ביום 10.12.2009, לאחר שמיעת הצדדים וחרף בקשת הסנגורים כי הדיון ישמע בתדירות של יום בשבוע ולא מעבר לכך, החליט כב' השופט י' נועם, כי נוכח היקפו של התיק, ריבוי העדים והערכת הצדדים כי צפויות להתקיים בהליך זה עשרות ישיבות הוכחות, יתברר התיק שלוש פעמים בשבוע החל מהשעה 9:00 למשך כל היום, החל מיום 12.4.2010. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שמיעה רציפה של תיק בבית המשפט: ביום 2.11.2008 הוגש לבית משפט זה כתב האישום נשוא בקשה זו. יאמר מיד, על פניו נראה, כי מדובר בכתב האישום הגדול ביותר שהוגש עד כה. כתב האישום מחזיק 70 עמודים ומספר עדי התביעה הרשומים בו הינו לא פחות מ-458. בקליפת האגוז יצוין, כי עשרת הנאשמים מואשמים כי ניהלו "תעשייה" של הקמת מכללות במקומות שונים ברחבי הארץ וזאת במטרה להקנות לבוגרים תעודות שכונו "תעודת השכלה תורנית גבוהה". תעודות אלה נמסרו למאות חיילים, שוטרים וסוהרים אשר "זכו" להכרה בלימודיהם כלימודים המקנים הטבות שכר הנעות בין 2,000 ל-4,000 ₪ לחודש. לפי הנטען בכתב האישום, תעודות הזכאות לווו באישורים על לימודים קודמים המכילים מידע כוזב ומצגי שווא, אשר בעקבותיהם התקבל מהמדינה במרמה כתוספות שכר לאנשי כוחות הביטחון, סכום של למעלה מ-250 מיליון ₪. חלקם של הנאשמים בכתב האישום שונה, אך לכל הנאשמים מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות ומרמה. לחלק מהנאשמים מיוחסים גם אישומים של הלבנת הון, זיוף, שבועת שקר, מרמה והפרת אמונים, שוחד וסיוע למתן שוחד. הדיונים המוקדמים בתיק זה התנהלו בפני כב' השופט י' נועם והתיק הועבר לטיפולי בשלב בו אמור בית המשפט לשמוע הוכחות בתיק. ביום 10.12.2009, לאחר שמיעת הצדדים וחרף בקשת הסנגורים כי הדיון ישמע בתדירות של יום בשבוע ולא מעבר לכך, החליט כב' השופט י' נועם, כי נוכח היקפו של התיק, ריבוי העדים והערכת הצדדים כי צפויות להתקיים בהליך זה עשרות ישיבות הוכחות, יתברר התיק שלוש פעמים בשבוע החל מהשעה 9:00 למשך כל היום, החל מיום 12.4.2010. ביום 4.1.2010 הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה מפורטת לבטל את מועדי דיוני ההוכחות, כאשר הטענה העיקרית הינה, כי השארת מועדי ההוכחות על כנה, תביא ל"נטרול כמעט מלא מהעבודה השוטפת של הסנגוריה הציבורית של קבוצה משמעותית כל כך של סנגורים ציבוריים מוכשרים למשך תקופה משמעותית, תקשה על הפעילות של הסנגוריה הציבורית במחוז ועלולה להביא אף במקרים מסוימים לפגיעה ביכולת הסנגוריה הציבורית להעניק יצוג משפטי הולם בתיקים אחרים". בהחלטתי מיום 5.1.2010 קבעתי, בין היתר, כי מועדי ההוכחות ישארו על כנם וב"כ הנאשמים, כמו גם ב"כ התביעה הכללית ישריינו את המועדים כפי שנקבעו וכי אבחן סוגיה זו פעם נוספת בנוכחות הצדדים בישיבה שנקבעה ליום 10.2.1010 לדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. יצוין, כי בין לבין, התקיים הליך גישור במסגרתו הושג הסדר טיעון עם הנאשם מס' 10. ואכן אתמול, התייצבו בפני שני נציגי התביעה הכללית, תשעת הסנגורים וכמו כן התייצבו עו"ד ד"ר יואב ספיר מטעם הסנגוריה הציבורית הארצית ועו"ד ודים שוב מטעם הסנגוריה הציבורית בירושלים. הסנגורים העלו פעם נוספת בצורה מפורטת את הסתייגותם מקיום דיונים שלוש פעמים בשבוע. בין היתר, נטען, כי קיום דיונים בתדירות כה גבוהה יפגע בעבודה הסדירה של הסנגוריה הציבורית במחוז ירושלים, יפגע באיכות הייצוג ובפרקטיקה הפרטית של הסנגורים ובפרנסתם. כמו כן, נטען, כי לוח הזמנים של הישיבות יפגע בנאשמים עצמם, הגרים במקומות רחוקים מירושלים. מנגד, התנגדו נציגי התביעה הכללית בתוקף לשינוי ההחלטה. עם כל ההבנה והערכה שאני רוחש לסנגוריה הציבורית (כמו גם לסנגורים הפרטיים בתיק זה), אינני רואה מקום להיעתר לבקשה. סעיף 125 לחסד"פ קובע כהאי לישנא: "כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה מטעמים שיירשמו, כי אין שום אפשרות לנהוג כך". סוגיה דומה התעוררה לאחרונה בבית המשפט העליון בע"פ 4865/09 עו"ד אביגדור פלדמן ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב ( ביום 9.7.2009). בתיק זה, התבררה בקשתם של סנגוריו של הנשיא לשעבר, משה קצב, לשחררם מייצוג בשל מועד השמיעה וקצב השמיעה שקבע בית משפט המחוזי. גם בתיק זה העלו הסנגורים אותן טענות שנטענו בבקשה שלפני. כב' השופט א' גרוניס פירט את היתרונות הרבים הגלומים בשמיעה רציפה ושל קיום הוראות החוק. בין היתר, קבע כב' השופט א' גרוניס, כי שמיעה רציפה של הליך מביאה לכך שביחידת זמן נתונה יטפל השופט במספר מצומצם יחסית של תיקים ועובדה זו תגרום בהכרח גם לתופעה דומה אצל התביעה והסנגוריה. לדעת כב' השופט גרוניס, אי קיום החובה בדבר שמיעה רציפה פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם. "במצב דהיום, שופט מתמרן בין מספר גדול של תיקים שבהם החלה שמיעת הראיות, אולם כפי שנראה מיד, הסך המצטבר של ימי השמיעה בשיטת השמיעה הרציפה יהא קטן יותר מאשר בשיטה האחרת..., שמיעה רציפה תביא לחסכון בימי שיפוט. במילים אחרות, ביחידת זמן נתונה ניתן יהיה לסיים יותר תיקים על דרך שמיעה רציפה מאשר בדרך הנוהגת כיום". לדעת כב' השופט גרוניס, דווקא עומס יתר של עבודה על עורך הדין כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מדי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו. מזה זמן, מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים פיילוט המכונה "שמיעה רצופה" של תיקים. פיילוט זה, נערך לאחר קיום ישיבות בין נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, נציגי התביעה הכללית, נציגי הסנגוריה הציבורית ונציגי לשכת עורכי הדין, כאשר, בסופו של יום, כל צד אמור לתרום את חלקו להצלחת הפיילוט. בסיכום הדברים נקבע, כי שמיעת ההוכחות בתיקים גדולים במיוחד תהיה שלוש פעמים בשבוע וכי דחיית מועדי הוכחות תיעשה במקרים חריגים במיוחד. כמו כן, נערכו סידורים מתאימים בחלוקת העבודה השנתית כך שיומנו של כב' שופט נקבע מראש לכל השנה כדי שיוכל לקיים דיונים בקצב ראוי. עניין זה עולה בקנה אחד גם עם הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון, אשר פורסמו ביום 5.1.2010. אמנם נוהל זה עוסק בבקשות לדחיית מועדי דיון שנקבעו, ואולם הדברים שצוינו בהוראות הנוהל יפים גם לענייננו: "בבואו להכריע בבקשה לדחיית מועד שנקבע, יתן בית המשפט דעתו לא רק לעניינו של מבקש הדחייה ולא רק לעניינו של בעל התיק שנגד, אלא גם - ואף בעיקר -לזכותו ולחובתו של בית המשפט לנהל את הדיונים שלפניו ביעילות תוך שימוש מושכל וזהיר במשאבי השפיטה לטובת כלל המתדיינים והליכים הממתינים לבירור לפני בית המשפט". בשנים האחרונות, פותחו גישות ניהול חדשות המתאימות לסביבה החדשה ואשר הוטמעו בהצלחה בארגונים רבים. אין כל סיבה, שאימוץ גישות ניהול חדשות לא יעשה גם בבתי המשפט. אחת משיטות הניהול החדשות עוסקת בקיצור זמני תגובה. כפי שעולה ממחקרים רבים ומניסיון החיים, זמני תגובה מהירים, מאפשרים עבודה עם רמות נמוכות של "עבודה בתהליך" מקטינים את ההוצאות ומגדילים את התפוקות (ראה ספרם של פרופ' בועז רונן ושמעון פס, ניהול ממוקד בעמ' 139). אחת משיטות הניהול החדשניות המבוססת על תורת JIT (JUST IN TIME)ממליצה לעבוד במנות קטנות, אשר מביאה לקיצור זמני התגובה, לקיצור תורים ולהקטנת מלאי (ראה בספר ניהול ממוקד עמ' 151). שיטות אלה עולות בקנה אחד עם החלטת בית המשפט העליון בבקשתם של הסנגורים של הנשיא לשעבר משה קצב ועם הוראות הנוהל החדשות. בסיום פסק דינו כתב כב' השופט א' גרוניס כדלקמן: "יש לקוות שהמקרה הנוכחי יהווה ציון דרך בהתנהגותם של בתי המשפט בנושא השמיעה הרציפה. ראוי שבתי המשפט השונים יתאימו את התנהלותם, מבחינת קצב השמיעה של התיקים, לדרישות שבדין. אכן שינוי מעין זה אינו ניתן לביצוע באיבחת חרב אלא יש לבצעה בהדרגה, שכן מדובר בשינוי מערכתי. כך או אחרת, מעתה ואילך ידעו המעורבים, כולל סנגורים, כי עליהם לכלכל את צעדיהם על יסוד ההנחה שהערכאה הדיונית עשויה לקבוע שההליך המשפטי יתנהל באופן רציף ונמשך עד לסיומו". אציין, כי תיק זה אינו התיק היחידי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר בו נקבעו שלושה ימי הוכחות בשבוע. סיכומו של דבר, בוחר אני ללכת לפי הנחייתו של בית המשפט העליון. לצדדים ניתנה תקופת התארגנות של למעלה מארבעה חודשים ולפיכך אני דוחה את הבקשה. בשולי הדברים יאמר, כי זכותם של הנאשמים ושל הסנגורים להיות נוכחים בדיונים, ואולם, אהיה מוכן לגלות גמישות מירבית ולהיעתר מעת לעת לבקשות להעדר מהדיונים, במיוחד כאשר ישמעו עדים שאינם קשורים ישירות לאותו נאשם. שמיעה