יתרונו העיקרי של סימן מסחר מוכר היטב ביחס לסימן מסחר מתבטא בכך שלשם קבלת ההגנה עליו אין בעליו של הסימן המוכר היטב נדרש לתהליך הפיכת הסימן לסימן מסחר רשום. ואולם, כנגד הקלה זו נדרש תובע ההגנה להוכיח כי סימן המסחר שבבעלותו אכן עונה לתנאים המגדירים סימן מסחר מוכר היטב. נוסף על כך, ניסוח סעיף 46א(א) אינו כולל שימוש ב"סימן הדומה לו" במסגרת הבלעדיות, אלא מזכה את בעלי הסימן בשימוש ייחודי רק בסימן עצמו. סעיף 1 לפקודת סימני מסחר: "סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק". ההגנה על סימן מסחר מוכר היטב במשפט הישראלי הורחבה בשנת 1999 בעקבות החתימה על הסכם הטריפס (ובשמו המלא - Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights), המהווה חלק מהסכם ארגון הסחר העולמי, בו התחייבה ישראל להתאים את חוקיה להוראות ההסכם, ולפיכך חוקקה את החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס-1999. במסגרת הסכם הטריפס אומצו סעיפים מאמנת פריס משנת 1883 (Paris Convention for the Protection of Industrial Property), ובכללם סעיף 6bis (שנוסף בוועידת שטוקהולם בשנת 1967) שעניינו הגנה על סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו רשום. סעיף 6bis לאמנת פריס וסעיפים 16(2) ו-(3) להסכם הטריפס, מהווים את הבסיס להגדרת "סימן מסחר מוכר היטב" שבסעיף 1 לחוק סימני מסחר, כמו גם לשיקולים שהפקודה מורה כי יילקחו בחשבון לעניין קביעתו של סימן מסחר כמוכר היטב, ואף לזכותו הבלעדית של בעלי הסימן המפורטת בסעיף 46א לחוק (לעניין זה ראו גם בדברי השופט רובינשטיין בע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6) 869, 878-880 (להלן: עניין אבסולוט שוז). עם זאת, אמנת פריס והסכם הטריפס, כמו גם החוק הישראלי, אינם מספקים מענה לשאלה מהו סימן מסחר מוכר היטב ומהם התנאים המגדירים סימן מסחר כמוכר היטב. ההגדרה שבחוק הישראלי (בדומה, כאמור, לאמנה ולהסכם) מונה שני שיקולים בלבד - "המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק" - אך בדברי ההסבר להצעת החוק צוין במפורש כי שני אלה אינם מהווים רשימה סגורה, וכי ההגדרה, באמצעות המילים "בין השאר" מאפשרת להתייחס גם לקריטריונים נוספים בבחינת השאלה האם מדובר בסימן מסחר מוכר היטב (ראו בהצעת החוק, בעמ' 535-534). בכללם של קריטריונים נוספים אלה הוצע לכלול שיקולים כגון מידת ההכרה של הסימן; מידת והיקף השימוש בו; מידת, היקף ומשך הפרסום שניתן לו; ההיקף הגיאוגרפי של גורמים אלה; דרגת ייחודיותו הטבועה או הנרכשת של הסימן; מידת השימוש בסימנים דומים על-ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וערוצי הסחר לטובין או לשירותים הנושאים את הסימן; המידה שבה מוניטין הסימן מסמל טובין איכותיים; מידת הערך המסחרי המיוחס לו (ראו בעניין אבסולוט שוז, בעמ' 881; בספרו של עמיר פרידמן סימני מסחר: דין, פסיקה ומשפט משווה 167-165 (1998) (להלן: פרידמן); וכן בהחלטת הפוסק בקניין רוחני ישראל אקסלרד בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 "Pentax" מיום 4.9.2003, בעמ' 17-13).סימן מסחרי