבים הוגש כתב אישום המייחס לשלושתם עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בצוותא. הנטען בכתב האישום הוא כי בתאריך 1/7/11 בשעה 22.45 כקילומטר צפונית למחלף חורשים על כביש מס' 6 ביצעו שוטרים חיפוש ברכב מסוג מיצובישי ובו נמצאו על שטיחון שעל ריצפת המושב שליד הנהג בשקית ניילון 60 פלטות של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 6012.85 גרם נטו. כתב האישום מייחס את החזקת הסמים הנ"ל לשלושת המשיבים בצוותא חדא. ב"כ המשיבים לא חלקו על כך כי נגד המשיב 1 שנהג ברכב הנזכר לעיל ישנן ראיות לכאורה ועל כן לא טענו באשר למצב הראיות בכל הנוגע למשיב זה. טענותיהם התמקדו במשיבים 2-3 ולטעמם אין כנגד משיבים אלה ראיות לכאורה ולחלופין יש בראיות שנאספו משום כרסום כה משמעותי עד כי יש בו כדי להביא לשחרורם של המשיבים ממעצר. אין חולק כי המשיב 1 נסע ביום האירוע בכרב המיצובישי בו נתפסו הסמים כאמור. המחלוקת נטושה סביב רכב אחר - רכב מזדה אשר לטענת התביעה בו נסעו המשיבים 2-3 ואשר לפי טענת התביעה הם ליוו את המשיב 1 לכל אורך דרכו ולמעשה היוו חלק בלתי נפרד מפעילותו שלו ובכך אף הם שותפים לכל מעשה אשר ביצע. כבר בהודעה הראשונה שמסר המשיב מס' 1 במשטרה הוא אי/ר את הובלת הסמים ברכבו וציין כי נתבקש להוביל את הסמים מבאר שבע לג'לג'וליה על יד י אדם שאת פרטיו אינו יכול למסור. משנשאל עם מי שוחח בטלפון במהלך הנסיעה ציין כי היו אלה בעל הרכב בו נהג וכן בן דודו מוחמד עאסי עוד אישר המשיב 1 לאחר שנשאל בפירוש בענין זה, כי אכן התקשרו אליו ואמרו לו שלא לנסוע לכיוון ג'לג'וליה כיוון שיש מחסום של משטרה בדרכו, אך לא מסר את פרטי המתקשר מלבד כך שמדובר בגבר שדיבר בערבית. המשיב 1 שעד כה ענה על כל שאלה בפרוטרוט ופרט את חלקו שלו במפורט, משנשאל לפרטיו של אותו גבר, ציין כי הוא חפץ להתייעץ בעורך דין ואינו רוצה לסבך אנשים. הודעה נוספת נגבתה מהמשיב 1 ביום 4/7/11 ובפתחה הוא ביקש להתייעץ עם עורך דינו ולאחר שעשה כן, פתח תא דברו בכך כי את הודעתו הקודמת מסר לאחר שהיכו אותו. אם כך, פנתה אליו החוקרת , כי יספר את גרסתו. המשיב פתח בכך שהגיע אליו אדם שאינו מוכר לו וביקש כי תמורת 100 ₪ יוביל משהו מן הדרום ואז חדל מדבריו ומסר כי מעתה ישמור על זכות השתיקה כיוון שכל דבר מסבך אותו. לשאלה מי היכה אותו,השיב כי מדובר בעשרים שוטרים. לשאלה מדוע הוא שומר על זכות השתיקה, השיב כי יש לפנות בשאלה זו לעורך דינו. המשיב 1 חזר על כך כי במהלך הנסיעה שוחח בטלפון עם בעל הרחב שרחביל עודה ועם בן דודו מוחמד עאסי. משהטיחה בו החוקרת כי גם המשיבים 2-3 התקשרו אליו בזמן הנסיעה, אישר זאת המשיב 1 וציין כי הם עשו זאת כחבריו ומדובר היה בשיחה חברית ולא על מנת להזהירו מפני המחסום. בנוכחות המשיב 1 נפתח מכשיר הטלפון שלו ונבדקו השיחות הנכנסות האחרונות. משנשאל המשיב באשר לשיחתו הנכנסת של המשיב 2, אשר לדבריו התקשר אליו בשעה 22.30 לערך, הוא השיב: "דיברתי איתו שאלתי איפה הוא, הוא אמר שהוא בכניסה בג'לג'וליה ויש מחסום פקק לא מחסום אמרתי לו בסדר אני אתקשר שאני אגיע הביתה..." משהחוקרת הקשתה על המשיב ושהטיחה בו כי לא היה פקק במקום השיב המשיב אחד כי אולי המשיב 2 לא ראה. משנשאל האם שני המשיבים היו איתו בדרכו לדרום ובחזרה השיב כי אינו יודע. ב-5/7/11 נחקר המשיב 1 בפעם השלישית. משנשאל מדוע מסר המשיב 2 בחקירתו כי כלל אינו מכיר אותו השיב המשיב 1 כי כל הנראה עשה זאת המשיב 2 על מנת שלא להסתבך. משנשאל מדוע היה קטע בכביש 6 בו ירד מן הכביש ואח"כ עלה עליו בחזרה, השיב כי אינו זוכר ומשהוטח בו כי הוא והמשיבים האחרים נראים נוסעים יחדיו על כביש 6 השיב כי אינו יודע. סוף דבר מסר המשיב 1 כי אינו מכחיש כי נתפס איתו סם וחזר והדגיש כפי שעשה בהודעותיו הקודמות כי לא בעל הרכב הוא ששלח אותו וכי אין לו לבעל הרכב כל ידיעה על מטרת הנסיעה. המשיב 2 מסר בהודעתו מיום 2/7/11 כי בשעה 21.00 - 21.30 יצא לסיבוב בכפר, שם פגש את חמאדה עודה, עימו נסע לתחנת דלק ומשם לפתח תקוה. משחזרו, נעצרו על ידי השוטרים. השניים נעצרו על ידי השוטרים ביציאה מכביש 6 לכיוון כפר סבא. משהוטח בו כי הוא לא היה כלל בפתח תקוה וכי הגיע למקום מאזור רמלה, נשבע המשיב 2 כי לא היה כלל באזור זה. עוד מסר המשיב 2 כי המשיב 1 כלל אינו מוכר לו. בהודעתו השניה מיום 4/7/11 אישר המשיב 2 כי הוא נהג ברכב המזדה וכי נעצר במחלף של כביש 6. כן חזר על גרסתו כי נסע יחד עם המשיב 3 לתחנת הדלק בחגור ומשם לפתח תקוה ולראש העין. לכביש 6 עלה בראש העין. משהוטח בו כי המשיב 3 טען כי היו ברמלה, השיב כי המשיב 3 היה שיכור. משהוטח בו בעקבות כך, כי הלה לא היה שיכור וידע לענות במדוייק היכן היו, השיב: "לא מעניין אותי". לדבריו משנעצרו המשיב 3 הוא ששוחח בטלפון שלו ואם נאמר על ידי שוטר כי הנהג, דהיינו הוא ששוחח אותה עת בטלפון, אזי השוטר משקר. המשיב 2 חזר על כך כי אינו מכיר את משיב 1 וכן כי אין לו את מספר הטלפון שלו. משעומת המשיב 2 כי במכשיר הטלפון שלו מופיע אדם בשם הרהש, אלא שמספר הטלפון שלו הוא מספר הטלפון של המשיב 1 ציין המשיב 2 כי מעתה ישמור על זכות השתיקה. בפתח הודעתו השלישית שנגבתה ביום 10/7/11 ביקש המשיב 2 להתייעץ עם עורך דינו וכך נעשה. לאחר מכן הוטח בו כי על פי מחקרי תקשורת הרי שיש שיחות טלפון בינו לבין משיב 1, שלטענתו הוא אינו מכיר אותו לכל ועיקר. המשיב 2 השיב כי את דבריו מסר בהודעתו הראשונה. משהמשיך החוקר להקשות עליו בענין זה, השיב: "זכותי להתקשר למי שאני רוצה". עוד הטיח בו החוקר כי הנה ואכן הטלפון שלו באזור באשר שבע כאשר גם משיב 1 נמצא שם וכן כי הוא נמצא באזור באר שבע בזמן שמסר שנמצא בפתחי תקוה. על כך השיב במשיב 2: "יכול להיות שכל זה שקר, אתם יכולים להמציא את זה". המשיב 3 מסר את הודעתו הראשונה ביום 2/7/11 וציין כי נסע עם המשיב 2 לכיוון כביש 6. לדבריו היה שתוי ואינו זוכר לאן נסע עימו. בדרכם חזרה הביתה ביורדם במחלף כביש 6 במחלף כפר סבא - נעצרו על ידי המשטרה. משנשאל מדוע מסר לשוטרים במהלך מעצרו כי הגיעו מרמלה, השיב כי היה שתוי ואתה עת. בהודעתו מיום 5/7/11 ביקש המשיב 3 לשמור על זכות השתיקה. לאחר שבמהלך החקירה התייעץ עם עורך דינו, הכחיש כי הוא והמשיב 2 ליוו את המשיב 1 . הוא ציין כי הן את המשיב 2 והן את המשיב 1 הוא מכיר מהכפר אך אין ביניהם חברות קרובה. בתאריך 6/7/11 בוצע עימות בין המשיב 2 למשיב 3. תבחילתו התייעצו שניהם עם אותו עורך דין. משיב 3 הכחיש כי התקשר למשיב 1 סמוך לפני מעצרם. הוטח בהם על ידי החוקר כי כך אמר המשיב 2. המשיב 2 אמר בעימות כי מסר כי התקשרות זו נערכה על ידי המשיב 3 בטעות. ואף סיפר כי יש לו את מספר הטלפון של משיב 1 כיוון שהלה היה לקוח שלו במספרה. משנשאל המשיב 2 הכיצד משיב 1 מגדיר אותו כחבר שלו, השיב כי הוא מכיר אותו על פי כינוי הרהש ומשיב 2 ציין כי אם היה מוצג לו כהרהש, היה מציין שהוא מכיר אותו. השניים הבהירו לחוקר כי המשטרה מנסה לסכסך ביניהם. משהוצגו להם תדפיסים מכביש 6 והוטח בשניים כי הם התלוו למשיב 1, הגיב משיב 2 כי מדובר בשקר ואילו המשיב 3 מסר כי היה שיכור והדבר אינו מעניין אותו. ב-10/7/11 נחקר המשיב 3 פעם נוספת. בפתח חקירתו ביקש להתייעץ עם עו"ד ולאחר מכן הוצג לו פלט שיחות באשר לטלפון של משיב 2. הוא חזר על כך שהיה שיכור ואינו יודע דבר. גם משהוצג לו פלט המצביע על איכונם באזור באר שבע, חזר המשיב 3 על כך כי מסר את כל שהיה לו למסור. ראיות נוספות אשר בידי התביעה והמצויות בחומר החקירה: פלטים של חברת כביש 6 המעידים על כך כי שני כלי הרכב נסעו לדרום הארץ וחזרה לצפון הארץ. איני מתעכבת על טענות ב"כ המשיבים באשר לחלקי הדרך שאינם נצפים בפלטים, לאור המסקנות הסופיות ובאשר שאין לטענות אלה השפעה כלשהי על הממצאים הסופיים. נעשה איכון באשר למכשירי הטלפון אשר החזיקו כל שלושת המשיבים באותו מועד והסתבר כי הם נקלטו במהלך הנסיעה מג'לג'וליה לכיוון דרום והאיכונים מתייחסים לשני כלי הרכב בשעות דומות באתרים זהים, משמע מדובר בנסיעה עוקבת. במהלך החקירה הוקלטו המשיבים 2 ו-3 מבלי שידעו כי שיחתם מוקלטת. משיחה זו עולה כי השניים מוטרדים מכך שנושא כביש 6 עלה במהלך החקירה וכי הם חוששים שנושא זה יהיה בעוכריהם. כפי שאכן טענה התביעה מדובר בראיות נסיבתיות. השאלה האם מובילות ראיות אלה למסקנה כי המשיבים 2 ו - 3 הם שותפים להובלתו ולהחזקתו של הסם אשר נמצא ברכבו של המשיב 1. גם אם מובילות הראיות למסקנה כי השניים נסעו ברכב אחד בצמוד, או בסמוך לרכבו של המשיב 1 ועשו עימו מסלול דומה, יהיה על התביעה להוכיח באשר לעבירה שייחסה למשיבים אלה כי השניים ידעו, או למצער, כי היה עליהם לדעת בנסיבות הענין כי המשיב 1 מוביל ברכבו סמים. הראיות שבידי התביעה אכן מעלות כי שני כלי הרכב היו במקומות זהים בזמנים זהים. הראיות אף מעלות כי היה קיים קשר טלפוני בין שני כלי הרכב בזמנים הרלבנטיים. עוד מעלות ראיות התביעה כי גירסאות המשיבים הן בעייתיות ביותר ומעלות תמיהות רבות. סתירות רבות מצויות בין דברי המשיבים לבין עצמם כמו גם בין דברי המשיבים לבין הממצאים האובייקטיביים. סקירת גירסאות המשיבים כפי שנעשתה לעיל, מעלה כי תשובות שניתנו על ידיהם הן מתפתלות ומתחמקות ולא אחת הם בחרו לשמור על זכות השתיקה בשאלות מהותיות. גם ההקלטה שבוצעה בין המשיבים 2 ו - 3 מעלה תמיהה באשר לגרסאותיהם בנוגע למקום נסיעתם ומעלה את חששם מפני ממצאי החקירה הנוגעים לכביש 6 ואת מודעותם להשלכות ממצאים אלה על מצבם בחקירה. ולמרות כל האמור לעיל, האם ניתן להוכיח מכל אלה כי המשיבים 2 ו -3 ידעו, או כי היה עליהם לדעת כי המשיב 1 מוביל ברכבו סמים מסוכנים. ודוק: לא די בהוכחת ידיעה או בעצימת עיניים לגבי חשד כי מטרת נסיעתו של המשיב 2 היא לביצוע מעשה שאינו חוקי, אלא יש להוכיח כי השניים ידעו כי מדובר בהחזקת סם מסוכן. חומר הראיות שבידי התביעה אכן מעלה תמיהות רבות ביותר באשר לגירסת המשיבים 2 ו - 3. חומר ראיות זה גם מעלה חשד כבד ביותר באשר למשיבים אלה. אולם אין בכל אלה כדי להוכיח כי השניים ידעו כי מדובר בנסיעה למטרה בלתי חוקית בכלל ולהובלת/החזקת סמים בפרט. על כן ולאור האמור לעיל אני מורה על שחרורם של המשיבים 2 ו - 3 בכפוף לתנאים הבאים. כל אחד ממשיבים אלה יחתום על ערבות עצמית בסך של 10,000 ₪. בעניינו של כל אחד ממשיבים אלה תחתם ערבות צד ג' בסך של 10,000 ₪. בעניינו של משיב 2 תחתם הערבות על ידי מר X בחירה ת"ז X . בעניינו של משיב 3 תחתם הערבות על ידי מר עבד X ת"ז X . בעניינו של כל אחד מהמשיבים תעשה הפקדה במזומן של 2,500 ₪. תינתן ארכה להפקדת המזומן באשר לכל אחד מן המשיבים עד יום 18.7.11 בשעה 14.00. ובאשר למשיב מס' 1 לגביו לא נטענו טענות לגבי הראיות לכאורה ואכן קיימות ראיות לכאורה כי הלה העביר ברכבו כמות סם מסוכן מסוג חשיש העולה על 6 ק"ג. גם אם המשיב אינו " העבריין העיקרי" בפרשה זו של סחר בסם זה, הרי שהוא לא שיתף פעולה עם חוקריו בנושא זה ואין לדעת מיהו ששלחו להביא את הסם ולמי היה הסם מיועד. וכך נותר, למעשה, משיב זה כעבריין היחיד בפרשה זו וכנושא על כתפיו את מלוא ששת הקילוגרם ואין לו להלין אלא על עצמו. מדובר בכמות סם גדולה מאוד ובהעברתה ממקום למקום והגם שמדובר במשיב שהינו צעיר ואינו בעל עבר פלילי, לא מצאתי כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר במקרה מעין זה. משהמשיב ביצע מעשה חמור מעין זה, הרי שלא ניתן ליתן בו אמון ולטעמי לא תצלח חלופת מעצר כדי לצמצם באופן ניכר את הסיכון הרב שנשקף ממנו. על כן ובמצב דברים זה, לא היה אף מקום להפנותו אל שירות המבחן. העולה מן האמור לעיל, כי אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים נגדו. החזקת סמיםסמים