לפי מה יודעים האם מדובר בהסכם בוררות ?

בע"א 633/75 מדינת ישראל נ' מאיר הלוי, פ"ד לא(3) 339 נפסק כי השאלה אם היה או לא היה בעניין מסוים, הסכם בוררות, היא שאלה שבעובדה. כמו כן, הפנה בית המשפט אל סעיף 1 לחוק הבוררות הכולל דרישה להסכם בכתב. באותה פרשה דובר בחוות דעת שכתב מר עילם לשר האוצר המנוח פנחס ספיר ב- 17.4.71, לפי בקשת השר. בחוות דעתו המליץ עילם לפצות את מר הלוי ש"הפסיד את כל רכושו כתוצאה מן הדרך שהממשלה טיפלה בעניין בתשלום בסך של 150,000$ כמתת שיקום". מר הלוי הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור חוות כפסק בוררות, חוות הדעת אושרה כפסק בוררות המחייב את המדינה. בבית המשפט העליון התקבל ערעור המדינה על החלטה זו. נקבע כי על פני מכתבו של מר עילם מתגלה בעליל שאין הוא מתיימר להיות פסק בוררות. המכתב, כך נקבע, מעיד על עצמו שאין הוא פסק, כי אם חוות דעת. הוא הדין במקרה שבפנינו. המסמך שחובר על ידי המהנדס זקצר, הנושא כותרת "תצהיר", אינו פסק בוררות . זאת ועוד, הסכם בוררות המוגדר בסעיף 1 לחוק הבוררות, מעלה דרישת כתב אינהרנטית (ע"א 65/85 עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה, פ"ד מ(3) 29,56; ע"א 177/88 שאול הוטרר ואח' נ' מיכאל רוזנברג ואח', פ"ד מג(4) 495, 498. זאת ועוד, הסכם בוררות נשלט על ידי דיני החוזים . על מנת לקבוע האם אכן התכוונו הצדדים להעביר מחלוקת לבוררות, יש לפרש את החוזה על פי לשונו, אומד דעתם של הצדדים בעת כריתתו ורובד הנסיבות (ע"א 9609/01 מול הים(1978) בע"מ נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב, פ"ד נח(4) 106, 124). בית המשפט העליון עסק בפרשת רע"א 7608/99 לוקי מצפה כנרת (לוקי ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ ואח' נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5) 156) בהבדל בין "פסק בוררות" לבין מסגרות אחרות, האמורות להכריע במחלוקות שתתעוררנה במהלך עבודות בנייה של מלון בטבריה. ראשיתה של הפרשה בהתקשרות בין חברה קבלנית לבין יזם לבניית שלד מבנה לבית מלון והרחבתה לביצוע עבודות חשמל ואינסטלציה. מונה מפקח על ביצוע העבודות מטעם החברה הקבלנית. המפקח הוסמך להכריע בחילוקי דעות שיתעוררו במהלך הפרויקט. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה, האם המפקח מונה כ"בורר" והאם לאור הסכמת הצדדים להעביר בוררות, תיענה בקשת המשיבה לעיכוב הליכים שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת. באותו פרויקט בנייה מונתה חברת פיקוח והוסכם כי "המפקח", אחד מבעליה של חברת הפיקוח, יכריע בחילוקי דעות שיתעוררו במהלך העבודה: "במקרה של חילוקי דעות, המפקח יקבע ויכריע בכל הקשור לעבודה ולביצועה, כולל בענין מחירים שלא נקבעו, לוח-זמנים, פירוש תוכניות ומפרטים, חומרים, איכות ו/או טיב העבודה וכו', והחלטתו תחייב את הצדדים. לענין סעיף זה המפקח הוא מנחם זלינגר אישית" סעיף 17 להסכם). בין הקבלן והמזמין נתגלע סכסוך שבגינו הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט התבקש על ידי המזמין, לעכב את ההליכים, בהסתמך על סעיף 17 להסכם, על מנת שהמפקח יכריע במחלוקת. הבקשה נענתה וההליכים עוכבו. על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון. כב' השופט א' מצא הגיע למסקנה כי סעיף 17 לחוזה, אינו מהווה "הסכם בוררות" במובן סעיף 1 לחוק הבוררות. מדובר במינוי גורם מקצועי, שתפקידו היה להכריע בחילוקי דעות במהלך הבנייה, אולם לא ניתנו לו סמכויות של בורר במסגרת חוק הבוררות. בית המשפט עמד בהרחבה על מנגנוני הכרעה מקובלים בענף הבנייה, כגון מומחים, שמאים, או אדם שלישי שהצדדים סומכים על כישוריו ויושרו. נקבע כי אין לראות בהסכמה לציות להחלטות שתתקבלנה על ידי גופים אלה, משום הענקת מעמד של פסקי בוררות: "הסכמתם שאדם שלישי יכריע במחלוקת (קיימת או עתידית) שביניהם גבי עניין כלשהו לא בהכרח תעיד על הסכמתם להקנות לו סמכויות של בורר וליטול על עצמם חובת ציות להחלטתו שיסודה בחוק הבוררות." (שם, בעמ' 162). במיוחד, הדגיש השופט מצא את ההבדל בין הסכמה על גוף כלשהו אשר יכריע במחלוקות, לבין העברת המחלוקת לבוררות, המחייבת את הצדדים כפסק דין, לכל דבר ועניין,למעט זכות ערעור: "אמנם, גם להסכמה על מנגנון הכרעה כזה יש כוח מחייב, אך חיובי הצדדים המתקשרים בהסכמה כזאת אינם נובעים מחוק הבוררות אלא מן ההסכם. דיני החוזים הכובלים את המתקשרים להתחייבויותיהם החוזיות בדרך-כלל יחייבו אותם להיזקק להכרעתו של המנגנון המוסכם ואף לקיים את הכרעתו". בסופו של יום, הוחזר העניין לבית המשפט המחוזי בנצרת, לדיון בשאלה האם מוצדק להשאיר את עיכוב ההליכים על כנו שלא מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות אלא מכוח ההסכם בין הצדדים. דהיינו האם יש מקום לחייב את הצדדים לקבל תחילה את הכרעתו של המפקח, מכוח דיני החוזים (שם, עמ' 168). בהחלטתו של כבוד סגן הנשיא השופט א' אמינוף מה-18.12.02 ( ת"א 509/98 , בש"א 772/98, לא פורסם) , הוחלט בשנית, לעכב את ההליכים ולהעביר את המחלוקת להכרעת המפקח, על פי ההתחייבות החוזית של הצדדים ובהתאם לפסק דינו של השופט מצא.חוזהיישוב סכסוכיםשאלות משפטיותבוררותהסכם בוררות