קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור הצעה לרכישת חברה בהקפאת הליכים: מונחות בפני מספר בקשות הנוגעות להתמחרות שנערכה בענין חברת גילרוי - חברה לניהול ספגטים בע"מ. בהחלטתי מאתמול דחיתי את ההתנגדויות שהוגשו כנגד אישור ההסדר אולם הוריתי לנאמן לערוך התמחרות נוספת ומיידית בין שני המציעים הקיימים. זאת, מאחר ושניהם השתתפו בהתמחרות לכל אורכה ובנסיבות המקרה נראה היה צודק ונכון ליתן לשניהם הזדמנות לשפר את הצעותיהם, באורח שיסייע אף להאמרת התמורה, לתועלת נושי החברה. עתה, בפני בקשתו של הנאמן הכוללת דין וחשבון על ההתמחרות השניה ותוצאותיה בבקשה לאשר את הצעתה של קבוצת שירן. זאת, לאחר שבהתמחרות הועלה סך הזכיה בכמיליון ש"ח. עוד מונחת בפני בקשתם של בעלי השליטה לשעבר בחברה להורות לנאמן לכלול בבקשה הצעה להפטר אישי שלהם מערבויותיהם ולקצוב להם פרק זמן נוסף לשכלל את ההסדר. כמו כן, הוגשה הבוקר (!!) בקשה נוספת תחת הכותרת "בקשה חריגה ובהולה" וזו מטעמו של מציע חדש לחלוטין המבקש לשוב לפתוח את ההתמחרות וזאת כשברשותו הצעה הנראית על פניה גבוהה בכמה מאות אלפי שקלים מההצעה הזוכה. לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ניתנת החלטתי זו; 1. ראש ובראשונה, מן הראוי לדון בבקשתו של מר איתי יונס לשוב ולפתוח את ההתמחרות. אכן, האמרת התמורה המשתלמת לנושים הינה מטרה חשובה וראויה. מסיבה זו לעיתים נוטה בית המשפט לנהוג גמישות בכל הנוגע לסיומן של התמחרויות ויכולת לשלב בהם הצעה גבוהה מאוחרת. עם זאת, אף נטיה זו אינה חסרת גבולות וחובה לאזנה כנגד שיקולים אחרים לרבות עקרון הסופיות וכיבוד ההסתמכות של הזוכים. הגעתי, בנסיבות המקרה, לכלל מסקנה כי הענות לבקשתו של מר יונס תעמוד כמעט בסתירה חזיתית להלכת ע.א. 509/00 ברכה נ' לוי, . ענין לנו בהקפאת הליכים אשר זכתה לפרסום רב והליכי ההתמחרות נמשכו לאורך תקופה ובדאי שלא נעשו במחטף. זאת לזכור ההתמחרות שנערכה אתמול בערב לא היתה התמחרות הראשונה אלא התמחרות נוספת שלא מן המניין אשר נערכה בשל נסיבות מיוחדות, הכל כפי שפורט בהחלטתי הקודמת. ספק גדול בעיני אם ראוי והוגן לשוב ולפתוח את ההתמחרות בפעם השלישית וזאת לבקשת מציע חדש אשר - במלא הכבוד הראוי, לא שוכנעתי מנימוקיו בכל הנוגע לאיחור בהצטרפותו להתמחרות. כפי שהערתי קודם, עסקינן בהקפאת הליכים שהתארכה על פני תקופה וזכתה לפרסום רב. אין די בטענה כי המציע שהה בחו"ל או שגה שגיאה סובייקטיבית כזו או אחרת. אחזור ואזכיר ההתמחרות לא החלה אתמול ולא היה כל סיבה להשהות את גיוס הערבות הבנקאית או כל פריט טכני אחר שהיה נחוץ למציע החדש להצטרף. 2. לא זאת אלא אף זאת; התוצאה אליה הגעתי מעוגנת לא רק בהלכת ברכה נ' לוי אלא אף בנימוקים ספציפיים לגופו של ענין. אף לו ביקשתי לנסות ולבחון את ההצעה החדשה היה פירוש הדברים מתן זכות תגובה לנאמן והתנגדות קרוב לודאי של המציע הזוכה אשר היו מצריכות התדיינות מחודשת. זאת, שלא לדבר על הצורך בבחינה מדוקדקת של פרטי ההצעה. דבר אשר היה דורש זמן נוסף. כזכור אחת הסוגיות המהותיות שעמדו ביסוד ההליך שהתנהל אתמול היתה העדר מזומנים בקופתו של הנאמן. קרי, חוסר יכולת להמשיך לתפעל את החברה כעסק חי ולו לתקופה קצרה נוספת. יוצא כי לו הייתי שועה להצעה החדשה שהוגשה כשהיא פגומה, מכמה וכמה בחינות, היה נפגע לא רק עקרון ההסתכמות של הזוכה אלא אף שכר הנושים היה יוצא בהפסדם. אי לכך וחרף הצער בדבר אין מנוס מדחיית בקשתו של מר יונס. 3. הסוגיה השניה שיש לדון בה הינה בקשתם של בעלי המניות ובעלי השליטה לשעבר. אמנם האפשרות לשלב הסדר שיקום של חברה בהסדר אישי של בעלי מניותיה הוכרה בפסיקה. אלא מאי, עיון באותם פסקי דין כגון ענין שבירו וכן ברציונל העומד בבסיס אותם דינים מלמד כי אל לנו לערבב בין עיקר לטפל כאשר בהקפאת הליכים עסקינן הרי שעיקר ההליך ומטרתו המרכזית הינה הסדר נושים לחברה. זאת כאשר הצמדתו של הסדר אישי למנהלים או בעלי מניות הערבים לחובותיה נעשה במידת האפשר מקום בו מהלך כזה נדרש ומועיל לקידום הסדר הנושים של החברה. נסיבות המקרה הנוכחי מוכיחות כי המבקשים הופכים את היוצרות כפי שהוער קודם לכן. עסקינן במצב בו מצוי הנאמן במצוקה תזרימית ושימור החברה כעסק חי דורש סיום הליכי ההסדר מהר ככל הניתן. דבר זה כזכור היווה אף חלק עיקרי מן הטעמים לדחיית בקשתו של מר יונס, המציע החדש. יוצא כי העתרות לבקשתם של הערבים ועיכוב אישורו של ההסדר כדי לאפשר להם לשלב את עניינם האישי כחלק ממנו מהווה הפיכה של היוצרות, והפיכת הטפל לעיקר. עם כל ההבנה לרצונם של בעלי המניות לשלב עצמם בהסדר לא ניתן לעשות זאת בדרך העלולה לפגועה בנושים. כפי שהובא בפסיקה לא אחת, מהלך כזה הינו גם סתירה משתמעת לעקרון ההדחיה של משתתפי החברה לעומת נושיה. אין מקום להפוך את היוצא מן הכלל, (מקרה שבירו, מקרה ילדותי) לכלל. יתר על כן כלל כזה העלול לעכב את ההסדר ולגרום נזק לנושים. 4. סוף דבר, דין בקשותיהם של מר יונס ושל בעלי המניות הערבים להדחות. אי לכך, ולאחר שעיינתי בדו"ח הנאמן ובהמלצותיו הנני מאשרת את הצעתה המשופרת של קבוצת שירן כפי שהיא מופיעה בדו"ח מטעם הנאמן. בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות. הקפאת הליכים