צירוף צד לבוררות

מה הדין לגבי צירוף צד לבוררות ? בית המשפט העליון נדרש לסוגיית צירופם של צדדים נוספים ופיצול אפשרי של הדיון בסכסוך ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(1) 397 (1993). נקבע, בדעת רוב, כי על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים: הראשון, האם צירופו של נתבע, שאינו צד להסכם הבוררות, הוא צירוף כן, כלומר לא כזה שנעשה על מנת לאפשר לתובע להתחמק מהסכם הבוררות. השני, האם ניהול ההליכים כמקשה אחת וללא פיצול מהווה תנאי לכך שהתובע יוכל לזכות בסעד אפקטיבי ("מבחן דו שלבי"). במקרה שבו התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית, הרי שמתקיים טעם מיוחד שלא להורות על עיכוב ההליכים, זאת לפי הוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות. ברע"א 3873/09 בכר נ' מושב מצליח נקבע כי: "אותו מבחן דו-שלבי צריך לשמש גם בענייננו ומכוחו יש להכריע בשאלה האם מן הראוי להורות כי הסכסוך בין הצדדים להסכם בוררות יידון בבוררות או האם יש לקבוע כי בית המשפט הוא שידון בסכסוך, נוכח הצורך, לכאורה, לצרף צד נוסף להליך. בין יתר השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להשיב על שאלה זו ניתן למנות את השיקולים שלהלן: מצד אחד, האפשרות כי הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא יידרשו דיונים נוספים בערכאות שיפוט רגילות, עשויה לשמש, במקרים מתאימים, עילה שלא לקיים את הליך הבוררות. מצד שני, מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל, תוך סיכול כוונתם המקורית לפנות להליך של בוררות. כן ראו: רע"א 573/09 אברמוביץ נ' יהלומי אל.די.זי. בע"מ. יישוב סכסוכיםצירוף / החלפת בעלי דיןבוררות