קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גב נתפס - תאונת עבודה: סגן הנשיא (קובובי): 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי א. כנפי ז"ל - אב-בית-הדין; מר זייד - נציג העובדים; תב"ע מו/297-0) שדחה את עתירת המערער להכיר בהתקף כאבים שפקד אותו ביום 30.12.1985, כתאונת עבודה. 2. פסק-דינו של בית-הדין קמא קצר ותמציתי, ומובא להלן כלשונו: "התובע עובד כרתך מזה זמן רב. ביום 30.12.1985 התכופף כדי להרים פטיש במשקל ב- 1/2 ק"ג, ואז הוא חש שאינו מסוגל ליישר את גבו. לא ברור אם התובע הספיק להרים את הפטיש או רק התכופף. השאלה היא האם הוכח ארוע חריג בעל אופי תאונתי פתאומי. לדעתנו התשובה לשאלה זאת שלילית. פעולה של התכופפות היא פעולה של חיי יום-יום רגילים ואין בה כל יסוד של פעולה חריגה, פתאומית ובעלת אופי תאונתי. על יסוד האמור לעיל אנו מחליטים בזאת לדחות את התביעה". 3. בטענו לפנינו, אמר המערער כי האיוע היה "עניין של שניות", ואף פעם לא קרה לו בדבר הזה. בתשובתו, טען בא-כוח המוסד, שלא נהיר לו על שום מה סבר בית-הדין קמא כי "לא ברור" אם התובע הספיק להרים את הפטיש, שהרי הראיות מטות את הכף, בבירור, לטובת הגרסה לפיה לא הרים התובע את הפטיש, וגבו "נתפש" תוך בדי התכופפות, מעשה בנאלי שבחיי יום-יום. 4. נצא מתוך הנחה שהצדק עם המוסד, וכי גבו של המערער "נתפש" תוך שהוא מתכופף, ובטרם החזיק את הפטיש בידו. 5. הסוגיה של התקף כאבים בגב כתאונת עבודה נדונה לא אחת בבית-הדין, ונפסקו בה מספר הלכות מנחות וביניהן ההנחיה, לפיה - "...ברוב המכריע של המקרים... (עת) קובעים את העובדות הצריכות לעניין, כך שברור שבגב "נתפש" במהלך העבודה, לא יכחיש המוסד לביטוח לאומי זכאות לדמי פגיעה..." (דב"ע שם/110- 0, בע' 218) (הדגשה נוספה) וכן, כי - "נסיון החיים לימד את בית-הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה. תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפש' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע" (דב"ע מה/24-0; לקט פסקי-דין בהוצאת המוסד 33.46) (ההדגשה נוספה). העולה ממובאות אלה הוא כי אל לו למוסד לביטוח לאומי לעמוד על קוצו של יוד ביישום חזקת הסיבתיות ("עקב העבודה") לפי הסיפא של סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק), כולל הדרכים לסתור את החזקה, שהרי הקובע בסוג זה של פגיעה, הוא שהתאונה באמת קרתה "תוך כדי העבודה". 6. דא עקא שלא די בכך שהמוסד השתכנע מתום לבו של התובע. קיים מכשול נוסף במקרה שהפגיעה בגב ארעה, כמו בעניין שלפניינו, אגב התכופפות לשם הרמת חפץ כלשהו. אם "תפישת הגב" או התקף הכאבים הופיעו בטרם אחז המבוטח בחפץ והחל להרימו. כי אז - אומרת הפסיקה - אין מדובר בתאונת עבודה. הסיבה לכך היא, שהפגיעה היא תוצאה של גורם פנימי,משמע, שאיננה "תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין" (סעיף 39 סיפא), ועומדת להכרעה שאלה רפואית-משפטית בדבר השפעתם היחסית של הגורמים הרלבנטיים על קרות התאונה. דעתם העקבית של הרופאים במקרים כאלה היא, כי השפעת ההתכופפות שולית ומזערית בהשוואה עם השפעת מצבו הרעוע של עמוד השדרה. סיבה אחרת לדחיית התביעה היא כי התכופפות היא מעשה שבלוני שבחיי יום-יום, ומדוע תיחשב לתאונת עבודה "תפישת גב" שאירעה במקרה בעבודה בלא שהעבודה תרמה כהוא-זה לאירוע? 7. האבחנה בין "תאונת-התכופפות" לבין "תאונת-הרמה", חרף ההגיון המשפטי שבה, אינה מניחה את הדעת, וגורמת לכך שהפוסקים יוצאים לא אחת מגדרם, כדי לפרש את דברי הנפגע ועדיו כאומרים, למעשה, שהתאונה קרתה בשלב ה"הרמה". 8. הרהור בנושא, מתוך גישה פתוחה, מביא למסקנה שהגיעה העת לעשות חשבון נפש שיפוטי. המקרה דנן נוח לכך, קודם כל מפני שלפי חומר הראיות, לא בכדי גרס בית-הדין קמא כי "לא ברור" אם התובע נפגע בגבו לפני שהרים את הפטיש. ישנן עדויות לכאן ולכאן. אולם חשוב מזה: השכל הישר - בן-בנו של נסיון החיים מתקומם נגד הטיית מאזני הצדק לחסד - אם התובע נפגע בגבו בטרם אחז בפטיש (השוקל בסה"כ 1/2 ק"ג) ולשבט - אם טרם נטל את הפטיש לידו. ההגיון המשפטי "הצרוף" מחייב כי דין הרמת פטיש יחול גם על הרמת נוצה, כך שמי שגבו "נתפס" עת התכופף להרים מעטפה, למשל, תביעתו תידחה, ואילו מי ש"זכה" וגבו "נתפס" עת התיישר עם המעטפה בידו, פגיעתו תוכר כתאונה עבודה. האמנם? 9. מסקנתנו היא כי יש "לכופף" ולהגמיש את ההלכה הנהוגה עדכה, ברוח הדברים שלעיל, ולהכיר בפגיעתו של המערער ביום 30.12.1985, כתאונת עבודה. 10. ובטרם סיום יצויין שכל האמור לעיל, לעניין הכרה בכאבי גב כתאונת עבודה, מתייחס אך ורק לזכאותו של הנפגע לדמי פגיעה בעבודה. ודוק: במובאת מתוך דב"ע שם/110- 0 שצוטטה בסעיף 5 דלעיל נאמר כי "לא יכחיש המוסד לביטוח לאומי זכאות לדמי פגיעה..." עניין אחר לגמרי הוא זכותו של הנפגע לגמלת נכות (מענק או קצבה). עניין זה נתון בלעדית לוועדה רפואית (סעיף 61 לחוק) העורכת חשבון עובר ושב לפיו מנכים מדרגת הנכות שנקבעה את אחוזי הנכות שאינם תוצאה של התאונה ומקורם במום מלידה, מחלה, תאונה אחרת וכד' (סעיף 63 לחוק). 11. הערעור מתקבל. המשיב ישלם למערער - שטען לעצמו בשתי הערכאות - הוצאות משפט בסך - 50 ש"ח.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבתאונת עבודה