קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיון חוזר בתנאי ערובה: 1. מונחת בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי הערובה של המבקש לפי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"), להורות על הפחתת סך של 3 מיליון דולר מהערבויות שהוטלו עליו, לשם הבטחת התייצבותו למשפטו ולהסתפק בערבויות שכבר הופקדו. רקע 2. כנגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של הלבנת הון וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרת פרשת הלבנת הון נרחבת בבנק הפועלים. היקפן של העבירות המתוארות בכתב האישום עומד על כחמישים מיליון דולר. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה להטלת ערבויות, בין היתר, נגד המבקש, לפי סעיפים 44 ו-48 לחוק. 3. עובר להגשת כתב האישום הפקיד המבקש בקופת בית המשפט השלום בפתח תקווה סך של 4 מיליון דולר, לשם הבטחת התייצבותו להמשך הליכי החקירה והמשפט נגדו. בנוסף, בסמוך לאחר הגשת כתב האישום, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה דירה הנמצאת בבעלות בתו של המבקש, תימכר ותמורתה, סך של 2,104,099$, תוחזק בחשבון נאמנות לטובת המדינה, לשם הבטחת התייצבותו של המבקש לדיונים ולצורך חילוט עתידי, ככל שיידרש. 4. כחודש לאחר הגשת כתב האישום, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הגדלת סכום הערבויות הכולל, באופן שיעמוד על 9,600,000$. כפועל יוצא מן ההסכמה, היה על המבקש להפקיד סך של 3,500,000$ נוספים. 5. מאז הושגה ההסכמה האמורה, הגיש המבקש שתי בקשות לבית המשפט. בקשתו הראשונה, בהסכמת המשיבה, הייתה לפצל את סכום ההפקדה, באופן שתינתן לו ארכה בת חודש להפקיד את חלקו הארי של הסכום, קרי, 3,000,000$. כחודש לאחר מכן הגיש המבקש בקשה נוספת, הפעם להפחית את גובה הערבויות ולחילופין לתת לו ארכה נוספת בת חודשיים להפקדת יתרת הסכום. את הבקשה נימק המבקש במצבו הכלכלי שהתערער, הקפאת חשבונות מט"ח ברוסיה וקשיי נזילות אליהם נקלע, המקשים עליו להפקיד את יתרת סכום הערבויות. המשיבה הסכימה לארכה בת חודש בלבד וכך אומנם היה. על פי החלטת בית משפט זה, ניתנה למבקש ארכה להפקדת יתרת הערבות עד ליום 5.2.10. 6. מכאן הבקשה נשוא הדיון שבפניי. טיעוני הצדדים 7. לטענת ב"כ המבקש, מרשו פעל עד כה לגייס במועד את יתרת סכום הערבות, אולם חרף מאמציו הרבים והכנים, הדבר לא עלה בידו. בנסיבות אלה, סבור ב"כ המבקש שמן הראוי לאפשר למבקש לשוב ארצה ולהוכיח את חפותו, מבלי שיוצא נגדו צו מעצר, רק בשל אי יכולתו, היום, לעמוד בתנאי הערבות שנקבעו לו לפני מספר חודשים, בהסתמך על מצבו הכלכלי דאז. זאת ועוד, לשיטת ב"כ המבקש, יש להשוות את עניינו של המבקש לעניין נחום גלמור (להלן: "גלמור"), מעורב מרכזי נוסף בפרשה, לגביו נקבע בהחלטת בית המשפט העליון (בש"פ 9354/09), , כי יש למתן במידת מה את הערבויות שנקבעו, באופן שיפקיד 6.5 מיליון ₪ במזומן. ב"כ המבקש מדגיש, כי למבקש ולמר גלמור מייחסת המשיבה עבירות הזהות בחומרתן ובהיקפן, בהיותם שותפים לאותה "תוכנית עבריינית", השלב הדיוני בו מצויים שניהם, מקביל, שניהם מתגוררים בחו"ל וכספי הערבות נועדו להבטחת התייצבותם למשפטם. משכך, דינם זהה ואם מר גלמור "זכה לתנאי ערובה טובים בצורה משמעותית" הוא הדין גם לגבי המבקש. בהתחשב בכל אלה, עותר המבקש להפחית את גובה הערבויות שנקבעו לו ולקבוע, כי סכום הכסף שהופקד עד כה (6.6 מיליון דולר) ישמש לשם הבטחת התייצבותו לדיונים במשפטו. 8. מנגד, מתנגדת המשיבה לבקשה וסבורה, כי יש לדחותה על הסף. לבקשתה, כתנאי מקדמי לדיון בבקשה, יש להורות על התייצבות המבקש בפני בית המשפט, ובאם לא יעשה כן ולא יפקיד את יתרת הערבות לאלתר, יש להורות על חילוט הערבויות ועל מעצרו של המבקש. לטענת המשיבה, מדובר בבקשה שלישית, אשר קדמו לה בקשות שהתקבלו בהסכמה ולפנים משורת הדין. סכום הערבות, אותו מבקש כעת המבקש להפחית, הינו סכום שנקבע אף הוא בהסכמה, וזאת לאחר שהמשיבה הלכה כברת דרך ארוכה לקראתו והסכימה, כי חלק מסכום הערבות יהוו דמי המכר של דירה, שנתפסה קודם לכן לצרכי חילוט עתידי. עוד ציינה המשיבה, כי בבקשתו האחרונה של המבקש הוסכם בין הצדדים, כי לא תינתן ארכה נוספת ועל כן, היה על המבקש להפקיד את יתרת הערבות עד ליום 5.2.10. באשר לשינוי במצבו הכלכלי של המבקש טוענת המשיבה, כי בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (פרק ז') ולפסיקה (בש"פ 9694/02 רביזדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (1) 176 (2002)), היה על המבקש להצביע באופן קונקרטי ופוזיטיבי על הראיות המבססות את טענתו וכן להתייצב לביצוע חקירת יכולת בעניינו. משלא עשה כן, הרי הוא כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. המשיבה ציינה בטיעוניה, כי לאחר שהתבססו החשדות נגד המבקש בתיק זה, הוא מכר את רכושו בישראל או שיעבדו, ולאחר מכן, יצא מן הארץ לבלי שוב. יציאתו מהארץ והיעדרותו מההליכים המתנהלים נגדו מציבים עננה כבדה מעל השאלה האם בכוונת המבקש להגיע ארצה לצורך ניהול משפטו. באשר לטענה, לפיה, יש להשוות את עניינו של המבקש לזה של מר גלמור, סבורה המשיבה, כי אין לה מה על שתשען, שכן חלקו של המבקש בפרשה חמור מזה של גלמור, בהיותו היוזם וההוגה של תוכנית המרמה להציב בחזית את גלמור כאיש "קש" מטעמו, יכולתו הכלכלית של המבקש, כפי שהצהיר עליה, גדולה מזו של גלמור, למבקש היסטוריה של התחמקויות מרשויות אכיפת החוק, הוא סירב בעבר להתייצב בפני שופט חוקר בצרפת וכן הורשע בדין בצרפת והוצא נגדו צו מעצר בינלאומי. זאת ועוד, מאז תחילת המשפט הפקיד המבקש סך של 500,000$ בלבד, לעומת מר גלמור, שנדרש להפקיד סכום גבוה מזה. דיון 9. למעשה, עיקרה של הבקשה המונחת לפתחי, עניינה השינוי, לכאורה, במצבו הכלכלי של המבקש, אשר הורע ואינו מאפשר לו להפקיד את יתרת סכום הערבות, שנקבע, בהסכמה, בעבר, על יסוד מצבו הכלכלי דאז. בנקודה זו, אני תמימת דעים עם טיעוני המשיבה, לפיהם, מי שטוען להרעה במצבו הכלכלי עד כי אינו יכול להמציא את הערבויות אותן התחייב להמציא, עליו להתייצב בפני בית המשפט על מנת להוכיח את טיעוניו. בעניינו של המבקש, לא זו בלבד שהדבר לא נעשה, אלא שבאי כוחו אף לא המציאו כל מסמך או בדל ראיה להוכחת השינוי שחל בכושרו הכלכלי של המבקש. אם טענתו של המבקש נכונה, אני תמהה, כיצד אפוא הצהיר בחקירתו במשטרה, בסוף שנת 2005, כי שוויו הכלכלי הוא "בין מיליארד וחצי לשני מיליארד דולר" וכיום הוא טוען, כי אין ביכולתו לעמוד בהפקדת סכום של 3,000,000$?! המבקש לא סיפק כל הסבר באשר לגורל הכספים עליהם הצהיר בחקירתו ומכאן, שטענתו בדבר שינוי לרעה במצבו הכלכלי היא בבחינת טענה בעלמא. 10. זאת ועוד, את בקשת המבקש יש לבחון על רקע העובדה, כי קיים נגדו צו מעצר של האינטרפול, בגין הרשעתו במשפט בצרפת. עובדה זו בצירוף העובדה, כי קיים הסכם הסגרה בין ישראל לצרפת וכי מרכז חייו של המבקש אינו בארץ, מקימות בסיס לחשש שמא ידיר המבקש רגליו מהתייצבות בפני ביהמ"ש. 11. אין לעשות גזירה שווה בין עניינו של המבקש לעניין גלמור, שכן חלקו בפרשה, כעולה מכתב האישום, חמור וגדול מזה של גלמור, יכולתו הכלכלית, כל עוד לא הוכח אחרת, עולה על זו של מר גלמור וכן בעניינו, בניגוד לעניינו של גלמור, קיים חשש ממשי להימלטות מאימת הדין. לא זו אף זו, אל לנו להתעלם מכך, כי הגדלת גובה הערבויות נעשתה על דעתו של המבקש ובהסכמתו ואף נעשה עמו חסד, כאשר פעמיים נענה בית המשפט לבקשתו וניתנה לו ארכה להפקדת יתרת הסכום. התנהלותו זו של המבקש, יש בה כדי להצביע על ניסיון התחמקות ממחוייבותו לביהמ"ש. באותו עניין יש לציין, כי מר גלמור הגיע ממקום מושבו בחו"ל והתייצב לחקירה, טרם הופקדו על ידו הערבויות, ובכך הוכיח במעשים, כי פניו להתייצב בביהמ"ש. לכך התייחס גם ביהמ"ש העליון בהחלטתו הנ"ל (ראה סעיף 7 לעיל). 12. בהתחשב בכל האמור אני דוחה את בקשת המבקש ומורה, כי יתרת סכום הערבות, בסך 3,000,000$, תופקד בקופת בית המשפט לאלתר. 13. אשר לבקשת המשיבה לחילוט הערבויות ולמעצרו של המבקש, אני מסכימה עם דברי ב"כ המבקש, לפיהם, בקשה ממין זה צריכה להיות מוגשת בנפרד, באופן עצמאי ולא במענה לבקשה להפחתת גובה הערבות. לגופה של בקשה אציין, כי על פי סעיף 51(א) לחוק, אם וכאשר המבקש לא יפקיד את יתרת הערבות, יהיה מקום לשקול את בקשתה של המשיבה ולדון בה לגופה.ערובהעיון חוזרמסמכים