פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים: לפני בקשה לפטור מאגרת משפט אשר הגישה המבקשת בד בבד עם הגשת תביעתה כנגד המשיבה אותה העמידה על סך של 100,916,000 ₪.   1. בכתב התביעה נטען כי המבקשת היא אחת מהספקים שנבחרו במכרז שערכה המשיבה בשנת 2005 לניהול ותפעול מערך קורסי חובה אותם נדרשים לעבור נהגים חדשים ונהגים שביצעו עבירות תנועה (להלן: "קורסי החובה") בהתאם לקבוע בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"). לטענת המבקשת, על פי הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 27.10.05 ולפי הוראות הדין, היה על המשיבה לזמן נהגים לקורסי החובה ולכוף עליהם את השלמת הקורס, אולם היא לא עשתה כן חרף פניותיה של המבקשת. המשיבה גם נמנעת מלאכוף את הוראות הדין ולהתלות את רישיונם של נהגים שאינם עוברים את ההכשרה המתחייבת לפי התקנות במסגרת קורסי החובה. להערכת המבקשת מדובר לכל הפחות ב-672,000 נהגים אשר נוהגים בכבישי ישראל מבלי שהשתתפו בקורסי החובה בהם היו חייבים להשתתף לפי הדין. לטענת המבקשת על מנת לזכות במכרז היה עליה לעמוד בתנאיו והיא הוציאה לשם כך הוצאות בהיקף של מיליוני שקלים, כשמנגד המשיבה אפשרה לגורמים נוספים להעביר קורסי חובה למרות שלא זכו במכרז ולא אכפה על כלל הזוכים במכרז את קיום תנאי המכרז, בין היתר הקמת מערך מולטימדיה שעלתה למבקשת כ-4,000,000 ₪. בשל התנהלות המשיבה נגרמו לטענת המבקשת נזקים שנבעו מאי התייצבות תלמידים שהיו צריכים להתייצב לקורסי החובה לפי הדין. אובדן הכנסותיה עד לסוף שנת 2009 בשל מחדלי המשיבה עומדים, לפי חוות דעת שצרפה לתביעתה, על סך של 65,302,000 ₪ נכון להיום, ואובדן הכנסותיה מתחילת שנת 2010 ועד להגשת התביעה על סך של 28,614,000 ₪. סך אובדן הכנסותיה עומד אפוא, לטענתה על סך כולל של 93,916,000 ₪ ועל כך הוסיפה סך נוסף של 7,000,000 ₪ בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה.   2. בבקשתה למתן פטור מתשלום האגרה טענה המבקשת כי היא חברה הפועלת ללא כוונות רווח ולהשגת מטרות ציבוריות חשובות בתחום המלחמה בתאונות הדרכים, ובהתאם לתקנונה, בעלי המניות בה ומנהליה הינם מתנדבים ואישי ציבור. קורסי החובה מהווים רוב ככל פעילותה והכנסותיה ולפיכך הפגיעה בהכנסותיה אלו פוגעת בצורה אנושה ביכולתה הכלכלית. כתוצאה מפגיעה זו אין לה כספים ולוּ לשם התנהלותה השוטפת והיא נזקקת לתרומות. מזה שנה אין היא קולטת עובדים חדשים והיא מפטרת עובד בכל חודש. אין אפוא, באפשרותה לשלם את אגרת המשפט ואף לא לגייס תרומות לטובת תשלום האגרה. לבקשתה צרפה דפי ריכוז יתרות מחשבון הבנק שלה מהם עולה כי בחשבון בבנק אחד היא נמצאת ביתרת חובה של 13,823.56 ₪ ובחשבון בנק אחר היא נמצאת ביתרת זכות של 30,900 ₪, סכום שנועד לפירעון חוב בימים הקרובים. מלבד חשבונות אלו אין לה נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש. עוד לטענתה, סיכויי התביעה שלה טובים.   3. המשיבה התנגדה לבקשה בטענות שונות. ראשית טענה כי לתביעת המבקשת אין כל בסיס, ובוודאי שאין בסיס לסכום הנתבע על ידה. עיון במסמכי המכרז מלמד כי המשיבה לא התחייבה על מספר התלמידים שישתתפו בקורסי החובה ולא התחייבה לאכוף את ההשתתפות בהם על התלמידים החייבים ליטול בהם חלק. גם הסכום הנתבע על ידי המבקשת הוא מופרז וחסר בסיס, ולו מפני שחוות הדעת עליה סומכת המבקשת את טענותיה מתייחסת להכנסותיה הצפויות של המבקשת מקורסי החובה ואין בה התייחסות להוצאותיה בקיום הקורסים. בנסיבות אלו אין בחוות הדעת ללמד דבר אודות הרווחים שהפסידה המבקשת לטענתה והעומדים בבסיס תביעתה. חישוב ההכנסות בחוות הדעת גם אינו תואם את הוראות תקנות התעבורה, שכן חוות הדעת נערכה על בסיס תקנה ישנה לפיה היה חייב בקורס חובה נהג שמלאו 3 שנים מיום קבלת הרישיון, בעוד שלמעשה התקנה שונתה באופן שהחובה חלה על נהג חדש שמלאו לו 5 שנים מיום קבלת הרישיון. שאר הנתונים עליהם התבססה חוות הדעת אינם מבוססים על נתונים מדויקים. 4. באשר למצבה הכלכלי של המבקשת ציינה המשיבה כי המבקשת לא צרפה את מאזניה ודוחותיה הכספיים כדי שניתן יהיה לעמוד על מצבה. כל שעשתה היה צירוף דפי חשבון אודות היתרות הקיימות בשני חשבונות שלה כיום, מבלי שהצהירה על העדר נכסים אחרים והעדר פיקדונות ולא צרפה דפי חשבון לששת החודשים האחרונים. לאישוש טענותיה צרפה פלט מרשם החברות ממנו עולה כי למבקשת פיקדונות פק"מ בחשבון שמספרו שונה ממספר החשבון עליו הצהירה המבקשת בבקשתה. הטענה בדבר אי יכולת כלכלית גם אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמבקשת מיוצגת על ידי משרד עורכי דין ואף צרפה לתביעתה חוות דעת כלכלית של משרד רואי חשבון גדול. על המבקשת גם היה לפנות ל"קרוביה", שהם, במקרה זה, בעלי מניותיה ובעלי השליטה בה ולא זו בלבד שהיא לא עשתה כן אלא שהיא נמנעה מלהציג בבקשתה את זהותם של בעלי מניותיה ומנהליה ומצבם הכלכלי. המבקשת גם לא הצביעה על ניסיון לגייס כספים ממקורות מימון שונים, כבנקים, כפי שעשתה בעבר לצרכים אחרים.   5. בתשובה לתגובה, בקשה המבקשת לתקן את כל הפגמים שנפלו בבקשה וצרפה את דפי חשבון הבנק שלה כולל גם מאזנים. עם זאת למעט צירוף מסמכים אלו (אודותיהם ידובר להלן), המבקשת לא התמודדה כיאות עם טענות המשיבה בדבר גיוס כספים מקרב בעלי מנויותיה והשליטה בה, כמו גם תשלום שכר טרחת עורך דינה ורואה החשבון שלה ועוד. 6. לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") נדרשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים לקבלת פטור מתשלום האגרה. א) העדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. ב) התרשמות בית המשפט כי ההליך מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלו, עדיין ההכרעה נתונה לשיקול דעת בית המשפט (תקנה 14(ג) סיפא). על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא (בשג"צ 6088/09 שריאר נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [14.12.09]). הנטל להוכחת שני התנאים רובץ על שכמו של מבקש הפטור, והוא חייב להוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה הקבועה בתקנות. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות). בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד (וראה לשם דוגמא, בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא, פורסם במאגרים [29.05.89]).   7. יתר על כן, יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור אינה נבחנת רק על פי הנכסים הנזילים אשר ברשותו, אלא גם על פי יכולתו לגייס כספים, בין היתר באמצעות "קרוביו". ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה לנסות ולהיעזר לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת התביעה על ידו, במעגל הקרוב אליו, היינו, בני משפחה וידידים ובמקרה של חברה בבעלי מניותיה ומנהליה (בש"א 505/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם במאגרים [11.3.90]). רק אם ניסיונות אלה כשלו, יש הצדקה לבקש פטור, שמשמעותו הטלת ההוצאות המשפטיות על הצד שכנגד ועל החברה כולה (בש"א 494/95 (ע"א 493/95) שמעוני נ' שמעוני, פורסם במאגרים [23.03.95]). 8. באשר ליכולתה הכלכלית של המבקשת לשאת בתשלום האגרה. הצדק בעניין זה עם המשיבה כי לא זו בלבד שהמבקשת לא פרסה בבקשתה המקורית בפני בית המשפט תמונה מלאה של מצבה הכלכלי, בין היתר בכך שלא צרפה דפי חשבון של ששת החודשים האחרונים שקדמו לבקשה, ותמונה שלמה ורחבה על נכסיה, פיקדונותיה, מאזניה ופעילותה הכלכלית הכוללת, אלא שהיא לא הצביעה על פעולות שנקטה לגיוס כספים ממקורות מימון שונים. אכן נכון, בתגובתה, המבקשת צרפה את דפי החשבון של חשבון העו"ש שלה של שלושת החודשים האחרונים וכן מאזניה של השנים האחרונות. ברם, דווקא מתוך מסמכים אלו ניתן להתרשם כי אין לבקשה על מה שתסמוך. מתוך דפי חשבון הבנק של המבקשת נלמד כי היו לה הפקדות בסדר גודל של מיליוני שקלים רק במשך שלושת החודשים. ומתוך המאזנים ניתן ללמוד כי מחזור פעילותה במשך השנים היה בסדר גודל של מיליוני שלקים רבים, ובשנת 2007 (למשל) עד כדי למעלה מ- 18,000,000 ₪. הרכוש הקבוע שלה גם כן הגיע במשך השנים לכדי מיליוני שקלים נוספים. 9. במאמר מוסגר יצוין כי יש לראות בצירוף המסמכים רק לתשובה לתגובת המשיבה פגם מהותי והתנהגות שלא בתום לב בהתנהלותה של המבקשת. מטרת מתן תשובה לתגובה לפי תקנה 241ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אינה תיקון המחדלים עליהם הצביע היריב בתגובתו, אלא אך להשיב על טענותיו (בש"א (מחוזי-י-ם) 9293/09 עיריית תפוח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פורסם במאגרים [8.11.09]). וטעם רב יש בכך, שכן שעה שהמבקש את הפטור מהאגרה מתקן את מחדליו בתשובתו לתגובת היריב, אין ליריב אשר הסב את תשומת הלב לאותם מחדלים, האפשרות וההזדמנות להגיב על המסמכים החדשים אשר צורפו באיחור בעטיו של מבקש הפטור שלא עשה את מלאכתו כדבעי מלכתחילה. השלמה עם מצב שכזה עלולה גם להביא למצב בלתי מתקבל על הדעת. שהרי כל מה שיהיה על המבקש לעשות הוא להגיש בקשה סתמית, לא מנומקת ולא מאומתת במסמכים (כבמקרה זה) למתן הפטור, ושעה שהצד שכנגד יסב את תשומת הלב בתגובתו לכל המחדלים של המבקש, או אז, המבקש ייתן תשובה מפורטת המתקנת את כל המחדלים, שלא תזכה למענה ותגובה עניינית מטעמו של המשיב. 10. אכן, בהתאם לתקנון המבקשת בעלי המניות בה אינם חולקים ברווחיה, אולם אין בכך כדי ללמד כי מי מהם או מקרב חמישים הדירקטורים המכהנים בה לא היה מסייע במציאת מקורות מימון לאגרה זו שתאפשר את הגשת התביעה עליה לפי טענת המבקשת עצמה, תלויה כל קיומה. מה גם, שהמבקשת עצמה מעידה על עצמה כי היא מתקיימת מתרומות הניתנות לה. אין גם מחלוקת כי בידי המבקשת הייתה היכולת להשיג את מיליוני השקלים שנדרשו להנחת התשתית לעמידה בתנאי המכרז. פשיטא גם כי לא מגיע למבקשת יחס מועדף בתשלום האגרה רק משום שהיא גוף וולונטארי. בשולי עניין זה יצוין כי צודקת המשיבה גם בכך שהמבקשת לא הבהירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי והכלכלי, וגם עניין זה נלקח בחשבון בעת שקילת מצבו הכלכלי של מבקש פטור מאגרה (בשג"צ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, פורסם במאגרים [15.01.06]). די אפוא, באי התקיימותו של תנאי זה כדי לדחות את הבקשה. מעבר לצריך אדון גם בהתקיימות התנאי השני של סיכויי המבקשת לזכות בתביעתה. 11. אכן, אין המבקש צריך להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי כי יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (רע"א 321/07 רבינוב-גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא, פורסם במאגרים [21.08.07]; בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אם כי עליו לשכנע את בית המשפט בצדקת תביעתו (בש"א (מחוזי-חיפה) 7938/03 עופר שירותי שאיבת בטון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם במאגרים [18.1.04]). גם עיון בתביעתה של המבקשת מניחה את הדעת כי לוּ יעלה בידה להוכיח את העובדות שבבסיס תביעתה, תהיה לה עילת תביעה כנגד המשיבה. ואולם על המבקש פטור מאגרה להצביע על סיכוייו גם באשר לגובה הסעד הנתבע, שכן תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית המשפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות מוגזמות או מנופחות (ראה בש"א (מחוזי, י-ם) 7028/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה, פורסם במאגרים [21.11.07]; בש"א (מחוזי-חי') 13593/01 ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ, פורסם במאגרים [26.01.02]). בית המשפט אף ציין כי כאשר מדובר בסכומים גבוהים מאוד, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה במתן פטור מאגרה, ובמסגרת בחינת סיכויי התביעה עליו לבחון גם את הסיכויים לנוכח סכום התביעה (רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה, פורסם במאגרים [26.08.07]; בש"א (מחוזי-חי') 5619/06 מריאנה אבו נסרה נ' נתיבי תבואות בע"מ, פורסם במאגרים [30.11.06]).   12. במקרה זה, צודק ב"כ המשיבה כי את סכום התביעה ביססה המבקשת על חוות דעת האומדת את גובה ההכנסות שהפסידה כתוצאה ממחדלי המשיבה לטענתה, היינו מבלי שהובאו בחשבון ההוצאות הרבות שעל המבקשת להוציא לצורך קיום קורסי החובה על ידה. גם עיון במאזנים מלמד, כטענת המבקשת עצמה, כי אין לה רווח תפעולי, והדעת נותנת כי אף לו המכרז היה יוצא לפועל, הוצאותיה של המבקשת היו מתקזזות מול הכנסותיה, כפי שהיה עד עתה. אין סיבה הנראית לעין, שיהיה אחרת. בנסיבות אלו, גם מבלי להתייחס לשאר טענות המשיבה אודות הנתונים שעמדו בבסיס חוות הדעת, די ברור כי המבקשת לא הצליחה לשכנע, ולו בשלב זה, כי קיים סיכוי שהיא תזכה ולו במקצת מסכום הסעד הנטען על ידה. 13. בשולי הדברים יוער, כי אין לקבל את טענת המבקשת כי מפני שהמשיבה במקרה זה היא המדינה, התנגדותה למתן הפטור חשודה בניגוד עניינים. ראשית משום שדם המדינה כנתבעת אינו פחות אדום מכל מתדיין אחר, גם לא מהמבקשת אשר מתהדרת בזכויותיה. ושנית, אדרבה, המדינה אמונה על כספי הציבור ובכלל זה על אגרות המשפט, ולכן, הציפייה היא שתתנגד למתן פטור מאגרה לבעל הדין שאינו זכאי לו, גם כשהיא עצמה בעלת דין שכנגד. סופו של יום אפוא, המבקשת לא הצליחה להניח את הדעת שאין ביכולתה לגייס את סכום האגרה. היא גם התקשתה לשכנע כי היא זכאית לתבוע את סכום התביעה הנתבע על ידה. הבקשה נדחית, והמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 2,500 ₪. האגרה תשולם אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן, התביעה תימחק ללא התראה נוספת. פטור מאגרהאגרה