אחריות משרד הרישוי

האם יש אחריות חמשרד הרישוי בנזיקין ? בע"א 636/92 מדינת ישראל - משרד התחבורה נ' נוף נשאלה השאלה, האם משרד הרישוי באמצעות עובדיו, כרשות ציבורית שמנהלת מאגר מידע ייחודי שעליו מסתמך האזרח בבואו לעשות עסקאות ברכב, יכול וצריך היה לצפות, כי בדרך אגירת המידע וניהולו עלול הוא לגרום נזק כספי לציבור הרחב בכלל, ולמשיבים בפרט. בתשובה לשאלה השיב בית המשפט: "גם אם נכונה טענת המערערת שרשות הרישוי מנהלת את מאגר המידע של רישום בעלויות על כלי רכב רק לצרכיה ולצרכים שבמינהל הציבורי, אין להתעלם מהעובדה שכבעלת מאגר המידע הבלעדי בנושא, היא, למעשה, בעלת היכולת הטובה ביותר לדעת את מצב הזכויות האמיתי לגבי כלי רכב. חשיבותה של אינפורמציה כזו וחיוניותה לעיסקאות קנייה ומכירה של כלי רכב, מובנת מאליה. לפיכך, חייבת רשות הרישוי לצפות שהציבור יסתמך על אותה אינפורמציה, ולדעת שהיא מקבלת עליה אחריות ציבורית שבאה לידי ביטוי במסירת מידע מדויק ומהימן". כך גם בשאלה, האם קיימת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין גוף שלטוני המפעיל מאגר נתונים יחודי לבין ציבור ניזוקים שרכושו נפגע בשל שימוש רשלני של המזיק בסמכותו, נפסק כי אין כל קושי להשיב בחיוב על שאלה זו מקום שהמאגר מצוי בפיקוחו ובחזקתו של הגוף השלטוני, והוא למעשה הממונה היחיד על העברות בעלות ברכבים במדינה. (ראו ע"א 80/87 זלסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד מה(4) 604 שם נקבע כי רשות מקומית חבה חובת זהירות כלפי ציבור שפונה אליה לקבל מידע). כאמור בע"א (ת"א) 1729/06 עו"ד אובניק טניה נ' בנק ירושלים בע"מ (לא פורסם, 22.12.08), [להלן - פס"ד אובניק]: "על הרשות השלטונית לדעת, ששימוש רשלני (מעשה) בסמכויותיה או מנגד, העדר שימוש בסמכויות (מחדל), במקום בו היה נדרש שימוש שכזה, עלולים לגרום נזק. במקרה שכזה קמה חובת הזהירות המושגית. יתר על כן, אם היה על הרשות השלטונית לצפות במקרה מסוים את התרחשות הנזק שאכן נגרם בפועל, הרי שקמה באותה מקרה גם חובת הזהירות הקונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש". ראו גם ע"א 3139/05 כלפון נוה ארזים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה [לא פורסם, 31.1.08]), וכן ראו מאמרו של י' גלעד, "האחריות בנזיקין של רשויות ציבור ועובדי ציבור", משפט וממשל (ג) בעמ' 55.משפט תעבורהמשרד הרישוי / משרד התחבורה