התקף לב בדרך לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בדרך לעבודה:

סגן הנשיא (קובובי)
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה גיספאן ויואלי; תב"ע מב/11-0) שהצהיר כי אוטם שריר הלב שפקד את המשיב ביום 12.7.1979היווה תאונת עבודה.
.2העובדות הצריכות לעניין נקבעו על-ידי בית-הדין האזורי כלהלן -
"התובע יליד שנת 1918, הינו עובד מכס שעיקר עבודתו היא ביקורת חשבונות וניהול חקירות אצל מעלימי מס. עבודתו זו מלווה במתח נפשי ותנאי עבודה קשים תוך ויכוחים עם מעלימי מס, השפלות ולעתים אף איומים. ביום 12.71979, בדרכו לעבודה, לקה התובע בהתקף לב והוא נלקח לבית-החולים, שם אושפז. בימים שלפני ההתקף עסק התובע בביקורת חשבונות של אדם בשם יוסף שריג שהיה חשש כי העלים מס, ובינו לבין התובע שררו יחסים מתוחים בקשר לכך. שלושה-ארבעה חודשים לפני יום 12.7.1979ניגש התובע למכרז של "רכזי מבקרי חשבונות", ומשלא נתקבל לתפקיד פגע בו הדבר קשות. שבוע ימים לפני יום 12.7.1979, הוצע לתובע על-ידי הממונה הישיר עליו, לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות. הצעה זו גרמה לתובע רוגז רב. ביום 12.7.1979לאחר המתחים הנפשיים המבוארים לעיל, לקה התובע בלבו כאמור".
.3עובדות אלה, שנקבעו בהחלטת בית-הדין מיום 5.3.1984, תוקנו ב- 8.5.1985ושוב ב- 1.8.1986עד שנתקבל הנוסח "המשולב" שבסעיף הקודם. כל אימת שתוקנה מערכת העובדות נתבקש המומחה הרפואי פרופ' להמן, שמונה על-ידי בית-הדין, לשוב ולהשלים את חוות-דעתו, תוך התחשבות בפרטים עובדתיים שנוספו או תוקנו. על סמך מכלול תשובותיו של המומחה, קבע בית-הדין האזורי "כי ביום 12.7.1979ארעה לתובע תאונת עבודה".
.4ערעורו של המוסד נסב בעיקר על הקביעה, כי ההצעה לפרוש פרישה מוקדמת הוצעה למשיב "שבוע ימים לפני 12.7.1979".
.5בטיעונו בעל-פה הבהיר בא-כוח המוסד, לעניין הפרישה המוקדמת, שמדובר בהצעה שהוצעה למשיב ולא בדרישה לפרישה, והצעה כזו, לדברי המשיב עצמו, הוצעה לו מספר פעמים בעבר, הוא דחה אותה ולא קרה כלום (נ/10). אשר למועד ההצעה שנקבע בפסק-הדין ("שבוע ימים לפני...") אין לדעת כיצד נקבע. אשתו של המשיב הגב' גוסטה גלסברג והעד פנחס עיני (בתצהירו הראשון, מיום 20.1.1982) הצהירו שהשיחה בה הוצעה ההצעה התקיימה "כחודש לפני התקף הלב". כשנחקר על תצהירו (הראשון) דיבר מר עיני פעמיים על "חודש וחצי" לפני ההתקף. כארבע שנים אחרי תצהירו הראשון - (ב-21.11.1985) - הגיש עיני תצהיר נוסף. ובו צומצם מעבר הזמן ל-"מספר ימים". אולם במהלך החקירה הנגדית נאלץ להודות כי האמור בתצהיר הראשון ובחקירה הנגדית על התצהיר
זה הוא הנכון, וכי בינואר 1982היו הדברים זכורים לו טוב יותר (ע' 41לפרוטוקול). העד מרדכי שבת, בתצהירו הראשון, לא הזכיר את נושא ההצעה לפרישה. בתצהירו השני (21.11.1985) דיבר על "מספר ימים" ובחקירה הנגדית (ע' 37) על "שבוע-שבועיים לפני". משום מה ראה בית-הדין לקבוע "שבוע לפני". לקביעה זו יכולה להיות אחיזה אחת כל שהיא, אם גם חלקית; בחומר הראיות:נ עדותו של שבת. אך שומה היה על בית-הדין לקבל את הגרסה של "שבוע-שבועיים" כולה.
אולם אפילו אם בשבוע אחד מדובר, די בו כדי להביא לניתוק בין האירוע המרגש לבין בוא האוטם, שהרי כבר נפסק ש"ידוע לבית-הדין שמעבר זמן של שבעה ימים פוסל אפשרות של קשר סיבתי" (דב"ע מו/36- 0[1]). אפילו לגבי מעבר זמן של 3, 4, 5ימים נאמר שהוא מנתק את הקשר הסיבתי בין אירוע בעבודה לבין אוטם (דב"ע מג/54-0, עניין אפרת ורדי - לא פורסם).
.6בא-כוח המשיב ניסה כמיטב יכולתו להעתיק את מרכז הכובד מאירוע (ההצעה להתפטרות), שמועדו לוט בערפל, לאירוע אחר שארע יום אחד בלבד לפני האוטם, והוא בירור סוער שהיה ב- 11.7.1979בין המשיב לבין נישום אחד בשם שריג. הפרקליט המלומד היה מודע לכך שתצהירו של מד שריג (מיום 19.4.1983) אינו מסייע למרשו, והסברו היה שמר שריג גילה עוינות כלפי המשיב.
.7עיון בחומר שבתיק - פרוטוקול המשפט, תצהירים, החלטות, שאלות למומחה הרפואי, וכו' - מראה שחלו מספר תהפוכות בניהול המשפט.
בישיבה הראשונה (ב-20.12.1982), בתחילת חקירתו הנגדית של פנחס עיני על תצהירו (הראשון) לאחד שהעיד על "חודש, חודש וחצי", קטע בית-הדין את החקירה, והורה לבא-כוח המוסד להתרכז באמור בסעיפים 6ו- 7לתצהירו של התובע; כלומר במה שארע "יום או יומיים" לפני ה- .12.7.1979בכך גילה בית-הדין את דעתו כי אין רלבנטיות וממילא אין עניין באירוע (ההצעה לפרישה), שארע חודש או חודש וחצי לפני בוא האוטם. אולם משהותר, כעבור שלוש שנים, להגיש תצהיר נוסף של פנחס עיני ובו צומצם הפער ל"מספר ימים" (בחקירה נגדית "לשבוע-שבועיים") חזר בית-הדין ומצא רלבנטיות לאירוע ה"נטוש", ואף קבע את מועדו ל"שבוע ימים לפני". דעתו של המומחה הרפואי שטולטל אנה ואנה, ונתבקש מדי פעם להשלים את חוות-דעתו, היתה כי לאירוע הנ"ל, שהגיע "כשבוע לפני הופעת האוטם היתה יכולה להיות השפעה אקומולטיבית מאז קיבל הודעה על אי-זכאות למשרה של רכז מבקרי חשבונות".
.8התמונה המתקבלת היא של רצף ממושך של מתח נפשי, התעצבנויות ותסכול, תחילת העניין שלושה-ארבעה חודשים לפני בוא האוטם, המשכו בהצטברות (אקומולציה) של מצבי התמרמרות, מתח ורוגז שהשפיעו לרעה על בריאותו של המשיב. ההצעה לפרוש פרישה מוקדמת היתה "המכה" שהביאה להתדרדרות במצבו, ובעיקר ל"חוסר שקט, מתח מצטבר עצום והתפרצויות רוגז פתאומיות, לא מובנות ולא מוסברות". כך הוצג העניין בתצהירי הגב' גוסטה גלסברג ומר פנחס עיני. בפיהם מדובר לא על "הצעה לפרוש" (כדברי
המשיב עצמו) אלא על "דרישה מצד הנהלת המשרד" לפרוש והדבר היה "כחודש לפני התקף הלב".

9לאור האמור לעיל הגענו למסקנה שפסק-הדין שבערעור עומד על מערכת עובדות בלתי-מעוגנות בחומר הראיות. בהעדר אירוע חריג בעבודה, בסמוך לבוא האוטם, הרי שעלה בידי המוסד להוכיח שהשפעת העבודה על בוא האוטם היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. גורמים אלה הם, אליבא דפרופ' להמן, טרשת עורקים סמויה ועישון 40סיגריות ליום.
.10הערעור מתקבל.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון