העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם: ניתנה רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה-לפועל מיום 11.6.92, לפיה יועבר תיק הוצאה-לפועל שנפתח נגד המשיבה אל המשקם, אשר אמור להתמנות לפי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב- 1992(להלן: החוק). פסק-דין זה דן בדרך טיפולו של ראש ההוצאה לפועל בבקשת חייב המוגשת לפי החוק להפסקת הליכי הוצאה-לפועל ולהעברת כל ההליך המתנהל נגדו אל המשקם. .2המשיבה, שמקום מגוריה במושב אלמגור, משכה שיק על סך 542, 3ש"ח לפקודת הקיבוץ המערער. מועד משיכתו של השיק הוא 25.5.89ובשל חילולו פתח המערער בהליכי הוצאה-לפועל נגד המשיבה. המשיבה פנתה אל ראש ההוצאה-לפועל וביקשה לעכב את הליכי ההוצאה-לפועל ולהעביר את ההליך אל המשקם לפי סעיף 7לחוק שעניינו: "הקפאת הליכים". ביום 6.7.92החליט ראש ההוצאה-לפועל על העברת התיק למשקם, מייד לכשימונה משקם על פי התקנות, ועד למינויו יושהו הליכי הוצאה-לפועל נגד החייבת. עדיין לא הותקנו תקנות לפי החוק, אלא שעניין זה אינו נוגע לדיוננו, ולפיכך, לא אתייחס אליו. .3הוראתו של סעיף 7(א) לחוק קובעת - "אין להמשיך בהליך לגבי חוב בסיסי או ערבות לחוב בסיסי, אלא בהתאם להוראות חוק זה". "חוב בסיסי" הוא חוב שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום הקובע שהוא יום 31.12.87, או חוב שנוצר לשם פרעון חוב כאמור, או חוב שנקבע בפסק-דין, גם אם ניתן לאחר היום הקובע, והוא אחד מאלה: (1) חוב של אגודה חקלאית; (2) חוב של ארגון חקלאי; (3) חוב של גורם חקלאי, למעט אגודה חקלאית וארגון חקלאי, הנובע מעיסוקו כחקלאי. "גורם חקלאי" הוא אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, תאגיד חקלאי, חקלאי, חבר באגודה חקלאית, ובן זוגו (סעיף 1לחוק). ברור מדברים אלה, כי ההסדרים לפי החוק אינם חלים באופן כולל וגורף על כל חובותיהם של אנשי המגזר החקלאי, אלא רק על אותם חובות שגובשו לפני יום 31.12.87, והם נובעים מעיסוקם כחקלאים. חובות שנוצרים, למשל, כתוצאה מרכישת רהיטים לביתו של חקלאי או כתוצאה מבילוי חופשה בבית-מלון - חובות אלה אינם באים בגידרו של חוק זה והחייב לא יוכל לחסות בצל הוראותיו וליהנות מהיתרונות שהוא מעניק לגורם חקלאי. ברור גם זאת, כי חובות שעילתם קמה לפני היום הקובע וניתן בעניינם פסק-דין לאחר אותו יום, או שהחובות נוצרו לאחר היום הקובע, לשם פרעון חוב שגובש לפני היום הקובע - גם חובות אלה יחסו בגידרו של החוק, והחייב יהנה מהגנותיו, למשל: שיק שניתן לאחר היום הקובע, בעד כלים חקלאיים, לפי "חוב פתוח" שהלך ונוצר לפני היום הקובע - גם שיק כזה יבוא בגידרו של החוק, והחייב יהנה מהגנותיו ומיתרונותיו. .4הוראתו של סעיף 7(ב) לחוק קובעת, כי נושה או חייב, בהליך לגביית חוב בסיסי או ערבות לחוב בסיסי, רשאים להודיע למי שלפניו מתנהל הליך, כי חלות עליו (על מי שלפניו מתנהל אותו הליך) הוראות חוק זה. ואם הודיעו כאמור - יורה מי שלפניו מתנהל ההליך על הפסקתו ועל העברתו למשקם, אם נוכח, כי התקיימו התנאים להפסקת ההליכים כאמור בסעיף 7(א). ראוי לומר כאן, כי המונח "הליך" לפי החוק משמעותו שונה מהמשמעות הנודעת לו בדיני ההוצאה-לפועל. בסעיף 1לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מוגדר "הליך": כ"פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין", ואילו על פי סעיף 1לחוק ההסדרים משמעותו של "הליך" היא: "כל הליך בפני בית משפט, הוצאה לפועל, הרשם או בורר". הרשם הוא רשם האגודות השיתופיות. הווה אומר: חייב או נושה רשאים לפנות, לפי העניין, אל בית-משפט, או אל בורר, או אל רשם האגודות השיתופיות, אשר דנים בתביעה נגד "גורם חקלאי" לתשלום "חוב בסיסי" - או אל ראש הוצאה-לפועל העוסק בביצועו של פסק-דין שעניינו "חוב בסיסי" - ולהודיע להם, כי חלות עליהם הוראות החוק. בעקבות הודעה זו יורו אותן ערכאות על הפסקת ההליך (כמשמעותו הרחבה בחוק) ועל העברתו למשקם. הוראת החוק מדברת בלשון ציווי שאינה משאירה לערכאות הללו שיקול-דעת לעניין הפסקת ההליך והעברתו אל המשקם; אולם, כל זה כפוף לתנאי, לפיו נוכחו אותן ערכאות כי נתקיימו התנאים להפסקת ההליכים כאמור בסעיף 7(א). כלומר, מי שהוגשה לפניו בקשה להפסיק הליך ולהעבירו אל המשקם, חייב לברר, קודם כל, אם התקיימו התנאים להפסקת ההליך, כפי שנקבעו בסעיף 7(א) לחוק. .5נטל השכנוע לקיומם של תנאים הפוטרים את הנתבע מעולו של הליך המתנהל נגדו, מוטל על שכמו של הנתבע, כפי שכל בעל דין במשפט אזרחי, הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו (ע"א 357/72 [1]). כלומר, חייב בהוצאה-לפועל, שמתנהלים נגדו הליכים לאכיפת פסק דין, מוטלת עליו חובה לבוא ולהצביע על כל הנתונים המהווים בסיס להעברת התיק אל המשקם ולהפסקת הליכי ההוצאה-לפועל. ראש ההוצאה-לפועל אינו רשאי להחליט על הפסקת ההליך ועל העברתו אל המשקם, לפני ששקל ובחן את כל הנתונים הרלוונטיים וקבע, אם הם מהווים בסיס ראוי להחלטתו האמורה. הייתי מוסיף ואומר, כי על ראש ההוצאה-לפועל מוטלת החובה לבחון ולבדוק את הנתונים המהווים בסיס להפסקת הליך, לפי החוק, גם אם הזוכה אינו מגיב על בקשתו של החייב. ואלה הנתונים שעליו לבחון: (א) האם החייב בא בגידרו של "גורם חקלאי" כאמור בסעיף 1לחוק; (ב) האם החוב הוא "חוב בסיסי" כמשמעותו בסעיף 1לחוק, ואם כן - מהו מועד גיבושו; (ג) האם החוב נובע מעיסוקו החקלאי של החייב, או שהוא חוב אחר שאינו נובע מעיסוק זה. זוהי הוראה מפורשת של סעיף 7(ב) (1) לחוק, לפיה חייב ראש ההוצאה-לפועל להיווכח, כי נתקיימו התנאים להפסקת ההליכים, כאמור בסעיף 7(א), ואין ראש ההוצאה לפועל רשאי להחליט על הפסקת הליך רק מכיוון שנתבקש לכך על ידי החייב, והזוכה לא הגיב על בקשה זו. .6בענייננו, פנתה החייבת אל ראש ההוצאה-לפועל וביקשה לעכב את הליכי הביצוע, וראש ההוצאה-לפועל נענה לבקשתה. אלא שכאן מתגלה נתון עובדתי שראש ההוצאה-לפועל לא עמד עליו כל עיקר: מועד משיכתו של השיק חל לאחר היום הקובע, וכבר מטעם זה לא היה מקום לעכב הליכים ולהעביר את העניין למשקם, לכשימונה על פי התקנות. נראה, לכאורה, שהחייבת הגישה לראש ההוצאה-לפועל בקשה סתמית להפסקת ההליכים, בטענה שהחוק חל על ההליך המתנהל לפניו, וראש ההוצאה-לפועל אישר את הבקשה וקיבל אותה ללא חקירה ודרישה. הוא נמנע מלבחון את הנתונים האמורים המהווים בסיס להפסקת ההליכים, ובייחוד נעלם מעיניו, כפי שאמרתי, מועד משיכתו של השיק שחל לאחר היום הקובע. לנוכח כל מה שנאמר כאן דעתי היא, כי החלטת ראש ההוצאה-לפועל בטעות יסודה, ומן הדין יהיה לבטל אותה ולהחזיר את הליכי ההוצאה-לפועל לקדמותם ולהמשיך בהליכי הגבייה. .7סיכומו של דבר. אני מבטל את החלטת ראש ההוצאה-לפועל מיום .11.6.92 ההליך יוחזר אל לשכת ההוצאה-לפועל, והליכי ההוצאה-לפועל יימשכו כסדרם. החייבת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 000, 1ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. משקםהוצאה לפועל