התיישנות תביעת רשלנות מקצועית - סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין

מהפסיקה אנו למדים כי כאשר מדובר בתביעת רשלנות, ובכלל זאת רשלנות מקצועית ההתיישנות נקבעת בהתאם לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לח(3)673, בעמ' 679; ע"א 220/84 אגיוף נ' קיבוץ גבת - אגודה שיתופית, פ"ד מ(1) 528). סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע, כי כאשר מדובר בעילת תביעה נזיקית והנזק לא התגלה ביום שאירע - תקופת ההתיישנות תחל מהיום שהתגלה הנזק, כפי שגם נקבע בחוק ההתיישנות, אך מוסיף הסעיף וקובע, כי קיים מחסום להגשת התובענה, וכי תקופת ההתיישנות תסתיים בכל מקרה לא יאוחר מעשר שנים מיום קרות הנזק (ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה), וכפי שהנשיא (בדימוס) א' גורן ציין בספרו: "מטרתה הייתה לקבוע 'מחסום אחרון וסופי' להתיישנותן של תביעות, שבהן מתגלה הנזק לאחר התרחשותו, באופן שלא ניתן יהא להגיש תובענה בגין עוולה שנזקה התגלה לאחר התרחשותה, לאחר שחלפו עשר שנים מיום אירוע הנזק" [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה), בעמ' 113]. באשר ליחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לבין סעיף 89 (2) לפקודה קבע השופט ריבלין בע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535, כדלקמן: "סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע הסדר מיוחד בשני עניינים: הוראת הסעיף קובעת כלל גילוי מיוחד במקרים שבהם רכיב הנזק שבעילת התובענה נתגלה באיחור, והיא קובעת גם תקופת התיישנות מיוחדת באותם מקרים עצמם. הסדר זה דוחה מפניו, באותם עניינים, את ההסדר הכללי שבחוק ההתיישנות, אולם אין הוא בא לגרוע מן ההסדר הכללי בעניינים אחרים שבהם הגילוי המאוחר אינו מתייחס לרכיב הנזק כי אם לרכיבים אחרים של עילת התביעה. באותם מקרים שבהם הגילוי המאוחר נוגע לרכיב הנזק, ולו בלבד, נדחית הוראת סעיף 8 מפני הסיפה לסעיף 89(2)... סעיף 89(2) לפקודה קובע כלל השעיה מיוחד של ההתיישנות לגבי גילוי מאוחר של נזק בעילות נזיקין. הוא איננו חל על גילוי מאוחר של יסודות אחרים של עילת התביעה. במקרה של גילוי מאוחר של הנזק הוא מקים מחסום של זמן שאינו קיים לגבי גילוי מאוחר של יסודות אחרים" (שם, בעמ' 546-545, 547). רשלנות מקצועיתרשלנותנזיקיןהתיישנות