סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, מאפשר לנתבע להעלות, כטענות הגנה, או בתביעה שכנגד, גם טענות שעילתן התיישנה וזה לשונו: "4. תביעה שכנגד וקיזוז בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות." קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התיישנות טענת קיזוז: 1. בתביעה שהוגשה בתיק זה, תובע בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), מהנתבעים, יתרת חוב, שהצטברה בחשבון פיגורים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), בשל הלוואה, שלא סולקה, שניתנה לחברה, בשנת 1997, במסגרת הסכם ליווי לפרויקט בניה. 2. על פי התביעה, ערבו הנתבעים 2-11, לחובות החברה, בערבות מתמדת, ללא הגבלה בסכום. הבנק טוען, שהנתבעים 2-6 הינם בעלי ענין בחברה ולפיכך אין הם "ערב יחיד". נתבעות 7-11 הינן חברות בע"מ. 3. עם הגשת התביעה  הגיש הבנק בקשה להטלת עיקולים זמניים על נכסי המשיבים 1, 7, 8, 9 ו- 11 ובהחלטתי מיום 1.2.09 נעתרתי לבקשה. המשיבים הגישו בקשת רשות להתגונן וכן בקשה לביטול העיקולים ושתי הבקשות נדונו באותו מועד. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומי טיעונים בכתב. בקשת הרשות להתגונן : 4. המבקשים 3 ו- 4 (להלן: "שולמית" ו"יחיאל" בהתאמה), הינם בני זוג וכך גם המבקשים 5 ו- 6 (להלן: "שארל" ו"ורוניקה" בהתאמה). לטענת המבקשים, רק המבקשים 4 ו- 5 ניהלו את החברה. למבקשות 3 ו- 6 עיסוקים אחרים, הן מעולם לא עסקו בענייני החברה והן נרשמו כבעלות מניות בחברה רק משיקולי מס ורישומן היה "פורמלי גרידא". המבקשת מס' 7 (להלן: "כאן גולן 79"), הינה חברה בבעלות המבקשים 2, 4 ו- 5. 5. בפי המבקשים טענות שונות, חלקן נוגע לכל המבקשים וחלקן רק לחלק מהם. אתייחס, להלן לטענותיהם, אחת לאחת. התיישנות התביעה : 6. החשבון נפתח, בשנת 1989, לשם פעילות החברה בנוגע לרכישת זכויות פארק מים בקריות (להלן: "פארק המים"). לטענת המבקשים, הופסקה הפעילות בפרויקט והחשבון נותר, במשך שנים, ללא פעילות, כשהוא צובר ריביות חריגות ו/או פיגורים בלבד. לשיטתם, מאחר שהמועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות הינו המועד בו ניתן היה לדרוש את התשלום ובכלל זה - הפסקת פעילות בחשבון, התיישנה התביעה. 7. לא מצאתי כל ממש בטענה זו, הסותרת את דפי החשבון שהוגשו ע"י הבנק במסגרת חקירת מר נדב יחיאל, המצהיר מטעם המבקשים (להלן: "יחיאל"). מדפי החשבון עולה, שהוא היה פעיל עד חודש ספטמבר 2007. למעלה מן הצריך אבהיר, כי גם אם הסיבה הראשונית, מבחינת החברה, לפתיחת החשבון היתה פעילותו הצפויה של פארק המים, הרי משהמשיכה החברה לפעול בחשבון, אין נפקא מינה לאיזה צורך פעלה בו. מאחר שהתביעה הוגשה ביום 29.1.09, יש לדחות את טענת ההתיישנות שהועלתה ע"י המשיבים וכך אני מורה. התיישנות טענות ההגנה של המבקשים : 8. סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, מאפשר לנתבע להעלות, כטענות הגנה, או בתביעה שכנגד, גם טענות שעילתן התיישנה וזה לשונו: "4. תביעה שכנגד וקיזוז בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות." שלא כטענת הבנק, תחולתו של הסעיף אינה מותנית בשאלה אם העלה הנתבע טענת התיישנות נגד התביעה, אם לאו ואין בהעלאת טענת ההתיישנות מצד המבקשים (טענה שנדחתה על ידי, כאמור לעיל), כדי למנוע מהם להעלות טענות קיזוז, או טענות שבתביעה שכנגד, גם אם התיישנו. הפסיקה המובאת בענין זה בתגובת הבנק, אינה קובעת כי אם טען הנתבע טענת התיישנות נגד התביעה העיקרית (טענה שנדחתה), פתוחה הדרך בפני התובע לטעון טענת התיישנות נד טענות הנתבע לקיזוז או טענותיו בתביעה שכנגד, אלא רק כי אם הנתבע לא טען טענת התיישנות, נגד תביעה שהתיישנה, לא יורשה התובע להעלות טענת התיישנות, מצידו, נגד טענות ההגנה של הנתבע. 9. מטרת הסעיף איננה "להעניש" נתבע אשר טען טענת התיישנות, אלא לאפשר העלאת טענות נגד תביעה שנדונה (בין אם היא נדונה מאחר שלא התיישנה ובין אם היא נדונה למרות שהתיישנה, אך הנתבע לא טען טענת התיישנות), ללא שייטענו טענות התיישנות נגד טענות ההגנה וזאת - על מנת שכל מכלול הטענות שבין הצדדים, הנוגעות לאותו נושא או נובעות מאותן נסיבות (כלשון הסיפא של סעיף 4 לחוק), יידונו לגופן. בענייננו טוען הבנק שתביעתו לא התיישנה וטענה זו התקבלה על ידי. לפיכך, מדובר בתביעה שלא התיישנה ולכן חלה החלופה הראשונה שבסעיף (זו המודגשת לעיל). לפיכך אני קובעת, שהבנק לא רשאי להעלות טענות התיישנות נגד טענות המבקשים. טענות בדבר בטלות ערבויותיהם של הנתבעים 2, 3 ו- 6 : 10. לגבי המבקש 2, נדב יוסף (להלן: "יוסף"), שהינו אחיו של המבקש 4, נדב יחיאל (להלן: "יחיאל"), המתגורר בארה"ב, נטען, שהוא כלל לא היה מעורב בפעילות החברה ושהוא חתם על כתב הערבות בסניף הבנק בניו-יורק, לאחר שנמסר לו ע"י יחיאל שמדובר במסמכים לצורך פרויקט מגורים בהוד השרון, ללא שמי בבנק הסביר לו את משמעות חתימתו, או מוסר לו פרטים כלשהם לרבות היקף האובליגו. עוד נטען, שהוא לא קיבל, במהלך השנים, כל הודעות מהבנק בדבר הפעילות בחשבון, האשראי שניתן וכיוצ"ב. גם לגבי ורוניקה ושולמית נטען, כי הן כלל לא היו מעורבות בפעילות החברה וכי הן חתמו על מסמכים שונים בהקשר לפעילות החברה בבנק, כאשר חלק מהמסמכים נחתמו בבנק וחלק אחר - בבתיהן וחתימתן היתה "כחותמת גומי", כשהן מקבלות הסברים רק מבעליהן ומבלי שהבנק הקפיד לגלות להן את כל הפרטים ההכרחיים הנוגעים לפעילות בחשבון החברה. כן נטען גם לגביהן, כי הן לא קיבלו מעולם הודעות באשר למתרחש בחשבון ואשראים שניתנו בו, או באשר לערבויותיהן. גם כאשר הועבר החשבון לסניף אחר, הן לא קיבלו כל הודעה. עוד נטען, כי הבנק הפטיר ערבים מערבותם לחשבון, ללא שיידע בכך את המבקשים הנ"ל. 11. אמנם, יש לכאורה ממש בטענות הבנק לפיהן אין בטענות המבקשים 2, 3 ו- 6 כדי לאיין את כתבי הערבות ולפיהן מי שאינו טורח לקרוא מסמכי ערבות עליהם הוא חותם ומי שאינו מבקש הסברים מהבנק לגבי החשבון, לגביו נחתמת הערבות, אינו יכול לטעון, כלפי מי שהסתמך על מסמכי הערבות, שהם חסרי תוקף (ראו: ת"א (חיפה) 284/05 - RUTH SIMON SHARP נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם, 16.4.06). הדבר נכון, במיוחד, לגבי וורוניקה, אשר חתמה על כתב ערבות נוסף, בשנת 1998. עם זאת, לאור חובות הגילוי המוטלות על בנק ואף לאור הוראות המפקח על הבנקים, אין מקום לקבוע, בשלב זה, שאין למבקשים, בנוגע לערבותם, כל טענה הראויה להישמע. בטרם תינתן החלטה סופית בסוגיה זו, יש לברר את כל העובדות הרלבנטיות, לרבות שאלת תום הלב של הבנק ורק לאחר מכן יש לקבוע מה משמעות יש לעובדות שיתבררו, לענין תוקף כתבי הערבות וחבותם של הערבים. לפיכך, ניתנת למבקשים 2, 3 ו- 6 רשות להגן בטענותיהם נגד כתבי הערבות עליהם חתמו. הטענה לפיה ערבות כאן גולן 79 נחתמה רק לצורך פרויקט הוד השרון ולא לחשבון : 12. טענה זו נטענה בעלמא והיא מנוגדת לאמור בכתב הערבות, בו נכתב, במפורש, כי הערבות ניתנה להבטחת החובות בחשבון החברה. לפיכך אינני נותנת רשות להגן בטענה זו. טענות נגד החוב : 13. המבקשים המציאו חוו"ד מומחה, שנערכה ע"י מר אורן גיא ולאחר קבלת מסמכים (לטענתם - רק חלקיים), המציאו חוו"ד מעודכנת, אשר גם בה נטען, כי לא הומצאו כל המסמכים הנדרשים ובעיקר - מסמכים עד שנת 1989 וכי חווה"ד ניתנה בהסתמך על המסמכים שהומצאו. הבקשה כוללת טענות נגד התניית שירות בשירות, חיובי ריבית עפ"י 360 ימים בשנה, במקום 365 ימים, ביצוע פעולות המנוגדות להסכמי הליווי שבין הצדדים, העלאת מרכיב תוספת סיכון בריבית החח"ד והעמדת הלוואות "און-קול". הבנק טוען, מצידו, שהטענות בחווה"ד הועלו ללא כימות וללא פירוט עובדתי ראוי (מצד המבקשים), או חשבונאי נדרש. 14. אציין, תחילה, בקצרה, כי מעיון בחווה"ד עולה, כי נכללו בה כל סוגי הטענות המועלות, דרך כלל, בבקשות רשות להגן המוגשות נגד תביעות בגין חובות בחשבונות בנק וכי לגבי רוב הטענות לא הונחה כל תשתית עובדתית, אף לא מינימלית, כך שמתקבל הרושם שמדובר ב"מסע דייג". הלכה היא, כי בבקשת רשות להתגונן אין בוחנים האם יעלה בסופו של יום בידי הנתבע להוכיח טענותיו אחת לאחת, אלא די שיציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שייעתר ביהמ"ש לבקשתו ותינתן לו רשות להגן, ובלבד שגרסתו עמדה במבחן חקירה נגדית ולא קרסה על פניה. ראו: ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' פרידמן, פ"ד מו(5) 257, 269-270; ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות, בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג(3) 113, 120-121; ע"א (י-ם) 6401/01 נטלי משעלי נ' אהוד שטיינר, (לא פורסם-ניתן ב-22.1.06); בג"צ 3349/05 אנדריי מזדיקוב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-על 2005(2), 1914, עמ' 1916).   אולם, אין די שנתבע יעלה טענות כלליות, מן הגורן ומן היקב, אלא עליו להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. היינו - עליו להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה ומפורטת לגבי כל אחת מטענותיו. ראו: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172; ע"א 13/80 הסמינר למורות בית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לו(1) 267; ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק, פ"ד מג(1) 112; ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, בעמ' 722. אומר כבר כעת, כי לגבי רוב הטענות לא עמדו המבקשים בחובתם זו ולא הראו הגנה, אף לא בדוחק.   אתיחס, איפוא, להלן, לגוף הטענות. התניית שירות בשירות והעמדת הלוואות "און-קול" - 15. טענות אלה הועלו ע"י המבקשים באופן כללי ביותר, לגבי כלל השנים (הרבות) בהן התנהל החשבון, ללא כל פירוט (סעיפים 71-80 לבקשה). וגם בתצהירי המבקשים שצורפו לבקשה לא הובא פירוט מעבר לאשר נאמר בבקשה עצמה. 16. בנוסף, כאשר נשאל שארל, בחקירתו בביהמ"ש, מה השירות שהתבקש ומה השירות שהותנה, השיב תשובה כללית ובסופה אף אמר: "אינני זוכר דוגמא של תכנית אחת שרכשתי בצורה כזו אבל יש טפסים וספרים". (עמ' 4 לישיבת יום 4.3.10). ברי שאין בכך משום פירוט כלשהו, כנדרש לצורך מתן רשות להתגונן. כך גם לגבי הלוואות "און-קול". שוב, טענה כללית, ללא פירוט נדרש וללא תשתית עובדתית מתחייבת. 17. לא מצאתי ממש בטענת המבקשים לפיה חסרים להם מסמכים ולכשיועברו לידי המומחה מטעמם כל המסמכים הוא יוכל להעלות את הקשר שבין רכישת התכניות למתן האשראי. ראשית - הבנק העביר למבקשים מאות מסמכים ולטענתו מצויים בידיו מסמכים רבים נוספים שהוכנו עבור המבקשים, אולם לא נלקחו על ידם מאחר שהם לא חפצו לשלם עבורם. מהתכתבויות שצורפו לתגובת הבנק עולה, שהבנק הסכים לקבל סכום של 5 ש"ח עבור כל דף צילום, המציא לב"כ המבקשים מסמכים רבים וב"כ הבנק אף הודיעו (במכתבם מיום 20.12.09, כי במשרדם נמצאים עוד 2,310 עמודי מסמכים, אשר המבקשים יכולים לקבלת תמורת תשלום, כאמור, אך המבקשים בחרו שלא לקחתם (מכתב בא כוחם מיום 6.1.10). בנוסף, מחוו"ד המומחה מטעם המבקשים עולה, שחלק מהמסמכים שהתבקשו מתייחס לחשבונות אחרים, שאינם החשבון מושא התביעה דנן ומסמכים אלה אין הבנק מחוייב להמציא במסגרת זו. שנית - בעלת החשבון הינה חברה בע"מ, אשר זקוקה למסמכי הבנק, באופן שוטף, לעריכת הדוחות הנדרשים, לרבות עבור רשויות המס, כך שהמסמכים אמורים להיות בידי המבקשים. שלישית וזה העיקר - לענין טענת התניית שירות בשירות אין די בחוו"ד מומחה, אשר תנתח את המצב החשבון אל מול התכניות שנפתחו, אלא יש להקדים לה תצהיר, בו יפורטו כל העובדות הרלבנטיות הנוגעות לנסיבות בהן הותנה שירות בשירות - מה היתה ההתנייה, מתי היא נעשתה, מי מעובדי הבנק התנה זאת וכיוצ"ב. לא רק שהמבקשים לא פירטו דבר בתצהיריהם שצורפו לבקשה, אלא כאשר התבקש שארל, בחקירתו, לספק ולו פרט אחד, לא ידע לעשות זאת, כפי האמור לעיל. כאמור - מעבר לטענה הכללית, אין בבקשה או בתצהירי התובעים ולו פרט עובדתי אחד. לפיכך, משלא הונחה בבקשה כל תשתית עובדתית, דינה דחיה כבר בשלב זה. חיובי ריבית עפ"י 360 ימים בשנה, במקום 365 ימים - 18. בענין זה, לאור חוו"ד המומחה מטעם המבקשים, יש ליתן להם רשות להתגונן. גובה מרכיב תוספת סיכון בריבית החח"ד - 19. אין בבקשה או בחוו"ד המומחה כל תשתית לטענה בענין זה. המבקשים טוענים שלא הועברו אליהם הודעות בדבר שינויי ריבית וכי, למיטב זכרונם לא חתמו על הסכמי ריבית ואשראי מול הבנק "באופן קבוע". אולם, בהעדרה פירוט אין בכך להקים הגנה, אף לא בדוחק. מדובר בטענה בעלמא, שאף אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של לקוח לבדוק את החיובים בחשבון ולהודיע לבנק על כל טענה שיש לו בקשר אליהם ועם העובדה שבעלת החשבון הינה חברה, אשר חשבונותיה נבדקים באמצעות רו"ח. ראו: ע"א (חיפה) 3741/06 - נסראלדין סעיד בניין בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ . (לא פורסם, 17.12.07), סעיפים 6-7 לפסה"ד). לפיכך נדחית הבקשה בנוגע לפרט זה. תנאים מקפחים בחוזה אחיד, ריבית חריגה - 20. גם טענות אלה נטענו באופן כללי, "משפטי", ללא שהונחה לה תשתית עובדתית כלשהי, בה יובהר במה התנאים הנזכרים בבקשה, קיפחו את המבקשים הספציפיים, אשר בבקשה דנן, וכיצד. מעבר לטענה כי מדובר בסעיפים מקפחים בחוזה אחיד, אשר גם היא לא פורטה, כנדרש, לא פירטו המבקשים מהם שיעורי הריבית החריגה אשר נגבו מהם, מדוע לאורך כל תקופת ניהול החשבון לא העירו דבר בענין זה וכיוצ"ב. מדובר בטענות שנטענו בעלמא ובאופן כללי בלבד וככאלה, אין בהן, כאמור, כדי להקים תשתית למתן רשות להתגונן. לפיכך נדחית הבקשה גם בנוגע לפריטים זה. ביצוע פעולות המנוגדות להסכמי הליווי שבין הצדדים - 21. גם טענה זו נטענה באופן כללי בלבד, ללא כל פירוט. כל שנטען הוא, כי "למיטב הבנת המומחה", מאחר שהבנק גובה עמלת ניהול, הוא אינו רשאי לגבות גם עמלה עבור עריכת מסמכי הלוואות, כי "אין זה נהוג ואין זה מקובל ואין כל הצדקה עניינית לחייב את החשבון בעמלת הקצאת אשראי" וכי מאחר שמדובר בחשבון ליווי לפרויקט בניה, הבנק שולט על הוצאות כספים מהפרויקט ומאשר את כל החיובים בחשבון ולכן אין כל חריגה ולכן אין הצדקה לגבות ריבית חריגה. המבקשים לא ציינו אילו סעיפים בהסכמים הפר הבנק ובמה מנוגדות פעולות אלה לאמור בהסכמים. שוב עסקינן בטענות כלליות, שלא הונח להן בסיס, אף לא לכאורה וגם הן נדחות בזה. התוצאה : 22. סופו של דבר, ניתנת בזה רשות להתגונן בטענות דלקמן ובהן בלבד: א. הטענות בדבר בטלות ערבויותיהם של הנתבעים 2, 3 ו- 6. ב. חיובי ריבית עפ"י 360 ימים בשנה, במקום 365 ימים. שאר חלקי הבקשה נדחים. העיקולים הזמניים : 23. לאור האמור לעיל, אין לקבל את טענת המבקשים לפיה עלה בידם, כביכול, להצביע על חיובי יתר שיש בהם כדי למוטט את גובה החוב הנטען, או כי הערבויות שנחתמו ע"י המבקשים 2, 3 ו- 6 מוטלות בספק. אמנם ניתנה למבקשים 2, 3 ו- 6 רשות להגן, אך אין בכך כדי לומר שאין בידי הבנק ראיות מהימנות לכאורה, לביסוס ערבותם. בשלב זה, מצויים בידי הבנק כתבי ערבות חתומים וגם אם יימצא (ואינני מביעה כל דעה בכך), כי נפלו פגמים בהליך ההחתמה, עדיין אין לומר שפגמים אלה יביאו, בסופו של יום לבטלות הערבויות. 24. הבנק עמד גם בחובתו להראות חשש להכבדה על ביצוע פסה"ד אם וכאשר יינתן לזכותו. להוכחת רכיב ההכבדה בסעד של עיקול זמני די ב"חשש סביר", ועוצמת ההכבדה הנדרשת היא של הכבדה "רגילה", כך שמדובר ברף הנמוך ביותר במסגרת הסעדים הזמניים - ראה טבלת "תוחלת ההכבדה" של סוגי הסעדים הזמניים בספרו של דודי שורץ "סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות" (הקריה האקדמית אונו, תשס"ז) בעמ' 360. בנסיבות העניין, לאחר שהגעתי למסקנה כי יש ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ואף דחיתי את רוב טענות המבקשים בבקשת הרשות להתגונן שהגישו, גם מאזן הנוחות פועל לטובת הבנק. מדובר בסכום תביעה גבוה וכבר נפסק כי לעיתים "גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה כגון 'כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" - רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC Industries Inc תק-על 2007(1) 81 (2007); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר תק-על 2007(1) 1306 (2007); רע"א 903/06 דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אטיאס תק-על 2006(1) 3788 (2006).   25. בנוסף, מהתצהיר שצורף לבקשה להטלת עיקולים (אשר לא נסתר) עולה, כי לחברה חובות נוספים לבנק, אשר לא נפרעו וכי המבקשים מצויים בקשיים כלכליים משמעותיים. 26. לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביטול העיקולים ומורה שהעיקולים הזמניים, שהוטלו על פי החלטתי מיום 1.2.09 (למעט העיקול הזמני שהוטל על הנכס הידוע כחלקה 530/15 בגוש 10430, אשר בוטל בהסכמת הצדדים, שהוגשה במסגרת בקשה מס' 8 בתיק), יישארו בעינם עד למתן פסק דין בתובענה. 27. לאור כך שרוב חלקי הבקשה לרשות להתגונן נדחו וכן נדחתה הבקשה לביטול העיקולים הזמניים, אחייב את המבקשים בהוצאות הבנק, אולם לאור קבלת חלק מהבקשה לרשות להתגונן, אחייב בהוצאות מופחתות. אני מחייבת, איפוא, את המבקשים לשלם לבנק הוצאות הבקשות ושכ"ט עו"ד בגינן בסך כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.טענת קיזוזקיזוזהתיישנות