העברת מניה

מה הדין בסוגיית העברת מניה ? מניה הנה נכס קנייני הניתן להעברה, מרצונו החופשי של בעל מניות בחברה. חוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע חזקה על כל נייר ערך, לרבות מניה, כי הוא ניתן להעברה, בהתאם להוראות החוק (ראו הגדרות "מניה" ו"נייר ערך" בסעיף 1 לחוק, וכן את ההוראה הקבועה בסעיף 293 לחוק). עבירותם של ניירות ערך מאפשרת לבעלי המניות לממש את השקעתם בחברה, על ידי מכירת המניה לרוכש מרצון, מבלי שמימוש זה יפגע בפעילותה העסקית השוטפת של החברה. העיקרון של עבירות, או סחירות המניות, הוא מאפיין חיוני ויסודי בחברה, הדר בכפיפה אחת עם עקרון הגבלת האחריות. הבעלות הקניינית במניה הנה במובן זה שלבעלי המניות חופש פעולה לגבי דרך השימוש בהן, ולכאורה נובע מכך כי נחסמת האפשרות להתערב בהחלטות בעל הזכות הקניינית ביחס לנכס (ראו י' גרוס חוק החברות החדש 316, 487 (מהדורה רביעית, 2007); י' בהט חברות, החוק החדש והדין 788-787 (מהדורה עשירית, 2008); א' חביב סגל דיני חברות 155 (2007)). יחד עם זאת, חופש הפעולה של בעל מניות אינו בלתי מוגבל. סעיף 294 לחוק החברות מאפשר לחברה לקבוע בתקנונה הוראה המגבילה את עבירותן של מניותיה, בתנאים שתקבע. דהיינו, הוראת החוק בדבר עבירותם של ניירות ערך היא דיספוזיטיבית, וכפופה להתנאה סותרת של הצדדים. הגבלת העבירות נתפסת כחלק ממהותה של חברה פרטית, שבה יש חשיבות לזהות מחזיקי המניות (צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 283-279 (2008); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5), 71, 90 (2001)). הפסיקה קבעה, כי צורת ההגבלה נתונה לשיקול דעת מייסדי החברה ואח"כ לבעלי המניות - ככל שיעשו כן, באמצעות שינוי התקנון כדין - ואולם משום שיש בהגבלה כדי למעט מקניינו של הבעלים, הנטייה הנה לפרש בצמצום הוראת הגבלה שבתקנון החברה (ע"א 347/62 החברה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ נ' מפרק פלרוד בע"מ (בפירוק), פ"ד יז, 399; ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' חאייק, פ"ד לח(2), 425; ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5), 71, 92-91 (2001)). התוקף המשפטי להגבלת עבירותן של מניות, מקום שזו כלולה בתקנון, הוא הסכמת בעלי המניות, בהיותם צד לחוזה הגלום בתקנון, גם כאשר לא היו צד לעריכתו (צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 280 (2008)). דיני חברותמניות