קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עולה חדש עובד מדינה: הנשיא (גולדברג): .1המערער התקבל לעבודה בשירות המדינה בהיותו בן למעלה מ- 50שנה, ולפני שחלפו שנתים מיום עלייתו ארצה. סך הכל עבד המערער בשירות המדינה 13שנים ו- 4חודשים. עם פרישתו לגמלאות הוגדלה תקופת שירותו מכוח סעיף 100(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות) בגין מצב בריאותו שלו ושל אשתו, ובגין פעילותו הציונית בחו"ל, הגדלה שזיכתה אותו ב-% 10.33נוספים לגמלה. .2גדר המחלוקת שבין הצדדים הוא פירושו של סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות, אשר זו לשונו: "מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות היה בן חמישים שנה לפחות, לא תפחת קצבתו מ-% 35ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קצבה של % 2ממשכורתו הקובעת בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקצבתו לא תעלה על % 70ממשכורתו זו". .3המשיב העמיד את קצבתו של המערער על %41.67, וזאת על-פי הוראת סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות, בסברו כי המערער זכאי לשיעור הגמלה הגבוה בין שני החישובים - זה מכוח סעיף 20(ד) לחוק, או זה - "הרגיל" (מכוח סעיף 20(א) לחוק הגמלאות), המזכה ב-% 2גמלה לכל שנת עבודה בצירוף התוספת מכוח סעיף 100(ב); חישוב זה, ה"רגיל", היה מזכה את המערער ב-% 37קצבה. לעומתו סבור המערער כי הוא זכאי שקצבתו היסודית תחושב על-פי סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות ,ולתוצאה יתוספו האחוזים מכוח ההגדלה על-פי סעיף 100(ב), כך שקצבתו תעמוד על %.52 .4בית-הדין האזורי דחה את התביעה, בקבלו את גרסת המשיב. את פסק-דינו ביסס בית-הדין האזורי על המלים "לא תפחת" שבסעיף 20(ד), דהיינו שאותו סעיף קובע רצפת קצבה, ותו לא. .5בערעור טען פרקליטו המלומד של המערער כי מטרת המחוקק, שעה שהוסף סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות, היתה להיטיב עם קבוצה קטנה ומוגדרת של עובדי מדינה, עולים חדשים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר יחסית, ולכן יש לפרש את החוק כקובע שהעובד זכאי לתוספת מכוח סעיף 100(ב) לחוק הגמלאות מעל "הרצפה" שנקבעה בסעיף 20(ד), שאם תאמר אחרת - אין כל משמעות, לגבי המערער, בהגדלת תקופת השירות על-פי סעיף 100(ב). המשיב תמך בפסק-הדין שבערעור ובנימוקיו. .6אין חולק כי מטרת המחוקק היתה להיטיב עם אותה קצובה של עולים; השאלה היא עד כמה התכוון להיטיב עימם. עיון בלשונו של החוק אינו מותיר מקום לספק כי כוונתו של המחוקק היתה להביא לכך שקצבתם של אותם עולים לא תפחת מ-% 35ממשכורתם הקובעת בגין 10שנות עבודה ראשונות, ולכן אף נקט המחוקק בדיבור "לא תפחת קצבתו". מטרתו של המחוקק היתה להבטיח קיום נאות לאותה קבוצה, כעולה מדברי ההסבר לחוק (הצ"ח 1876התשמ"ח, בע' 158): "בארץ קולטת עליה, העושה ואמורה לעשות רבות כדי להקל על העולים, ראוי שתינתן הדעת על בעייתם של עולים מבוגרים המגיעים ארצה בגיל חמישים ומעלה, עובדים עד גיל הפרישה בשירות המדינה ויוצאים לגמלאות עם אחוזי פנסיה זעירים שאינם מספיקים לקיום. מוצא, איפוא, להבטיח מינימום של % 35פנסיה לעולה חדש..." (ההדגשה הוספה). העולה בכך הוא כי על הממונה על הגמלאות לערוך לגמלאים מאותה קבוצה חישוב כפול: האחד - "הרגיל", והשני על-פי סעיף 20(ד), ולזכות את הגמלאי בגובה מבין השניים. .7על כוונתו זו של המחוקק נוכל ללמוד גם מההוראה שבסעיף 20(ב) לחוק הגמלאות, על פיו "לא תפחת קצבתו מ-% 20ממשכורתו הקובעת" של מי שפרש מהשירות עקב נכות. גם כאן -קבע המחוקק "רצפה" לה זכאי כל מי שאינו מגיע בדרך החישוב "הרגילה" ל-% 20קצבה. משנקט המחוקק באותה מטבע לשון בסעיפי משנה שונים של אותו סעיף, מן הראוי ליתן להם פרשנות זהה. .8מוסיף וטוען המערער כי הפירוש שנתן בית-הדין האזורי לסעיף 20(ד), והמאמץ את זה של הממונה על הגמלאות, מביא לתוצאה על-פיה לא יהנה המערער (וגמלאים נוספים במצבו) מכל הטבה מכוח סעיף 100לחוק, ואם הוא זכאי להטבה כזאת היא לא תיושם לגביו. התשובה היא שבמרבית המקרים אכן כך הוא, אולם זהו רצונו של המחוקק, כפי שהוא עולה מלשון החוק ומטרתו. כוונת המחוקק לא היתה להגדיל לכל הגמלאים שעלו בגיל מבוגר את גמלתם, אלא לקבוע רצפה לקצבתם, על מנת שיוכלו להתקיים ממנה בצאתם לגמלאות. לו היה המחוקק סבור כי אותה קבוצה זכאית ל-% 35קצבה עבור עשר השנים הראשונות לשירות, ועל אותה רצפה יש להוסיף את התוספות השונות מכוח חוק הגמלאות, היה אומר זאת מפורשות. .9טענה נוספת למערער והיא כי רק גבול אחד תחם המחוקק לאותה קבוצה, והיא % 70מהמשכורת. אדם שהתקבל לשירות בגיל .50יגיע לקצבה של % 70רק בגיל ,74 הרבה מעבר לגיל הפרישה המקובל, ומכאן מבקש המערער ללמוד כי יש להוסיף את התוספות מכוח סעיף 100לחוק הגמלאות מעבר למגיע על-פי החישוב שבסעיף 20(ד). פירוש זה אין לקבל משני טעמים. האחד - קצבה מקסימלית של % 70מהמשכורת הקובעת היא הנורמה המקובלת בקצבאות, הן מכוח חוק, והן מכוח תקנוני קופות הגמל; והעובדה שתקרה זאת אוזכרה אף בפסקה זו לחוק הגמלאות אין בה כדי לפגוע באמור במלים עליהן הצבענו - "לא תפחת קצבתו", והשני - נציב השירות רשאי, מכוח סעיף 18לחוק הגמלאות, להרשות המשך העסקתו של עובד אף מעבר לגיל 65, ואז יתכנו מקרים בהם תשקול אף תוספת אחוזי גמלה מכוח סעיף 100לחוק. .10סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.עובדי מדינהעולים חדשים