ייפוי כוח בלתי חוזר במקרקעין, נועד בראש ובראשונה לשמש ככלי לשם ביצוע פעולה משפטית בשמו של השולח, על ידי השלוח, ולשם הבטחת זכויותיו של צד שלישי, התלויות בביצוע נושא השליחות (סעיף 14(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה - 1965). יהיו מקרים בהם ניתן יהיה לראות את יפוי הכוח לא רק ככלי לביצוע פעולה, אלא גם כמסמך שיצר את הזכות מכוחה מתבקש ביצוע הפעולה, אך הדבר תלוי באופן בו נוסח המסמך. כך למשל, ייפוי כוח בלתי חוזר במקרקעין, אשר לצד הסמכת השלוח, שיהיה בכוחו לבצע עסקת מכר, כולל את כל התנאים הדרושים לקיומה של התחייבות לביצוע עסקת המכר (כגון: תאור הנכס, התמורה ומועדי התשלום ומועד פינוי הנכס ומסירת ההחזקה בו לקונה), ייחשב כמסמך שתכליתו כפולה. בתכלית האחת, המסמך ייחשב כמסמך היוצר את ההתחייבות עצמה, היוצרת את זכותו של הנהנה. בתכלית השניה, המסמך ייחשב כיפוי כוח, המאפשר לשלוח (שלעיתים הוא הקונה עצמו) להוציא לפועל את העסקה. כדי ש ייפוי כוח בלתי חוזר במקרקעין יחשב גם כמסמך שמכוחו מוקנית הזכות, על יפוי הכוח לומר זאת בצורה ברורה ומפורשת, לצד הסמכויות שהמעניק נותן לשלוחיו לשם הוצאת ההקניה אל הפועל. מסמכיםמקרקעיןייפוי כוח בלתי חוזרייפוי כוח