קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח פריצה עם מפתחות / ביטוח פריצה למחסן / ביטוח מחסן מפני פריצה: .1לפני תביעה לתשלום דמי ביטוח בגין נזקי פריצה למחסן ברח' רות 11 בירושלים (להלן: "המחסן"). רקע: .2התובע ביטח את המחסן אצל הנתבעת כנגד נזקי פריצה (פוליסה מס' 1-2013665-863-02, מיום 6/12/93עד ליום 30/11/94). .3במהלך ישיבת ההוכחות הסכימו הצדדים לפיצול הדיון, כך שאחליט תחילה בשאלה האם הפוליסה מכסה את המקרה, וזאת על סמך העובדות שנפרסו בפני וסיכומיהם, ובהתאם להחלטתי ייגזר המשכה של התביעה. .4הצדדים מסכימים שהפריצה למחסן התובע בוצעה באמצעות מפתחות המחסן. המפתחות נלקחו שלא כדין ע"י אחיינו של התובע, מר ספי בן ארוש (להלן: "ספי") והמוצרים נגנבו ע"י ספי עצמו ועל ידי אנשים אחרים שקיבלו ממנו את המפתחות. שאלת הכיסוי הביטוחי: .5הפיסקה הראשונה לפרק 6 בפוליסת הביטוח, הדן בביטוח פריצה, קובעת כדלקמן: "סעיף זה מורחב לכלול גניבת רכוש לאחר כניסה לבית העסק במפתחות בית העסק שנלקחו מידי המבוטח שלא כדין אך למעט שימוש על ידי בן משפחתו או אדם הנמצא בשרותו של המבוטח" (ההדגשה שלי י.ב.). בנוסף, סעיף א (1) לפרק 6קובע: " א. סיכונים שאינם מכוסים: פרק זה אינו מכסה: .1אובדן או נזק שנגרמו על ידי המבוטח או בני משפחתו, או בקשר אתם , או על ידי כל אדם אחר הנמצא בשרותו של המבוטח, או מועסק על ידו" (ההדגשה שלי י.ב.). התשובה האם החריג לאחריות של הנתבעת חל, טמונה במענה מה היה מעמדו של ספי, כלומר האם ספי נכלל בגדר אחד החריגים המנויים בפוליסה: א. האם הוא "בן משפחתו" של התובע או; ב. בקשר איתו או; ג. האם "הועסק" על ידי התובע או; ד. האם נמצא "בשרותו של המבוטח". להלן אדון בכל אחת מהשאלות הנ"ל תוך בחינת הראיות שנשמעו בפני, טיעוני הצדדים והמצב המשפטי. .6הגדרת המונח "בן משפחה" המונח "בן משפחה" לא הוגדר בפוליסה. על כן יש לבחון את המונח עפ"י כללי הפרשנות המקובלים. הכלל הראשוני לעניין פרשנות חוזה הוא כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות" (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). אומד הדעת נלמד מלשונו של החוזה, מתוכנו ומהתחקות אחר כוונת הצדדים. לכלל הרגיל נוסף כלל פרשני הייחודי לחוזי ביטוח ולחוזים דומים, בהם צד אחד הוא הנסח, ולפיו, כאשר קיימת אי בהירות במסמך יש לפרש את המסמך נגד מי שניסחו. לשון אחר: כאשר הניסוח שבו מדובר אינו חד-משמעי ואפשר לתת לו כמה פירושים סבירים, יש להעדיף את הפירוש הנוח יותר למבוטח. כלומר, יש לפרש את הפוליסה עפ"י המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של המילים שבחוזה. יישום העיקרון הנ"ל בא לידי ביטוי בפסיקה ענפה שבה נקבעה חבותו של המבטח כאשר הוא טוען לפטור מחבות. (ע"א 124/89הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח’, פ"ד מו(2) 372, בעמ' 379; ע"א 188/84"צור" חברה לביטוח בע"מ נ' חדד, פ"ד מ(3) 1בעמ' 14; ע"א 449/89פלוק נ' רייט, פ"ד מו(2) 92; וכן ראה ג' שלו דיני חוזים (דין הוצאה לאור בע"מ, תש"ן) 314, חוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981(המכון למחקרי חקירה ע"ש הארי סאקר, תשמ"ד, 19). בפירוש פוליסות פועלים כמה גורמים לטובת המבוטח: העובדה שמדובר בחוזה אחיד; העובדה שיש להגן על המבוטח כצרכן בשל היותו הצד החלש בעסקת הביטוח; העובדה שמדובר בפטור מאחריות; העובדה שחברת הביטוח היא המנסחת; ולבסוף והעובדה שאם סעיף פטור בפוליסה לוקה באי-בהירות, עדיף הפירוש המקיים את חיוב המבטח. לפיכך, כל ספק בפירוש מתפרש נגד המבטח. .7עם זאת, הכלל הנ"ל לא יופעל כאשר ניתן להסיק מלשון הפוליסה ומנסיבות העניין פירוש סביר, שאינו עומד בניגוד לטענתה של חברת הביטוח. יש להתייחס לניסוח הכולל ולכוונת הצדדים ולברור מבין הפירושים המילוליים האפשריים אותו פירוש המשתלב באופן טבעי עם הגיונו של ההסכם ועם תכליתו. כמו כן, יש לבחור בפירוש הסביר יותר של הפוליסה. מהפסיקה עולה שאין מדובר בכללי פרשנות נוקשים: א. בע"א 185/75אוחיון נ' חיון, פ"ד ל"א(3), 820, קבע הנשיא זוסמן כי יש לפרש פוליסת-ביטוח ככל מסמך אחר, ללא מגמה לטובת צד זה או אחר (שם בעמ' 829ליד האות ו'). ב. בע"א 572/89עדני נ' סהר, פ"ד מז(2) 179, הועדף דווקא הפירוש לטובת המנסח (חברת הביטוח), בהיותו הפירוש ההגיוני (שם בעמודים 186-185). ג. כבוד השופט דב לוין התייחס לסוגיית פרשנותם של חוזי הביטוח בפסק דינו המקיף בע"א 631/83המגן חברה לביטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד לט (4) 561, וקבע כי מערכת הכללים היא רחבה ביותר: "...יש להתייחס אל הניסוח הכולל ואל המילים שנבחרו למתן הביטוי לכוונת המתקשרים בראייה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת דבר החקיקה או כתב ההסכם ולתכלית שביקשו להשיג. לכן נמצא לא מעט חריגים לכלל הראשוני והמשפטני, שהתייחס אליו בא-כוח המשיבה, ויתברר כי במקרה המתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליבראלי, אפילו הוא עומד, לכאורה, בניגוד למלים המפורשות, כפי שנכתבו בכתב הפוליסה. זאת, על מנת להגיע לאותה משמעות הגיונית ואמיתית, שאליה נתכוונו המתקשרים בכתב הפוליסה, וכך, כמובן, כאשר קריאה כוללת של הכתוב מביאה אותנו לכלל המסקנה, שהמלים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב. כדברי 380ivamy, supra, at: The words of the policy must, if possible, be" Intention of the parties. A literal construction theeffect to give to liberally, so as construed Words usedthe adopted and be is not to parties of theintention real the contrary to manifestly otherwiseor is absurd which a result to leading "must be construed with qualifications ... מסמך בכתב (ובמיוחד פוליסת ביטוח) יש לפרש נגד מנסחו ולטובת הצד האחר - ובעניינו של המבוטח. ...אולם, גם כלל זה - כמו כללי פרשנות אחרים - אין לאמצו באופן עיוור ובמנותק מכלל הדברים ומהמטרה והתכלית שברקע הכתב האמור, כלל זה יפה, בדרך כלל, כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף אותה משמעות, שהיא נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך, אולם כאשר המסמך אינו ברור, ומשמעות אחת, שמסיקים אותה על דרך פרשנות, היא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו, ואילו משמעות אחרת איננה עומדת דרישה זו, יועדף הפירוש הראשון, ההגיוני והתואם על פני האחר, אפילו משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך. (שם בעמ' 572-573; צוטט בהסכמה גם ע"י: כבוד השופט י. מלץ בע"א 449/89אברהם פלק נ' פיליפס גיבל רייט פ"ד מו(2) 92בעמ' 102-101; הנשיא ברק בע"א 779/89שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1), 221בעמ' 230מול האות ד); ע"א 572/89הנ"ל בעמוד 185מול האותיות ה'-ד'). .8ולענייננו, ב"כ התובע, הביא בסיכומיו דוגמאות רבות מהחקיקה ומהפסיקה שבהן מופיע המונח "בן משפחה": א. את המושג "בן משפחתו" יש לפרש לטובת המבוטח (התובע) ואין נפקא מינה מהי הפרשנות הלשונית שניתן לייחס למושג זה, מאחר ושהפרשנות המשפטית היא המחייבת והיא תיגזר מכללי הפרשנות המשפטיים החלים על פוליסות ביטוח. לפיכך, את המושג "בן משפחתו" יש לפרש על דרך הצמצום מתוך מטרה לקיים את התכלית העיסקית של הפוליסה. ב. המסקנה המתבקשת מהחקיקה והפסיקה היא שההגדרה המשפטית (להבדיל מהלשונית) למושג "בן משפחה" היא קרוב מדרגה מראשונה והסמוך לשולחנו של המבוטח. בן המשפחה צריך להתגורר עם המבוטח ולהיות חלק אינטגרלי ממשפחת המבוטח באופן המצומצם. מכאן, שספי, בן אחיו של התובע, אינו בן משפחתו במובן המשפטי כיוון שאינו גר עימו ואינו סמוך על שולחנו. .9אולם לא זה בהכרח המצב בענייננו. ב"כ הנתבעים הביא בסיכומיו דוגמאות מהחקיקה, שבה ההגדרה המשפטית למונח "בן משפחה" אינה בהכרח "קרוב מדרגה ראשונה" במובן של "בן זוג וילד". לטענתו, למונח "בן משפחה" עשויות להיות משמעויות שונות בהקשרים שונים בחקיקה, בפסיקה או בחוזי ביטוח, ואין להסיק מסקנות לגבי משמעות מונח זה ממקרה אחד למשנהו. לביסוס טענתו צירף מספר אסמכתאות: בנוסף ציטט ממילון אבן שושן "המילון החדש" את ההגדרה "בן משפחה": "השייך לאותה משפחה, קרוב, שאר בשר". ("קרוב" מוגדר במילון כ-"בן משפחה, שאר בשר הקשור קשרי משפחה, מקורב, בן בית, ידיד ורע). לטענתו, מההגדרות עולה המסקנה כי "בן אח", אשר הינו שאר בשר הקשור קשרי משפחה, נכלל בהגדרה המקובלת של המונח "בן משפחה". וראה גם הגדרת "משפחה" במילון ההווה (מילון שימושי לעברית תקנית) ערוך ע"י שושנה בהט ומרדכי מישור, הוצאת מעריב מהדורה .1995"משפחה... הורים וילדיהם והקרובים להם קרבת דם או קרבת נשואים; קבוצה בעלת תכונות שונות;... יחס משפחתי, אווירה נוחה ולא רשמית בין בני אדם - כאילו הם קרובי משפחה...". .10א. הפסיקה קיבלה לא אחת את השימוש במילון כאמצעי לבירור ההגדרה המקובלת על האדם הסביר. בע"א 165/79מנהל מס שבח מקרקעין נ' חיים כהן, ואח' פ"ד לד(3) 284, אמר השופט אשר: "בהביאי את האמור במילונו של בן-שושן אין ברצוני לומר שההגדרות והתיאורים המצויים במילון פלוני יש בהם כדי להכריע לגבי פירוש של מונח... אך מותר לנו להציץ במילון כללי כדי לברר אם אכן זהו המובן המקובל על בני אדם" (שם בעמ' 287מול האות ו) (ההדגשות שלי י.ב). ב. מעדות התובע וספי עולה כי בין השניים שררו קשרי משפחה הדוקים. ספי ידע פרטים מדויקים על המחסן. כמו כן שהה רבות בדירת סבתו הממוקמת מעל המחסן, דבר שאיפשר לו לבצע את הפריצה. התובע העיד: "ש. הוא תמיד היה בן משפחה? ת. נכון, הוא גר לא רחוק מההורים שלי, בבן זכאי" (פרוטוקול עמ' 22שורות 14-13). ספי העיד: "המחסן הוא של מיכה, וזה לא סוד היכן המחסן אנחנו במשפחה ואי אפשר להסתיר ממני את המחסן". (פרוטוקול עמ' 30שורות 23-21). "אני אחיין שלו, ויש לו מחסן שהוא מאחסן ציוד של החנות שלו שנמצא מתחת בית של סבתא שלי, והייתי שם הרבה אצל סבתא שלי, וזה איזור הבית ספר שלמדתי בו, ופשוט פעם אחת הגיעו אלינו מפתחות של המחסן שהיו בבית של סבתא שלי" (פרוטוקול עמ' 29שורות 21-18). לסיכום נקודה זאת: לאור כל האמור לעיל, אנו רואים כי אם לא נמצאת הגדרה בחוק או הגדרה מוסכמת בחוזה מהי משפחה ומהו בן משפחה, יש לבחון את הפירוש המתאים והסביר בהקשר לפוליסה שלפני. במקרה דנן המסקנה היא שהמונח "בן משפחה" אינו מתייחס דווקא לבן משפחה מדרגה ראשונה, הסמוך לשולחנו של המבוטח, ולכן כולל בתוכו גם את בן אחיו של התובע - ספי. האם ספי הועסק ע"י התובע? .11מעדויותיהם של ספי והתובע עולה כי שניהם שללו את הטענה בדבר עבודתו של ספי אצל התובע. ספי העיד: "אני לא עבדתי אצלו, עבדתי אצל האח שלו..." (פרוטוקול עמ' 29שורות 28-27). התובע העיד: "ש. אם ספי לקח את המפתח ועשה בו שימוש הוא עשה זאת פעם אחת בתור מי שעבד בשירותך? ת. מעולם לא" (פרוטוקול עמ' 22שורות 10-8). "ש. האם הוא עבד אצלך פעם? ת. לא" (פרוטוקול עמ' 19שורות 13-12). לא זו הגירסה שעולה מעדותו של ספי בדיון בהארכת מעצרו בב.מ. 25/94בפני כבוד השופטת דותן (פרוטוקול הדיון מיום 4/2/94): "אני יודע שאני עבדתי אצל דוד שלי קרוב לחצי שנה ואני יודע היכן המחסן" (פרוטוקול עמ' 2שורות 23-22). (ההדגשות שלי י.ב.). בנוסף, החוקר מר איציק ויצמן, העיד באותו דיון: "החשוד עבד אצלו בעבר ולקח ממנו, כנראה, את המפתח" (פרוטוקול עמ' 1שורות 19-18). מן האמור לעיל עולה כי ספי בחר לשנות את גירסתו, וכאשר נשאל על ידי בא-כוח הנתבעים כיצד מסביר הוא את עדותו בהארכת המעצר השיב: "אני ועוד כמה חברים שנעצרו איתי כל אחד סיפר דברים אחרים לשופטת...! (פרוטוקול עמ' 30שורות 9-8). .12עדותו של ספי אינה אמינה עלי, לספי יש עניין רב למסור גירסה שתתמוך בגירסת התובע בשל הנזקים הכבדים שגרם לו. התרשמותי מעדותו היא שיהיה מוכן למסור כל גירסה שיהיה בה לתמוך בעמדת התובע. מעדיף אני את דבריו של ספי, עת העיד בעניינו שלו בתיק הפלילי כפי שצוטט לעיל. האם ספי היה ב"שרותו" של התובע ? .13גם אם לא ניתן לומר בוודאות כי ספי עבד אצל התובע, אין ספק כי ספי עזר פעמיים רבות לבנו של התובע: "ש. כמה פעמים עזרת לאילן, פעם-פעמיים? ת. 3- 4פעמים, כל פעם בסיטואציה שונה, כשהיה מוציא את מכונות הכביסה ... ש"ת: זה אזור שהייתי מסתובב בו, אז עזרתי לו... ש"ת: ולפעמים הייתי עוזר לאילן" (פרוטוקול עמ' 31שורות 12-11, 16, 18). ש"ת: אני עזרתי לו לסחוב דברים שהוא ביקש ממני" (פרוטוקול עמ' 32שורה 17). לסיכום: .14לאור האמור לעיל, עלי לפרש את החריג לאחריות הנתבעת בהתחשב באומד דעתם של הצדדים. המבטחת נטלה על עצמה סיכון והסכימה לפצות את המבוטח במקרה של פריצה למחסן באמצעות מפתח, ובלבד שתיעשה בידי אנשים זרים. הגיונו של החריג, שהאנשים המנויים בו הם כאלה שהתובע אינו חושש מפניהם ואינו נזהר להסתיר מהם את מפתחות המחסן. אינני מקבל את הפרשנות שמציע ב"כ התובע, שהיא פרשנות מצמצמת, וזאת מאחר שהדוגמאות שהוא מביא מתאימות לנסיבות העניינים שפורטו שם. המונח "משפחה" הוגדר בחוקים שונים הכרוכים בתשלום או בפטור מתשלום או עוסקים בגימלאות. הסיבה שהמונח "בני משפחה" או "קרובים" הוגדר שם, היא לתת או למנוע מתן הטבות או זכויות לאנשים על פי הקשר הכלכלי שביניהם. במקרה שלפני מדובר ביחסי אמון ואין ספק שאנשים רוכשים אמון לבני משפחתם ולאלה שהם נמצאים בקשר קרוב עמם, יותר מאשר לאנשים זרים ובלתי מוכרים, לכן יש לפרש את המונח "משפחה" כולל גם את האחיין ספי. במקרה שלנו, לא הוגדרו המונח "משפחה" ומקובל עלי שייתכן ניסוח מוצלח יותר של חריגים, אך אל לנו להתעלם מהמילים המופיעות בצמוד מיד לאחר המילה משפחה והן " או בקשר איתם ". אין ספק שהתובע היה בקשר עם ספי, כפי שפורט לעיל, ושהתובע ובני ביתו רחשו לו אמון כמו לבן משפחה. (חיזוק לפירוש זה ניתן לראות בעובדה שהמפתחות הושארו גלויים וללא השגחה בביתה של הסבתא אף היא כידוע קרובת משפחה.) בנסיבות אלה אין מנוס אלא לקבוע שהחריג חל, ולתובע אין עילת תביעה נגד המבטחת. אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח בתוספת מע"מ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא והסופי בפועל. ביטוח פריצה / גניבהפריצה