תקנות שמאי מכריע שכר טרחה

עיניינה של הבקשה שלפני הינו השגת בעלי הדין על שכר טרחת מומחה שמונה מטעם בית המשפט, ולאחר שביצע את מלאכתו. בין הצדדים מחלוקת באשר להפרות הסכם מכר מקרקעין שבבעלות התובעים, ובגדר זאת ביטולו ותשלום פיצויים לרבות ירידת ערך. בהחלטתי מיום 19.7.10 הוריתי על מנוי השמאי מר עדי צביקל, כמומחה מטעם בית המשפט, (להלן: "המומחה"). החלטתי ניתנה לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים באשר לנושאים השנויים במחלוקת, ומהטעמים המפורטים בהחלטתי דנא. במסגרת ההחלטה קבעתי את אופן חלוקת שכר המומחה בין הצדדים. המומחה זימן את ב"כ הצדדים לישיבה ראשונה, כאמור במכתב הזימון מיום 21.10.10, אשר בשוליו ציין כהאי לישנה : "שכ"ט יקבע לפי תעריף משרד המשפטים הקבוע בתקנות התכנון והבניה". המומחה קיים מספר ישיבות בנוכחות הצדדים והמומחים מטעמם. בחודש אפריל 2011 הגיש את חשבון שכר טרחתו בסך 83,500 ₪ בצירוף מע"מ. המומחה הודיע כי השלים כעקרון את חוות הדעת, אך ביקש למסור אותה לאחר תשלום שכרו. השכר חושב לפי תקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ), תשס"ט-2009 (להלן: "התקנות"). כל בעלי הדין חלקו על שכר טרחה המבוקש. לדידם של אלה, אין לתקנות רלוונטיות לענייננו שכן התקנות דנות בשכרו של שמאי מומחה בהבדל מהמקרה הנדון בו מונה מומחה מטעם בית המשפט. לעמדתם, את שכר המומחה, ככל מומחה הממונה על ידי בית המשפט, יש לקבוע על פי המקובל בתחום, בשים לב למורכבות העניין והיקף העבודה הדרושה. כל אלה, כך לעמדת בעלי הדין, לא פורטו בדרישת השכר של המומחה, לא כל שכן, עבודתו הצטמצמה לישיבות מעטות, לא ממושכות וכי היקף השעות שהושקע על ידו הינו קטן ביותר. טוענים בעלי הדין כי לא ראו צורך להסתייג מהשכר עם קבלת הודעת המומחה במכתב הזימון שכן העת הראשונה לעמדתם, לעשות כן היא רק בעת שבקשת השכר נדונה בבית המשפט (סעיף 5 לתגובתם המשותפת של בעלי הדין). לחלופין נטען כי מבלי להודות בחלות התקנות על השכר המבוקש, הוא אינו תואם את המדרג אשר בתקנות, שכן לכל היותר לפי אלה מגיע למומחה סך של 44,000 ₪. לסיכום, בעלי הדין בדעה כי השכר לו זכאי המומחה אינו עולה על 15,000 ₪. המומחה חלק על עמדת בעלי הדין. המומחה הפנה לכך שהוא יידע את בעלי הדין מראש על אופן קביעת השכר, ואלה נמנעו מלחלוק על כך. עוד הדגיש המומחה את מהות העבודה לה נדרש, שהצריכה קיום מספר ישיבות, בחינת חוות הדעת השונות של שמאי הצדדים, חקירה ובדיקה, שהצריכו למעלה מ 200 שעות עבודה. לאחר שעיינתי בעמדת בעלי הדין, בעמדת המומחה, וכן בטיוטת חוות דעת המומחה שהובאה רק לעיוני, באתי לידי מסקנה כי יש להעדיף את עמדת המומחה, ויש לאשר את שכרו כמבוקש על ידו, ואבהיר: ככלל, רצוי שמומחה מטעם בית המשפט, יודיע סמוך למינויו מהו שכרו הצפוי, ועל מנת שהצדדים ידעו מראש מהן העלויות הצפויות, והדבר לא יוותר בגדר תעלומה, ובנוסף שלא תתעורר מחלוקת בדיעבד, לאחר שמלאכת המומחה בוצעה, בין במלואה ובין בחלקה.כידוע ישנן מספר דרכים לקביעת שכר מומחה. כך, אפשר לקבוע שכר גלובלי למכלול העבודה, ניתן לנקוב שכר לפי שעות עבודה, או לפי תעריף ידוע. כמובן שיש להביא בחשבון כל מקרה לנסיבותיו, כך אם מדובר במקרה סבוך, בהיקף הטיפול הקונקרטי, קיומו של מוניטין מיוחד למומחה ועוד. בענייננו: המומחה נהג כשורה עת הודיע באופן מפורש במכתב הזימון איך ייקבע שכרו. כאמור, אין חובה לקבוע שכר בשעות או שכר גלובאלי, אך די בכך שהמומחה נקב בתעריף ידוע, על מנת שהצדדים יוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם. אמנם המומחה לא נקב בשם המדויק של התקנות, אך לא נטען שקיימות תקנות אחרות בחוק התכנון והבנייה לקביעת שכר שמאי, כך שאין ספק שהיה ברור לצדדים מהו התעריף לו מתכוון המומחה, אך אלה שתקו ולא העלו כל הסתייגות. זאת ועוד, בישיבה הראשונה שקיים המומחה, ביום 13.2.11 בנוכחות הצדדים וכן השמאים מטעמם, שב המומחה וחזר על כך ששכרו ייקבע לפי תעריף משרד המשפטים הקבוע בתקנות התכנון והבנייה, והדבר אף נרשם בפרוטוקול הישיבה, אשר נשלח לצדדים. ושוב, לא מצאו הצדדים לנכון להסתייג מהקביעה האמורה. אדגיש כי בעלי הדין היו מלווים בשמאים ופרקליטים מטעמם, כך שלא היתה כל מניעה בידם לברר מהו הקריטריון לחישוב שכר המומחה. אדגיש כי בזימון בו שנשלח לבאי כוח הצדדים צוין אופן קביעת שכר המומחה, כך שהדעת נותנת שאם בעלי הדין סברו שהשכר מופרז, או אינו תואם את המצב מחמת שעסקינן בשמאי מומחה שלא לצורך מחלוקת בנושא היטל השבחה, שומה היה עליהם להסתייג הימנו סמוך לאחר קבלת מכתב הזימון, ולמצער בישיבה הראשונה. בדומה, אם אופן קביעת השכר לא היתה נהירה להם, שומה היה עליהם לבקש הבהרה מהמומחה. אין לצדדים אלא לבוא אל עצמם בטענה כי לא נהגו כן. אין בידי לקבל את טעמם של בעלי הדין לפיו המועד הראשון לעורר את הטענה הוא רק עת נדרש בית המשפט לפסוק את שכר המומחה. כאמור, שומה על הצדדים לעורר את ההסתייגות משכר המומחה, סמוך לאחר שנמסר להם אופן קביעתו של זה, ועל מנת שלא יצרו ציפייה והסתמכות אצל המומחה. התנהגות בעלי הדין שלפניי, מקימה לפניהם מניעות לטעון בדיעבד, לאחר שהמומחה כבר ביצע את עבודתו, ונמצא בשלבי סיום של חוות הדעת, שאין מקום להחלת התקנות. קל וחומר נכון הדבר, שעה שהטעמים באשר לאי יישום התקנות שמעלים בעלי הדין בהתנגדותם לשכר המומחה, היו ידועים להם כבר בעת שהמומחה נקב באופן שבו ייקבע שכרו, ולא התגלו טעמים חדשים שלא היו ידועים לצדדים בתחילת מלאכתו של המומחה. (ראה גם החלטת כב' השופטת ע. ברון ת"א (מחוזי ת"א) 1617/06 אייל לוי נ' המועצה המקומית מזכרת בתיה, (2010)). אוסיף, הצדדים שלחו למומחה הערות לפרוטוקולים של הישיבות שנוהלו על ידו. מכאן, שאם סברו שאין מקום לאופן בו קבע השמאי את שכרו, מצופה היה כי במסגרת ההערות תבוא לידי ביטוי הסתייגות כאמור, אך כזאת לא נעשה. מעבר לצורך; התרשמתי באשר להיקף הרב של העבודה שהמומחה נדרש לה, ולאחר שעיינתי במסמכים שצרף המומחה לתגובתו, לרבות הפרוטוקולים, חוות דעת של השמאים מטעם הצדדים לבחינתן נדרש המומחה, לא כל שכן עסקינן במספר חוות דעת מורכבות, על כך שהמומחה שמע את השמאים שהציגו את עמדתם, ואלה נשאלו על חוות דעתם, וכעולה מהפרוטוקולים להם הוגשו הערות של הצדדים. עיינתי גם בטיוטת חוות הדעת שנמסרה לעיני בית המשפט כאמור בהחלטה מיום 20.2.12, ואף בה יש כדי ללמד על ההשקעה לה נדרש המומחה. מכאן, ששוכנעתי שאכן כעמדת המומחה, כי הוא נדרש להשקעה ניכרת בתיק, ואין מדובר באותן שעות ספורות שציינו בעלי הדין בתגובתם. המומחה הבהיר בתשובה לפניית בית המשפט, כי שכרו חושב תוך יישום סכום הנזק שנטען כי נגדם לתובעים על פי המדרג שבתקנות. בעלי הדין טענו לעומתו כי יש לחשב את השכר על פי סכום התביעה שהוקטן לצרכי אגרה בהבדל מסכום הנזק שנטען כי נגרם. לטעמי, הכף נוטה לחישוב המומחה, שכן התקנות יצאו מנקודת הנחה שהשכר צריך לשקף את עלות הבחינה של המומחה, והבחינה נעשית לפי הנזק הנטען, ואין השמאי מקטין את היקף עבודתו מחמת שבסופו של דבר, תובע מצמצם את סכום התביעה. לאור כל האמור, אני מחייב את הצדדים לשאת בשכר המומחה, לפי החשבון שהוגש, כאשר כל צד יישא בשיעור שנקבע בהחלטה. למותר לציין כי השכר האמור יהווה חלק מהוצאות המשפט. כל צד ישלם את המגיע הימנו לא יאוחר מיום 15.3.12. המומחה ימציא את חוות הדעת סמוך לתשלום מלוא השכר, ויודיע לבית המשפט עד ליום 26.3.12, אם השכר שולם כאמור. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים וכן למומחה. ניתנה היום ‏‏ב' אדר, תשע"ב, ‏25 פברואר, 2012, בהעדר הצדדים. תקנותשכר טרחהשמאותשמאי מכריע