קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלאות לרופאים גמלאים בשירות המדינה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-דין; מר אורן - נציג עובדים תב"ע מד/2139-3) אשר קבע כי המדינה לא היתה רשאית לבטל תשלומי "קרן ב" (אשר מהותם תפורש בהמשך) למשיבים, רופאים גמלאים אשר עבדו בשירות המדינה. .2התשלומים האמורים מקרן ב' קשורים עם תשלומי התכ"ז (תמורה כספית זהה) שהיתה נהוגה באותה עת לרופאים פעילים. שעה שניתן פסק-הדין שבערעור, היתה תלויה ועומדת בפניו תביעה קיבוצית שעניינה התכ"ז (תב"ע מה/16-4), ועל כן השאיר בית הדין האזורי ב"צריך עיון" הכרעה בשאלות מסוימות בקובעו כי ההכרעה בהן תהיה בעת מתן פסק-הדין בתב"ע מה/16- 4הנ"ל; בינתיים ניתן על-ידי בית-הדין האזורי פסק-הדין בהליך האמור, ועליו הוגש ערעור לבית-דין זה (דב"ע מז/17- 4[1]). בהיות הערעור על פסק-הדין בתב"ע מה/16- 4תלוי ועומד בבית-דין זה, הוחלט לעכב מתן פסק-דין זה עד למתן פסק-הדין בהליך הקיבוצי (דב"ע מז/17- 4[1]), ומשזה ניתן נסללה הדרך להכרעה בהליך זה. .3העובדות הצריכות לענייננו כעולה מחומר הראיות ומפסק-הדין שבערעור הן: א) ביום 15.3.1979נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן - הר"י) לבין מספר מעסיקים ציבוריים, והמדינה בכללם. בהסכם האמור נקבעה לרופאים הפעילים תוספת תכ"ז, ונקבע כי ועדה משותפת תקבע את זכויות הפנסיה של הרופאים בגין התכ"ז, מן הטעם שהתכ"ז לא נכלל ב"משכורת הקובעת"; ב) הוועדה המשותפת, כעולה מנספח ט' לאותו הסכם קיבוצי (להלן - נספח ט), החליטה להקים שתי קרנות: קרן א' - נועדה לרופאים שפרשו לפני יום 31.3.1978, הוקמה על-ידי הר"י, ואמורה להיות מנוהלת על-ידה. קרן זו תמומן מכספי הרופאים והמעסיקים. קרן ב' - נועדה לרופאים שפרשו בתקופת ההסכם ( 1.4.1978עד 31.3.1980), הוקמה על-ידי המעסיקים, ואמורה להיות בניהולם. נקבע כי קרן זו תמומן מכספים שהצטברו לזכות הרופאים בקרן ובר ובקרן התגמולים - ארגון הרופאים; ג) כל המשיבים בהליך זה פרשו אחרי יום 1.4.1978; ד) בסעיף 10לנספח ט, אשר האמור בו מתייחס לשתי הקרנות (כעולה מסעיף 18שבו) נקבע: "במידה שהמעסיקים יכללו בקצבתם של הרופאים הזכאים רכיבי שכר שאינם כלולים בה כיום או לפי ההסכם הקיבוצי לתקופה 1.4.1978- 31.3.1980ינהגו כך: א. אם רכיבי השכר האמורים יהיו התמורה הכספית הזהה או רכיב אחר הניתן עבור עבודה נוספת, או חלקם, יוקטנו התשלומים לרופאים הזכאים כמתחייב מהגדלת הקצבה. ב. אם רכיבי השכר האמורים יהיו אחרים מהאמורים לעיל, ינהלו ביניהם הצדדים משא-ומתן על הצורך בהקטנת התשלומים לקרן 1אם לא תושג הסכמה במשא-ומתן כאמור, ינהגו הצדדים כאמור בסעיף 57להסכם הקיבוצי". סעיף 57האמור עניינו - יישוב חילוקי דעות; ה) כל המשיבים הגישו "בקשה להצטרפות להסדר קרן ב", אשד בה נאמר בין היתר: "הנני מצהיר כי ידוע לי האמור בסעיפים 18ו- 20לנספח ט' של ההסכם הקיבוצי האמור, לפיהם יוקטנו התשלומים להם אני זכאי במידה שהמעסיקים יכללו בקצבתי רכיבי שכר שאינם כלולים בה היום, או לפי ההסכם מכוח נספח ט' להסכם הקיבוצי האמור, וכי אין אני מקבל כיום כל תשלום כאמור בסעיפים הנ"ל. אני מתחייב לפעול בהתאם לאמור בסעיפים האמורים"; ו) המשיבים קיבלו, מאז פרישתם ועד סוף שנת 1983, תשלומים מקרן ב'; ז) ביום 5.7.1983נחתם בין הממשלה והר"י זכרון דברים ובו "העקרונות המוסכמים בין הצדדים לפיהם ייחתם ההסכם החדש ביניהם לשנים 84-1982", בסעיף 9לאותו זכרון דברים נאמר: "נספח ט' להסכם מיום 15.3.1979מבוטל"; ח) ביום 11.1.1984נחתם בין אותם צדדים "הסכם קיבוצי" (המרכאות, כפי שיובהר בהמשך, לא הושמו באקראי) בו נאמר לענייננו: הדברים וההסכם ביום 5.7.1983, ובעקבות פסק הבורר שניתן בעקבותיהם ביום 5.9.1983, הסכימו הצדדים להסדיר באופן ממצה וסופי את שיעורה ותנאיה של גמלת הרופאים לפי הגדרתה בהסכם זה; .1המבוא להסכם זה הוא חלק בלתי נפרד ממנו. .2הסכם זה יחול על גמלת הרופאים שפרשו לגמלאות (להלן בהסכם זה - "גמלה" "גמלאים" בהתאמה). .3המשכורת המשולבת החדשה כהגדרתה בסעיפים 5, 6להלן, תהווה את הבסיס לגמלתם של הגמלאים כמפורט בסעיף 4להלן בהתאם לאחוזי הגמלה שהם זכאים להם. .4(א) על הגמלאים שקיבלו תגמולים מקרן ב' תחול הטבלה המצורפת כנספח א' הכוללת את המשכורת המשולבת החדשה נכונה לחודש ינואר 1984כמפורט להלן. .11בהתאם לאמור בסעיף 9לנספח לזכרון הדברים מיום 5.7.1983מבוטל נספח ט' בהסכם הקיבוצי מיום .15.3.1979תחולת הביטול לגבי גמלאים אשד קיבלו תקבולים מקרן א' הוא יום 1.6.1983ולגבי גמלאים אשר קיבלו תקבולים מקרן ב' הוא יום .12 .1.1.1984לגבי רופאים שקיבלו תקבולים מקרן ב' - אשר יפנו למעסיק ויבקשו זאת תיערך התחשבנות ריאלית לפי נוסחה מוסכמת של הכספים ששילמו הגמלאים עבור הזכאות לקרן ב' לעומת התקבולים שקיבלו אותם גמלאים מקרן ב' עד יום .1.1.1984תוצאות ההתחשבנות יופעלו על הגמלאים או המעסיקים, לפי העניין, תוך חודש מיום השלמת ההתחשבנות. סעיף זה יופעל לאחר שגמלאי כאמור יתן התחייבות אישית כי תוצאות החישוב ממצות את כל תביעותיו בנושא זה. .14הסכם זה מסדיר וממצה את תנאי גמלתם של כל הגמלאים, והוא בא במקומו של כל הסכם או הסדר אחר בעניין הגמלאים ומבטלם. אולם אין בהסכם זה כדי לבטל זכויות מן העבר של הגמלאים אר לא בוטלו במפורש או במשתמע בהסכם זה או בהסכם, בזכרון הדברים ובנספח לו מיום 5.7.1983": ט) בעקבות ההסכמים הנ"ל הופסקו התשלומים למשיבים מקרן ב', והם תבעו חידושם בבית-הדין האזורי. .4בית-הדין האזורי שמע את טענות הצדדים, ואיפשר להר"י להשמיע טענותיה, בהיותה צד להסכמים הקיבוציים העומדים לדיון, וזאת מכוח סעיף 30(ב) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; הר"י הודיעה לבית-הדין כי "לאחר שיקול דעת החליטה שלא לבקש להתייצב". .5בית-הדין האזורי קבע בפסק-דינו כי לא ניתן לשנות בהסכם קיבוצי תנאים והטבות של גמלאים ופסק: "א) אנו קובעים כי המדינה לא היתה רשאית לבטל את תשלומי קרן ב' לתובעים, כפי שנקבעו בנספח ט'. המדינה היתה רשאית להפחית את תשלומי קרן ב' בשיעור יחסי לתוספות שהועברו לשכר המשולב בהתאם לסעיף 6של זכרון הדברים מיום 5.7.1983, וזאת מכוח התחייבותם האישית של התובעים; ב) בהיות הסכם הגמלאים הסכם לטובת צד ג' רשאים התובעים לקבל על עצמם את הוראות הסכם זה. כדי לממש זכות זו תודיע המדינה לתובעים, תוך שלושים יום, מה תהיה הגמלה שלהם על-פי סעיף קטן (א) בהשוואה לגמלה על-פי הסכם הגמלאים. העתק הודעה זו יועבר גם לבית-הדין. התובעים יהיו רשאים לבחור בין תשלום לפי עקרונות קרן ב' לבין תשלום על-פי הסכם הגמלאים, והם יודיעו למדינה ולבית-הדין על החלטתם תוך 30יום מיום קבלת הודעת המדינה". .6צדק בית-הדין האזורי בקובעו כי לא ניתן לשנות בהסכם קיבוצי תנאים והטבות של גמלאים (דב"ע לג/2-7; לג/56- 3[2]; דב"ע מד/27- 4[3]) ובהיות ההסכם מיום 11.1.1984כל כולו בעניין זכויותיהם של גמלאים, אין הוא "הסכם קיבוצי", כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוצים) אף אם נרשם בתור שכזה. כמו כן לא יכול היה "זכרון הדברים" מיום 5.7.1983(אף אם נרשם כהסכם קיבוצי), לבטל זכויות שקמו למשיבים מכוח נספח ט', והביטול מכוח אותו הסכם, תופס לגבי אלה שפרשו מעבודתם לאחד תחילת תחולתו בלבד. .7מה ניתן ללמוד לענייננו מההסכם מיום 11.1.1984, שאף כי אינו "הסכם קיבוצי" הוא מהווה הסכם בין ארגון העובדים שהקנה למשיבים (ולכלל הרופאים הפנסיונרים) זכויות בהסכם הקיבוצי משנת 1979, עת היו "עובדים"? מאותו הסכם, המסתמך גם על "זכרון הדברים" מיום 5.7.1983, משתמע כי תשלום התכ"ז נכלל בשכר המשולב אף כי הדברים לא נאמרו במפורש באותם הסכמים. זאת ועוד, בדב"ע מז/17- 4[1], שאוזכר לעיל פסקנו, כי אין הרופאים (הפעילים) זכאים עוד לתשלום תכ"ז, מאחד שההסכמים הקיבוציים שבוטלו על-ידי הר"י, ביטלו אף זכאות לתשלום זה. אם הרופאים הפעילים אינם זכאים לתכ"ז, על מה ולמה יהיו זכאים גמלאים לחישוב גמלתם (בין ישירות ובין מקרן) על-פי רכיב שאינו משולם לרופאים פעילים? .8המשיבים מנסים ליהנות משני העולמות: מחד גיסא - לקבל קצבה המבוססת על "משכורת קובעת" שהוגדלה שמעותית בעקבות ההסכמים מיום 5.7.1983ומיום 11.1.1984, (סעיף 4(א) להסכם האמור שקבע "משכורת משולבת חדשה" המיועדת לגמלאים שקיבלו תגמולים מקרן ב'), הגדלה שנבעה בין היתר מביטול התכ"ז, כרכיב העומד בפני עצמו, תוך הגדלה ניכרת של המשכורת; ומאידך גיסא להמשיך ולקבל תשלומים מקרן ב', שכל כולה לא באה לעולם אלא כדי לשלם תגמולים על רכיב התכ"ז שעמד אותה עת בפני עצמו, ותשלומים נוספים שלא נמנו עם ה"רכיבים הפנסיונים". כל אחד מהמשיבים חתם בנפרד, על התחייבות אישית שנוסחה הובא בסעיף 2ה' לעיל, עת הצטרף לקרן ב', ובה הצהיר כי יפעל על-פי ההוראה בסעיף 18לנספח ט' (המפנה לסעיף 10בו). בנוסף לכך, הפכו ההודאות האישיות שבהסכם הקיבוצי, לרבות אלה שבנספח ט', לחוזה אישי בין כל משיב לבין המדינה, מכוח סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים. תביעתם של המשיבים, המקבלים את הפנסיה החל מיום 1.1.1984כשהיא מחושבת על-פי המשכורת הקובעת המוגדלת, להוסיף ולקבל תשלומים מקרן ב' נוגדת את התחיבותם החוזית ואינה מתישבת, אם לנקוט בלשון המעטה, עם תום הלב הנדרש בקיום חוזה בכלל, (סעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), וחוזה עבודה בפרט. .9עיון בנספח ט' (ובכתב ההצטרפות לקרן ב') אינו מותיר ספק כי הצדדים להסכם הקיבוצי לשנים 80- 1978(אשר נספח ט' מהווה, כאמור לעיל, חלק ממנו) צפו שינוי בהרכב המשכורת של הרופאים, והכללת רכיבים מסוימים, בין רכיב התכ"ז ובין רכיבים אחרים, בגדר ה"משכורת הקובעת", ולכן הסדירו את זכויות הזכאים במקרה שאכן יחול שינוי כאמור בהרכב המשכורת. התנאה שכזאת הינה מותרת, ואין בה כל פגם משפטי או אחר. הוראותיו של סעיף 10לנספח ט' ברורות וחד משמעיות, ולא ניתן לאמר כי המדינה פעלה שלא כדין בהפסיקה את התשלומים למשיבים מקרן ב', שעה שאותם רכיבים נכללו בשכר. .10המדינה פעלה איפוא, הלכה למעשה, על-פי הוראות סעיפים 10(ו- 18) לנספח ט', והוראות ההסכם האישי שאימצו מפורשות את אותו סעיף, ושעה שכללה בקצבתם של המשיבים הזכאים את כל רכיבי שכר שלא היו כלולים בו בעת שנחתם ההסכם לשנים 80-1978, הקטינה (עד לאפס) את התשלומים כמתחייב מהגדלת ההקצבה. ואם תאמר ש"הקטנה" אין פירושה "ביטול" או "הפסקת תשלום", אין הדברים מתיישבים עם "ההקשר התעשיתי". כוונת נספח ט' היתה להבטיח כי בצאתם לגמלאות, תשולם קצבתם של הרופאים על-פי הכנסתם הריאלית, הכוללת את התכ"ז ורכיבים נוספים, אם כל כולו של התכ"ז ורכיבים אחרים נכללו במשכורת הקובעת - איזו הצדקה קיימת להמשך התשלומים מקרן ב'? נוסיף ונאמר כי לו היתה מתקבלת גרסתם של המשיבים, היינו מגיעים לתוצאה אבסורדית ובלתי נסבלת. הגמלאים שפרשו לפני 1.1.1984ואשר קיבלו תשלומים חודשיים מקרן ב', היו זכאים להמשיך ולקבל את אותם תשלומים, בעוד חבריהם שפרשו אחרי 1.1.1984, מועד ממנו בוטל כדין נספח ט', לא יהיו זכאים לאותם תשלומים, אם כי גמלת כל אחד מהם, אלה שפרשו לפני תחילת שנת 1984ואלה שפרשו לאחר מכן, היתה מחושבת על-פי אותה "משכורת קובעת" כמשמעה בחוק הגמלאות. .11אם אחד המשיבים סבר כי לא קיבל מקרן ב', בתקופת הזכאות, את כל המתחייב מתשלומיו לקרן - יהיה רשאי לבקש "התחשבנות", וזאת מכוח סעיף 12להסכם מיום 11.1.1984, ובתנאים הנקובים בו. .12מכל האמור עולה כי הערעור מתקבל, והערעור שכנגד נדחה. המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו למערערת הוצאותיה בשתי הערכאות בסך של 000,1 ש"ח בצרוף מע"מ.רפואהפנסיהרופאיםשירות המדינהגמלאים