קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתיקון הודעת ערעור: לפניי בקשה לתיקון הודעת ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט אברהים בולוס) מיום 21/4/10, שעניינו חיובם של המשיבים בפיצוי המערערים בגין ליקויי בניה שנתגלו ביחידות מגורים שנבנו בכפר סולם. המבקשים עותרים בבקשתם לתקן את הודעת הערעור באופן שתתווסף בה פיסקה אחת המתייחסת לשאלת הוצאות המשפט, אשר במסגרתה מלינים הם כי בית המשפט קמא לא התייחס לשאלת החזר עבור אגרת בית המשפט, שכר טרחת המומחה מטעם המערערים וחלקם של המערערים בהוצאות המומחה מטעם בית המשפט. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה. הסמכות להתיר את תיקון כתב הערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כדלקמן: "כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו". סמכות זו מתפרשת הן על תיקון נימוק קיים והן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, כל עוד אין המדובר בתוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו ונדונו בפני בית המשפט קמא (א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009), בעמ' 651). שיקול הדעת השיפוטי בבקשה לתיקון הודעת ערעור הינו רחב ומושתת על מגוון שיקולים שיש לבוחנם בכל מקרה לגופו. בכלל זאת, ראוי לבחון את מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים; הסיבה בעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי; הטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור; האם הבקשה לתיקון הודעת הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, או מחוצה לו; השלב הדיוני בהליך בו הועלתה הבקשה והאם אי היעתרות לה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד- האם העתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד (ע"א 592/09 אל עמור נ' אל עמור (לא פורסם, החלטה מיום 13/9/10). ככלל, הגישה בכל הנוגע לבקשות לתיקון הודעת ערעור המוגשות בשלב מקדמי של ההליך - בשלב בו טרם הוגשו סיכומים בכתב וטרם התקיים דיון בערעור - היא ליברלית, על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (לא פורסם, החלטה מיום 20/6/10)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר התיקון מתבקש עוד בטרם חלף המועד להגשת הערעור, כבמקרה דנא (ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' לוי (לא פורסם, החלטה מיום 16/11/09)). בנסיבות העניין שלפני, מדובר בבקשה לתיקון הודעת ערעור שהוגשה בשלב מקדמי מאוד של הדיון בערעור, לפני שהוחל דיון בערעור בפועל ואף לפני שהתקיים קדם ערעור, וכן לפני שהוגשו עיקרי טיעון. למעשה, הבקשה שלפני הוגשה יום אחד בלבד לאחר הגשת הודעת הערעור המקורית ובמועד בו הומצאה למערערים החלטת בית המשפט קמא בבקשה לתיקון פסק דין שהגישו. בנסיבות אלה, אין בהיעתרות לבקשה כדי להביא לשיבוש כלשהו במהלך ההתדיינות או להתארכותה ואין בתיקון הערעור בשלב זה משום פגיעה מהותית בזכויות הדיוניות של המשיבים או באינטרס ממשי אחר שלהם. מכל מקום, מדובר בבקשה לתיקון הודעת הערעור בנושא שולי יחסית (שאלת ההוצאות בגין ניהול ההליך), ואין בו כדי להכביד על ניהול ההליך. אשר על כן, אני מתיר את התיקון המבוקש. אין צו להוצאות. תיקון ערעורערעור