ימי מחלה שלא נוצלו לעובדי הוראה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ימי מחלה שלא נוצלו לעובדי הוראה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת פורת - דן יחיד; תב"ע מד/1952-3), אשר קבע כי המשיב זכאי לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה על-פי היקף משרתו בפועל. .2המשיב הועסק שנים רבות כמורה וכמנהל במשרד החינוך וכשפרש לגמלאות עמדו לזכותו 725ימי מחלה שלא נוצלו. .3מקור הזכות לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה הוא חוזר מב/ 15של המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, אשר סעיף 157בו קובע: "א. על עובדי ההוראה יחולו ההוראות, התנאים ודרכי החישוב בדבר הפיצוי על חופשת מחלה בלתי-מנוצלת, שפורטו בסיכום הדברים מיום 3בנובמבר 1980, שנחתם בין הממשלה והמעסיקים הציבוריים לבין הסתדרות עובדי המדינה והסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים. ב. ההסדר הנ"ל יחול על עובדי הוראה שפרשו מן השירות - בנסיבות המפורטות בו מיום 1באפריל 1980ואילך". ביום 12.10.1982החליטה ועדה פריטטית (כמצוין בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מג/4) כי: "בכל מקרה שזיכוי וחיוב מורה בימי מחלה הם לפי שעות, יהיה פיצוי בעד ימי מחלה יחסית להיקף המשרה (גם מעל למשרה אחת)". .4המשיב הועסק בכל תקופת עבודתו או במרביתה בלמעלה ממשרה אחת ומשכורתו שולמה בהתאם; כל אימת שחלה ונעדר עקב כך מעבודתו, שולמה לו משכורתו במלואה על-פי היקף משרתו בפועל. משפרש לגמלאות שילמה לו המדינה את הפיצוי האמור על-פי היקף של משרה אחת בלבד. .5המדינה טענה, כי את הפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה יש לשלם על-פי חישובה, וזאת על-פי היקש של גזירה שווה מהוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות), על-פיהם מחושבת הקצבה על-פי משרה אחת בלבד. המשיב לעומתה טען, כי את הפיצוי יש לחשב על אותו בסיס שעליו חושבה משכורתו, מה עוד שבתקופה בה עבד שולמו דמי המחלה בהתאם. עוד טען, כי אין דומה הפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו לפנסיה המשתלמת מכוח חוק. .6הצדדים הודיעו בבית-הדין האזורי, בעולה מהפרוטוקול ומפסק-הדין שבערעור, כי השאלה היחידה שנותרה במחלוקת ביניהם היא: "האם הזיכוי והחיוב של ימי המחלה במקרה דנן נעשה לפי ימים או לפי שעות". .7אין לדעתנו חשיבות לעובדה שהועמדה כפלוגתה מוסכמת בפני בית-הדין האזורי, מן הטעם שהמסקנה אליה אנו מגיעים, כפי שיובהר בהמשך, היא כי בין אם הזיכוי והחיוב של ימי המחלה של המשיב נעשו לפי ימים או לפי שעות, זכאי הוא לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה על-פי היקף משרתו בפועל. .8טענת המדינה, על-פיה יש לחשב את הפיצוי על-פי משרה אחת, כשם שמחשבים את הגמלה מכח חוק הגמלאות, לא תוכל לעמוד ודינה להידחות. ההוראה בחוק הגמלאות, על-פיה משתלמת הגמלה עבור משרה אחת בלבד, יפה לאותו חוק בלבד, ואין להקיש ממנה לגבי זכויות אחרות, ביחוד אלה הנובעות מהסכם. זאת ועוד. אם להקיש מחוק - למה זה לא נקיש מחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, על-פיו דמי החופשה הם "בסכום שווה לשכרו הרגיל" (סעיף 10(א)); השכר הרגיל הוא, לגבי עובד חודשי, "שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד" (סעיף 10(ב)), ואילו לעובד שלא קיבל מלוא חופשתו בתקופת עבודתו "ישלם המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד" (סעיף 13). .9לתוצאה אליה הגיע בית-הדין האזורי נגיע בשלושה מסלולים נפרדים שכולם נובעים ממקור הזכות לפיצוי האמור: האחד - מטרת הפיצוי; השני - השוואת הוראות ההסכם הקיבוצי למסקנות הוועדה הפריטטית (מד/5), והשלישי - לשונו של ההסכם הקיבוצי שהעניק את הפיצוי, כפי שאומץ בחוזר המנכ"ל (מב/5). .10מטרת הפיצוי: א) לגבי מורים, מקורה של הזכות לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה היא, כאמור, חוזר המנכ"ל (מב/5) שאימץ את ההוראות בסוגיה החלות על עובדי מדינה הזכאים לו על-פי כללים שסוכמו ביום 3.10.1980(מסגרת) בשירות הציבורי; ב) מההסכם עצמו לא נוכל ללמוד על מטרתו, אך בית-דין זה בתוך עמו הוא יושב ונקל להסיק את המסקנה, כי המטרה שעמדה לעיני בעלי ההסכם, או לפחות אחת המטרות, היתה לצמצם את ההעדרות מעבודה עקב מחלה; ג) תשלום דמי מחלה הוא תשלום סוציאלי מובהק שנועד לאפשר קיום לעובד ולבני משפחתו שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה. מטרה זאת נוצלה לא פעם לרעה, על-ידי "התחלות", או הארכה שלא לצורך של תקופת המחלה. תופעה זאת אינה נחלתו של השכיר הישראלי בלבד. זאת נלמד בין היתר מ"מבוא לביטחון סוציאלי" של משרד העבודה הבינלאומי [2], שם נאמר (בע' 50): "לעיתים מפעילים החולים את לחצם על הרופאים כדי: לקבל אישורי מחלה גם לאחר שהחלימו ונעשו כשירים לשוב לעבודתם. סביר להניח, כי עובדים רבים מועסקים במלאכות משעממות ומייגעות, ועל כן מבקשים הם להאריך את תקופת ההעדרות מן העבודה. אם קובעים, איפוא, את הגימלה בשיעור קרוב להכנסה הקודמת, מתעורר הפיתוי להאריך את ימי המחלה. מצד שני, ראוי שדמי המחלה ישווה לסכום ההכנסה הנקיה הקודמת, כדי שתזונתו של החולה תישאר על רמתה הקודמת, והדאגה מפני השתעבדות לחובות לא תקנן בליבו"; ד) על מנת להילחם בתופעה זו נקבע בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, בהסכמים רבים, ובתקנוני הקרנות המבטחות דמי מחלה, תשלום דמי מחלה הנמוך מן המשכורת המלאה, תוך הגדלת השיעור ככל שמתמשכת המחלה, וזאת מאחר ש"האפשרות לבדות סימפטומים של מחלה או להגזים בהם, גדולה יותר במחלות קצרות הנמשכות יותר מתקופת ההמתנה, אך אינן ארוכות דיין לצורך אבחנה. במחלות חמורות באמת פוחתת אפשרות זו עד למינימום, ולכן נעלם הצורך לקבוע שיעור גמלה נמוך כאמצעי ביטחון" (שם [3], בע' 51); ה) לעובדים בשירות הציבורי, בניגוד לחבריהם המועסקים במשק הפרטי, ולאלה שהחוק הוא מקור זכותם לדמי מחלה, משתלמים דמי מחלה בשיעור המשכורת המלאה החל מיום המחלה הראשון, כך ש"תמריץ אי-ההעדרות" עקב מחלה לא היה קיים כלל, ער לשנת 1980; ו) ההסכם בדבר הפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה בא ליתן תמריץ לאי- בידוי מחלה או הארכתה ללא צורך על-ידי כך שהעובד ידע, שעם צאתו לגמלאות, במידה שניצל משך כל תקופת שירותו "לא יותר מ- 65אחוזים מסך כל חופשת המחלה המגיעה לו בעד כל תקופת שירותו", יקבל פיצוי כספי, וככל שייעדר פחות עקב מחלה, יהיה הפיצוי גדול יותר; ז) ומכאן לענייננו. המשיב קיבל בתקופת עבודתו, שעה שחלה, משכורת מלאה, מחושבת לפי מלוא היקף משרתו, דהיינו למעלה ממשרה אחת. אם יחושב הפיצוי על בסיס שונה מזה ששולמו דמי המחלה, תצא מטרת ההסכם מסוכלת, והתמריץ יאבד מערכו באופן ניכר. .11הוראות ההסכם ומסקנות הוועדה הפריטטית. א) מורים לא מעטים מועסקים לפי שעות, ושעה שהם נעדרים עקב מחלה - נעשה הזיכוי והחיוב של ימי מחלה בהתאם. צורת תשלום זו הצריכה הסדר מיוחד, ואכן הוועדה הפריטטית לעובדי החינוך קבעה את תנאיו, תוך קביעה שהפיצוי יהיה יחסית להיקף המשרה, תוך ציון עובדה ו"גם מעל למשרה אחת" ב) הגיונם של דברים מחייב, כי אמות המידה לפיצוי לעובדים במשכורת ועובדים לפי שעות תהיינה שוות, על כל פנים אין כל היגיון לזכות עובד לפי שעות בפיצוי עבור אי-ניצול ימי מחלה בשיעור העולה על עמיתו העובד במשכורת בהיקף של יותר ממשרה אחת, ומכאן המסקנה, כי הוועדה הפריטטית התכוונה להשוות את זכויותיהם של מורים שזיכוי וחיוב ימי מחלתם נעשה לפי שעות, לאלה המועסקים על בסיס חודשי וזיכוי וחיוב ימי מחלתם נעשה על בסים יומי. .12לשונו של ההסכם שהעניק את הפיצוי: א) בסיכומי הוועדה המשותפת לעניין הפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה, כפי שאומצו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות והוטלו על כל המורים, והמשיב בכללם, נאמר (סעיף 5): לעניין חישוב הפיצוי כאמור לעיל: "'משכורת חודשית' פירושה: המשכורת המשולבת, תוספת משפחה, גמול השכלה, כוננות על, תוספת שהיה וכל תוספת אחרת המובאת בחשבון, בהתאם להוראות, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים"; ב) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים), קובע כי פיצויי פיטורים ישולמו לפי המשכורת האחרונה, והתקנות מכוחו קובעות את רכיבי השכר. התקנה 1א לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד- 1964- האומרת "לעניין חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד על-פי תקנות אלה ממעביד פלוני, יובא בחשבון שכר העבודה שהשתלם לעובד על-ידי אותו מעביד בעד משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה" - הוכרזה על-ידי בית-הדין כ-"ultra vires" (דב"ע לן/69-3, צבי פינשטיין נ. פנינה לנדר (לא פורסם); דב"ע לז/87- 3[1] בע' 251); ג) מהאמור עולה, כי אין כל הגבלה בחוק פיצויי פיטורים על-פיה אלה משתלמים רק "בעד משרה אחת", וחישוב בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים מחייב שתשלום פיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה ייעשה על-פי המשכורת האחרונה, גם אם היא משתלמת בעד יותר מהיקף משרה אחת. .13מכל האמור עולה, כי דינו של הערעור להידחות. אין צו להוצאות.רפואהדמי מחלה