אחוזי נכות דום נשימה בשינה - נכות כללית

אחוזי נכות דום נשימה 1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 9/6/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המערער היא בשיעור 73% מיום 1/6/08 ("ההחלטה"). 2. עניינו של המערער הוחזר לוועדה רפואית לעררים, בתוקף פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 7/10/10 (עב"ל 10- 05- 19309, 10- 05- 23968) ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוטל על הוועדה לבחון: (א) קביעת אחוזי נכות משנת 1997 לגבי הליקויים: יתר לחץ דם, סכרת ובקע סרעפתי; (ב) קביעת אחוזי נכות מאוגוסט 2002 לגבי הגבלת עמוד שדרה צווארי ומותני; (ג) קביעת אחוזי נכות מאוגוסט 2003 לגבי הליקוי דום נשימה בשינה. עוד נקבע בפסק הדין כי הוועדה תנמק קביעותיה, ולמערער תהא זכות להציג כל מסמך רלוונטי שברשותו, המתייחס לתקופה הרלוונטית. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 3. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה, במסמכים שהוגשו לתיק ובפרוטוקול הדיון בערעור, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות. עניין לנו בהחלטה שניתנה בעקבות פסק דין. משכך, יש לבחון האם פעלה הוועדה בהתאם להנחיות פסק הדין. 4. עיון בפרוטוקול מעלה כי ביום 17/3/11 התכנסה הוועדה ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף ד' לפרוטוקול, דנה הוועדה בליקויו השונים של המערער. הוועדה, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה ברפואת אף אוזן גרון ומומחה לפסיכיאטריה, בדקה את המערער ופירטה את ממצאיה בסעיף ז' לפרוטוקול. הוועדה עצרה את הדיון בכדי להתייעץ עם רופא מומחה למחלות פנימיות לגבי הליקויים של יתר לחץ דם, סכרת ובקע סרעפתי. בישיבתה ביום 9/6/11, עיינה הוועדה בחוות הדעת של היועץ הפנימי וקיבלה את מסקנותיו. הוועדה קבעה, כאמור, את נכותו הרפואית היציבה של המערער בשיעור 73%, מיום 1/6/08. א. יתר לחץ דם, סכרת ובקע סרעפתי 5. לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לעניין נוירופטיה סוכרתית והסכרת הפריפרית, הגם שקיימים מסמכים רפואיים המצביעים על ליקויים אלה. עוד נטען, כי אין באבחון הרפואי התייחסות לבקע סרעפתי, ונראה שלא עמדו בפני הרופא היועץ לוועדה צילומים או בדיקת MRI. 6. הוועדה, כאמור, ביקשה להיוועץ עם רופא מומחה למחלות פנימיות. היועץ הרפואי, ד"ר צוקרמן, בדק את המערער ביום 12/4/11, וציין את ממצאי בדיקתו: (א) אשר לסכרת ציין המומחה היועץ, כי אין בתיק הרפואי מסמך כלשהו הקובע שהמערער מטופל תרופתית בסכרת משנת 1992, וכי אין בתיק הרפואי עדות לפגיעה באיברי מטרה. היועץ הרפואי התייחס גם לממצאי בדיקת EMG מיום 7/1/10, המאוזכרת במכתבו של הנוירולוג ד"ר זלונגר, מיום 8/2/10, שקבע כי קיימת נוירופטיה פריפרית תחושתית בלבד, שאינה מצדיקה תוספת טיפול תרופתי, ולפיכך גם אינה מצדיקה קביעת נכות. המומחה היועץ קבע למערער בגין סכרת מטופלת בדיאטה 5% נכות, משנת 1992 ועד 31/5/08, ובגין סכרת מטופלת בכדורים קבע היועץ הרפואי 10% נכות צמיתה, מיום 1/6/08. (ב) אשר ליתר לחץ דם ציין המומחה היועץ את ערכי לחץ הדם בבדיקתו; קבע שאין עדות לפגיעה כלייתית או קרדיאלית בשל יתר לחץ דם; בבדיקה נמצא עודף משקל קל; אין כיחלון, אין גודש ורידי צווארי, אין סימני אי ספיקת לב; קולות לב סדירים ללא אוושות או קולות נוספים. לאור האמור, קבע היועץ הרפואי 10% נכות משנת 1997. (ג) אשר לבקע סרעפתי קבע המומחה הרפואי כי הבטן רכה ללא הגדלת איברים; דפנים פריפריים נמשו היטב; אין בצקות היקפיות. לפיכך, קבע למערער נכות בשיעור 10% משנת 1997. 7. לעניין סכרת - לאור העובדה שמחד נקבעה אבחנה רפואית בדבר נוירופטיה פריפרית תחושתית שאינה מצדיקה טיפול תרופתי נוסף, ומאידך נקבעה למערער נכות בגין סכרת מטופלת בכדורים, ובשים לב להלכה שנפסקה בע"ע 10- 05- 27272, לפיה יש לפרש את פריט ליקוי 4(6) כך שיש להעמיד את דרגת נכותו של אדם הסובל מסכרת שהופיע אצלו אחד הסיבוכים המנויים בפריט האמור על 65% ללא קשר לחומרת דרגתו של הסיבוך - יש מקום להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה, בהרכב זהה, על מנת שתנמק האם כאשר נקבע כי קיימת נוירופטיה פריפרית תחושתית, אין מקום לקבוע נכות לפי פריט ליקוי 4(6)(א). 8. לעניין יתר לחץ דם ובקע סרעפתי - המומחה היועץ הרפואי, אשר הוועדה אימצה את חוות דעתו, נימק את מסקנותיו בהסתמך על החומר הרפואי שהיה בפניו ובדיקה קלינית של המערער לגבי כל אחד מליקוייו של המערער. על כן, ברורה החלטת הוועדה מדוע יש לאמץ את המלצת המומחה היועץ. אופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי מובהק המצוי בסמכותה הבלעדית של הוועדה, ובעניינו בסמכותו של המומחה היועץ. מכאן שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית באבחון הרפואי או בהחלטת הוועדה לאמץ את מסקנות המומחה היועץ. דין הערעור להידחות לעניין זה. ב. נכות בגין הגבלת עמוד שדרה צווארי ומותני 9. לטענת המערער, המשיב הסתיר מפניו את המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעות בעבודה, והוועדה לא נתנה דעתה למכלול התיעוד הרפואי הקיים. 10. עיון בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 17/3/11 מלמד כי בפני הוועדה עמדו מסמכים רפואיים שונים, לרבות שתי אסופות מסמכים שמסרה ב"כ המערער לוועדה, כפי שצוין בסעיף ד' לפרוטוקול. הוועדה עיינה בבדיקת CT עמוד שדרה צווארי ומותני מיום 24/4/08, ופירטה את ממצאיה. הוועדה ביצעה למערער בדיקה אורטופדית מקיפה, לרבות ציון טווחי תנועה. בהתייחס לבדיקת עמוד שדרה צווארי קבעה הוועדה כי לורדוזיס שמורה, אין ספזם שרירים, המערער מגיע עם סנטר לחזה, תנועות סיבוביות מ- 0 מעלות ל- 90 מעלות. בהתייחס לבדיקת הגפיים קבעה הוועדה יישור מלא, כוח גס ורפלקסים שמורים בארבע גפיים. הוועדה אף פירטה את ממצאי בדיקת תנועה של הירכיים, השוקיים והברכיים. הוועדה סיכמה מסקנתה וקבעה כי מבחינת עמוד שדרה צווארי אין נכות המתבטאת באחוזים. מבחינת עמוד שדרה מותני קבעה הוועדה כי הנכות הקיימת בשיעור 20% מבטאת נזק חמור יותר מכפי שנמצא בבדיקת הוועדה, אך הוועדה מותירה את הנכות בעינה ומסתפקת בדחיית הערר בעניין זה. 11. משהתייחסה הוועדה בהרחבה ובמנומק לנכות המערער בגין הגבלת עמוד שדרה צווארי ומותני, וקבעה את מסקנתה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנתה בחומר הרפואי שהונח בפניה - הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. טענת ערעור זו נדחית. ג. נכות בגין דום נשימה בשינה 12. המערער טוען כי מכשיר ה- CPAP אינו מתאים לו, מאחר שהוא סובל מבעיה במחיצות האף ומנזלת כרונית. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא בחנה את מצבו הרפואי במועד שקדם לכינוס הוועדה. המשיב טוען מנגד, כי הוועדה ביצעה למערער בדיקה, פירטה את ממצאיה בפרוטוקול וביססה מסקנתה בין היתר על יסוד מסמכים רפואיים משנת 2003- 2004. 13. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי בישיבתה מיום 17/3/11 עיינה הוועדה בממצאי שתי בדיקות שינה, מיום 13/8/03 ומיום 14/10/03. הוועדה התייחסה לדברי המערער לפיהם הוא מתקשה בשימוש במכשיר CPAP בשל הפרעה בנשימה דרך האף ונזלת כרונית. בבדיקה הקלינית שערכה למערער מצאה הוועדה ש"אין סטייה של מבנה האף, מחיצה בחלקה הקדמי ללא סטייה, מעבר האוויר באף חופשי משני צידיו, כפי שהודגם בבדיקת נשיפה על גבי פלטת מתכת". עוד ציינה הוועדה כי גם בבדיקת א.א.ג. מיום 27/10/04 של ד"ר דן ניר, נמצאה נשימה חופשית משני צידי האף. הוועדה הגיעה למסקנה כי הנכות שנקבעה למערער בגין דום נשימה בשינה בשיעור 20% מיום 1/8/03, תואמת את מצבו של המערער, הסובל מ- 21 עד 40 הפסקות נשימה בשעה. מכאן שהוועדה פעלה בדיוק על פי הנדרש ממנה, ובצורה מנומקת ומפורטת. מדובר בקביעה רפואית מובהקת, המצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. משכך, גם טענה זו דינה להידחות. 14. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט בסעיף 7 לעיל. יתר טענות המערער נדחות. עניינו של המערער יוחזר לוועדה, בהרכב זהה, על מנת שתנמק האם כאשר נקבע כי קיימת נוירופטיה פריפרית תחושתית, אין מקום לקבוע נכות לפי פריט ליקוי 4(6)(א). החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באת כוחו. 15. המשיב יישא בהוצאות המערער בגין הליך זה בסך 3,000 ש"ח אשר ישולמו לידי המערער תוך 30 ימים מעת שיומצא למשיב פסק הדין. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין. נכות כלליתאחוזי נכותנכות