כאבי גב תחתון נהג מונית

כאבי גב תחתון נהג מונית בפנינו תביעתו של מר שלמה יהלום להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. העובדות העולות מתצהיר התובע- התובע בן 48 עובד כנהג במשך 25 שנים. בתקופה שבין 1985-1997 עבד כנהג מונית ומיום 5.1.1997 מועסק התובע בחברת "דן" כנהג אוטובוס במשרה מלאה (להלן- דן) . במהלך תקופת עבודתו בדן ועד לתחילת שנת 2010 עבד התובע במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע לרבות בימי שישי ובמוצ"ש, בין 10-12 שעות ביום ולעיתים קרובות מעבר לכך. במשך תקופת עבודתו בדן נדרש התובע לנהוג ב 16-15קווי תחבורה שונים. במהלך תקופת עבודתו ומשך שנים רבות נדרש התובע להסעת נוסעים ובחלק מהזמן בכבישים משופעים בתלאי כביש ובפסי הרעדה, לרבות בשעת הלילה שעה בה התקשה להבחין בשיבושים הקיימים בכבישים בהם נהג. מרבית שנות עבודתו בדן ביצע התובע עבודתו במשך שעות רבות תוך ישיבה על כיסא נהג שאינו הידראולי אלא בעל כוונון ידני מוגבל בלבד. כתוצאה מתנאי העבודה החל התובע לסבול מכאבים בגב תחתון אולם משהכאבים חלפו לסירוגין , לא ייחס לכך חשיבות. בתחילת שנת 2010 שבו ופקדו את התובע כאבי גב בעוצמה חזקה עם הקרנה לרגל שמאל עד שביום 6.4.10 נותח התובע בגבו. העובדות העולות מתצהירו המשלים של התובע- בין השנים 1999-1997 לערך, נהג התובע בעיקר באוטובוס נמוך ריצפה ישן L7 או נמוך ריצפה ישן L12 ו/או גבוה רצפה ישן. בין השנים בתקופה 2005-2000 לערך, נהג התובע באוטובוסים נמוכי רצפה ישנים L7 או L12 ו/או גבוה רצפה ישן כ- 50% משעות העבודה. ביתר הזמן נהג על אוטובוסים נמוכי רצפה חדשים מסוג L12 נידרפלור. משנת 2006 ואילך עבד התובע בעיקר על אוטובוסים מסוג נידרפלור נמוך רצפה L12. משך רב תקופת העבודה ועד לשנת 2008 לערך נהג התובע כשהוא יושב על כיסא נהג שאינו הידראולי אשר ניתן לכוונו באופן ידני באמצעות ברז אשר לעיתים קרובות נמצא לא תקין. החל משנת 2008 עבד התובע בעיקר על כסאות הידראוליים לרבות מדגם 6860/875. ביום 21.11.11 נותח התובע בגבו עקב פריצת דיסק ממנה סבל. טענות התובע: מהעובדות אשר פורטו לעיל עולה כי קיימת תשתית עובדתית מספקת המצדיקה בחינה רפואית של שאלת המיקרוטראומה. 17. סדרה של זעזועים חוזרים ונשנים בגב כתוצאה מנסיעה על גבי כבישים משובשים יכולה להוות תשתית עובדתית מספקת. סדרת זעזועים אינה מתבטלת גם כאשר חלק מהעבודה אינה כרוכה בזעזועים. 18. קיימת ראשית ראיה (נ/1) לכך שהפגיעה או החמרתה כרוכה בעבודתו התובע. 19. מן הדין למנות מומחה הרפואי בטרם הוכיח המבוטח קיומן של פגיעות זעירות - פגיעות שהוכחתן טעונה ראיות רפואיות. 20. יש ללמד קל וחומר מפרשת יניב שם נהג המבוטח 5 שנים ואילו בענייננו מדובר בנהג משך 12.5 שנים, אשר נאלץ להפסיק עבודתו לראשונה מחמת ליקוי בגב. טענות הנתבע - 21. התובע לא הוכיח אפשרות של פגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה. 22. טענת התובע כי נסע בכבישים משובשים הינה טענה מאוחרת שהועלתה בדיעבד ולאור ייעוץ משפטי על מנת להקים זכאות לגמלה. הטענה לא הועלתה בטופס התביעה ואף לא בטופס בל 250 (נ/2). 23. בין המסמכים השונים שהגיש התובע קיימת סתירה בקשר לתאריך הפגיעה הספציפי אשר יש לפרשה לחובת התובע. מעבר לכך, התובע כלל לא טען לאירוע תאונתי אלא התביעה הוגשה על פי תורת המיקרוטראומה. 24. בנוסף, בדיקה בתיק מעלה כי כאבי הגב החלו לכל המאוחר בשנת 1999 (רישום ד"ר ריבלין מיום 12.12.99) על כן התביעה הוגשה בשיהוי של 10 שנים לערך. 25. מדובר בשיהוי טכני (החוסם תשלום גמלה) ובשיהוי מהותי (המונע בדיקה נאותה של העובדות עקב חלוף הזמן). התובע לא הציג בפני בית הדין כל ראיה לגבי תנאי עבודתו בתקופה שעד שנת 99'. 26. התובע החל לעבוד בדן רק בינואר 97'. מכאן שכאבי הגב לא החלו 13 שנה לאחר תחילת עבודתו, אלא פחות מ- 3 שנים לאחר תחילת העבודה. תקופה קצרה זו אינה מתיישבת עם יסודות תורת המיקרוטראומה כפי שנקבע בפסיקה. 27. בתיק הרפואי אין כל אזכור לנהיגה בכבישים משובשים או פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. 28. בשאלות לעניין תנאי עבודתו אשר הגיש התובע למוסד (מיום 24.3.10) לא הוזכרה נהיגה בכבישים משובשים ודי בכך כדי לדחות גרסתו. 29. בנ/1 לא אין אזכור לנהיגה בכבישים משובשים ,לא נזכרת חשיפה לפסי האטה ואין כל טענה למיקרוטראומה. 30. התובע לא הציג כל מסמך מטעם דן לעניין הקווים בהם עבד, שעות הנהיגה, המסלולים קיומם של קטעי כביש משובש או פסי האטה במסלולים, סוגי האוטובוסים עליהם נהג או סוגי הכיסאות בהם ישב. התובע העיד כי לא פנה לדן על מנת לקבל את מרבית הפרטים. הפרט היחיד לגביו פנה היה סוגי הכיסאות אך לא הוצגה כל פניה כנ"ל. הימנעות התובע מהשגת ראיות מהותיות וחשובות להוכחת גרסתו, יש לפרש לחובתו. 31. עד התביעה לא תרם דבר לבירור המחלוקת. 32. התובע לא הביא כל ראיה כי הקווים בהם עבד לטענתו באזור בני ברק כללו נסיעה בכבישים משובשים, איזה חלק של המסלול היה משובש כמה זמן נהג בקווים ובאלו תקופות. 33. טענות התובע היו מעורפלות וכלליות ולא ניתן להסיק מהן מסקנה קונקרטית לעניין תנאי עבודתו. העדים- מטעם התובע העידו התובע ומר אברהם ספוז'ניק (נהג אוטובוס שכיר בדן). מטעם הנתבע לא הובאו עדים. המסגרת המשפטית- 34. תנאי להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28/7/2002; עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע ל"ה 529, 533). 35. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בעבודת נהג הכוללת זעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים, לאורך שנים, במשך מספר רב של שעות בכל יום, יש לכאורה משום תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה ממנה הוא סובל בגבו במסגרת תורת המיקרוטראומה (עב"ל 451/08 אליהו שחף - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 31/5/2009; (להלן - פסק דין אליהו שחף); עניין יניב שלעיל). 36. בפסק הדין בעניין שחף נקבעו הדברים הבאים: "... כי מקצוע הנהג, על פי שלל חוות דעת רפואיות כמפורט בהלכת יניב, טומן בחובו סיכון מיוחד לפגיעה גבית המתרחשת באופן של נזק הולך ומצטבר עם כל טלטול של מושב הנהג. משכך הם הדברים, אזי די בהוכחת נהיגה יומית בכבישים משובשים, בנסיבות בהן בולמי הזעזועים אינם משככים את טלטולי הרכב, כדי להקים את התשתית המיקרוטראומתית המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי" (ההדגשה הוספה). 37. ובמקום אחר נפסק ע"י בית הדין הארצי כדלקמן: "משהמשיב עבד בעת הרלוונטית כנהג במועצה האזורית במשך 22 שנים ויום עבודתו השתרע על פני 8 שעות, ובשנת עבודתו האחרונה, בטרם נתפס גבו, נוספו לנסיעותיו הקפיצות על פסי האטה בכבישים - הרי שהונחה תשתית עובדתית מספקת של תנועות זהות במהותן, חוזרות ונשנות של עמוד השדרה אצלו בשל טלטולי הנסיעה על הכביש. תשתית זו הצדיקה מינוי מומחה (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב)" (עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי - שמואל אסרף, פד"ע ל"ה 463, בעמ' 466). מן הכלל אל הפרט- 38. לאחר שבחנו טענות הצדדים, סבורים אנו כי התובע הניח תשתית ראייתית מספקת לבחינת הפגיעה הנטענת על ידו, על פי תורת המיקרוטראומה ונפרט. מתצהירי התובע לרבות עדותו אשר לא נסתרה על ידי הנתבע, עולה כי התובע עבד כנהג מקצועי שנים רבות מיום 5.1.97 במשרה מלאה. כן עולה כי בין השנים 1985-1997 שימש התובע כנהג מונית. אשר לאופי עבודתו של התובע - מתצהיר התובע עולה כי התובע ביצע נסיעות רבות באזור בני ברק (קוים 69; 54 ) וכן כי נהג בקו 59. (סעיף 5 לתצהיר התובע; עמ' 5 לפר' שורות 16-17). עד התובע העיד כי הקו העיקרי בו נהג התובע היה קו 59 בקו זה בוצעו תקופה ארוכה עבודות ברחוב יגאל אלון וכדבריו "שנה שנתיים חפרו באדמה וסגרו את הכביש" (עמ' 7 לפר' שורות 35-34). בהמשך העיד כי עיקר השיבושים היו בבני ברק (בקו 69) וכי פסי הרעדה הונחו בשנים האחרונות אך קודם לכן (15 שנה אחורה) היו בורות בכביש. לשאלה איפה היו פסי הרעדה השיב העד כי פסי הרעדה היו באזור סביון - קו 56 והוסיף כי הוא לא מדבר רק על פסי הרעדה אלא בעיקר על שיבושים בכביש באזור בני ברק (עמ' 8 לפר' שורות 16-11). בחקירתו החוזרת שב וטען לשיבושים בבני ברק וכן הבהיר כי השיבושים הם מסוג "בורות בכביש" (עמ' 8 לפר' שורות 21-19). הנה כי כן, מעדות התובע אשר נתמכה בגרסת העד מטעמו, עולה כי התובע הוכיח כי חלק מהדרכים העירוניות בהן נהג במשך שנים כללו מהמורות ובורות, ובשנים האחרונות גם פסי הרעדה. 39. לעניינינו יפים בהתאמה דברי כב' הנשיא ס. אדלר (כתוארו אז) אשר נקבעו בעניין עובדיה עבודי וכך נקבע: "מכאן, כי לא מן הנמנע שייקבע על ידי מומחה יועץ רפואי, כי הנסיעות היומיומיות של המערער גרמו נזק זעיר שהתפתח משך הזמן למחלת גב. אכן, פרופ' לרסון מדבר בעיקר על נהגי משאיות אשר גם טוענים ופורקים סחורה, אולם הוא מתייחס גם לאפשרות שנהגי מוניות יסבלו מאותם סימפטומים. יחד עם זאת, פרופ' לרסון מתייחס לכבישים משובשים ואילו במקרה שבפנינו המערער נסע בכבישים רגילים. עם זאת, מכיוון שהמערער נהג במיניבוס יומיום, משך שנים רבות, ומאחר וקיימים מחקרים רפואיים הקושרים בין עבודת נהיגה דומה לזו של המערער לבין הופעת מחלת גב, יש לטעמינו מקום למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על-מנת שיבחן את הקשר בין עבודתו של המערער לבין מחלת הגב ממנה הוא סובל".ו (עב"ל 53/99 עובדיה עבודי חקאק- המל"ל (ניתן ביום 29.4.03). 40. לאמור לעיל מתווספת גרסת התובע אשר לא נסתרה על פיה החל משנת 2008 החלו להשתמש בכיסאות הידראוליים על כן מרבית התקופה בה שימש כנהג בדן לא היו כיסאות הידראוליים בשימוש. 41. לפיכך ולאור ההלכה הפסוקה אשר הובאה לעיל סבורים אנו כי בנסיבות מקרה זה בו מדובר בנהיגה יומיומית בכבישים בהם היו מהמורות ופסי הרעדה אשר גרמו זעזועים חוזרים ונשנים בגבו של התובע כתוצאה מנסיעותיו,יש למנות מומחה -יועץ רפואי לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין המחלה ממנה סובל הוא. טרם חתימה מצאנו ליתן דעתנו למספר טענות אשר הועלו בסיכומי הנתבע- 42. לטענת הנתבע הטענה בדבר נסיעה בכבישים משובשים הינה טענה מאוחרת - הטענה לא נטענה בטופס התביעה שם צוין כי התובע נסע על פסי האטה הא ותו לא. עיון בטופס התביעה מעלה כי הפגיעה תוארה על ידי התובע באופן הבא: "במהלך עבודתי כנהג עבדתי שעות מרובות בישיבה בין 10 ל 12 שעות ביום והייתי חשוף לפסי האטה שפגעו בגב שלי". למרות שהתובע לא נקט במונח המדויק "כבישים משובשים" סבורים אנו כי לאור ההלכה הפסוקה שהובאה לעיל, די במתואר כדי להוות תשתית לקיומה של פגיעה על פי תורת מיקרוטרואמה בפרט שעה שטענתו המאוחרת לכאורה, בדבר בורות ומהמורות נתמכה בעדות נוספת. עוד נציין כי על פי ההלכה הפסוקה עצם העובדה כי מלבד הנסיעה בבורות ומהמורות כללה הנסיעה גם נסיעה תקינה, אינה מונעת את קביעת קיומה של תשתית עובדתית הנדרשת לבחינת המיקרוטרואמה וברי כי קיום סדרת זעזועים איננו מתבטל גם כאשר חלק מהעבודה אינה כרוך בזעזועים. יישומה של תורת המיקרוטראומה אינו אמור להיות מוגבל רק למקרים בהם המבוטח אינו עושה כל תנועה אחרת מלבד סדרת תנועות העלולות להיות אירועים תאונתיים זעירים. 43. כמו כן לא מצאנו בנסיבות מקרה זה ליתן משקל רב לעובדה כי בטופס בל / 250 אין כל רישום על כבישים משובשים. הדעת נותנת כי מי ששימש כנהג במשך 25 שנים במשרה מלאה (תחילה כנהג מונית ולאחר מכן כנהג דן) ינהג לפחות בחלק מנסיעותיו בכבישים שאינם תקינים. כאמור לאור ההלכה הפסוקה, די בכך כדי להוות תשתית לכאורה לקיומה של המיקרוטראומה הגבית. בנסיבות אלה אף לא מצאנו ליתן משקל לעובדה כי בטופס בל/250 רשום מועד ספציפי של פגיעה ולא פגיעה מתמשכת. 44. אשר לטענות הנתבע כי כאבי הגב החלו עוד בשנת 99' על כן לכאורה התביעה הוגשה בשיהוי ובנוסף מדובר בתקופת עבודה קצרה (3 שנים) - לא נהיר מדוע הנתבע תוחם את התקופה וקובע כי תקופה של שלוש שנים אינה יכולה להוות עילה להחלת תורת המיקרוטראומה. מעבר לאמור תיקו הרפואי של התובע יונח בפני המומחה ובסמכותו לקבוע מהי הפגימה ממנה סבול התובע, כיצד היא נוצרה והאם הפגימה קשורה לעבודתו . לפיכך לא מצאנו לקבל טענות הנתבע לעניין המועד בו החלו כאבי הגב ופרק הזמן שנמשכו הם עד לתחילת עבודתו. 45. סוף דבר - נוכח כל האמור הננו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית לבחינת הפגיעה בגבו של התובע על פי תורת המיקרוטארומה . בשל כך ימונה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין פגימות התובע לבין עבודתו . 46. הצדדים יגישו רשימת עובדות מוסכמות תוך 30 יום מהיום. הנתבע יזמן את תיקיו הרפואיים של התובע עד המועד הנקוב לעיל. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבמוניתנהג מונית