אחריות על נזקים למטען ימי - תביעת שיבוב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות על נזקים למטען ימי: א. כללי זוהי תביעת שיבוב של חברת ביטוח בגין נזק, אשר נגרם למטען של סוכר לבן במהלך הובלתו מנמל אנטוורפן לנמל אשדוד באניה .figaroהתובעת הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה את המטען הנ"ל. הנתבעת 2הינה חוכרת האניה בשטר חכירה לזמן (ת/1) מאת בעלי האניה. ב. הפלוגתאות בין הצדדים הגם שהוגשה לבית המשפט רשימת פלוגתאות, הרי שבסיכומיהם התייחסו באיכוח הצדדים לפלוגתא אחת, והיא שאלת היריבות, לפיכך, ניתן להסיק כי זנחו הצדדים את שאר המחלוקות, והדיון יתמקד רק בסוגיה זו. ג. המוצגים והעובדות לא הועדו עדים בעת הדיון, אלא הוגשו מוצגים בלבד על ידי התובעת, מהם עולה, כי הנתבעת 2, ,melingערכה שתי עיסקאות. בעיסקה הראשונה, חכרה את האניה figaroמבעליה. ת/ 1הינו שטר חכירה לזמן (time charter) שנערך. בעיסקה השנייה, החכירה הנתבעת 2את האניה בחכירת-מסע לספק המטען (סוכר) - .rynerת/ 2הינו שטר חכירת המסע (voyage charter). ת/ 3ו-ת/ 4הינם שטרי מטען שנחתמו ביום 7.7.89להובלת הסוכר על האניה ,Figaroמאנטוורפן לאשדוד. בצידו האחורי של ת/ 3אין מצויים תנאי שטר המטען, אך הצדדים הסכימו כי התנאים המצויים על ת/ 4חלים גם בהקשר לת/ 3(פרוטוקול 10.9.92, עמ' 1). ד. האם קיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 2? .1טענות הצדדים לטענת בא-כוח הנתבעת 2, הרי שלאור סעיף 4לכתב התביעה, סומכת התובעת את תביעתה על שטרי המטען. סעיף 17לתנאים המצויים על גבו של שטר המטען, קובע, כי המוביל הימי הוא בעל האניה והוא האחראי לנזק ו/או לחסר, ומכאן שאין יריבות בין melingלבין התובעת, באשר אין האחרונה הבעלים, אלא חוכרת-לזמן בלבד. במילים אחרות - התביעה מוגבלת לעילות הנגלות משטר המטען ואין התובעת רשאית להסתמך על מסמכים מחוצה לו. שטר המטען גופו אינו מגלה יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 2, באשר זו האחרונה אינה הבעלים של האניה אלא רק חוכרת, ולכן יש לדחות את התביעה נגדה. מנגד, טוען בא-כוח התובעת, כי לא ייתכן שהנתבעת 2, אשר, לטענתו, התחייבה כבעלי האניה להוביל את המטען לייעדו, ואף קיבלה מאת ספקית המטען את דמי ההובלה, תמנע מאחריות, שעה שנגרם נזק למטען. בא-כוח התובעת מנסה לבסס את אחריות הנתבעת בכמה מישורים: (1) אחריות מכוח דיני המניעות: לטענת בא-כוח התובעת, הרי meling התקשרה עם ,rynerספק המטען, תוך שהיא מציגה עצמה כבעלת האניה, ולפיכך, מנועה היא מלהתכחש למצג זה. לביסוס טענתו מפנה בא-כוח התובעת לסעיף 3של שטר חכירת המסע - ת/.2 (2) חבות מכוח דיני השליחות: בא-כוח התובעת טוען כי הסיטואציה שלפנינו, לפיה הוחכרה האניה בהרשאת בעליה, אך ללא ידיעת צד שלישי, שכן אינו המחכיר מבעלי האניה, יוצרת שליחות נסתרת, ולכן, לאור הוראות סעיף 7לחוק השליחות. תשכ"ה-1965, חבה melingכשלוחה של שולח נסתר. (3) אחריות כמוביל ימי: טוען בא-כוח התובעת, כי מכוח סעיף 2(א) לפקודת הובלת טובין בים, ומכוח סעיף 2לתנאי שטרי המטען, חלות תקנות האג בעניין שטרי מטען, אשר נוסחן מובא כתוספת לפקודה, מהן עולה כי הנתבעת 2הינה "מוביל ימי", ולפיכך, חבה בגין הטובין שניזוקו. .2הדין החל לאור סעיף 4לכתב התביעה, אכן נסמכת התביעה על שטרי המטען. אם כך, יש לפנות לנוסח של שטרי המטען. סעיף 17לשטר המטען קובע, כי: Identity of carier[17]" The contract evidanced by this bill of lading is between the Or) marchant and the owner of the vassel named herein And it is therefor agreed that said shipowner only(substitute "...shall be lible for any damage or loss אכן, סעיף 17דן ביריבות, לא רק בין הבעלים לבין "marchant", כהגדרת סעיף 1לשטר המטען, אלא מציין אפשרות לחלופה של יריבות עם ה- substitute(ראה לעיל). אשר על כן, אפנה לדון בטענות המשפטיות, אותן מעלה בא-כוח התובעת, לפיהן ניתן לגישתו, לבסס יריבות בין ,melingחוכרת האניה לזמן, לבין התובעת. א. מניעות - הגם שטענה זו אינה נזכרה בכתב התביעה, כמו גם העובדה שהינה בבסיסה טענת הגנה ולא ניתן לבסס עליה תביעה, ומטעמים אלה בלבד, ניתן היה לדחותה, הרי שאף לגופו של עניין אין היא יכולה לבסס חבות, וזאת בשל מספר טעמים. ראשית, מעיון בסעיף 3לת/3, אליו מפנה בא-כוח התובעת כאסמכתא לכך שהנתבעת 2יצרה מצג לפיו היא בעלת האניה, עולה כי אין הדבר כך. בעוד שכותרת הסעיף הינה place of business& ownerהרי שבצד הכותרת הודפסו בנוסף המילים: "disponent owner", שמשמען הינו כי melingאינה בעלת האניה. לגבי הטענה, כי סעיף 2לחוזה החכירה ת/ 3מטיל אחריות על הנתבעת 2, הרי שמבלי לפסוק בשאלה, אם סעיף זה מתייחס ל- ownerבלבד, או שמא גם ל- "disponent owner", הרי שלגופו של עניין, אין הוא מטיל חבות, באשר עניינו הוא נזק שנגרם כתוצאה מאי-כשירות השיט של האניה ואילו לפניי לא נטען ולא הוכח כך. בנוסף לכך, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח, כי שטר החכירה יצר מצג, לפיו האמינה כי melingהינה בעלת האניה. על מצג כזה קשה לעמוד משטר המטען בשל הוספת המילים המסייגות על גבי השטר, כמפורט לעיל, וגם לאור זאת שלתובעת נודע, כנראה, על קיומם של שטרי החכירה רק במהלך המשפט. בנסיבות אלה לא הצליחה התובעת להרים את נטל ההוכחה, כי הסתמכה על תנאיו של שטר החכירה. באשר לשאר יסודותיה של טענת המניעות - העובדה שפעלה על סמך המצג והעובדה שלו ידעה עליו היתה מתקשרת עם הבעלים ולא עם ,melingאלה לא נטענו בפרשת התביעה וגם לא הוכחו. לפיכך, אני דוחה טענה זו. ב. שליחות - סעיף 7לחוק השליחות. אינו רלוונטי בענייננו. התובעת לא הצביעה על כל סעיף בהסכם, לפיו melingהינה שלוחה של בעלי האניה. טענה זו גם לא נטענה בכתבי הטענות. בהיעדר תשתית ראייתית לקיומם של יחסי שליחות, אין אני נדרשת לדון בשאלת תחולתו של סעיף 7לחוק השליחות על העניין שלפנינו. ג. אחריות כמוביל ימי - במקרה הנדון, אכן חלות תקנות האג בעניין שטרי מטען. לביסוס טענתו, לפיה חוכר בחכירת-זמן הינו "מוביל ימי" כמשמעו בכללי האג. מסתמך בא-כוח הנתבעת על ע"א 58/89 [1]. באותו עניין הוגשה תביעה, בגין נזק למטען אורז, כנגד ricegrowersספקית המטען, אשר חכרה את האניה בחכירה למסע מאת ,skipsאשר חכרה את האניה בשטר-חכירה מאת הבעלים. בפסק דינו המפורט והמנומק, סקר השופט שמגר את מכלול היחסים הנוצרים בשעת עיסקת f& cואת החבויות הנוצרות בשטרי החכירה לסוגיהם. בהתייחסו לחכירה "לזמן" וחכירה "למסע" כאחד, מציין הנשיא, כי החזקה והשליטה באניה נשארות בידי בעל האניה והוא לבדו נחשב כ"מוביל" האניה, וכי כלל מקובל הוא, כי במקרה של חכירה למסע, בניגוד לחכירת "גוף", ה"מוביל של האניה הוא בעל האניה ולא החוכר למסע" (עמ' 629לפסק הדין). פסק הדין ירדניה [1] הנ"ל שונה מהעניין שלפנינו, הן בכך ששם אומצו הוראותיו של שטר החכירה לתוך שטרי המטען, והן בכך ששם נתבע החוכר למסע (ricegrowers) אשר מקבילתו בענייננו הינה ,rynerבעוד שבענייננו, נתבעה החוכרת לזמן (meling) אשר מקבילתו בעניין "ירדניה" [1] הינה .skips מפסק הדין עולה, שלא אלה ולא אלה, חבים כמובילים ימיים, ולפיכך, אין מסקנתי שונה מהמסקנה אליה הגיע בית המשפט בעניין "ירדניה", דהיינו - הנתבע הנכון, המוביל הימי, הינו הבעלים בלבד, בין כאשר המדובר בחוכר למסע ובין כאשר מדובר בחוכר לזמן. לפיכך, אני דוחה התביעה נגד הנתבעת .2 מתיק בית המשפט עולה, כי נעשו ניסיונות להמצאת כתבי בית-דין לחברה בשם "קוראל שירותי ים בע"מ" כמייצגת את הנתבעות 1ו- .2משהחזירה זו את כתבי הטענות, בטענה כי אין היא מורשית לקבל מסמכי בית-דין בשם שתי הנתבעות, ובהיעדר אישור מסירה כדין לנתבעת 1, הריני מוחקת את התביעה כנגד נתבעת .1 התובעים ישלמו לנתבעת 2שכ"ט והוצאות משפט בסך כולל של 000, 2ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה כדין, מיום מתן פסק הדין.תביעת שיבובביטוח ימי / הובלה ימית