מכרז ביטוח מועצה מקומית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז ביטוח מועצה מקומית: .1זוהי עתירה שהוגשה כנגד המכרז ותוצאותיו, שפרסמה המשיבה מס' 1בנוגע לביטוח המועצה לשנת .1998בד בבד הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני ביום .31.12.97הבקשה נידונה במעמד הצדדים ביום 1.1.98, ועל פי הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים נקבע שתינתן החלטה בסכסוך כולו, לאחר הגשת סיכומים. הדבר נעשה לא לפני שהובטח שהמועצה תוכל לדאוג להמשך קיומם של חוזי הביטוח כפי שהיו בשנת 1997, שזה עתה הסתיימה. .2המשיב מס' 4הוא שזכה במכרז. העותר מבקש להצהיר על בטלות זכייתו ועל הכרתו הוא כזוכה במכרז. .3המועצה המקומית טבעון פרסמה מכרז פומבי מס' 20/97לעריכת ביטוחי המועצה לשנת 1998- יקרא להלן "המכרז". עם פתיחת תיבת ההצעות נמצאו 8הצעות. ההצעות מפורטות בדו"ח שנערך ע"י מומחה מטעם ועדת המכרזים - יגאל שגיא במסמך מיום 24.12.97(מש/2). בין המציעים נמצאו הצעותיהן של חב' "הפניקס", חב' "איילון", חב' "עילית" באמצעות המבקש (בשאלה מי המציע קיימת מחלוקת אליה אתיחס להלן), וכן גם נמצאו הצעות חב' "מגדל", סוכנות יוליאן כהן, חברת "אררט" באמצעות מר גולדשטיין וחב' הביטוח "הדר". המומחה ניתח את ההצעות וערך טבלת השוואות. לאור חוות דעתו של שגיא, החליטה ועדת המכרזים בין היתר: "לאור חוות דעתו של עו"ד שגיא... ולאור הניסיון החיובי בעבודה עם אררט - באמצעות יובל גולדשטיין, ממליצה הועדה... למסור את ביטוח המועצה של המציע הזול - חב' אררט... ביטוח אלמנטרי 736, 57דולר וביטוח רכב 300, 51ש"ח... המלצת הועדה אושרה ע"י ראש המועצה ובחתימתו". .4המומחה קבע שרק 4הצעות עונות לתנאי המכרז והן הצעותיהם של חב' איילון, חב' נוגה ע"י יוליאן כהן, אררט ע"י גולדשטיין והצעת הדר ע"י גונן. המומחה העיר כי הצעות אחרות כללו הערות והסתייגויות הפוגעות או עלולות לפגוע בהיקף הכיסוי הביטוחי. כן נמצא שהצעת המשיבה מס' 4היא הנמוכה ביותר בתחום ענף רכב וביטוח אלמנטרי והצעה זו מקיימת כל דרישות המכרז. .5ההצעות באו לביטוי כספי בגובה הפרמיות, בנפרד עבור ביטוח רכב, (סכום שקל) ועבור ביטוח רכוש וחבויות אחרות (סכום דולר). המבקש טוען שהצעתו היתה הזולה ביותר מבין החברות המשתתפות, והוא אף "סידר" אותן בבקשתו כלהלן: א. הצעת חב' עילית (זו שהמבקש טוען בשמה): 997, 58דולר + 334, 45ש"ח סה"כ 593, 253ש"ח ב. הצעת חב' אררט (המשיבה מס' 4) 736, 57דולר + 700, 51ש"ח סה"כ 508, 255ש"ש ג. הצעת הפניקס 838, 59דולר + 000, 54ש"ח סה"כ 228, 265ש"ח ד. הצעת מגדל 517, 69דולר + 271, 46ש"ח סה"כ 395, 299ש"ח המבקש הבין תחילה שהצעתו היא הזולה ביותר ולכן דרש שיחתם עימו הסכם. אותה שעה טרם נמסרה החלטה סופית במכרז. לכשנתקבלה ההחלטה להעניק למשיבה מס' 4את הזכייה במכרז הופתע המבקש ופנה לבית המשפט. רק מאוחר יותר נודע למבקש כי אכן הצעתו היתה זולה יותר, אלא שמכפלת המיון בסכום הביטוח כפי שמופיע בהצעה אינה מתאימה לפרמיה שנרשמה בהצעה, ולכן - כך טוען המבקש - החליט המומחה לערוך בעצמו את החישוב והגיע לסכום פרמיה גבוה יותר. המבקש טוען שמעיון בהצעה עולה כי בסעיף ביטוח אש תכולה נרשם % 0.7במקום % 0.4ובביטוח שבר מכני נרשם % 6במקום % .4המבקש סבור שזוהי טעות סופר, וחב' עילית הבהירה טעות זאת במכתבה מיום 30.12.97המופנה למומחה. שם נאמר באופן כללי "טעות סופר של פקידה". מכאן, טוען המבקש, הצעתו היתה ונשארה הזולה ביותר. לא היה מקום לתקן את הטעות וכך להביא את הצעתו למחיר מוצע גבוה ממה שהיתה. לפי דבריו הסכום הסופי הרשום בהצעה הוא המחיר הנכון המוצע. .6המבקש סבור שמן הדין היה לקבל את הצעתו כזולה ביותר, אומנם אין חובה לקבל הצעה גם הזולה ביותר אולם אין כל נסיבות אחרות המצדיקות סטיה מן הכלל. כן טוען המבקש כי החלטת המשיבים בלתי סבירה, באופן קיצוני, שכן ברור שההצעה מפורשת "בשורה התחתונה" ממנה אינו יכל לחזור. עוד נטען כי הועדה לא מילאה תפקידה נאמנה שכן לא ביצעה כל בדיקה מוקדמת שהיתה מונעת את ההחלטה השגויה. פרטים כאלה היתה רשאית וחייבת לדרוש מן המציע. לפי תק' 19לצו המועצות המקומיות היא "רשאית" להזמין בעל הצעה לבירור פרטים, ורשות זו יש להפעיל בדרך סבירה. המומחה אינו דחליל שתפקידו מתמצה בעריכת חשבונות אריטמטיים וגם עליו החובה לברר ולבדוק. אין מדובר בשגיאה מכוונת או בכוונה להטעות, ועל כן בהיות טעות בתום לב צריך היה לברר אותה בטרם החלטה. .7המשיבים 3- 1והמשיבה 4הגישו טיעונים נפרדים אך בעיקרם עוסקים באותן שאלות. נטענה טענה של חוסר יריבות שכן המציעה היתה חברת עילית חברה לביטוח בע"מ ולא המבקש עצמו. כמו כן נטען שהמבקש העלים מסמכים ונמנע מגילוי עובדות במלואן. ואשר לעצם הענין הועלו מספר טענות. ראשית - לפי ממצאי המומחה נמצא פסול בהצעתה של חב' עילית הנובע מהסתייגויות וכי ההצעה לא עמדה בתנאי המכרז. לענין זה לא התייחס המבקש בטיעוניו. שנית - לטענת תיקון "הטעות" מפנים המשיבים לתקנה 18לצו המועצות המקומיות, וכן לכך כי למעשה שינתה חב' עילית את ההצעה לאחר פתיחת התיבה, ודרך זו לא תצלח. בכל מקרה קיים חשש ונסיון לשינוי התנאים במסווה של טענת טעות. .8לא מצאתי מקום להעתר לבקשה בעיקר מן הנימוקים העניניים והמהותיים. יחד עם זאת, דומה שגם הטיעונים המקדמיים מצביעים על קושי בעמדת המבקש. על פי החומר והראיות שבפני (יצויין כי הצדדים הסכימו על דרך דיונית זו), מתברר כי ההצעה הוגשה ע"י חב' הביטוח עילית ולא על ידי המבקש. כיוצא בזה מתיחס המומחה שגיא להצעה של חב' הביטוח ולא להצעה של המבקש. גם העובדה שחב' עילית היא שהגישה בכתב הצהרה לענין "הטעות" ונוקבת בלשון ברורה המתיחסת אליה כאל מי שהציע את ההצעה - תומכת בהנחה שההצעה היא הצעתה ולא הצעת המבקש. גם הערבות הבנקאית אינה, כנראה, מטעם המבקש אלא מטעם עילית וכן גם מימושה מותנה בהווצרות יחסים משפטיים עימה. אני מניח שהמבקש הוא שהגיש את המסמכים ופעל בשם ועבור המבטח, אולם אין לראותו כמי שהציע הצעה. הצעתו אינה הצעה לביטוח, אלא במידה ופעל בשם שולחתו - חב' הביטוח - במובן זה היתה חב' עילית צריכה להיות צד להליך. העדרותה מן הבקשה מעורר תמיהה כמו גם העובדה שלא הציגה בפני בית המשפט את עמדתה ולו גם באופן עקיף. בכך יש לראות טעם לפגם, ויש יסוד סביר לטענה כי בהעדרה של חב' הביטוח, המציעה, דין העתירה היה לסילוק על הסף. .9המבקש נמנע מלצרף לבקשתו או לגלות לבית המשפט את התמונה המלאה. המבקש צירף לבקשתו, הן לסעד הזמני, והן לסעד העיקרי, חלקי מסמכים בלבד, הוא לא הציג בפני בית המשפט את ההצעה כולה. אין המבקש יוצא ידי חובתו ע"י ציון העובדה שההצעה הוגשה כראוי, עליו להתכבד ולמסור לבית המשפט את ההצעה על כל חלקיה. על בית המשפט לבחון את ההצעה בשלמותה ואין זה מתקבל על הדעת שהמבקש יסתיר מסמכים מהותיים. כך למשל לא צורפו לבקשה המסמכים המהווים הסתייגות המציע. ענין ההסתייגות הוא אחד הגורמים המהותיים שהביאו את המומחה שלא להמליץ על הצעתה של חב' עילית בין ההצעות הקבילות. אין צריך לומר שבכל הליך בו מתבקש סעד הצהרתי, לא כל שכן סעד שבחלקו גם בתחום המשפט המנהלי, חייב המבקש לפנות לבית המשפט בנקיון כפיים. כך גם נפסק בשורה ארוכה של פסקי דין הנוגעים למכרזים. ההלכות אשר נפסקו בענין זה ע"י בית הדין הגבוה לצדק, שעה שעתירות אלה היו בסמכותו, יפות גם עתה כאשר העתירות נידונות בבתי המשפט האזרחיים הרגילים. מסכים אני עם ב"כ המשיבה מס' 4כי העברת הסמכות לבתי המשפט האזרחיים לא חוללה כל שינוי בדין המסדיר את ענין המכרזים. אכן בית משפט זה מחיל אותם דינים ועקרונות שהיו ננקטים בעבר בבית המשפט הגבוה לצדק, בין אם מדובר במכרזים פומביים וציבוריים - של רשויות המדינה, רשויות מקומיות, עיריות וגופים אחרים הפועלים לפי דין, ובין במכרזים של גופים פרטיים. משחטא המבקש גם בענין זה, הייתי דוחה את בקשתו ולו רק מטעם זה. .10ההצעה שהוגשה ע"י חברת עילית נבחנה ע"י המומחה ולא היתה בין ארבע ההצעות שעברו את סף תנאי הכניסה למכרז. לענין זה ראוי להזכיר כי חוות דעת המומחה - שהעתקה צורף רק ע"י ב"כ המשיבים במהלך הדיון - קובעת בין היתר: א. בניתוח פרטי ההצעה מציין המומחה : "חברת הביטוח מציינת במכתב הלואי שלה כי הכיסוי הוא בהתאם למפרט למעט מספר השגות שעליהן יבקשו לדון עם נציג המועצה. השגות אלה לא פורטו". ב. נוסף לכך העיר המציע כי ההצעה ניתנת כמקשה אחת ולא ניתנת להפרדה אלא בהסכמת החברה. ג. ביטול הביטוח אפשרי בהודעה של 60יום ולא לפי תנאי המכרז - 90יום כנדרש. ד. לא כל עמודי ההצעה נחתמו ע"י המציע. הסתייגות המציע עשויה לגרור דחיית הצעתו, אולם לא תמיד ולא בכל תנאי. כיוצא בזה הצעה הנגועה בחוסר וודאות או שפרטיה אינם ברורים דים או מותירים פתח לאי ודאות, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המכרז. הצעה שאינה ודאית מכשילה כל אפשרות לעריכת השוואה הוגנת וענינית בין המציעים השונים. ההצעה חייבת להיות ברורה עם הגשתה. ההצעה חייבת לשקף מצב נתון וברור עם פתיחת ההצעות ואין המציע יכל לתלות את פרטי הצעתו או חלק מהם באירועים אשר יתרחשו במועד מאוחר מפתיחת ההצעה. הצעה כזו אינה ממשית ואינה ודאית. ראה למשל בג"צ 16/86יחיאל שינדלר נ' עירית בני ברק (לא פורסם - ראה קובץ דיני מכרזים - הרצוג). יתר על כן, המקרה הנדון דומה יותר לשורת המקרים שנידונו בפסיקה ובהם צורפה להצעה הסתייגות או שינוי יסודי. כאשר המציע, כמו במקרה דנן, מבקש לשמור הסתייגות או השגות ביחס לנושאים שונים הנוגעים לכיסוי ועליהם מבקש הוא לדון עם המועצה המקומית - הריהו אומר בכך כי הצעתו כפופה לסייג בלתי ידוע מראש, בלתי מוגדר, ושעשוי לרוקן מתוכן את הצעתו. הסתייגויות רבות מסוג זה, ואף כאלה שהיו הרבה פחות בוטות, נפסלו ע"י בית המשפט. הצעתה של חב' עילית נפסלה ע"י ועדת המכרזים כמו גם הצעות אחדות נוספות שהוגשו ונפסלו. "הסתיגות עקרונית" או "שינוי יסודי" - אלה פסולים לפי תקנה 20(ג) לצו המועצות המקומיות. אכן השאלה מהי הסתייגות עקרונית או מהו שינוי יסודי נידונה בפסיקה - ואין צורך לחזור ולצטט הלכות אלה. אין ספק כי בפרסום המכרז יש לראות הזמנה להציע הצעות ואילו היענות למכרז היא בגדר קיבול. לפיכך, חייב הקיבול להיות חופף להצעה (ראה בג"צ 632/81 מיגדה נ' שר הבריאות פד"י ל"ו (2) 673, .697מוסיף עוד בית המשפט כי "שינוי מהותי בתנאי המכרז אינו קיבול אלא הצעה חדשה". בהירות ההצעה היא מיסודות המכרז. הצעה לא ברורה ולא ודאית אינה הצעה שניתן לקבלה. אין המציע יכל לנקוט בלשון מסוייגת או משתמעת לשתי פנים. אין הוא רשאי "למשוך" תשומת ליבו של המקבל ע"י הגשת הצעה מפתה, ואח"כ לנסות ולשפרה או להעמיד תנאים חדשים שכמוהם כהצעה חדשה. במקרה דנן עומדים דברי המומחה בעינם. מסקנותיו לא הותקפו, דבריו לא עמדו לביקורת. ועדת המכרזים קיבלה את הצעתה של המשיבה מס' 4כדין. הצעה זו היתה גם הזולה ביותר, ולענין "הטעות" בחישובים אתיחס להלן. כאן יש לזכור כי ועדת המכרזים מיינה את ההצעות שקיבלה להצעות כשרות והצעות בלתי כשרות, ומבחינה זו משהוצאה הצעתה של חב' עילית אל מחוץ לגדר ההצעות התקינות, אין לה להלין על המשיבים, בענין זה הם פעלו כדין. ענין זה מתקשר גם לטענת "הטעות". אכן בפרטי ההצעה (מסמך מצורף והוא כמעט בלתי קריא!) מופיע סכום של 440, 1דולר לביטוח תכולה. סכום זה אינו מתאים למכפלת סכום הביטוח בשיעור הפרמיה הרשום % .0.7מכפלה נכונה מביאה את הסכום לכדי 520, 2דולר. כך גם בסעיף "שבר מכני" מופיעה פרמיה של 400, 1דולר בשער שמכפלת הפרמיה הרשומה נותנת סך של 100, 2דולר. התוצאה היא שמכפלה על פי הרשום בהצעה מעלה את סכום ההצעה בחלק זה מ-997, 58דולר לכדי 982, 60דולר. המומחה העיר על כך בחוות דעתו, ועל כן, ראה לתקן את סכום ההצעה ולכן ההצעה המתוקנת גבוהה אפוא מהצעתה של המשיבה מס' .4 איני רואה כל פגם ופסול בהחלטה לתקן את הסכומים. אם היתה טעות ברישום שיעור הפרמיות, בשני הפריטים הנ"ל, הרי שעובדה זו לא הוסברה. קשה מאוד לקבל הסבר סתמי של "טעות של פקידה". הסבר זה ניתן במכתב של חב' עילית ולא נתאשר בתצהיר במהלך הדיון המשפטי. כיוצא בזה, כלל לא ברור למשל, אם הטעות נובעת מטעות ברישום ע"י חב' עילית או ע"י מר אלפסי, מי הפקידה שטעתה ומה מקור הטעות וסיבתה. בנסיבות המקרה לא היתה על המומחה חובה לפנות למציע ולבקש את הסבריו. המומחה פעל במסגרת סמכות, כך גם הועדה, והחלטתם גם לענין חישוב סכום ההצעה כפי שהיא משתמעת מפרטי ההצעה היתה סבירה. "טעויות" מהסוג הנדון עשויות לעורר חשדות טבעיים בלב כל אדם. יש יסוד לחשש כי מסתתרת כוונה להוליך שולל את הועדה ברישום שגיאה מכוונת, או בתכסיס גלוי או סמוי. הטעות, כמו במקרה דנן יוצרת אי בהירות. האם כוונת המציע לסכום הפרמיה הסופית, האם כוונתו למכפלת שיעור הפרמיה כסכום הביטוח. במקרה דנן, כך טוען העותר, כוונת ההצעה היתה אכן לסכום הכללי כפי שנרשם בטור "הפרמיה לתשלום במזומן", דא עקא שסכום זה אינו משקף את מכפלת השיעור הבסיסי בסכום הביטוח, אלא שיעור נמוך יותר. אילו למשל זכתה הצעת המבקש, היתה יכולה להתעורר מצידו טענה כי סכומי הפרמיה המגיעים לו אינם כפי שנרשם לעיל 997, 58דולר, אלא על פי החשבון הנכון 982, 60דולר. טענותיו בעתירה הינן, כמובן, שונות, אולם לא בכך טמון המבחן לפיו יש לבחון את הדברים. שאלת תיקון "הטעות" שנפלה בהצעה מוסדרת גם בתקנה 18לצו המועצות המקומיות (תוספת רביעית) הקובעת: " 18(ג). נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה. התיקון יירשם בפרוטוקול. נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצוין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה". העקרון הגלום בהוראה זו מובן וברור על פניו. המחוקק הולך אחרי הכלל ההגיוני והבסיסי שמחיר היחידה הוא המרכיב הדומיננטי וממנו נגזר המחיר הכולל. המחיר המוצע לצורך המכרז הוא בד"כ מחירה של הפרמיה לכל יחידה, אחרת לא היה גם טעם לציין את שיעור הפרמיה לכל יחידה מסוג הביטוח. ניתן היה, למשל, לקבוע מחיר של xדולרים לביטוח מסויים מבלי לציין כי שיעור הפרמיה הוא אחוז ידוע מסכום הביטוח. הועדה מוסמכת אפוא, לפי סעיף 18(ג) הנ"ל לתקן טעות חשבונית שנתגלתה לעיניה ואילו לגבי אי התאמה ביחס למחיר, קובעת התקנה, שיטה מחייבת לתיקון הטעות. במקרה הנדון, היתה אי התאמה כאמור, והמומחה העיר על כך, אלא שהועדה לא נדרשה לענין זה כי הצעתה של חב' עילית לא נכללה בין 4ההצעות שהמומחה התיחס אליהן כהצעות שעברו את סף הכניסה. אפשר להניח שאילו נכללה הצעה זו בין 4ההצעות שבאו בחשבון, היתה הועדה רשאית לתקן את אי ההתאמה על פי הנחיותיו של מתקין התקנה, ובכך היתה פועלת כהלכה ובסבירות. כאן נדחתה ההצעה על הסף, וזאת מפאת אי בהירות או אי וודאות כפי שהוסבר לעיל. גם הערתו של המומחה אודות אי ההתאמה האמורה, יש בה כדי להוסיף למבוכה הנוגעת בהצעה זו. בהקשר לאמור לעיל, נראה לי שלעותר לא עומדת הזכות לבוא ולהשמיע טענותיו כלפי מתחריו במכרז על שום שהצעתו שלו טרם עמדה במבחני הכניסה והכשירות. משעה שנפסלה הצעתו כדין אין הוא יכול עוד לסמוך על פגמים שנפלו למשל בהצעות אחרות. נראה אם כן כי העותר לא גילה כל עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, שכן כל עתירתו מושתתת על עילה אחת ויחידה והיא שהצעתו היתה ההצעה הזולה ביותר, כפי שניתן היה להיווכח על פניה. רק בסיכומי טענותיו בפני העלה ב"כ המלומד של העותר טענות אחדות נוספות החורגות מגדר נימוקי הבקשה. מסקנתי היא, בכל מקרה, שגם אלמלא הסיבות האחרות שהביאו לאי קבלת הצעתה של חב' עילית, וגם אילו עמדה על הפרק רק שאלת "הטעות" האמורה, לא הייתי רואה מקום להענות לבקשה. .11לפיכך, העתירה נדחית בזה. בהתחשב בנסיבות הענין, ובדרך הטיעון וההסכמות הדיוניות שבין הצדדים, שהביאו לקיצור ההליכים ופישוטם, אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיבים 3- 1לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 2ש"ח וכן בהוצאות המשיבה מס' 4לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 2ש"ח. המשיבה מס' 1רשאית, אפוא, לפעול על פי תוצאות המכרז.מכרזמועצות מקומיות