בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה: לפניי בקשה להעברת הדיון בתיק זה, ת.א. 1987/08, לבית משפט לענייני משפחה - בש"א 20859/09 (להלן: "הבקשה"). הבקשה וטענות המבקשת 1. לטענת הנתבעת מס' 2, שהיא המבקשת, גולד דיזל חברת הדלק הישראלית בע"מ (להלן: "גולד דיזל" או "המבקשת"), לב ליבה של התובענה דנן הינו סכסוך בין התובעת מס' 2 גב' סול כהן (להלן: "האֵם") לבין בנה, משה יורם כהן (להלן:"הבן") - באמצעות חברות שבשליטתם. האֵם לטענתה היא בעלת שליטה בתובעת מס' 1 Redstar Finance LLC (להלן: "רדסטאר") ואילו הבן הוא כיום בעל השליטה בגולד דיזל. בין האֵם לבין הבן מתנהל משפט אחר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לפני כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר (תמ"ש 28170/08, להלן: "תיק המשפחה" ו"בית משפט לענייני משפחה"). עניינו של תיק המשפחה הוא בכלל רכוש משפחת כהן - שלגבי זכויות הבעלות בו קיימת מחלוקת בין האֵם, הבן ושני אחיו, ז'ק כהן (להלן: "ז'ק") ומרדכי כהן (להלן: "מרדכי") (הבן, ז'ק ומרדכי יחדיו יכונו להלן: "האחים"). המבקשת טוענת כי עסקינן בסכסוך משפחתי מורכב שרק בחלקו נחשף בתיק הנדון בבית משפט זה, כאשר בתיק המשפחה ובגדר כלל הרכוש הנדון שם, נדרש בית משפט לענייני משפחה גם לעניין רדסאטר, גולד דיזל ו"אורטקס" (כהגדרתה להלן) וזכויות הבעלות בהן. לא רק זאת, אלא שהסכסוך בנוגע לרכוש המשפחה ששורשיו ביחסים בתוך המשפחה, היווה נושא לדיון במשך שנים בהליכים משפטים שהתנהלו בעבר בערכאות למיניהן בבתי המשפט האזרחיים; ואולם אלה לא הביאו את המחלוקות לכלל סיום והגיעה העת לרכזן בפני מותב אחד ובבית משפט שנועד לבירור והכרעה בסכסוכים בתוך המשפחה - הוא בית משפט לענייני משפחה. 2. בהינתן מצב דברים זה, פנה הבן בבקשה לבית משפט לענייני משפחה לצרף את התיק דכאן לתיק המשפחה המתנהל שם; וזאת מכוח הוראת סעיף 6(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), שזו לשונו: "(ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה." בהחלטה שניתנה במהלך דיון בבקשה לצווים זמניים שהוגשה במסגרת תיק המשפחה, נתן בית משפט לענייני משפחה את דעתו גם לבקשת הבן לצירוף התובענות, בקובעו: "אם יסבור ביהמ"ש המחוזי שיש מקום להעביר את התיק המונח בפניו לדיון בפני מותב זה, מהטעם שמדובר בבני משפחה ומשום שבפני בימ"ש זה רצוי שתיפרש תמונה שלמה, ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יעשה זאת." (בש"א 5689/08 בתיק המשפחה, סעיף 10 להחלטה מיום 7/9/09 - להלן: "החלטת בית משפט לענייני משפחה"). משכך, פנתה גולד דיזל, חברה שהיא כאמור בשליטת הבן, בבקשה לבית משפט זה להעברת הדיון בתיק דכאן לבית משפט לענייני משפחה מכוח הוראת סעיף 6(ה) לחוק, על מנת שיידון בפני אותו מותב שבפניו נדון תיק המשפחה; כאשר לטענתה בית משפט לענייני משפחה למעשה הביע דעתו שלפיה יש להעביר אליו גם את הדיון בתיק דנן. לחלופין, טוענת המבקשת כי על בית משפט זה להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה, שכן לו בלבד נתונה הסמכות לדון בסכסוך משפחתי שבין אֵם לבנה. ודוק: הבקשה שבפניי הוגשה אמנם על ידי גולד דיזל, ואולם ברי כי זו הוגשה גם על דעת הנתבעים 3, 5, 6 ו-8 - שלמה לב (להלן: "שלמה"), אורטקס אויל השקעות חברת הדלק לישראל בע"מ (לעיל ולהלן: "אורטקס"), חברת דלק נועה כביש ב"ש אילת בע"מ (להלן: "דלק נועה") ומעין יהוד (2005) בע"מ (להלן: "מעין יהוד"), שכן לכל החמישה ייצוג אחד. וזאת יש לדעת - שלמה הוא הגרוש של נתבעת מס' 1 רחל לב (להלן: "רחל"), שגם היתה במשך שנים בת זוגו של הבן וכפי הנטען על ידי התובעות זה המצב אף כיום. מעין יהוד וכך גם דלק נועה וכן פז השלום-עמק שרה בע"מ (להלן: "פז השלום") הן חברות שככל הנראה מצויות כיום בשליטתו של הבן ו/או של רחל, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף; אורטקס הינה חברה שקיימת מחלוקת ביחס לבעלות ולשליטה בה - האם בידי הבן או האֵם, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף; כאשר קיימת גם מחלוקת בנוגע לחוקיותן ותקפותן של העברות והקצאות מניות שנעשו בחברות אלה או איזה מהן. הנתבעת מס' 4 פז חברת הנפט בע"מ (להלן: "חברת פז") היא בעלת "מניית פז" באורטקס המעניקה לה זכויות ניהול ושליטה מיוחדות. בנק הפועלים בע"מ, נתבע מס' 9, הינו על פניו וכטענתו "ספיח" לסכסוכים שבין התובעות לבין הנתבעים, כולם או מקצתם, ואין לו לדבריו עמדה בנוגע לסכסוכים אלה; ומשכך הבנק גם לא הגיב לבקשה. הנתבעים כולם מסרו תשובותיהם לבקשה, שעולה מהן שאינם מתנגדים להעברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה (ר' תשובת חברת פז ותשובת רחל); ופז השלום אף תומכת בהעברת הדיון כמבוקש בציינה "הנתבעת מס' 7 (פז השלום - ע.ב.) אינה מתנגדת להעברת הדיון בתיק זה מבית משפט נכבד זה לבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ הדן ככל הנראה במכלול הסכסוכים בין בני משפחת כהן, שעה שבתיק זה נדון אחד הסכסוכים ששורשו ביחסי התובעת 2 (בטעות נרשם הנתבעת 2 - ע.ב.) - האֵם, לבין בנה המחזיק במניות הנתבעת 2 - גולד דיזל". טענות התובעות 3. התובעות מתנגדות להעברת הדיון בתיק דכאן לבית משפט לענייני משפחה. לטענתן, ראשית דבר אין לשעות לבקשה משהוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שבתיק דנן התקיימו הליכים מקדמיים וישיבות קדם משפט במהלך שנתיים ימים, הוגשו עשרות בקשות וניתנו צווים זמניים - מה גם שהתיק קבוע לשמיעת הוכחות במועדים קרובים וחלק מהצדדים אף הגיש זה מכבר תצהירי עדות ראשית. יתרה מכך, במשך ההליכים הרבים שננקטו והזמן שחלף, לא הועלתה כל טענה שהסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית משפט לענייני משפחה - וזו הועלתה לראשונה רק ביום 7/7/09 בסיומה של ישיבת קדם המשפט האחרונה שהתקיימה בתיק ולאחר שהוא נקבע לשמיעת הוכחות; מה גם שבית משפט זה, משהועלתה הטענה לראשונה הבהיר: "התיק שבפניי מתנהל זמן רב ועתה לראשונה ובעל פה עולה טענה של חוסר סמכות עניינית על ידי ב"כ נתבעים 2, 3, 5, 6 ו-8. אינני רואה מקום להתייחס לטענה בשלב זה כפי שהועלתה, כאשר על פניו הסמכות לדון בתיק אמנם נתונה בפני בית משפט זה". (פרוטוקול יום 7/709 עמ' 11). התובעות מפנות בהקשר זה לפסיקה של בית המשפט העליון וערכאות אחרות, שממנה עולה כי בית משפט לא יישמע לטענה של חוסר סמכות עניינית המועלית בשלב מאוחר, לאחר שבית משפט דן בסכסוך תקופה ממושכת. לא רק זאת, אלא שמי מהנתבעים אף נקטו במהלך השנים בהליכים משפטיים בפני בתי משפט אזרחיים שונים, שעניינם הבעלות והשליטה ברדסטאר ובאורטקס; ואין זאת אלא שלא ראו את הסכסוכים שביניהם, למרות הקשר המשפחתי, ככאלה שהסמכות לדון בהם מסורה דווקא לבית משפט לענייני משפחה. עוד לטענת התובעות - עילת התביעה של הבן בתיק המשפחתי עניינה ברכוש שנטען שמסרו האחים לידי האֵם על מנת שתחזיק בו בנאמנות עבורם; ואילו במסגרת התביעה דכאן טוען הבן כי בת זוגו לחיים, רחל - ולא האֵם - היא שהחזיקה במניות אורטקס בנאמנות עבור גולד דיזל, חברה שבשליטת הבן. ולשון אחר: מדובר בטענות סותרות. דיון 4. אקדים ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה, כי אמנם נכון וראוי שהדיון בתיק דנן יועבר לבית משפט לענייני משפחה ויתברר בפני המותב הדן בתיק המשפחה. מן הבקשה ונספחיה וכך גם מתשובת התובעות, למדתי לראשונה כי אף שהסכסוך שבפניי נחזה כסכסוך עסקי-מסחרי, גם אם מעורבים בו בני משפחה - כפי שנראה היה עד שהבקשה באה בפניי - הרי ששורש הסכסוך הוא ביחסים בתוך המשפחה וכי ככל הנראה העניין נושא התיק דנן אינו אלא קצה קרחון של הסכסוך המשפחתי שבמוקד שלו עומדים האֵם מן הצד האחד והבן מן הצד השני, ובתווך גם שני בניה האחרים של האם ואחיו של הבן (ז'ק ומרדכי), וכן בת זוגו של הבן (רחל) והגרוש שלה (שלמה). מכתבי טענות, פרוטוקולים והחלטות מתיק המשפחה, שצורפו לבקשה ולתגובה לתשובות לבקשה, עולה כי מדובר ברכוש רב ועצום של משפחת כהן, שלטענת הבן הוא זכאי לשליש ממנו. על מנת שהתמונה בכללותה תתברר בפני בית משפט לענייני משפחה, הורה בית משפט על צירוף אחיו של הבן - ז'ק ומרדכי - כבעלי דין בתובענה שבפניו אף שמלכתחילה לא היו צד להליך, שכן נראה שכל השלושה טוענים לזכויות ברכוש; ואילו ביחס לאֵם טוען הבן כי שימשה עבור האחים כאשת קש בכל הקשור ברכוש המשפחה, כדי להסוות את המקורות הכספיים ולהתחמק מרשויות המס, ועתה היא מבקשת לנשלו מחלקו ברכוש. בהקשר זה ייאמר, כי אף רשות המיסים צורפה כבעלת דין בתיק המשפחה, בשל חובות מס נטענים שמקורם ברכוש המשפחה שנטען שנוהל על ידי האחים - חובות שלטענת רשות המיסים עומדים על מאות מיליוני שקלים - ועל מנת לוודא כטענתה שלא יוברחו נכסים. ברי אם כן כי הסכסוך נושא התובענה שבפניי אינו אלא נדבך אחד בסכסוך שעניינו ברכוש משפחת כהן, שעומד בכללותו לדיון והכרעה בבית משפט לענייני משפחה. ייאמר שמצב דברים זה לא הובא לידיעתי עד אשר הוגשה הבקשה. אמנם כבר בישיבת קדם משפט מיום 6/1/09 ציין ב"כ המבקשת כי "הסכסוך האמיתי הוא הסכסוך המשפחתי והוא נדון בבית משפט לענייני משפחה ..." ואולם הסתפק באמירה כוללנית זו ולא ביקש דבר. ואילו ביום 7/7/09, לאחר שקבעתי את התיק לשמיעת הוכחות לפניי, העלה ב"כ המבקשת לראשונה את האפשרות שבית משפט זה ישקול את העברת הדיון בתיק הנדון לבית משפט לענייני משפחה. ואולם באופן שהבקשה הועלתה - בעל פה ובלא להניח לה תשתית מתאימה ; ובעיתוי שהועלתה - לאחר ישיבות מקדמיות מרובות ושלל החלטות וצווי ביניים שניתנו בתיק, לא ראיתי מקום להיענות לה באותו שלב. רק לאחרונה מצאה המבקשת לנכון לפנות לבית משפט זה בבקשה נושא החלטתי זו, בקשה מפורטת ומנומקת, שאז לראשונה הובאו בפניי פרטי תיק המשפחה המתנהל בבית משפט לענייני משפחה, וניתנו בידי הכלים לעמוד על "היחס" בין התיק שם לבין התיק דנן. המבקשת השתהתה אפוא עד מאד בהגשת הבקשה וחבל שכך; ואולם איני סבורה כי בשל כך בלבד יש לדחותה בלא להידרש לה לגופה. 5. לאחר ששקלתי ובחנתי את הבקשה והתגובות לה, הגעתי כאמור לכלל דעה כי יש להיעתר לבקשה מן הבחינה העניינית. אמנם התקיימו ישיבות מקדמיות רבות בתיק דנן ובית משפט זה נדרש להכריע בשורה ארוכה של בקשות מקדמיות שהוגשו וסעדים זמניים שנתבעו. התיק קבוע לשמיעת הוכחות וזה מכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי התובעות וחלק מהנתבעים. ואולם על אף התארכות ומורכבות ההליכים המקדמיים ובקשות הביניים שנדונו - אני רואה לנגד עיניי את הדרך הארוכה עוד יותר שנכונה להערכתי לצדדים בתיק זה, שחוששתני שהכרעה בו בכל מקרה לא תביא לקץ הסכסוך שנחה דעתי שנטוע עמוק ביחסים בתוך המשפחה. עובדה היא שהליכים משפטיים בין מי מהצדדים ובהתייחס לרכוש המשפחה מתנהלים בבתי המשפט האזרחיים מאז שנת 2004, כל הליך שהתנהל הוליד הליכים נוספים לרוב, והסכסוך רחוק מפתרון. במצב דברים זה, אינני סבורה שהעברת הדיון בתיק דנן לבית משפט לענייני משפחה יהא בו כדי לגרום להתמשכות ההליכים, כטענת התובעות, אלא שיש בכך כדי להגדיל את הסיכוי שבכך יבואו על פתרונן ויוכרעו המחלוקות שבין הצדדים שמקורן ויסודן ביחסים הסבוכים בתוך משפחת כהן; שכן בתיק דכאן מדובר כאמור בנדבך אחד מתוך סכסוך שעניינו ברכוש המשפחה ושורשיו ביחסים בתוך המשפחה, ועומד להכרעה בכללותו בבית משפט לענייני משפחה. יוער בנקודה זו, כי הפסיקה שהתובעות הפנו אליה לעניין מגמת בתי המשפט להגביל את ההיזקקות לטענת היעדר סמכות עניינית המועלית בשלב מאוחר, עוסקת בעיקרה בטענה ממין זה שנטענה לראשונה בערכאת הערעור ומכל מקום בשלב כה מאוחר שהיענות לה תגרום נזק של ממש לתובעים; ולא זה המקרה דנן. מה גם שדעתי היא שאין צורך להידרש לנושא הסמכות העניינית, שכן עסקינן בראש וראשונה בבקשה מכוח הוראת סעיף 6(ה) לחוק כטענת המבקשת. הוראה זו עניינה בתובענה המוגשת לבית משפט אחר "לגבי עניין שנדון בבית המשפט לענייני משפחה" שאז "רשאי בית המשפט לענייני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו"; ואם החליט לעשות כן, לא תצורף התובענה שהוגשה לבית המשפט האחר "אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה". כזה הוא המקרה דנן, כפי שניתן ללמוד מהחלטת בית משפט לענייני משפחה, שמצד אחד הותיר את שיקול הדעת בידי בית משפט זה אם להעביר את התיק דנן לדיון בפני המותב הדן בתיק המשפחה; ועם זאת הביע נכונות "לקלוט" את התיק תוך שציין שיש טעם לעשות כן אם יסבור בית משפט זה שמדובר גם כאן "בבני המשפחה" ושראוי שבפני בית משפט לענייני משפחה "תיפרש תמונה שלמה". כפי שכבר נאמר, שוכנעתי שהסכסוך בתיק דנן נעוץ ביחסי המשפחה; ונראה כי התמונה כפי שהוצגה ונצטיירה בפניי בכתבי הטענות היא קטועה וחסרה, משום גילוי טפח וכיסוי טפחיים - וראוי לכן שהדיון בתיק זה יתקיים בפני אותו מותב שתיק המשפחה מתברר בפניו, שכן הא בהא תליא, ונודעת חשיבות לכך שהתמונה בכללותה תהא פרושה בפניו, מה גם שיהא בכך כדי למנוע אפשרות של מתן החלטות סותרות. כל זאת, כאשר הסכסוך בתיק שבפניי הוא ביסודו סכסוך שבין האֵם לבין הבן באמצעות החברות שבשליטתם. יוער אגב כך, כי אף שהתובעות מתנגדות לבקשה ובעיקר משום השיהוי שבהגשתה, בשום מקום בתשובה שהגישו לא כפרו בכך שהסמכות העניינית לדון בתיק דכאן מסורה בידי בית משפט לענייני משפחה. המדובר בסכסוך ארוך שנים ששורשיו נטועים ביחסים בתוך משפחת כהן שהגיעה העת לסיימו ומכל מקום לנסות ולסיימו, ועל פניו לא ניתן יהיה לעשות זאת אלא אם כן הסכסוך בכללותו ירוכז "תחת קורת גג אחת ובפני שופט אחד (One family one " "(judge [ראו: בר"ע (י-ם) 830/05 א' א' נגד א' ו', תק מח 2005 (3), 6881, 6883 (2005)]; כאשר בית משפט לענייני משפחה הוא האכסניה המתאימה לכך מעצם מהותו התמחותו, ומקום שהסכסוך הנוגע לרכוש המשפחה בכללותו נדון בפניו במסגרת תיק המשפחה. סוף דבר 6. מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על העברת התיק לבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון בפני המותב הדן בתיק המשפחה (תמ"ש 28170/08, כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר) שיחליט כיצד לנהוג בתובענה זו. ישיבות ההוכחות שנקבעו בפניי, מבוטלות. בשל ההשתהות בהגשת הבקשה, אינני רואה מקום לעשות צו להוצאות. דיוןהעברת דיוןבית המשפט לענייני משפחה