בבג"צ 52/06, 1331/06, 1671/06 חברת אלאקסא נ' אלדג'אני ואח' נפסק כי כבודו של המת הוא עיקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי ומזכותו לאוטונומיה אישית. אלה הם שניים שאינם ניתנים לניתוק ולהבדלה. ניתן להתוות שלושה מעגלי אינטרסים שונים בהגנה על כבוד המת. ראשית וחשוב מכל, ליבתה של הזכות לכבוד המת, טמונה באינטרס הנפטר בעודו בחיים, בהגנה על כבודו לכשילך לעולמו. שורשיו של אינטרס זה בציפייתו הלגיטימית של אדם, בעודו בחייו, כי כבודו, ציפיותיו, רצונותיו ומורשתו, יישמרו ויכובדו גם לאחר פטירתו. מעגל אינטרסים שני נעוץ בהגנה על בני משפחתו של הנפטר, אשר פגיעה בזכרו ובכבודו אחוזה ושלובה בפגיעה בכבודם שלהם. עניינו של האינטרס במעגל השלישי של כבוד המת, הוא בהיבט הציבורי והוא משתלב באחריותה של החברה לכבד את בניה שהלכו לעולמם... חלק מן ההגנות מתמקד בהגנה על הליבה של הערך המוגן - כיבוד רצונו המפורש או המשוער של הנפטר. במרכז מעגל האינטרסים הראשון ניתן לאתר הגנות המתמקדות ברצונו של הנפטר ביחס לעניינים שונים הנוגעים לפטירתו... עיקרון היסוד בדבר הגשמת רצונו של הנפטר מביא לכך כי הנדבך המרכזי בפרשנות צוואה מתמקד בהתחקות אחר רצונו המשוער של הנפטר... ערך זה של רצון הנפטר גובר אף על אי סבירותה או חוסר הגינותה של צוואה ואין באלה כדי להצדיק את פסילתה או לאפשר סטייה ממנה. בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום, פ"ד מו(2) נפסק כי כבוד האדם אינו רק כבודו של אדם בחייו. זהו גם כבודו של אדם לאחר מותו, וזהו גם כבודם של יקיריו השומרים את זכרו בליבם. כבוד זה מתבטא, בין השאר, בעצם הצבתה של המצבה, בביקורים בבית הקברות בימי זכרון ובטקסי ציבור ובטיפוח הקבר. זהו אותו קשר - לעיתים רציונלי ולעיתים בלתי רציונלי - בין החיים לבין המתים. זהו הביטוי החיצוני המשקף את הקשרים הפנימיים בין הדורות. צוואהירושה