מה הדין בנושא איחוד דיון בתביעות ייצוגיות ? חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 צפה את השאלה העומדת לדיון, וקבע בסעיף 7(א) בו הוראות לניתוב בקשות דומות לאותו בית משפט או לאותו מותב, ובסעיף 7(ב) מתווה לדיון המאוחד, כדלקמן: "(א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב. (2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב. (ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין: (1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה - בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר; (2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה - בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור; (3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה - בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור. (ג) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה." סדר דין מיוחד זה נקבע לשם מניעת דיונים כפולים בתביעות שעילות התביעה בהן זהות, ולמניעת פסיקה סותרת (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, הצעת חוק הממשלה, 26.1.2006, עמ' 261). גם בתובענות "רגילות" רשאי בית המשפט לאחד את הדיון, אם מצא שכרוכות בהן שאלות דומות של משפט או של עובדה, ואין הוא חייב לעשות כן לפי בקשת אחד מן הצדדים, אלא רשאי לעשות כן "מיזמת עצמו", כאמור בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו". איחוד הדיון בהליכים שונים חותר למניעת סיכון של החלטות סותרות בענינים דומים, קידום יעילות דיונית, וחיסכון בזמן שיפוטי (ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב (לא פורסם,, 16.3.2006). שיקולים נוספים שיש להביא בחשבון נגזרים ממאפייניה הייחודיים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובכלל זה יצוג הקבוצה וניהול ענייניה בדרך הטובה והיעילה ביותר. חוק תובענות ייצוגיות מציב את יעילות הדיון בתובענות הייצוגיות כאחת ממטרות החוק, לא פחות (סעיף 1(4) בחוק). בסעיפים נוספים ניכרת מגמת הניהול היעיל של הדיון: כך, רשאי בית המשפט להמנע מלאשר תובענה ייצוגית למרות שהיא עומדת, לכאורה, בתנאי החוק, אם אין היא "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (הרישא בסעיף 8(א) ו-8(ג) בחוק); או לדון בתובענה הייצוגית בשינויים שיקבע "לשם הבטחת ניהול הליך הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית" (סעיף 13 בחוק). ברע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (לא פורסם, , 14.5.2006) נדון איחוד הדיון בין בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותביעה קבוצתית שאיחדה יותר מ- 5,500 תביעות אישיות, והוצע מתווה לשמיעת שני הליכים שונים המעוררים שאלה זהה. באותו עניין הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ההליך המאוחר עד להכרעה בהליך המוקדם, אך בית המשפט העליון מצא כי מטעמי יעילות מערכתית ראוי לאחד את ההליכים בשאלה המשותפת לשניהם, למרות פגיעה אפשרית במי מבעלי הדין. לאחר הכרעה בשאלה המשותפת ניתן יהיה לשוב ולפצל את הדיון. ברע"א 8959/08 קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ נ' פרנק (לא פורסם 5.1.2009) נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 70 משיבות, ובית המשפט המחוזי הורה לפצל את הדיון בהתאם לטענות ההגנה של המשיבות. בית המשפט העליון מצא את ההסדר בעייתי מטעמי יעילות מערכתית ובשל החשש מפני הכרעות סותרות: "ראוי ששאלות משותפות בגדרה של תובענה ייצוגית יידונו בפני הערכאה הדיונית פעם אחת בלבד" (פסקה 7 בפסק הדין). מטעם זה ראה בית המשפט להציע מתווים אפשריים לדיון, תוך שהשאלות המשפטיות תידונה יחדו ותיערך חלוקה לקטגוריות שונות של השאלות העובדתיות. מכל מקום, "יש להיזהר במידת האפשר ממצב בו בשלב כלשהו תינתן החלטה שעשויה להשליך על בעלי דין שלא נטלו חלק בדיון בשלב המסוים" איחוד דיוןדיוןתביעה ייצוגית