נושא תשלום אגרות בית משפט מוסדר בתקנות האגרות. תקנה 3(1) ו-3(2) לתקנות האגרות קובעת: 3. הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 5 ,3 או 10 בתוספת, לפי הענין: (1) צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור; (2) תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות;" השאלה האם על תובע לתבוע את סעדיו הכספיים בבד בבד עם סעדיו ההצהרתיים נדונה רבות בפסיקה וברע"א 84/98 צעד בריא-אלוש אורטופדיה בע"מ נ' Sensograph Belgium nv דובר על כך ששעה שמוגשת תביעה בה מבוקש סעד הצהרתי אך לא קיימת כל מניעה שהתובע יעתור לתשלום הסכום הכספי, אם תינתן הצהרתו המבוקשת, עליו להגיש תביעה כספית, ולשלם אגרה בגינה, וכך נאמר שם: "המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. כמו כן אמורה היא להבטיח לבל יבואו בשערו של הליך זה אלה המבקשים לעקוף את דרך המלך ולהבטיח לעצמם יתרון של דיון מוקדם. אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים. (ראו גם: רע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' קנדי חברה להשקעות ולבנין בע"מ, פ"ד מד(2)737 (1998); ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1)85 (1977) ;בש"א (מחוזי-ת"א) 16616/07 אביב ושות' מגדלי אפקה בע"מ נ' מוסדן בע"מ. שאלות משפטיותסעד הצהרתי