מהו סעיף הגבלת תחרות ? האם סעיף הגבלת תחרות חוקי ? פסקי הדין המנחים בסוגית תוקפם של תניות חוזיות האוסרות או מגבילות תחרות ניתנו בהקשר של יחסי עובד ומעביד, מפי כב' הנשיא א' ברק בע"א 6601/96 AES SYSTEM INC. נ' סער, פ"ד נד(3) 850 (להלן: "פרשת AES"), ומפי כב' הנשיא ס' אדלר בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ, תק-אר 99(2) 115 (להלן: "פרשת צ'ק פוינט"). פסקי דין מנחים אלו אושרו לאחרונה בבר"ע 66/09 רייזמן נ' ג'י.ג'י ירום גטר בע"מ, תק-אר 2009(1) 141, ובע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, תק-אר 2007(2) 4663. סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". במסגרת המונח "תקנת הציבור" נכללות גם זכויות האדם המעוגנות בחוקי היסוד, ואלו הרלוונטיות לענייננו הן חופש העיסוק, המעוגן בחוק-יסוד: חופש העיסוק, והזכות לקניין המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כב' הנשיא א' ברק הבהיר בפרשת AES כי השיקול הראשון התומך במתן תוקף לתניות איסור תחרות הוא עיקרון היסוד בדיני חוזים, לפיו "חוזים יש לקיים"; עיקרון זה - אף הוא חלק מ"תקנת הציבור" (פסקה 9). ברע"א 2059/08 וולטה ייצור קרקע בע"מ נ' SRP מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב(4) 721, 733-735, העלו כב' השופטים י' טירקל וח' אריאל את החשש מפני מגמה הולכת וגוברת של ניסיון להתחמק מקיום חוזים בהסתמך על "עקרונות חברתיים, כלכליים ואחרים", כמו "תקנת הציבור" או הסדר כובל. שיקול נוסף הוא האינטרס הציבורי שבמתן הגנה למעביד על השקעותיו בהכשרת עובדיו ובפיתוח סודות מסחריים; בהיעדר הגנה זו, קיים חשש שהמעביד לא יעשה את ההשקעות הנחוצות (פסקה 10). למעביד זכות קניין בסודות מסחריים, המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מנגד, קיימים שיקולים חשובים השוללים תניות האוסרות או מגבילות תחרות, ובראשן ההגנה על חופש העיסוק, שהיא זכות יסוד חוקתית, וחופש התחרות, שהוא אינטרס ציבורי חשוב (פסקה 11). שיקול נוסף הוא זכות העובד להגשים עצמו ולבחור את עיסוקו, כמו גם האינטרס הציבורי שעובד יוכל להשתמש בידע שרכש (פסקה 12). כך גם יש להגן על עובד מפני המעביד, הנמצא בעמדת מיקוח חזקה יותר (פסקה 12). כב' הנשיא ברק פסק בעניין AES, באשר לאיזון בין השיקולים הנוגדים המפורטים לעיל, כי אמת המידה שנקבעה בפסיקה היא מבחן סבירות ההגבלה, מבחינת האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים ומבחינת האינטרס הציבורי (פסקאות 14-15). אשר לאינטרס של המעביד, הרי שהכלל הוא שאין למעביד אינטרס לגיטימי להגביל תחרות מצד העובד, אלא אם כן נפגע אינטרס לגיטימי אחר שלו, כגון הגנה על סודות מסחריים (פסקה 17). הגבלת תחרות מצד העובד, כשלעצמה, איננה לגיטימית (פסקה 18). כך גם פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין צ'ק פוינט, כי "בהיעדר 'סודות מסחריים', גובר עיקרון חופש העיסוק על עיקרון חופש ההתקשרות" (פסקה 14). כדברי כב' הנשיא ברק בעניין AES (פסקה 18): "ככלל, התחייבות 'ערומה' לאי תחרות, שאינה מגנה על אינטרסים של מעביד, מעבר לאינטרס אי התחרות 'כשלעצמו' (כגון אינטרסים שלו בשמירה על סודות מסחריים ורשימת לקוחות), אינה מעצבת 'אינטרס לגיטימי' של המעביד, ודינה להיפסל בהיותה נוגדת את 'תקנת הציבור'". כב' הנשיא ברק הדגיש בעניין AES כי טובת הציבור מחייבת להגן על מעביד מפני שימוש בסודותיו המקצועיים על ידי העובד, לאחר שפרש (פסקה 21). הגבלת תחרות שבאה להגן על אינטרס זה של המעביד, ככלל, אינה נוגדת את "תקנת הציבור" (פסקה 22). אך כפי שהדגיש כב' הנשיא ס' אדלר בעניין צ'ק פוינט הנ"ל: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמה, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תאריך מסוים וכו'." (פסקה 25). ודוק: "אינטרס לגיטימי" של מעביד, המצדיק מתן תוקף לתניה המגבילה תחרות, איננו מצומצם להגנה על סודות מסחריים; אין מדובר ברשימה סגורה של "אינטרסים לגיטימיים" (פסקה 31). כך למשל נפסק בעניין צ'ק פוינט הנ"ל, כי קיימת הצדקה להגבלת תחרות למשך תקופה מסוימת כאשר המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד; הגבלת התחרות היא התמורה עבור השקעת המעסיק בהכשרת העובד (פסקה 15). כך גם נפסק בעניין צ'ק פוינט כי לעיתים תמורה מיוחדת הניתנת לעובד עבור הגבלת העיסוק תצדיק את ההגבלה (פסקה 15). הנכונות של בתי המשפט להכיר בתוקפה של תניה האוסרת או מגבילה תחרות - אין משמעה שבית המשפט יעניק תוקף לאינטרס המוגן של המעביד ללא הגבלה: הגם שמדובר באינטרס לגיטימי ומוגן, יש לבחון את היקף ההגנה הראויה למול היקף ההגבלה שנקבעה בחוזה. ההגנה על סודיות המידע של המעביד היא יחסית, ואינה מוחלטת. בחינה זו של היקף ההגנה הראויה תיעשה רק אם יוכח שיש תוקף לתניה המגבילה איסור תחרות, בהיותה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעביד (פסקאות 25 ו-31 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק בענין AES). בבחינת היקף ההגנה, יביא בית המשפט בחשבון אם ההגבלה היא מידתית, קרי: אינה חורגת מן הנדרש להגן על האינטרס הלגיטימי של המעביד. היקף ההגבלה ייבדק מבחינת הזמן, המקום וסוג הפעילות המוגבלת (פסקה 26). בית המשפט מוסמך לצמצם את היקפה של תניה חוזית המגבילה תחרות, כך שתהיה מידתית וסבירה (פסקה 29).סעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות