התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה, התביעה אושרה. ביום 9.3.11 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 7/01 ועד 6/10 בנימוק - "לאחר שנבחנו טענותיך מיום 9.3.10 הוחלט: לדחות את טענותיך. על פי הנתונים מסרת מידע מטעה/העלמת מידע מהמוסד בנושא: העלמת מידע הקשור נישואיך מ 2001 לגברת סלוני מירה עימה חיית ונולדו לכם שלושה ילדים משותפים. הדחייה מ 7/2001 ועד 6/2010. הדחייה מ 6/10 ועד 12/10 בלבד בוטלה". הפלוגתא בתיק זה הינה - האם כדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה עבור השנים 7/01 ועד 6/10. מטעם התובע העיד התובע בעצמו ומטעם הנתבע העידה הגב' מירה סלוני. תמצית טענות התובע כפי שעולה מעדותו לפני בית הדין ומהמסמכים המצורפים - א. התובע הינו אב חד - הורי והחל משנת 96, עת התגרש מאשתו הראשונה, מגדל הוא לבדו את שלושת ילדיהם. ב. הנתבע ביטל את זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה כחד הורי וזאת בטענה שהחל משנת 2001 התגורר עם אישה באור יהודה, אולם טענה זו אינה נכונה. ג. התובע התגורר מאז ומתמיד בגפו עם ילדיו ודאג לכל מחסורם בעצמו. ד. התובע אמנם נישא מחדש, בשנת 2003, לגב' מירה סלוני (להלן - מירה) ואף נולדו להם ילדים משותפים, אולם גם בעת שהיו נשואים, התובע מעולם לא חלק עימה קורת גג משותפת. ה. גם בעת שהיה נשוי למירה, התובע שכר דירה נפרדת בה התגורר עם ילדיו מנישואים קודמים. חלק מן הזמן התובע התגורר עם ילדיו בדירה שכורה באור יהודה וחלק מן הזמן בדירתו באופקים. ו. התובע נפרד ממירה בסוף שנת 2009 ואינו מצוי עימה בקשר מאז. באותה תקופה התובע חזר להתגורר באופקים בקביעות. 6. במהלך חקירתו הנגדית, כאשר נשאל התובע מדוע לא דיווח לנתבע כי הוא התחתן עם מירה בשנת 2003, השיב - "לא דיווחתי כי ידעתי רק שאסור לי לגור עם אישה שהיא לא אמא של הילדים שלי תחת קורת גג אחת וזה מה שעשיתי". אולם כאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה מדוע לא דיווח שהתחתן עימה אבל אינו גר עימה, השיב "לא חשבתי שזה חשוב. לא היה מצוין גם בדוחות שמילאתי כל שנה של הבטחת הכנסה אם התחתנתי או לא התחתנתי". לשאלה מדוע בטפסי המעקב על זכאות לגמלה (נ/2, נ/3) לא דיווח התובע על השינוי שחל במצבו המשפחתי ואף לא דיווח שנולדו לו ילדים נוספים השיב - "לגבי הילדים שנולדו לי, אני יודע שצריך לדווח על ילדים רק אם אני מקבל תשלום עליהם מביטוח לאומי. לא קיבלתי שום דבר ואני מתכוון לילדים שנולדו לי מהאישה השנייה. מירה קיבלה מענקי לידה בגין הילדים ואני לא קיבלתי שקל אחד מזה". 7. כאשר הציגה ב"כ הנתבע בפני התובע מכתב שכתב התובע לבית הדין הרבני (נ/5) שם כתב - "אני כל הזמן צריך לנסוע מאופקים לאור יהודה ששם אני מתגורר איתה" ושאלה כיצד דברים אלה מסתדרים עם טענתו של התובע לפיה לא התגורר עם מירה, השיב - "מה שאמרתי בבית הדין הרבני אני התכוונתי כי רציתי לתבוע את מירה על פירוק שותפות ולכן אני אמרתי שאני גרתי איתה. זה היה בבית הדין הרבני". כאשר, בהמשך, הציגה ב"כ הנתבע בפני התובע גם את נ/6 - כתב התביעה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה, שם כתב כי התגורר עם מירה במשך כל שנות נישואיהם באור יהודה, השיב - "יש לי שתי תשובות לזה. ראשית מה שאמרתי לגבי בית הדין הרבני בנושא פירוק שותפות. שנית, כי זה גם ענייני משפחה והייתי צריך להוכיח שאני גר איתה ולהכין את הקרקע לפירוק השותפות. בתגובה שלה מירה מציינת שמעולם לא גרנו באותה דירה". ב"כ הנתבע הצגיה בפני התובע פרוטוקול דיון שנערך, ביום 19.7.10, בבית הדין הרבני (נ/9) שם הצהיר התובע לפרוטוקול - "אני הייתי חד הורי ואשתי חד הורית ונישאתי לפני 8.5 שנים עם מירה סילוני בחופה פרטית בלי להירשם לנישואין באור יהודה כי פחדתי לאבד את זכויותי כחד הורי ולא רציתי להירשם כנשוי". וכאשר נשאל על כך, התחמק התובע והשיב - "מה זה קשור אם ציינתי שאאבד את הזכויות שלי כחד הורי לטופס להבטחת הכנסה...". 8. מחקירתה הראשית של הגב' מירה סלוני עולות העובדות הבאות - א. מירה והתובע התחתנו ביום 24.10.03. ב. תחילה התובע עבר לגור עם מירה והם גרו יחד תקופה מסוימת. ג. לתובע שלושה ילדים מנישואין קודמים ולמירה שלושה ילדים מנישואים קודמים והם הביאו ילדים משותפים. אחרי לידת הילדה המשותפת הראשונה נוצרו בעיות בין הילדים ואז התובע חזר לאופקים יחד עם ילדיו. ד. התובע שכר דירה בקרבת מקום למירה וחלק מן הזמן התגורר באור יהודה וחלק באופקים. ה. התובע ומירה היו נשואים מבחינת השמיים ומבחינת הציבור כאשר בכל הנוגע לניהול משק בית משותף - התובע לא שילם דבר. ו. מירה רכשה עבור התובע רכב על מנת שהוא יוכל לעבוד ולהתפרנס ולא יזדקק לחסדיו של הביטוח הלאומי. הרכבים שרכשה היו על שמה, למרות שלה עצמה אין רישיון נהיגה. ז. במהלך נישואיהם, מירה עבדה כספרית ואף היתה לה הכנסה משכר דירה מדירות שבבעלותה, ואילו התובע עבד, לעיתים בלבד, בעבודות מזדמנות. 9. במסגרת חקירתה הנגדית, כאשר שאל התובע את מירה האם התגוררו יחד, השיבה שלא באופן רציף. עוד הוסיפה, לשאלת התובע, כי השכירה לתובע יחידת דיור שבבעלותה במהלך נישואיהם ולשאלה האם התובע שילם לה כסף עבור השכרת הדירה השיבה - "ממש לא. רק נתת (התובע - א.ס.) לי שקים שקיבלת כמשכורת ופרטתי לך אותם כי היית מוגבל בבנק ואתה עוד חייב לי כספים". בהמשך חקירתה הנגדית, כאשר שאל התובע את מירה האם ראתה אותו נוהג ברכב השיבה - "בוודאי. אני לא יכולתי לנהוג. יש גם רפורטים. יש כל מיני דוחות. הזמינו אותך גם לנהיגה מונעת". דיון והכרעה - 10. נקדים אחרית לראשית, ונאמר כבר עתה כי לא מצאנו ממש באילו מטענותיו של התובע. קצרה היריעה מלפרט את כל הראיות שהובאו לפנינו, אולם הוכח שהתובע ומירה ניהלו משק בית משותף ועל כן, התובע לא היה זכאי לגמלה כיחיד. כן שוכנענו כי הנתבע נהג כדין שעה שקבע כי התובע הפר את חובתו שבסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - החוק) ושלל את זכאותו של התובע לקצבה בשנים בו היה נשוי למירה ונפרט - סעיף 11 לחוק קובע, לעניין הכנסות בני זוג, כי - "מי שיש לו בן זוג תהיה הכנסתו לעניין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע" . סעיף 1 לחוק מגדיר - "בני זוג - לרבות איש ואשה הידועים כבני זוג ומתגוררים יחדיו".   שילוב הוראות החוק מלמד כי החוק רואה בתא זוגי יחידה משקית משותפת אחת וכי ההכנסות המשותפות מובאות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה ביחס לשני בני הזוג. כמו כן גובה הגמלה נקבע עפ"י ההרכב המשפחתי ואין כל נפקות אם בני הזוג נשואים אם לאו. האם התובע ומירה ניהלו משק בית משותף - 11. בענייננו, אין חולק כי התובע נישא למירה בשנת 2003 בנישואים פרטיים אשר לא נרשמו ברשויות, אלא שלטענת התובע טעה הנתבע שעה שהפסיק את זכאותו לקצבה, שכן הוא מעולם לא התגורר עימה והיא לא פרנסה אותו. 12. מאחר והתובע ומירה לא נשואים על פי חוקי מדינת ישראל, שכן ערכו נישואין פרטיים אשר לא נרשמו ברשויות, יש לבחון האם ניתן לראות בהם כידועים בציבור, לצורך בחינת זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד. באשר להכרה בבני זוג כידועים בציבור קבע בית הדין הארצי בעב"ל 92/10 חוה ביטון - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) כדקלמן - "השאלה בדבר הכרה באישה כ"ידועה בציבור" כאשתו של פלוני היא עניין שבעובדה אותו יש להוכיח בראיות. הנטל להוכיח כי אכן התקיים באישה הנדרש על מנת להוכיח מעמדה כידועה בציבור, מוטל על הטוען כך. בקשר לכך  נקבע כי "יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין". עוד נקבע כי "מעמד הידועה בציבור אינו מעמד הנקבע בתחילתו של קשר אלא בדיעבד לאחר פרק זמן של חיים משותפים עם בן הזוג..." (עב"ל 4926-09-10 פחימה דורית - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). העובדה שהתובע לא התגורר עם מירה תחת קורת גג אחת אינה יכולה, כשלעצמה, לשלול את הכרתם כידועים בציבור. בעניין זה, בית הדין הארצי, בשורה של פסקי דין, הכיר בידועים בציבור, חרף מגורים שאינם במשותף. (כך למשל: דב"ע נו /0-255 מימי עטר - המוסד לביטוח לאומי, פדע לב 385; דב"ע מד/0-62 המוסד לביטוח לאומי - זהבה משעלי, פדע טז 3; עב"ל 59/03 גבריאלה סבן - המוסד לביטוח לאומי, פדע לט 640 (להלן גם: פרשת סבן)). יפים לעניינו, הדברים הבאים, כפי שנכתבו בפרשת סבן - "בקשר מעין זה, בגיל מבוגר סביר, וכך קורה תדיר שבני זוג שומרים על שתי הדירות....כאשר מדובר בזוג מתבגר ובקשר שני, הדבר בהחלט סביר ונהוג. עלינו לשקול את הנסיבות כולן ואת שינוי העיתים". 13. התובע ומירה נישאו בטקס נישואים פרטי, הביאו יחד לעולם ילדים משותפים ואף התגוררו יחד סמוך לנישואיהם עד שהדבר השתנה בשל הנסיבות שתיארה מירה בעדותה - "בהתחלה הוא עבר אלי וגרנו ביחד תקופה מסוימת. כיוון שיש לו שלושה ילדים ולי יש שלושה ילדים ואז הבאנו ילדים משותפים, אז אחרי הילדה הראשונה המשותפת נוצרו בעיות בין הילדים ואז הוא חזר לאופקים. הוא היה הולך ומגיע והשכיר לעצמו דירה בקרבת מקום אלי. באותו זמן הוא היה בא והולך גם לאופקים. יש לו דירה של סבתא שלו שם". עוד ניתן ללמוד על הקשר בין התובע למירה מן המסמכים הרבים שהציג הנתבע מתיק הגירושין שניהלו השניים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. כך, למשל, התובע הגיש לבית הדין הרבני בקשה לאישור נישואין (נ/5) במסגרתה כתב - "אני כל הזמן צריך לנסוע מאופקים לאור יהודה שם אני מתגורר איתה ואני צריך תמיד להתחלק בחגים ובשבתות וזה נמשך כבר 8 וחצי שנים ואין לי יותר כח". כאשר עומת התובע, בחקירתו הנגדית, עם האמור במסמך נ/5 השיב - "מה שאמרתי בבית הדין הרבני אני התכוונתי כי רציתי לתבוע את מירה על פירוק שותפות ולכן אני אמרתי שאני גרתי איתה. זה היה בבית הדין הרבני." היינו, אף לשיטתו של התובע, הוא ומירה ניהלו משק בית משותף אשר הוא ביקש לפרקו. 14. במסגרת כתבי בי-דין שהגיש התובע לבית המשפט לענייני משפחה (נ/5, נ/6) הצהיר התובע כי ניהל משק בית משותף עם מירה משך רוב שנות נישואיהם. כך, למשל, בכתב הגנה שהגיש לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת תביעתה של מירה למזונות ילדיהם המשותפים, כתב התובע - "לאור שנות חייהם המשותפים תחת קורת גג אחת, כ-6 שנים לערך, לקח הנתבע חלק במאמץ המשותף בגידול ובהשגחה על ילדיהם המשותפים...". זאת ועוד, במסגרת דיון שנערך בבית הדין הרבני בבאר שבע ביום 19.7.10 בעניינם של התובע ומירה (נ/9), הצהיר התובע - "אני הייתי חד הורי ואשתי חד הורית ונישאתי לפני 8.5 שנים עם מירה סילוני בחופה פרטית בלי להירשם לנישואין באור יהודה כי פחדתי לאבד את זכויותיי כחד הורי ולא רציתי להירשם כנשוי...". כאשר עומת התובע, בחקירתו הנגדית, עם פרוטוקול זה השיב - "מה זה קשור אם ציינתי שאאבד את הזכויות שלי כחד הורי לטופס להבטחת הכנסה שאני חותם עליו ששם מצוין אם אני גר עם אישה שהיא לא האמא של הילדים שלי וזה מה שעשיתי". 15. מכל האמור עולה כי התובע ניהל משק בית משותף עם מירה ומסר מידע מוטעה לנתבע על מנת להתחמק מבחינה מחודשת של זכאותו לגמלה. האם כדין שלל הנתבע למפרע את זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה? 16. סעיף 20 לחוק קובע - "20. המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינו שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה". 17. יפים לענייננו דברי השופט (בדימוס) צור בעב"ל 1381/01 ויולטה אולחובוק - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.2.04) - "לדעתי, אדם המגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי חייב למסור את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו לאשורם... ביחסים שבין המוסד למבוטח מוטלת על המבוטח, בראש ובראשונה, חובת גילוי מלוא המידע והחובה לנהוג בתום לב. מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק...". 18. מן המסמכים והעדויות שהוצגו לפנינו עולה תמונה ברורה של אדם אשר הונה את הנתבע במטרה לקבל קצבה אשר אינו זכאי לה - התחתן והוליד ילדים מבלי לעדכן את הנתבע על מנת שלא לפגוע, כדבריו, בזכאותו לקצבה ולזכויות כחד הורי. לא זאת בלבד שהתובע לא עדכן את הנתבע אודות השינויים בסטאטוס המשפחתי שלו, הוא אף העלים מידע נוסף הנוגע לשימוש ברכב והכנסות נוספות שהיו לתא המשפחתי המשותף - מידע שיש בו כדי להשפיע על זכאותו לגמלה. מעדותה של מירה עולה כי על אף שלא היה לה רישיון נהיגה רכשה רכב לשימושו האישי של התובע - "קניתי לו רכב כדי שהוא ינהג ויוכל לעבוד ולהתפרנס וכדי שלא יזדקק לחסדים של הביטוח הלאומי ויוכל לשלם על ילדיו. זו המטרה שבעצם רכשתי רכב. הרכבים היו על שמי בתקופות שונות". כאשר נשאל על כך התובע, בחקירתו הנגדית, טען כי מעולם לא השתמש ברכב, אולם לא נתן הסבר סביר מדוע תעודות הביטוח של הרכב הופקו גם על שמו. התובע אף סירב להציג פלט עבירות תנועה על שמו החל משנת 2000, בטענה כי מדובר במסמכים אישיים שלו שאינו מוכן להגישם וזאת אף לאחר שהובהר לו כי בית הדין רשאי ליתן משקל לעובדה שהוא נמנע מלהגיש את פלט עבירות התנועה (פרוטוקול הדיון מיום 21.9.11). 19. עוד עולה מן המסכת העובדתית שנפרשה לפנינו, כי לתובע היו הכנסות נוספות מלבד הגימלה אשר שולמה לו, אשר לא דווחו לנתבע - א. בהודעתו לחוקר הנתבע מיום 30.8.10 הצהיר התובע - "אני לא עובד כבר פחות משנה לפני זה עבדתי כעובד שנתיים נהג משאית..." (נ/16). ב. מן המסמך נ/22 עולה כי התובע תבע בבית דין לצדק באלעד אדם אשר לא שילם לו עבור עבודה שביצע למענו. ג. מירה העידה כי התובע - "היה עובד בעבודות מזדמנות. הוא לא תמיד עבד". ד. מירה העידה כי במהלך שנות נישואיהם עבדה כספרית והיו לה גם הכנסות קבועות משכר דירה. כן העידה כי תמכה בתובע כלכלית - "קניתי לו רכב כדי שהוא ינהג ויוכל לעבוד ולהתפרנס..." ובחקירתה הנגדית ציינה "הגעת כדי לשאוב ממני כסף". 20. מן המקובץ עולה כי התובע הסתיר פרטים מהותיים אודות הסטטוס המשפחתי שלו, אודות הכנסתו ושימוש שעשה ברכב כמנהג בעלים. כל אלה מביאים למסקנה כי בדין נהג הנתבע שעה ששלל את זכאותו של התובע לגמלת יחיד למפרע מחודש 11/03 - מועד נישואיו למירה ועד לחודש 6/10 - מועד פרידתם של בני הזוג. 21. בשולי הדברים יצויין כי בסיכומיו טען התובע כי החל מחודש 3/11 ועד לחודש 11/11 היה זכאי לקצבה בסך של 3,000 ₪, שלא שולמה לו - טענה זו מתייחסת למועדים שלאחר הגשת כתב התביעה שלפנינו ועל כן אין מקום לדון בהם במסגרת תיק זה. 22. סוף דבר - התביעה נדחית. 23. אין צו להוצאות. ניתן היום, ו' חשון תשע"ג, 22 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. נציג ציבור עובדים אורלי סלע - נשיאה נציג ציבור מעבידים מר יהודה דדון מר לאון מיוניהבטחת הכנסה