היזק לרכוש במזיד הפעלת תנאי עבירת אלימות רכוש בהתאם להוראות סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 אני מודיעה, כי החלטתי לזכות הנאשם מעבירות של תקיפה סתם, וניסיון תקיפה סתם, ולהרשיעו בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה ובעבירה של היזק בזדון לרכוש, הגם שלא יוחסה לו בפרק הוראות החיקוק, אך יש לה ביטוי בפרק העובדות, בהן הודה הנאשם עוד בתשובה לכתב האישום וכפי שעלה בגרסתו בדיון היום ובדו"ח הפעולה [ת/2]. התביעה לא הוכיחה מעל ספק סביר את עבירות האלימות המיוחסות לו, בפרק הוראות החיקוק. אין בדל ראיה שהנאשם הכה את אמו באף במכת אגרוף, כפי שנטען בסעיף 1 בפרק העובדות. אביו של הנאשם העיד היום במשפט על נסיבות האירוע, ולפי עדותו הנאשם היה עצבני, והוא חשש שיכה את האימא, אשתו, ולפט אותו עוד לפני שהנאשם עשה מעשה. האבא אפילו לא העיד על דברים שאמר הנאשם, או שנאמרו על ידי אשתו, כך שאין כל אינדיקציה לכוונה לנסות לתקוף ולכן לא הוכחו יסודות העבירה של תקיפה, במיוחד לא היסוד הנפשי, ואף לא יסודות העבירה של ניסיון תקיפה, מעל ספק סביר, כנדרש במשפט הפלילי. זאת ועוד, בסעיף 1 בפרק העובדות בכתב האישום נטען כי הנאשם ניסה לתקוף את אביו מבלי שצוין שום פרט ביחס לניסיון התקיפה, ואין תיאור של היסוד העובדתי של ניסיון תקיפת האבא. עדות האבא היום אין בה דבר וחצי דבר על ניסיון תקיפה כלפיו. בסעיף 1 בפרק העובדות נטען שהנאשם זרק חפצים שונים בבית, ואכן הנאשם הודה בכך שניסה לכבות את הטלוויזיה בצורה לא ראויה, העיד על עצמו שהיה עצבני ובתשובה לכתב האישום אישר גם נתון זה ביחס לחפצים, כמו גם הדו"ח ת/2, ולכן אני רואה לנכון להרשיע אותו בעבירה של היזק בזדון. סיכומו של דבר, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) בחוק העונשין תשל"ז - 1977, ובעבירה של היזק בזדון לרכוש לפי סעיף 452 בחוק הנ"ל. #15# ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"א, 17/05/2011 במעמד הנוכחים. ר' שלו-גרטל, שופטת ב''כ התביעה: יש ראיות לעונש. מגישה ר"פ סומן ת/3, יש גזר דין להפעלה. ב''כ הנאשם: יש הסכמה לכך שיש מאסר על תנאי להפעלה בן 3 חודשים. אין ראיות לעונש. ב''כ התביעה טוענת לעונש: הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סכין והיזק בזדון, מעברו הפלילי של הנאשם ניתן לראות שאלו לא העבירות הראשונות שלו. הוא מורשע כבר בעבר בעבירה של החזקת סכין ובעבירות אלימות, כמו גם בעבירות סמים. ראינו את הנאשם כאן היום במהלך הדיונים, ניתן לראות כי מדובר באדם מעורער בנפשו בצורה מסוימת, הוא בעבר אושפז באשפוזים פסיכיאטריים. מדובר באדם שההתנהגות שלו, העבירות בהן הורשע היום והעבר שלו מעידים כי הוא מסוכן לציבור ולמשפחתו, אנו סבורים כי יש מקום לטפל בנאשם וזה מה שאנחנו מבקשים ולמעשה זה גם מה שביקשנו לאורך כל הדרך. הנאשם יושב במעצר כבר זמן לא מעט, לא מועט, אך לצערנו אין לנו מנוס מלבקש המשך מאסר, להטיל על הנאשם עונש מאסר מעבר לתקופת מעצרו, זאת בשל העובדה כי נכון להיום אין דרך אחרת להגן על הציבור מפניו. המאשימה הייתה שמחה לאפשרות לשלוח את הנאשם לשירות המבחן ולמצוא לו דרכים שיקומיות וטיפוליות כדי למנוע את הסכנה העולה ממנו, אך לצערנו הוא לא מוכן לכך. לאור זאת, אין מנוס מלבקש מביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש של מאסר ממושך, כמו גם מאסר על תנאי על עבירות אלימות בכלל. ב''כ הנאשם טוענת לעונש: בניגוד לנטען על ידי ב"כ התביעה, לא הוכח כי הנאשם מסוכן לציבור, נהפוך הוא, גבירתי מצאה לנכון לזכות את הנאשם מעבירות המיוחסות לו כלפי בני משפחתו. גם הסכין כפי שאני ציינתי בסיכומים לפני הכרעת הדין לא שימשה אותו לביצוע עבירה נוספת כלשהי, אלא מדובר בהחזקת סכין בלבד, שמעצם החזקתה למטרה לא כשרה מהווה עבירה. אולם מכך אינה עולה מסוכנות גבוהה של הנאשם. אמנם מדובר בבן אדם שאינו בריא בנפשו, לא שנוי במחלוקת שהוא מספר פעמים טופל בבתי חולים פסיכיאטריים באשפוזים, שחלקם אינם קצרים, יחד עם את, עצם היותו בן אדם חולה לוקה בנפשו, אינה מצדיקה בקשה למאסר ממושך, קל וחומר שלא נגרם נזק ממשי לכל המעורבים בעובדות נשוא כתב האישום. אכן הנאשם זקוק לטיפול, אולם הוא לא מקבל את הטיפול גם בין כותלי הכלא למרבה הצער. אין שום סיבה בנסיבות האלה להמשיך להחזיק אותו במעצר, רק כדי לקבל תסקיר שירות המבחן, אנחנו סבורים שנכון יהיה להסתפק באותה תקופת המעצר שהנאשם כבר ריצה בפועל, הוא נעצר ב-15.11.10 כבר עברו למעלה משישה חודשים וכל הטיפול שצריך להינתן לו ככל הנראה יינתן לאחר שחרורו. אין שום תקווה שמישהו יחייב אותו בטיפול, נכון ששירותי הרווחה התערבו להניק לו את הטיפול עוד לפני מעצרו, זה לא נעשה למרבה הצער, אבל הנאשם בשל כך לא צריך להישאר ולשהות במעצר זמן נוסף. אנחנו תמיד מצפים מהפסיכיאטר המחוזי שהוא יתערב, שהוא יורה במידת הצורך על אשפוז אזרחי, אבל משום מה הסמכות הזאת הפסיכיאטר המחוזי כמעט לא משתמש, ומשום מה התביעה רואה את עצמה מופקדת על תיקון עיוות זה. אני חושבת שאין מקום למצוא פתרונות במשפט הפלילי למצבים שנוצרו במסגרת היחסים האזרחיים, ולכן אני חוזרת על בקשתנו להסתפק באותה תקופה שהנאשם כבר במעצר. ב"כ התביעה: אבקש להוסיף בטיעונים לעונש להפעיל את מהאסר על תנאי 3 חודשים. ב"כ הנאשם: אבקש שהמאסר על תנאי 3 חודשים, יופעל בחופף. הנאשם: כב' השופטת, אני מאוד מבקש ממך להבין את מצבי, אני מבטיח לך שאני אלך לעשות טיפול ואני אתקבל להסתכלות פסיכיאטרית כמו שהיה לי לפני המעצר, חצי השנה הזאת נתנה לי המון כוח להבין בדברים שלי שעשיתי לא נכון, אני מצטער על מה שעשיתי ואני אשתדל להתנהג כבן אדם טוב עם ההורים שלי ועם כל מי שאני אפגוש אותו בחוץ, אני מבקש אותך או להסתפק במעצרי או לתת לי גזר דין לפחות שאני אדע, חצי שנה אני מחכה לגזר דין וזה כבר. .#20# גזר דין הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של היזק לרכוש בזדון ובעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. הוא זוכה מהעבירות של תקיפה סתם וניסיון תקיפה, שיוחסו לו גם כן בכתב האישום. כתב האישום הינו תולדה של וויכוח בבין הנאשם להוריו, בעקבותיו הוזמנה משטרה והוא נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. אין מחלוקת בין הצדדים כי לנאשם רקע פסיכיאטרי, כולל אשפוזים בבית החולים "איתנים", וכי יש נגדו 3 חודשי מאסר על תנאי להפעלה. בשל כך ביקשה התביעה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך, כולל הפעלה של מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, ואילו הסנגוריה ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו ולהטיל את המאסר המותנה בחופף. 3. בשים לב למהות העבירות בהן הורשע הנאשם, זיכויו מהעבירות האחרות, מצבו הרפואי נפשי, ורמת ענישה ביחס לעבירות אלה, עמדתה העונשית של התביעה מחמירה יתר על המידה. הרחקתו של הנאשם לכלא למאסר ממושך, אינו מהווה פיתרון במיוחד שהמסוכנות העולה ממנו אינה ברף הגבוה, וישנן דרכי טיפול מתאימות הראוי ליישמן במקרה זה. הנאשם נתון במעצר מאז האירוע חודש נובמבר 2010 על כל המשתמע מכך, ניכר מדבריו בסוף המשפט, כי הפנים את חומרת מעשיו, ויש לו רצון לקבל טיפול ולשנות דרכיו. באיזון מכלול השיקולים, אני מטילה על הנאשם עונש כדלקמן: א. 6 חודשים מאסר בפועל לריצוי החל מיום מעצרו 15.11.2011. ב. 3 חודשים מאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם לפי גז"ד מיום 29.10.08 ת.פ. 5089/04 בית המשפט השלום בירושלים, יופעלו בחופף לעונש המאסר לפי ס"ק א' דלעיל. בס"ה ירצה הנאשם 6 חודשים מאסר בפועל. ג. 6 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא על כל עבירת אלימות, על כל עבירת רכוש ובכלל זה היזק לרכוש במזיד, ועל עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. אני מורה על חילוט והשמדת הסכין. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום. היזק לרכושאלימות