קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה שאין נכות: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור ברשות על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט לובוצקי; תב"ע מז/35-01) לפיו אושרה החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום .23.7.1987 החלטת הוועדה היתה כי לא נותרה למערער כל נכות (%0) בעקבות פגיעה בשמיעה שהוכרה כמחלת מקצוע. .2ואלה העובדות הצריכות לעניין: א) המערער עבד 15שנה כאורג ב"כיתן דימונה"; ב) באולמות מחלקת האריגה נמדד רעש בעוצמה של 96-94, 104-103, 106-104, לפי סוג הנולים שהיו בשימוש בכל אולם ואולם; ג) ביום 7.5.1986הוצאה למערער "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם אבחנה של "ירידה בשמיעה ורעש תמידי"; ד) תרשימי בדיקה אודיולוגית שבוצעו ביום 16.1.1986וביום 27.8.1986הראו עקומה של ירידה בכושר השמיעה; ה) ביום 6.11.1986המליץ רופא מחוזי (נפגעי עבודה) במוסד "לאשר עקרונית" את תביעת המערער, להכיר בפגיעה בעבודה, ולהפנותו לוועדה רפואית. החלטה זו הושתתה על שניים: מפלס הרעש במפעל עולה על 85דציבל, והאודיוגרמה מיום 27.8.1986מראה על ירידה בשמיעה מסוג התחושתי-עיצבי; ו) הוועדה הרפואית מדרג ראשון קיימה שתי ישיבות. בתום ישיבתה הראשונה (12.1.1987) הוחלט לשלוח את המערער לבדיקת שמיעה נוספת, בשל ספק שהתעורר נוכח פער ניכר בין סף השמיעה ב- 16.1.1986( 80דצ.) לבין סף השמיעה ב- 27.8.1986( 40דצ.); ז) בישיבה השניה (2.3.1987) היתה לנגד עיני הוועדה תוצאה של בדיקה אודיומטרית מיום 8.2.1987, שהעידה על ירידה בשמיעה עיצבית-תחושתית, עם סף שמיעה "בין 45/40דציבל", והדבר אושר בבדיקה מסוג אחר (srt). הוועדה החליטה שלמערער נכות של %28: % 20בגין ירידה בשמיעה ו-% 10בגין רעש תמידי (טיניטוס); ח) הוועדה הרפואית לעררים שזומנה על-פי ערר המוסד, קיימה אף היא שתי ישיבות. את ישיבתה הראשונה (26.5.1987) סיכמה הוועדה באומרה שהיא "מקבלת את ערעור המוסד" ואת המלצת הבודק האודיולוגי לבצע בדיקה מסוג .abrבישיבתה השניה (23.7.1987) קבעה הוועדה, על סמך תוצאות הבדיקה הנוספת כי "קיימת הגזמה ביחס לשמיעה מצד התובע", כי אינה נותנת אמון בבדיקה האודיומטרית מיום 8.2.1987(ראה פסקה ז' דלעיל) וכי "אינה מקבלת את תלונותיו של התובע ביחס לרעש", גם העקומה האודיומטרית אינה מצביעה על פגיעה מחבלה אקוסטית (ההדגשות נוספו). .3בעת הדיון בערעור תמך בא-כוח המוסד בפסק-הדן שבערעור. לשאלת בית-הדין, הבהיר שהמערער פנה למוסד במאי 1986עם תלונה על ירידה בכושר השמיעה ורעש תמידי. מאחר שלא עלתה שאלה של אי-כושר לעבוד, לא שולמו דמי פגיעה, והמערער הופנה מיד לוועדה רפואית. בתו של המשיב, שטענה בשם אביה, אמרה כי מזה שנתיים לוקה אביה בטנטון תמידי, ואין מאמינים לו ואף קבעו שאין לו כל נכות. .4בישיבתה הראשונה החליטה הוועדה לקבל את עררו של המוסד (כך שהמערער היה כבר אז בבחינת מי שהוכרע דינו), ולקבל את המלצת הבודק האודיולוג. בישיבתה השניה, החליטה הוועדה על סמך תוצאות הבדיקה הנוספת כי המערער "הגזים ביחס לשמיעה" וכי אינה נותנת בו אמון לעניין הטנטון. השורה התחתונה היתה כי "לא נותרה נכות כלשהי". מן הדיבור "לא נותרה נכות כלשהי" ניתן להבין שקודם לכן היתה איזו-שהיא נכות ועתה איננה עוד, ומהדיבור אודות "הגזמה" ניתן להבין שישנה נכות, אך איננה כה חמורה או קשה כפי שהמערער מנסה להציגה. .5מהפסקה הקודמת מתקבל הרושם שהדברים אינם כל כך חד-משמעיים. עובדה נוספת מחזקת רושם זה, והיא קביעתה של הוועדה כי בדיקת abrמיום 22.6.1987נתנה תרשים (נ/1) ש"בגבולות הנורמה", והנה בנ/ 1נאמר כי נתקבל סף של 40דצ. מצד שמאל ו- 45דצ. מצד ימין. והרי זהו בדיוק סף השמיעה - 45/40- על פיו קבעה הוועדה מדרג ראשון נכות של % 20לפי פריט 72(1)5-ו' (נוסף על % 10בגין טנטון; פריט 72(4)ד' ii). מצב מעין זה מביא להרהור ולמחשבה שיש לשוב ולשנן את אשר נפסק בדב"ע לה/129- 01[1] (גם שם דובר על פגיעה בשמיעה): "ההנמקה צריך שתהיה כזאת, שממנה למד לא רק רופא אחר את מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא שגם בית-הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך, אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק; במקרה זה, למלים "חבלה אקוסטית (עם עקומת שמוע אופיינית) - עם רעש תמידי באוזניים, בלי הפחת שמיעה בתדירויות הדיבור" ([1], בע' 209). .6משסבורים אנו שהנמקת הוועדה הרפואית לעררים אינה ברורה די הצורך ומשאירה מקום לספק ולאי-הבנה, פשיטא שבית הדין קמא שגה בקביעותיו ואנו מקבלים את הערעור. .7סוף דבר: הערעור מתקבל כך שהעניין יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, על מנת שתשוב ותדון בעררו של המוסד על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 2.3.1987, לפני הוועדה יהיו כל המסמכים הרפואיים, כולל הבדיקה abrמיום 22.6.1987- אך לא הדו"ח של הוועדה הרפואית לעררים בישיבותיה מיום 26.5.1987ו-.23.7.1987 .8המשיב ישלם למערער הוצאות נסיעה בסך 100ש"ח.רפואהנכותועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית