אחד מן התנאים היסודיים הנדרשים ממבקש הסעד הזמני, אם לא הראשון במעלה, הוא קיום זכות לכאורה בפי מבקש הסעד. עליו לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה" (ראו תקנה 362 (א) לתקנות סד"א). תנאי זה זכה להארה מזוויות שונות בהלכה הפסוקה. כך, למשל, מצינו שמבקש הסעד נדרש להראות כי תביעתו העיקרית אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו בין היתר רע"א 7701/09 פדלון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ; רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר; רע"א 10873/07 חבשי נ' חבשי; רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ; רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ, פ"ד נח (1) 385, 390 (2003), להלן: "פרשת פז"); או שסיכוייו של המבקש לזכות בהליך העיקרי עדיפים על סיכויי יריבו (פרשת קופת חולים מאוחדת. ראו גם ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) 161); או שהמבקש נדרש להצביע על "סיכוי של ממש לזכות בתביעה" (רע"א 4909/08 א.י.ל. סלע (1991) בע"מ נ' ביוגארד רכיבים וטכנולוגיות בע"מ; רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ).   בפרשת פז הנ"ל, בעמ' 390, נפסק כי בבוא בית המשפט לבחון אם יש מקום למתן סעד של צו מניעה עליו לשאול את עצמו, בין השאר, אם קיימת למבקש "זכות לכאורה". "זוהי למעשה שאלה של הסתברות: האם הסיכויים של המבקש לקבל פסק דין רבים מאלה שתביעתו תידחה (ראה ספרו של ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית-מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט), בעמ' 161)".   ההלכה מוסיפה ומורה כי בשלב זה, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים (רע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא (2) 661, 665 - 666 (1997)). הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט. הערכה זו אינה אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית (רע"א 7410/09 ניסנוב נ' שבתאי) ופשיטא שייתכן כי בתום הדיון בהליך העיקרי, לא יימצא מתאם בין ההערכה המקדמית של סיכויי התביעה לבין התוצאה הסופית (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529, 533 (2001))סעד זמני