לפניי בקשתה של הגב' X לכך שיותר לה להצטרף להליך שבכותרת ("להשתתף בדיון") - הליך שעניינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד עיריית ירושלים. עניינה של הבקשה לאישור הוא בטענה לגביה ביתר של אגרת תיעול על-ידי העירייה. העירייה הגישה הודעת חדילה, לה מתנגד המבקש בהליך העיקרי (התובע). לאחר הצירוף, וככל שתצורף להליך, עותרת המבקשת לכך שבית המשפט זה יידחה הודעת חדילה שהגישה העירייה, וכן שיורה לעירייה להמציא לה וליתר חברי הקבוצה פרטים ומסמכים שונים בקשר עם אגרת תיעול; אגרה שלגביה היא קיבלה, לדבריה, חשבון מתוקן מהמשיבה (מ/1), אשר הונפק עקב הודעת החדילה. בקשתה של המבקשת להשתתף בדיון נתלית בעיקרה בסעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. לפי סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית להשתתף בדיונים אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן, וכן - לשם הגנה על עניינו של אותו חבר קבוצה. סעיף קטן (ג) קובע שהוראה זו תחול גם לעניין השתתפות בדיונים בבקשה לאישור, בשינויים המחויבים. משעה שמצויים אנו בשלב המקדמי של בירור התנגדות להודעת חדילה שהגיש המבקש בהליך העיקרי וטרם בירור הבקשה לאישור לגופה, מצויים אנו לכאורה בגדרי סעיף קטן (ג). וכעת לטענות שבבקשת ההצטרפות: גב' אזוב ("המבקשת") קיבלה, כאמור, חשבון מתוקן מהעירייה (מ/1). לפי חשבון זה - שנשלח על-פי הכתוב בו, בעקבות הבקשה לאישור שהוגשה נגד העירייה - הופחתו חובות אגרת התיעול בהם חויבה המבקשת בעבר. אגרת התיעול העדכנית הועמדה, לפי החשבון המתוקן, על סך 4,810 ₪. המבקשת, בעיקרו של דבר, מלינה על כך שהעירייה לא שלחה לה, לטענתה, את כל הנתונים הרלבנטיים על מנת שתוכל לבחון אם החיוב המעודכן תואם את האמור בהודעת החדילה. היא טוענת עוד, שלפי דבריו של אחד מעובדי העירייה עימו היא שוחחה בטלפון, היתרה לתשלום של אגרת התיעול צריכה הייתה להיות 4,545 ₪, כלומר - 265 ₪ פחות ממה שנכתב בחשבון המתוקן. המבקשת דורשת, כאמור, לדחות את הודעת החדילה של העירייה מכיוון שלא ניתנו "לחברי הקבוצה" הנתונים הדרושים לבדיקת החישוב; ולחלופין, שבית המשפט יורה לעירייה לספק לכל אחד מחברי הקבוצה את כל הנתונים הדרושים לבדיקת החישוב, ורק לאחר בדיקת החישוב - לדון בבקשת החדילה. בקשת ההצטרפות הוגשה ביום 2.9.2012 - זמן קצר לפני מועד דיון שנקבע בבקשה עצמה ליום 5.9.2012. המבקשת התייצבה לדיון זה. המבקש בהליך העיקרי (התובע) הסכים להצטרפות גב' אזוב להליך. אלא שבדיון זה לא הייתה התייצבות של המשיבה והוא נדחה. בהחלטה שניתנה באותו מועד נקצבו מועדים להגשת תשובת העירייה לבקשת ההצטרפות ולהגשת תגובת המבקשת לתשובה. בתגובתה - המשיבה התנגדה לבקשת הצירוף ממספר טעמים. הטעמיה העיקריים שנמנו על-ידה הם, שהמבקשת גב' אזוב אינה מנויה על חברי הקבוצה ומשכך אין להתיר לה להשתתף בדיונים; ושהשתתפותה של המבקשת אינה דרושה לשם ניהול יעיל והוגן של התובענה או לשם הגנה על עניינה הפרטני. בתגובה שהגישה המבקשת לתשובת העירייה חולקת היא על טעמים אלה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהוגש, באתי לכלל מסקנה שאין מקום לקבל את בקשת ההצטרפות של גב' אזוב ודינה להידחות. אלה טעמיי: ראשית, העותרת אינה אחת מחברי הקבוצה הפוטנציאלית שלגביה מבוקש אישור התובענה כייצוגית. חברי הקבוצה הוגדרו בסעיף 69 לבקשה לאישור כמי ששילמו אגרת תיעול בעשרים וארבע החודשים שקדמו להגשת הבקשה. עיון בתצהירה של המבקשת תומך בטענת העירייה, שלפיה המבקשת לא שילמה את אגרת התיעול. מהבקשה עצמה אף ניתן להבין שהמבקשת לא שילמה את אגרת התיעול; לא כל שכן - לפני מועד הגשת הבקשה לאישור. המבקשת אף לא הכחישה טענה זו של העירייה בתגובה לתשובה. משכך, לא קמה לה עילת השבה אף אם תאושר התובענה כייצוגית והתביעה תתקבל, שכן אין מה להשיב לה (השוו, רע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (לא פורסם, 13.2.2011) בסעיף 27 לפסק-דינה של כב' השופטת א' חיות). בעצם הגשת הודעת חדילה או במשלוח החשבון המתוקן המתייחס לבקשה לאישור למבקשת אין כדי להפוך אותה לחברת קבוצה, כפי שהיא טוענת. בנסיבות אלה, ספק רב אם סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות חל בעניינה של המבקשת. בהקשר זה יצוין, שלא נעלמו מעיניי טענותיה החלופיות של המבקשת לפיהן יש לצרפה להליך לפי תקנות שונות לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בטענות אלה שנטענו בסתמיות וכלליות לא מצאתי ממש, וממילא ספק אם צירוף כזה הוא אפשרי נוכח תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (ראו, ת"צ 2020-09 אהרוני נ' דקל (לא פורסם, 3.7.2011) בפסקאות 11-10). שנית ועיקר, איני סבור שקיימת הצדקה לצירופה של המבקשת להליך לפי אמות המידה שנקבעו בסעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת אף תחת ההנחה שחוק תובענות ייצוגיות מאפשר לצרפה לדיון חרף העובדה שאין היא נמנית על חברי הקבוצה הפוטנציאלית. אפרט: המבקשת טוענת שצירופה דרוש לשם הגנה על "עניינה האישי". בטענה זו לא מצאתי ממש. אכן, הדיון בהודעת החדילה עשוי לכרוך בחובו שאלות שיש להן קשר לעניינה של המבקשת. חרף זאת, מקובלת עליי טענת העירייה שהשתתפותה של המבקשת בדיון אינה דרושה על מנת להגן עליה. המבקשת לא תינזק בין אם תתקבל ההתנגדות להודעת החדילה ובין אם לאו (התנגדות לה היא מבקשת להצטרף), שכן אין בכך כדי למנוע מהמבקשת ליזום הליך משפטי פרטני נגד העירייה ולהעלות במסגרתו את כל טענותיה. ההכרעה בהתנגדות להודעת החדילה אינה יוצרת מעשה בית-דין כלפיה (כפי שהיא טוענת בתגובה לתשובת העירייה ובשונה מתנאי סעיף 24 לחוק). משמעותה של הכרעה כזו היא בשאלה אם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית תמשיך להתנהל או שמא היא תידחה. כך או כך תהא המבקשת רשאית להגיש תביעה פרטנית. לא עלה גם בידי המבקשת לשכנע, שצירופה דרוש לשם ניהול יעיל והוגן של הדיון. המחלוקת בין המבקש בהליך העיקרי (מר בראשי) לבין העירייה בהליך ההתנגדות להודעת החדילה - היא בשאלה אם העירייה אכן חדלה מן הגבייה הנטענת עד "המועד הקובע". אלא שאין בכך כדי להפוך את המבקשת לצד שצירופו דרוש לשם ניהול הוגן ויעיל של ההליך. עמדתה של גב' אזוב (המבקשת), בנסיבות המקרה, היא לתמוך למעשה בעמדת המבקש בהליך העיקרי (מר יצחק בראשי). איני מוצא שקיים יתרון לצירופה של המבקשת לשם תמיכה בעמדה זו. להיפך. מר בראשי מיוצג. המבקשת לא טענה נגד הלימות הייצוג של מר בראשי. היא עצמה אינה מיוצגת. את בקשתה היא הגישה יומיים בלבד לפני הדיון שנקבע. בקשתה כוללת טענות רבות בלתי מובנות וטעמים לא מבוססים. היא גם לא עשתה את המינימום הנדרש לאיתור הפרטים אותם היא דורשת בבקשתה שלפניי לפני שפנתה לבית המשפט בנדון; פרטים הדרושים, לדבריה, כדי לברר אם העירייה אכן חדלה מן הגביה. במכתב לעירייה מיום 12.8.2012 (מ/3) כותבת המבקשת, ש"ייתכן שהמידע המבוקש, כולו או לפחות חלקו, נמצא ברשותי. אולם, כדי להקטין את נזקי, אני לא רוצה, בשלב זה, לבזבז זמן כדי לאתר אותו ולעיין בו". המבקשת לא טענה שלאחר משלוח אותו מכתב היא עשתה כל שביכולתה כדי לאתר את החומר; חומר שצריך להיות בידה, למצער נוכח הליכים משפטיים שהתקיימו בינה לבין העירייה בנדון, כעולה מן הבקשה (למשל בסעיף 8 לאותו מכתב). אין זו התנהלות ראויה מצד מי שמבקש רשות מבית המשפט להשתתף בדיון בהליך. ניתן גם ללמוד מכך, שצירופה של המבקשת לדיון לא יביא לייעולו, אלא יגרום לסרבולו. אם לא די בכך, מאותו מכתב עולה, כאמור, שעניינה של המבקשת מול העירייה בנוגע לאגרת התיעול התברר בערכאות משפטיות בעבר, וגם טענותיה של המבקשת במישור פרטני זה - שנפרסו באריכות בבקשתה - לא יתרמו לניהול יעיל והוגן של הדיון וצפויות לגרום לסרבולו. על כך יש להוסיף, שממילא באת כוח המבקש (מר בראשי) הגישה בקשה נפרדת ועצמאית (אשר טרם הוכרעה ואיני מביע בה עמדה) ומטרתה היא עשיית שימוש בהתנהלותה של העיריה במקרה של המבקשת על מנת לתמוך בטענות שנטענו על-ידם במסגרת התנגדות להודעת החדילה. הבקשה נדחית אפוא. לפיכך, ממילא מתייתרות גם יתר הבקשות שהגישה גב' אזוב. בנסיבות העניין וכן בשל אי התייצבות העירייה לדיון שנקבע - אמנע מפסיקת הוצאות לחובת המבקשת. המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ צדדים וכן לגב' אזוב. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשע"ג, 14 באוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. הודעת חדילה