גישת בית המשפט היא כי יש לבחון במיוחד את הליך גילוי המסמכים בעין קפדנית, כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות. הרי, בתביעה זו עצם הזכאות לקבלת חשבונות היא הטעונה הכרעה תחילה, ועל כן יש להיזהר שהמסמכים המוחלפים במסגרת הגילוי לא יהוו את הסעד העיקרי. בתיק ע"א 127/95, מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, מוסבר, כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים. בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. רק אם בית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על פי החשבונות. ראה שם בעמודים 344-345. ברם, הפסיקה קבעה כי: "לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בענין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול דעת אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך". ככלל, נטית בית המשפט שלערעור היא שלא להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בנדון". ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית תשס"ג- 2003 בעמ' 162. תיק בש"א 6279/04 ת.א. 6076/04 (י-ם) אורה מושב להתיישבות חקלאית נ' בלסקי ואח', מפי כבוד השופט יעקב צבן, החלטה מיום 28.9.04, נותחה סוגית גילוי המסמכים ככלל, ובתביעה למתן חשבונות בפרט. נאמר שם: "יוצאת דופן לגבי גילוי מסמכים היא תביעה למתן חשבונות. אם המסמך שבגינו מתבקש הגילוי הוא חשבון בין הצדדים, אין טעם לחייב את הנתבע בגילוי מסמכים, היינו החשבונות, שכן לפני שהוכיח התובע את הזכות המחייבת את הנתבע במתן החשבונות, מה זכות יש לו לתובע לדעת את עסקי הנתבע. גילוי החשבונות, בתביעה כזו, עלול לגרום לתקלה נוספת, והיא שבאמצעות הצו ישיג המבקש את כל אשר הוא מבקש להשיג בתביעה עצמה, וזאת בטרם יזכה בדין". גילוי מסמכיםמסמכיםתביעה למתן חשבונותמתן חשבונות