תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת, בין היתר, לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כנתבע "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". הכלל הוא, כי אין לחייב תובע להתדיין עם מי שאין הוא רואה כבעל דברו. "אך במקרים נדירים ביותר יצורף בעל דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל (ד"ר י. זוסמן, שם, 199-196) ... אך מובן הדבר, שאם ייקבע לבסוף, כי נוכחותם של הנ"ל היתה חיונית להליך, עד כדי פגיעה ביכולת של המבקש - התובע לזכות בסעד המבוקש על ידו, אזי יהא עליו להלין על עצמו בלבד כאשר הנטל ירבוץ עליו" (דברי השופט מ. גל ב-בר"ע (י-ם) 3250/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ, מיום 1.12.97). צירוף / החלפת בעלי דין