דמי מחלה שמירת הריון

תשלום "דמי מחלה", בתקופת הריון, מוסדר בצורה שונה במקומות עבודה שונים; קיימים הסכמים קיבוציים או אחרים, המקנים זכאות ל"דמי מחלה" בגין "שמירת הריון", בעוד שהסכמים רבים ואחרים אינם מתייחסים כלל לנושא. נאזכר את המקובל בשירות המדינה, שם נקבע כי דין העדר מהעבודה עקב שמירת הריון כדין העדר לרגל מחלה (התקשי"ר סעיפים 312-33). נציין כי הוראה זאת הוכנסה לתקשי"ר רק ביוני 1981(הודעת נש"ם מא/99); מאידך גיסא בתקנון ביטוח דמי מחלה במבטחים, שבה מבוטחים בביטוח בריאות מרבית עובדי הייצור, מוגדרת "מחלה" - "כל מחלה, להוציא... שמירת הריון..." דהיינו - "מבטחים" אינה משלמת למבוטחות הנזקקות לשמירת הריון דמי מחלה עבור תקופה זו. השוני בנהוג וכמקובל בסוגיה זו היה ידוע לכנסת, עת חוקקה את חוק דמי מחלה. וכך אמרה יושבת ראש ועדת העבודה, חברת הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, בהביאה את החוק לקריאה שניה: "אדוני היושב ראש, אני מוצאת לחובה לציין נקודה אחת, שוועדת העבודה סירבה לכלול אותה בהגדרה של מחלה. היתה הצעה שאנחנו, בהגדרה של חלה, בנוסף על האמור כאן בחוק - 'אי-כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על-פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי', נוסיף: למעט תקופת הריון, שמירת הריון. הוועדה התנגדה בכל התוקף לכלול את המושג של שמירת הריון דרך אגב ובהצעת חוק זו, כפי שידוע, קיימת מחלוקת גדולה סביב הנושא הזה של שמירת הריון, אם היא מוכרת כמחלה או לא מוכרת כמחלה. יש נוהגים שונים וכללים שונים. בשירות המדינה זה שונה, ובקרנות הביטוח, למשל "מבטחים", זה שונה. ולא רצינו לבוא ולקבוע עובדה כבר במסגרת החוק הזה, בהגדרה של "מחלה", ולומר ששמירת הריון איננה מחלה, ולקבוע עובדה על דבר שהוא שנוי במחלוקת ובוויכוח" (דברי הכנסת [4], כרך 77, ע' 2997). א) חוק עבודת נשים מעניק לאשה העובדת הגנות שונות בתקופת ההריון ובגין הלידה; ב) עיון בסעיף 7לחוק על תיקוניו השונים, הדן כפי שכותרת השוליים מעידה עליו, ב"זכות להעדר מהעבודה", מעניק לעובדת אותה זכאות (העדרות) בשל אירועים שונים המנויים בפרקי זמן - חודשים, ימים או שעות, הנקובים בכל סעיף קטן לאותו סעיף בחוק. אירועים אלה הם: הפלה (ס"ק (א)); "שמירת הריון" באישור רופא (ס"ק (ג) (1)); אחרי תום חופשת הלידה באישור רופא (ס"ק (ג) (2)); בתקופת ההנקה ס"ק (ג) (3)); העדרות למי שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנתיים לפחות (ס"ק (ד)); ולשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון (ס"ק (ה)); ג) במקצת המקרים קובע הסעיף מפורשות מה דינה של אותה העדרות: העדרות לאחר הפלה - דינה כדין העדר מחמת מחלה (ס"ק ב); העדרות לאחר לידה למי שעבדה אצל אותו מעביד או אותו מקום עבודה שנתיים לפחות - דינה כחופשה ללא תשלום (ס"ק (ד) (2)); העדרות לצורך הנקה - אין מנכים משכר העבודה (ס"ק (ג) (3)); והעדרות לשם פיקוח רפואי - אף היא ללא ניכוי משכר העבודה (ס"ק (ה) (1)). אשר לכל יתר ההעדרויות שותק המחוקק, ואינו קובע את דינן; ד) שעה שהביאה שרת העבודה, גולדה מאירסון, את חוק עבודת נשים לקריאה ראשונה אמרה: "הפרק החשוב ביותר בחוק המוצע הוא הדן בהגנת האימהות, היינו: בזכויות האשה העוברת בקשר להריון וללידה. בקביעת זכויות אלה ישנו ביטוי לא רק לדאגה לאשה העובדת אלא במידה לא פחותה, דאגה לתינוק הנולד. חוסר הגנה של האשה בעת ההריון וסמוך אחרי הלידה מסכן במידה רבה את שלום התינוק". ובהמשך: "נוסף לחופשת הלידה בתשלום מעניק החוק לאשה העובדת זכות להעדר מהעבודה בחדשי ההריון, ועם תום חופשת הלידה, רק אם רופא אישר את הצורך בכך" (דברי הכנסת, כרך 13[5], בע' 349). דוק - חופשה בתשלום היא חופשת הלידה; כל "ההגנות" האחרות הן "זכות להעדר"; ה) במאמרו המקיף על חוק עבודת נשים, שנכתב סמוך לחקיקתו של אותו חוק, כותב ז. פניכל [6], (בע' 37): "עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: (א) בחודשי ההריון, עם אישור רופא בכתב כי לרגל ההריון מחייב זאת מצבה, ובמידה שאישר. דין ההעדר כדין חופשה ללא תשלום..."; ו) הכלל הוא ששכר עבודה משתלם בעד עבודה, בעוד התשלומים בגין תקופות אי-עבודה הם "תשלומים סוציאליים", המגיעים לעובד מכוח חוק, הסכם קיבוצי, או נוהג. "שכר עבודה הוא התמורה בעד העבודה, והוא משתלם, עת יחידת זמן היא הבסיס לתשלום - בעד הזמן שבו העובד עבד או העמיד עצמו לרשות העבודה, להוסיף פרקי זמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה, אך על-פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג, משתלם בעדם השכר. תשלום שכר עבודה בעד זמן שהעובד לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הוא מתחום 'התנאים הסוציאליים'.." (דב"ע לג/3- 1[1], בע' 530); ז) משלא קבע החוק כי בגין שמירת הריון ישתלם שכר, או שדין התקופה כדין תקופת מחלה, הזכות לא נקבעה בהסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי (דוגמת התקשי"ר) החל על המערערת, וכן לא הוכח נוהג, אין המערערת זכאית לשכר עבור תקופת "שמירת ההריון", וכן אין היא זכאית כי ימי העדרותה בגין תקופה זו ייזקפו על חשבון ימי מחלה. הריוןרפואהדמי מחלהשמירת הריון