העברת דיון מבית משפט לתביעות קטנות לבוררות

יש להבחין בין שני מקרים בהם מועבר הדיון בתביעה מבית-משפט לתביעות קטנות לבורר. במקרה הראשון, קיים הסכם בוררות בין בעלי הדין, ובית המשפט לתביעות קטנות מעכב את הדיון לפי סעיף 5לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968(להלן: "חוק הבוררות"). לפי סעיף 65(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], הוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לדון בבקשה שהוגשה לפי סעיף 24לחוק הבוררות לבטל את הפסק שניתן בבוררות זאת. על החלטתו ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי (לעניין זה ראה ע"א 596/84 [1] בעמ' 488וכן ס' אוטולנגי, בוררות-דין ונוהל (מהדורה שלישית) בעמ' 166). במקרה השני אין הסכם בוררות בין בעלי הדין, ואולם בית המשפט לתביעות קטנות מחליט, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתביעה לבורר, לפי סעיף 65(א) לחוק. לפי סעיף 65(ב) לחוק, אין דרך לבטל את הפסק שניתן בבוררות שנפתחה כך, בין על ידי בית המשפט לתביעות קטנות ובין על ידי בית המשפט המחוזי, ובין בדרך של ערעור על הפסק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת דיון מבית משפט לתביעות קטנות לבוררות: .1המבקש הגיש בבית-משפט השלום בבאר-שבע, בשבתו כבית-משפט לתביעות קטנות, תביעה נגד המשיבה לחייבה לשלם לו סך של 000, 4ש"ח בתוספת מע"מ, כשכר על עבודות חשמל שביצע עבורה. בתביעה קטנה נוספת שהגיש המבקש בבית המשפט קמא, תבע לחייב את המשיבה לשלם לו סך של 940, 4ש"ח בתוספת מע"מ, בגין הוצאות שנגרמו לו במהלך עבודות שביצע עבורה (להלן: "התביעות הקטנות"). המשיבה מצידה, הגישה בבית-משפט השלום בבאר-שבע תביעה לחייב את המבקש לשלם לה סך של 000, 52 ש"ח, עבור נזקים שנגרמו לה עקב עבודתו הרשלנית (להלן: "התביעה הרגילה"). בדיון בתביעות הקטנות, אשר אוחדו בבית המשפט קמא, ביקשו בעלי הדין להעביר את הדיון לבורר מקצועי שיכריע בכל הסכסוכים שביניהם. על פי הסכמה זאת החליטה שופטת בית המשפט קמא (כבוד השופט ח' סלוטקי) להעביר את הדיון בתביעות הקטנות לבוררות "בהתאחדות בעלי המלאכה, שתמנה בורר מענף המתכת שיכריע בסכסוכים שבין התובע לנתבע", לרבות בתביעה הרגילה. לאחר שהתקיימה ישיבת בוררות אחת, פנה המבקש לבית המשפט קמא בבקשה לבטל את ההחלטה להעביר את הסכסוכים לבוררות בהתאחדות בעלי המלאכה ולמנות בורר אחר, שכן התברר לו כי קיימות "קירבה והיכרות" בין הבורר לבין המשיבה. הדיון בבקשתו התקיים לאחר שהבורר קיים שתי ישיבות נוספות, שהמבקש לא השתתף בהן, ולאחר שנתן פסק בוררות. ביום 22.9.94החליטה כבוד השופטת קמא לדחות את בקשת המבקש למנות בורר אחר. עוד ציינה, כי אינה מוצאת "עילה חוקית לבטל את פסק הבורר ולפיכך פסק הבורר בעינו עומד". המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה. לאחר עיון בתשובת המשיבה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. .2יש להבחין בין שני מקרים בהם מועבר הדיון בתביעה מבית-משפט לתביעות קטנות לבורר. במקרה הראשון, קיים הסכם בוררות בין בעלי הדין, ובית המשפט לתביעות קטנות מעכב את הדיון לפי סעיף 5לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968(להלן: "חוק הבוררות"). לפי סעיף 65(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], (להלן: "החוק"), הוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לדון בבקשה שהוגשה לפי סעיף 24לחוק הבוררות לבטל את הפסק שניתן בבוררות זאת. על החלטתו ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי (לעניין זה ראה ע"א 596/84 [1] בעמ' 488וכן ס' אוטולנגי, בוררות-דין ונוהל (מהדורה שלישית) בעמ' 166). במקרה השני, שבדוגמתו עסקינן, אין הסכם בוררות בין בעלי הדין, ואולם בית המשפט לתביעות קטנות מחליט, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתביעה לבורר, לפי סעיף 65(א) לחוק. לפי סעיף 65(ב) לחוק, אין דרך לבטל את הפסק שניתן בבוררות שנפתחה כך, בין על ידי בית המשפט לתביעות קטנות ובין על ידי בית המשפט המחוזי, ובין בדרך של ערעור על הפסק. נראה, שהחלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות לעכב את ההליכים לפי סעיף 5לחוק הבוררות, כמתואר במקרה הראשון, היא "החלטה אחרת" שעליה לא ניתן להשיג בנפרד מפסק הדין הסופי, הואיל ובעל הדין הנפגע על ידי פסק הבוררות רשאי לחזור אליו בבקשה לבטל את הפסק (ע"א 596/84 [1] הנ"ל). לעומת זאת, החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות להעביר את הדיון לבוררות לפי סעיף 65(א) לחוק, כמתואר במקרה השני, מסיימת את הדיון לפניו, כאמור סעיף 65(ב) לחוק, ולפיכך דינה כפסק-דין שניתן לבקש רשות ערעור עליו, כפי שעשה המבקש במקרה דנן. .3כפי שמשתמע מפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא, הועבר הדיון בתביעות הקטנות לבוררות לפי סעיף 65(א) לחוק. אין לדעת מה הבסיס שבדין להחלטה להעביר לבוררות את הדיון בתביעה הרגילה ואעמוד על כך בהמשך. כאמור בסעיף הנזכר, מותר להעביר תביעה קטנה לבורר "שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים". הסכמה כזאת לא נתקבלה בטרם הטילה, כאמור, שופטת בית המשפט קמא את תפקיד מינוי הבורר על "התאחדות בעלי המלאכה". יתר על כן, לפי דברי בעלי הדין קיבל הבורר שכר עבור הבוררות. לפיכך, נשמט הבסיס מתחת להחלטה להעביר את הדיון בתביעות הקטנות לבורר; ממילא נשמט גם הבסיס מתחת להליכים שהתקיימו לפניו ומתחת לפסקי הבוררות שניתנו, איפוא, ללא סמכות. נשאלת השאלה, אם ניתן לייחס את שכרו של הבורר לבוררות בתביעה הרגילה, וזאת כדי "להציל" את פסק הבוררות לגבי התביעות הקטנות, אולם, גם על כך יש להשיב בשלילה. השכר שנדרשו בעלי הדין לשלם לבורר היה עבור הבוררות בכל התביעות באופן כולל, ללא הפרדה בין התביעות (הודעותיהם בעמ' 13בת"ק 658/92). גם אין ניתן ללמוד על כך מתוך פסקי הבוררות, שאחד מהם עניינו תביעה קטנה בתיק 657/92, והשני, עניינו התביעה הקטנה בתיק 658/92והתביעה הרגילה גם יחד, ונושא שכרו של הבורר לא הוזכר בהם. לא זאת בלבד. גם ההוראה ש"התאחדות בעלי המלאכה" היא שתמנה בורר "מענף המתכת" אינה יכולה לעמוד ומשני טעמים. לפי סעיף 65(א) לחוק רשאי בית המשפט לתביעות קטנות להעביר את התביעה ל"בורר". זאת, להבדיל מהעברה ל"בוררות" לפי סעיף 79ב (א) לחוק, שבעקבותיה ממנים בעלי הדין את הבורר באישור בית המשפט, לפי סעיף 79ב(ב) לחוק. מכאן, שחייב הוא, לפי סעיף 65(א) לחוק, לנקוב בשמו של הבורר, ואין הוא רשאי להעביר את הסמכות למנותו לגורם אחר. טעם נוסף לכך הוא, שמטרתו של סעיף 65לחוק, כמטרת החוק כולו, היתה לקבוע מסגרת לדיון שיהיה "ללא פורמליות, מהיר וזול" (דברי ההסבר להצעת החוק). אופיו הסופי של פסק הבוררות שניתן בתביעה שהועברה לבורר מבית המשפט לתביעות קטנות שעל כך עמדתי למעלה - מחייב את בית המשפט לדקדק באישיותו של הבורר. רק בורר שזכה באמונם של בעלי הדין ושל בית המשפט ראוי למינוי זה. במקרה הנדון, הסכימו בעל הדין להעביר את הדיון "לבורר מקצועי שיכריע בכל הסכסוכים", אולם לא נקבו בשמו ואף בית המשפט קמא לא עשה כן. גם מטעם זה נשמט הבסיס מתחת למינוי. לא למותר להוסיף, שאין זה ברור כלל אם מונה הבורר על ידי "התאחדות בעלי המלאכה" - אפילו נניח שמותר היה למנותו כך - מה היו הליכי מינויו ואם הוא "בורר מקצועי", כפי שהסכימו בעלי הדין. כמו כן הודפסו פסקי הבוררות שנתן על גבי נייר מכתבים שבראשו מודפסת הכותרת "התאחדות המלאכה והתעשיה מחוז הנגב", שם שאינו זהה לשם "התאחדות בעלי המלאכה". די בטעמים נוספים אלה כדי לבטל את המינוי ואת הפסק. .4אמרתי למעלה שאין לדעת מה הבסיס שבדין להחלטת שופטת בית המשפט קמא להעביר לבוררות את הדיון בתביעה הרגילה יחד עם התביעות הקטנות. לעניין זה טען המבקש שהחלטתה ניתנה ללא סמכות. הדין עימו. פשיטא, ששופטת בית המשפט קמא היתה מוסמכת להעביר לבוררות את התביעות הקטנות שנדונו לפניה, מכוח סעיף 65(א) לחוק, אולם היא לא היתה מוסמכת להעביר תביעה אחרת, שאינה תביעה קטנה ושאינה קבועה לדיון לפניה. אילו היתה קבועה לפניה לדיון גם התביעה הרגילה ולא רק התביעות הקטנות, היתה מוסמכת להעביר אותה לבוררות, בהסכמת בעלי הדין, לפי סעיף 79ב(א) לחוק. דא עקא, שכאן היתה התביעה הרגילה קבועה לדיון לפני שופט אחר של בית משפט השלום - להבדיל מבית המשפט לתביעות קטנות - שאף התחיל לדון בה. גם העברה זאת היתה, איפוא, ללא סמכות. .5לאור התוצאה שאליה הגעתי, אין מקום לדון ביתר ההשגות שהעלה בא-כוח המבקש לעניין פסילתם של הבורר ושל הבוררות. אסתפק בהערה שאם יתבררו שוב הסכסוכים בין בעלי הדין בבוררות ראוי שתתנהל כך שלא תהיה בה סירכא כלשהי, ואפילו לא למראית עין בלבד. .6בשולי פסק דיני רואה אני חובה לעצמי להעיר, כי ניתן היה למנוע את הדיונים המיותרים המצערת בבית המשפט קמא, את יגיעתו של בית-משפט זה ואת התוצאה שאליה הגעתי. כלל עתיק יומין היה נקוט בידי רבותינו ז"ל "ניתי ספר ונחזה" ("ניטול את הספר ונראה" לפי מימרות דומות במסכת שבת מ"ט ע"ב [א], וקדושין ל' ע"א [ב]). ההוראות בדבר בתי-משפט לתביעות קטנות, הכלולות בפרק ב', סימן ה', לחוק, מקיפות תשעה סעיפים שרק אחד מהם עניינו בוררות. גם הפסיקה שפורסמה בעניינים אלה היא מועטה (אם כי מתחת ידי יצאו פסקי-דין רבים בנושאים אלה שלא פורסמו). לעניות דעתי, קיומו של אותו כלל - למרות עומס העבודה הכבד המוטל על שופטי בתי-משפט השלום, הידוע לי היטב - הוא בגדר משימה שבכוחם לעמוד בה. .7לפיכך, אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטתו הנדונה של בית המשפט קמא וכן את החלטתו להעביר לבוררות את הסכסוכים בתביעות הקטנות ובתביעה הרגילה. פסקי הבוררות מבוטלים בזה, והדיון בתביעות הקטנות מוחזר לבית המשפט קמא כזכור , נמחקה התביעה הרגילה בעקבות העברתה לבוררות. לפיכך, ישקלו באי-כוח בעלי הדין לבקש את ביטול המחיקה. כדי להסיר ספק ייאמר עוד שאין באמור כדי למנוע את באי-כוח בעלי הדין מלהסכים כי הסכסוכים שביניהם יוכרעו בבוררות על פי הוראות החוק או חוק הבוררות. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 000, 3ש"ח. יישוב סכסוכיםדיוןהעברת דיוןתביעות קטנותבוררות