קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגם במכרז של משרד הפנים: .1בקשה זו ענינה במכרז שהוצא על ידי משרד הפנים (להלן - "המזמין") בחודש 6/94, בו ביקש המשרד לקבל הצעות לאספקת שירותי מטה בתחום הקצאה ותשלום של תקציבי פיתוח לרשויות המקומיות בתחום חוקי העזר. מטרות המכרז, כפי שהוסבר במסמכי המכרז, הן להשתית את הקצאת תקציבי הפיתוח ע"י משרד הפנים לרשויות מקומיות על פרוגרמה רב- שנתית לפיתוח תשתיות ושירותים מוניציפאליים, המבוססות על תכניות- אב מאושרות ועל תיאום תקציבי עם משרדי ממשלה ומוסדות ממלכתיים אחרים, לרבות מעקב ופיקוח על ביצוע פרויקטים המתוקצבים על ידי המשרד בתחומי התכנון, הפיתוח והשיקום של מערכות כבישים, מדרכות, תיעול ותשתיות נלוות, וכן תשתיות מוניציפאליות למבני חינוך והקמת מבני ציבור. .2המבקש וכן המשיבה 2(להלן - "ח.פ.ת") הגישו הצעותיהן למכרז. בהצעתה של ח.פ.ת. נזכרו 3גופים נוספים שעל מעורבותם בהצעה נפלה מחלוקת בין הצדדים: המשיבה 3- וולס מערכות נשק הנדסה ולוגיסטיקה בע"מ (להלן "וולס"), המשיבה 4- יוזמה בע"מ (להלן - "יוזמה") והמשיב 5- ד"ר משה הירש (המשיבים 5- 2יכונו להלן - "המשיבים"). הצעתה של ח.פ.ת. עמדה על 521,807, 1ש"ח, הצעתו של המבקש עמדה על 000,208,4 ש"ח ולאחר תיקון טעות - על 000,608, 3ש"ח ובין שתי ההצעות עמדה הצעה נוספת מטעם יורם גדיש, שאינו צד להתדיינות זו, בסכום של 000,860, 2ש"ח. לאור כך, ולאור העובדה שגם בדירוג המקצועי זכתה הצעת ח.פ.ת. במקום הראשון, לא ייפלא הדבר כי ועדת המכרזים של המזמין העדיפה את הצעתה של ח.פ.ת.. ואולם, עמדה לה למכשול בענין זה העובדה כי ח.פ.ת. לא עמדה בתנאי הנסיון בהתאם למכרז, על פיו נדרש המציע שיהיה בעל נסיון של 5שנים בביצוע פרויקטים דומים. ח.פ.ת. התאגדה 3שנים בלבד קודם להגשת ההצעה ולפיכך, לכאורה, לא יכול היה שיהא לה הנסיון הנדרש. בתום שלב הערכת ההצעות דירגה ועדת המומחים המיעצת לועדת המכרזים את ההצעות לפי מפתח ניקוד משוקלל שהביא בחשבון פרמטרים שונים להערכת ההצעות ובהם הפרמטר של נסיונו של המציע. דירוג זה הועבר לעו"ד דורית טפר, ששימשה כיועצת משפטית בלשכה המשפטית במשרד הפנים וחברה בועדת המכרזים, אשר הגיעה למסקנה כי חברת ח.פ.ת. אינה עומדת בתנאי הנסיון הנדרשים על פי המכרז מהטעם שהזכרתי לעיל. אי לכך חיוותה עו"ד טפר דעתה כי לא ניתן לחתום על הסכם עם חברת ח.פ.ת., אולם ניתן, בעקרון, לחתום על ההסכם עם אחת המשיבות האחרות, וולס או יוזמה, אותן ראתה כשותפות להצעתה של ח.פ.ת., (נושא השנוי במחלוקת בין הצדדים), ובלבד שהתאגיד עימו ייחתם ההסכם יעמוד בכל תנאי המכרז, כולל התנאי של 5שנות נסיון בביצוע פרויקטים קודמים. לאור הנחיותיה של היועצת המשפטית דנה ועדת המומחים בהצעות פעם נוספת והגיעה למסקנה כי ניתן לחתום על ההסכם עם וולס או יוזמה שכן שתי החברות עומדות בדרישת הנסיון. כן ערכה הועדה את הדירוג הסופי של ההצעות שעל פיו עמדו ציוני שלושת ההצעות הראשונות כדלקמן: ח.פ.ת. (או וולס) - 97.68נקודות מתוך 100נקודות, יורם גדיש - 80.45נקודות והמבקש - ד"ר מריניאנסקי - 63.0נקודות. המלצתה של ועדת המומחים הובאה ביום 4.12.49בפני ועדת המכרזים וזו החליטה כי: "המשרד יתקשר עם קבוצת וולס, יוזמה, ח.פ.ת. וד"ר הירש". החלטה זו אינה תואמת במלואה את החלטתה של ועדת המומחים וגם לא את המלצת היועצת המשפטית שכן על פי אלה, לא יוכל המשרד להתקשר עם ח.פ.ת. אלא רק עם יוזמה או וולס. ועדת המכרזים לא החליטה עם מי מהשתיים יתקשר המזמין בחוזה. ענין זה הוסדר במגעים מאוחרים יותר בין נציגי המזמין לנציגי המשיבים. פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים הודפס רק ביום 13.12.94וההודעות על תוצאות המכרז נשלחו בכתב לכל המשתתפים למחרת ה - .14.12.94אולם, עוד קודם לכן, ביום 7.12.94או 8.12.94הודיע אילן פרייס, מי שריכז את הטיפול בנושא במשרד הפנים בתוקף תפקידו כממונה על השירותים המונוציפאליים, ואשר שימש גם כמרכז ועדת המומחים, למשיבים על הזכיה במכרז. ביום 11.12.94, עוד לפני שהודע למשתתפים האחרים על תוצאות המכרז, כבר כונסה במשרד הפנים ישיבה בהשתתפות אנשי המשרד ונציגי המשיבים בה נדונו ענינים שונים הקשורים למכרז ולהתארגנות לקראת תחילת ביצועו. בין היתר נוהל דין ודברים בין הצדדים לגבי השאלה עם מי ייחתם החוזה, שאלה שכזכור נותרה פתוחה. עם תום אותה הפגישה החל ד"ר הירש בהתארגנות ובביצוע עבודות הקשורות לשירותי המטה של המשיבים שהיה אמור לטפל בעבודות המכרז, כאשר קידום העבודה נעשה על פי דבריו, שלא הוכחשו על ידי נציג משרד הפנים, בידיעתו ובעידודו משרד הפנים. למותר לציין כבר עתה כי מהלך זה של מתן הודעה לזוכה, קל וחומר תחילת ביצוע העבודה, או אפילו ההתארגנות הראשונית לקראת תחילת ביצוע הפרויקט, בטרם הודע למתחרים האחרים על תוצאות המכרז, הינה פסולה בתכלית. אמנם אינני מוצא לנכון, כפי שמבקשת ב"כ המבקש, לפסול את ההליך מטעם זה בלבד, אולם לפרשה זו תהיינה השלכות על טענת המשיבים לענין השיהוי. כאמור, ביום 14.12.94הודע למבקש על תוצאות המכרז. בהודעה זו אף הוצע למבקש על ידי מר פרייס לקבל על עצמו את הטיפול במספר רשויות מקומיות שבהם מנוע היה הזוכה לטפל בשל ניגוד אינטרסים. המבקש השיב למר פרייס כי ברצונו לעיין בחומר הנוגע למכרז ולאחר מכן יגבש עמדתו. ביום 18.12.94פנה המבקש פעם נוספת למר פרייס והתלונן על שלא הומצא לו כל החומר שביקש. ביום 25.12.94חזר ופנה המבקש למר פרייס והפעם שטח בפניו את השגותיו על החלטתה של ועדת המכרזים, השגות עליהן חזר גם בבקשתו הנוכחית. ביום 3.1.95השיבה עו"ד טפר להשגותיו של המבקש בכתב וכפרה בכל טענותיו. ביום 5.1.95הודיע ב"כ המבקש לעו"ד טפר כי בדעתו להגיש תביעה משפטית וביקשה לעכב את הליכי המכרז, במיוחד את החתימה על החוזה עם הזוכה. מסתבר כי עוד קודם לכן, ביום 30.12.94, חתמה חברת וולס על החוזה וכנראה שבסמוך לכך (מועד מדויק לא ידוע), נחתם החוזה גם על ידי המזמין. כפי שהזכרתי לעיל, חלוקים הצדדים ביניהם לגבי השאלה על ידי מי הוגשה ההצעה הזוכה, האם הוגשה על ידי ח.פ.ת., כטענת המבקש, או שמדובר בהצעה משותפת שהוגשה על ידי כל המשיבים (ח.פ.ת., וולס, יוזמה וד"ר הירש), כפי שטוענים המשיבים. (להלן אתיחס להצעה הזוכה כאל הצעת ח.פ.ת., אך זאת מטעמי נוחיות בלבד, ומבלי שהדבר יתפרש בשלב זה כנקיטת עמדה במחלוקת האמורה). .3המבקש טוען כי החלטת ועדת המכרזים נגועה ב - 4פגמים: א. ח.פ.ת. אינה עומדת בתנאי סף להשתתפות במכרז בהיותה נעדרת, כאמור, נסיון של 5שנים בניהול פרויקטים דומים, שהוא הנסיון שנדרש על פי המכרז כתנאי להשתתפות בו, ולפיכך היה על ועדת המכרזים לפסול הצעתה מכל וכל. ב. המזמין לא היה מוסמך לחתום על ההסכם גם עם חברת וולס, זאת, הן משום שאי עמידתה של ח.פ.ת. בתנאי המכרז צריכה היתה לגרום לפסילת ההצעה כולה, אפילו השתתפה בה מציעה נוספת העומדת בתנאי המכרז (מה שהוכחש אף הוא על ידי המבקש) והן, ובעיקר, משום שוולס כלל לא נטלה חלק במכרז ולפיכך לא היה מקום לבחור בה כהצעה הזוכה ולחתום איתה על החוזה. ג. ההצעה הזוכה לוקה בהסתייגויות פסולות ביחס למחירים הנדרשים בה, במובן זה שאין היא נוקבת בתמורה קבועה, כפי שנדרש על פי תנאי המכרז, אלא כורכת את התמורה הנדרשת במספר שעות העבודה שיושקעו בפרויקט וכן דורשת תשלום נוסף עבור פעולות שונות כמו ארגון כנסי הדרכה צילומים וכיוצ"ב. ד. הערבות הבנקאית שצורפה להצעה אינה עומדת בדרישות המכרז. .4המשיבים, מצידם, לא הסתפקו בהדיפת טענות המבקש, וכרגיל במקרים אלה, העלו טענות משלהם כנגד כשירותה של הצעתו וכנגד עצם זכותו ומעמדו של המבקש לתקוף את החלטת ועדת המכרזים כמי שבעצמו אינו עומד (לטענתן) בדרישות המכרז. ואלה הפגמים שנפלו לטענת המשיבים בהצעת המבקש: א. הצעת המבקש למכרז הוגשה בשם גוף שזהותו אינה ברורה המתקרא "ד"ר מריניאנסקי מהנדסים" או "משרד ד"ר מריניאנסקי מהנדסים". גוף לא מזוהה זה, אשר מחד אינו מהווה ככל הנראה אישיות משפטית ומאידך אין לדעת מי הם האנשים העומדים מאחוריו, אינו יכול להגיש הצעה למכרז. ב. אם יטען המבקש כי ההצעה הוגשה על ידו (ד"ר א. מריניאנסקי) אישית, הרי שהצעה כזו פסולה אף היא, שכן על פי תנאי המכרז יכול להגיש הצעה רק תאגיד. ג. בבעלותו של המבקש קיימת אמנם, כפי שציין בהצעתו למכרז, חברה בשם ד"ר מרינאינסקי חברה להנדסה בע"מ, אך גם חברה זו לא היה בה כדי לסייע לו לזכות במכרז, אפילו היה מגיש הצעתו בשמה, שכן לחברה זו עצמה אין הנסיון הנדרש על פי תנאי המכרז. ד. הואיל והצעתו של המבקש אינה ההצעה המועדפת על ידי ועדת המכרזים לאחר ההצעה הזוכה, שכן הצעת גדיש דורגה בציון גבוה ממנה, הרי שגם אם תתקבל הבקשה, ואפילו ייפסק כי יש לפסול את ההצעה הזוכה, לא יהא בכך כדי לסייע למבקש שכן הצעתו שלו נדונה בכל מקרה להיכשל, ולו רק בשל כך שקיימת הצעה אחרת עדיפה על פניה. בהקשר לטענה האחרונה, כאן המקום להעיר כי המבקש לא ביקש להכריז על הצעתו שלו כהצעה הזוכה במכרז. כל מבוקשו הוא לבטל את החלטת ועדת המכרזים ואת זכייתה של וולס (או ח.פ.ת.) במכרז ולהורות למשיבה 1לקיים דיון מחדש בתוצאות המכרז במסגרתו לא תלקח בחשבון הצעתה של ח.פ.ת. ה. בקשתו של המבקש לוקה בשיהוי. .5אפתח בטענת המבקש לגבי נסיונה, ליתר דיוק, העדר נסיונה של ח.פ.ת. כנדרש על פי תנאי המכרז ולהשלכות המתבקשות מכך, אם תתקבל הטענה, על זכותה להשתתף במכרז. נושא זה, של עמידתה של ח.פ.ת. בדרישת הנסיון שבתנאי המכרז מעורר שאלות שבעובדה ושאלות של חוק. השאלה העובדתית היא, האם אמנם התקיים ב- ח.פ.ת. התנאי האמור, דהיינו האם יש לח.פ.ת. נסיון של 5שנים בביצוע פרויקטים דומים. השאלה המשפטית נוגעת למשמעותן של הוראות המכרז בנושא זה, ובמיוחד לשאלה האם מדובר בתנאי סף, שהוא תנאי מוקדם להשתתפות במכרז כמשמעו בתקנה 6(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1933, תנאי שאם לא התמלא נפסלת ההצעה מינה וביה, או, שמדובר בתנאי שהוא בגדר אמת- מידה, היינו, דרישה שיש להתחשב בה בעת השוואת ההצעות ובחינת מירב היתרונות הצומחים למזמין מקבלת ההצעה כאמור בתקנה 22לתקנות הנ"ל, אך אין באי קיומה כדי לסכל מראש את זכותו של מי שנעדר את הנסיון הנדרש, להשתתף או לזכות במכרז. שאלה נוספת העולה בהקשר זה הינה, מה ההשלכה שיש להעדר הנסיון הנדרש על פי תנאי המכרז לגבי מציע אחד, מקום שמדובר בהצעה משותפת, וכאשר המציע השני עומד בדרישה זו. .6אפתח בשאלה המשפטית של פרשנות הוראות המכרז. הוראות המכרז קובעות בענין זה כדלקמן: סעיף ט(2) לתנאי המכרז קובע: "ט. מתכונת ההצעות שתוגשנה ושיקלול המרכיבים בהן: ... .1 .2פרטים על תחומי עיסוקו של התאגיד, נסיון התאגיד בניהול פרויקטים דומים ב - 5השנים האחרונות ויכולתו למלא את התפקידים הדרושים" בשאלה 2למסמך ההבהרות מיום 94.2.1הנושא את הכותרת "ריכוז שאלות ותשובות" נשאל המזמין: "האם רק תאגיד בעל ותק ונסיון של 5שנים בניהול פרויקטים דומים רשאי להגיש הצעה? (על פי סעיף ט' 2)" התשובה שניתנה במסמך ההבהרות היתה: "כן. משרד הפנים יתקשר רק עם תאגיד בעל נסיון של 5שנים לפחות בניהול פרויקטים דומים. לצורך מתן השירותים רשאי התאגיד להעסיק או להתקשר עם בעלי מקצוע העומדים בדרישות המקצועיות המפורטות בסעיף ד', תוך מסירת כל הפרטים הדרושים על מנהל הצוות ועובדי הצוות כמפורט בסעיף ט' למיפרט. אם יגישו שני תאגידים או יותר הצעה משותפת, יתקשר משרד הפנים עם אחד התאגידים בלבד תוך דרישה שיעמוד בכל התנאים המפורטים במסמכי המכרז." מספר הפירושים שניתנו על ידי הצדדים להוראות אלה של המכרז, הינו, ולא במפתיע, כמספר הצדדים המעונינים. לטענת המבקש מדובר בתנאי סף שבקיומו מותנית עצם ההשתתפות במכרז. משמע, משלא עמדה ח.פ.ת. בדרישת סף זו (ועל שאלה עובדתית זו ראה להלן), יש לפסול את הצעתה מעיקרה ולבטל את החלטת ועדת המכרזים. אי עמידתה של ח.פ.ת. בדרישת הנסיון עולה, לטענת המבקש, מעצם העובדה שחברה זו נוסדה לפני 3שנים בלבד ולפיכך לא יכול שיהא לה נסיון של 5שנים כנדרש במכרז. עמדתם של המשיבים, לעומת זאת הינה, שאין מדובר בתנאי סף אלא באמת מידה אותה ניתן להביא בחשבון בבחירת ההצעה הזוכה, אך גם אם תאמר כי ח.פ.ת. נעדרת את הנסיון הנדרש על פי הוראות המכרז (הנחה שכאמור, אינה מקובלת על המשיבים), אין בכך כדי לשלול את השתתפותה במכרז מעיקרה. היועצת המשפטית של ועדת המכרזים שנזקקה לסוגיה נקטה בפרשנות ביניים. לדעתה, דרישת הנסיון מהווה אמנם דרישת סף, אך לא לגבי עצם ההשתתפות במכרז, אלא רק לגבי ההתקשרות החוזית עם הזוכה. מסקנה זו אמנם עומדת לכאורה בסתירה לתשובה החיובית שניתנה במסמך ההבהרות לשאלה האם רק תאגיד בעל ותק ונסיון של 5שנים בניהול פרויקטים דומים רשאי להגיש הצעה. אולם, היא מתיישבת ואף מתחייבת, לדעת עו"ד טפר, מהמשך התשובה בה נאמר כי "משרד הפנים יתקשר רק עם תאגיד בעל נסיון של 5שנים.....". משפט אחרון זה, יש בו לדעתה, כדי לסייג את הרישא לתשובה ולהבהיר כי מגבלת הנסיון אינה חלה על עצם הגשת ההצעות, אלא רק על ההתקשרות עם המציע - הזוכה. על פי פרשנות זו עולה, כי גם מי שאינו בעל נסיון של 5שנים יכול להשתתף במכרז, אך מציע כזה לא יהא זכאי לכך שייחתם עימו חוזה לביצוע העבודה, גם אם זכה במכרז. ואם יקשה השואל, מה הואילו חכמים בתקנתם ומה משמעות יש לזכיה כזו, אם אין היא מביאה בעקבותיה חתימה על החוזה לביצוע העבודה? על כך משיבה היועצת המשפטית של הועדה, כי לזכיה שכזו משמעות, רק באם שותף להצעה מציע נוסף אשר עומד בדרישת הנסיון. מסקנה אחרונה זו נלמדת, להשקפתה, מהמשך התשובה (לאותה שאלה) בה נקבע כי "אם יגישו שני תאגידים או יותר הצעה משותפת, יתקשר המשרד עם אחד התאגידים בלבד תוך דרישה שיעמוד בכל התנאים המפורטים במסמכי המכרז." מנוסח זה עולה לדעתה כי, ראשית, הצעה יכול שתוגש על ידי יותר מתאגיד אחד ושנית, כי אין הכרח בכך שכל המציעים (המשותפים) יעמדו בתנאי המכרז ובלבד שהחוזה ייחתם רק עם אותו מציע שעמד בכל תנאי המכרז. היועצת המשפטית סיכמה חוות דעתה שהגישה לועדת המכרזים במכתבה מיום 23.10.94כדלקמן: "כלומר עורכי המכרז היו ערים לכך שמדובר במכרז מורכב, בהיקף גדול ובפריסה ארצית, שדורש מיומנויות רבות, ולפיכך לקחו בחשבון את האפשרויות שיוגשו הצעות של קואליציות שונות אד - הוק, וייתכן בהחלט ש"מציע" יורכב ממספר גופים שיתרמו להצעה כל אחד מנסיונו ומידיעתו. מנוסח תשובת המשרד משתמע שאין למשרד התנגדות שהצעה תוגש על ידי כמה גופים, אולם משיקולים של יעילות, אחריות מקצועית כתובת אחת וכד' נקבע בהמשך התשובה כי: "אם יגישו שני תאגידים או יותר הצעה משותפת, יתקשר משרד הפנים עם אחד התאגידים בלבד תוך דרישה שיעמוד בכל התנאים המפורטים במסמכי המכרז." לענין זה, מוסיפה היועצת המשפטית ומפרטת עמדתה "לא נאמר שאותו תאגיד עימו יתקשר המשרד חייב להיות הדומיננטי בהצעה". .7אין לי קושי בדחיית הפירוש הנטען על ידי המשיבים, כאילו דרישת הנסיון על פי המכרז אין בה משום תנאי סף אלא היא בגדר אמת מידה להערכת ההצעות בלבד, שכן פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם נוסחה של התשובה לשאלה 2למסמך ההבהרות. בעייתית יותר היא פרשנותה של היועצת המשפטית של ועדת המכרזים הסבורה כי אי קיומו של תנאי זה, אין בו כדי לפסול את ההצעה (על כל מרכיביה ושותפיה), והמבקשת להגביל את חלותה של דרישת הנסיון, להתקשרות החוזית בלבד. .8בהעדר הוראה מפורשת במכרז, ההלכה הינה, כי די בכך שאחת ההצעות (של מציעים משותפים במכרז) אינה עומדת בתנאי המכרז, כדי לפסול את ההצעה כולה, זאת, גם אם המציע האחר עומד בכל תנאי המכרז. כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון ב - בג"צ 466/82 רובננקו נ' עירית רמת גן, פ"די לז(1) 698, 700: "לא נוכל לקבל גם את עמדתה של המשיבה 4, האומרת: אמנם ההצעה של שתי המשיבות היא, אבל, והיה ובית המשפט יחליט שהיא פסולה, כי אז מוכנה תהיה המשיבה 3להסתלק מההצעה ולהותיר את המשיבה 4כמציעה יחידה". הסתלקות כזו, קבע בית המשפט, הינה בלתי אפשרית, שכן: " ... הסתלקותה עתה תעשה את ההצעה של משיבה 4בלבד להצעה חדשה, שבאה לאחר עבור המועד להגשת ההצעות ולאחר פתיחתן, ובכך, לכל הדעות, להצעה פסולה. אין גם לדעת אם ועדת המכרזים היתה מחליטה למסור את ביצוע העבודה למשיבה 4לבדה, בלי השתתפותה של המשיבה 3". אני ער לכך כי בבג"צ 433/72 אולמי מעתוק נ' עירית ירושלים, פ"ד כז(4) 51, הושמעה דעה העלולה להתפרש בצורה שונה, אך בית המשפט העליון אבחן הלכה זו בפרשת רובבנקו הנ"ל (ראה עמ' 699ליד האות ז'), אבחנה התופסת לדעתי גם בעניננו, ובכל מקרה העדיף בית המשפט את הגישה היותר מחמירה, הפוסלת במקרה כזה, את ההצעה כולה. בענין רובננקו הנ"ל הזכירה כב' השופטת נתניהו את השיקול כי ספק אם ועדת המכרזים היתה מחליטה למסור את המכרז לזוכה, אילמלא שותף בהצעה גם המציע האחר (שהיה חסר כשירות לפי תנאי המכרז). במקרה שבפנינו נראה כי ספק זה כלל אינו קיים וכי ניתן לקבוע כמעט בוודאות, כי ועדת המכרזים לא היתה מחליטה למסור את ביצוע העבודה לוולס לבדה, בלי השתתפותם של המשיבים האחרים. מסקנה זו עולה, הן מעדותו של מר פרייס שהעיד כי "החלק של כל אחד מהשותפים לא ענייננו התיחסנו להצעה של כל אחד מהשותפים שעומדת בפני עצמה ולא התיחסנו למרכיבים של כל שותף ושותף להצעה", והן מכך שמעורבותה של וולס בפרויקט, על פי ההצעה, הצטמצמה לשלב ההקמה בלבד ולא השתרעה על שלב הביצוע (כאשר שלב הביצוע הוא השלב העיקרי מבחינת תקופת ביצוע הפרויקט). גם עו"ד טפר התיחסה ל ח.פ.ת. כמציעה הדומיננטית מבחינת מעורבותה בביצוע הפרויקט, ואין להעלות על הדעת כי ועדת המכרזים היתה מוכנה למסור את הפרויקט למציע הזוטר לאחר פסילתו של המציע הדומיננטי. מכאן, שבהעדר התנאה מיוחדת בתנאי המכרז הקובעת אחרת, אי עמידתה של אחת המציעות, במקרה שבפנינו - ח.פ.ת., בדרישות המכרז, יש בה כדי להביא לפסילתה של ההצעה כולה. .9האם יש בתנאי המכרז שבפנינו כדי לשלול את תחלותה של ההלכה דלעיל, ההינו, כדי להכשיר את ההצעה למרות שאחד משותפיה אינו עומד בתנאי המכרז ולהתיר לבעל המכרז לחתום על החוזה עם מציע אחר? שאלה זו תלויה בפרשנותה של התשובה לשאלה 2למסמך ההבהרות. למען האמת, נוסחה של תשובה זו רחוק מלהיות ברור. מחד, משיב המזמין כעולה מהרישא לתשובה, בחיוב על השאלה האם רק תאגיד בעל ותק ונסיון של 5שנים בניהול פרויקטים דומים רשאי להגיש הצעה. מאידך, לא ניתן להתעלם מהמשך התשובה הקובע כי משרד הפנים יתקשר רק עם תאגיד בעל נסיון של 5שנים לפחות בניהול פרויקטים דומים. נוסח זה יכול שיתפרש כמחיל את דרישת הנסיון רק לגבי אותו תאגיד איתו יחתום המזמין על החוזה. פרשנות זו משתלבת גם עם הסיפא לתשובה שבה מסביר המזמין כי אם יגשו שני מציעים למכרז ייחתם החוזה רק עם אחד המציעים ורק עם אותו מציע שיעמוד בכל תנאי החוזה. הנוסח המלא של התשובה, על כל חלקיה, יכול שיתמוך בפרשנותה של היועצת המשפטית לועדה, כלומר: א. יכול שתוגשנה הצעות למכרז על ידי יותר ממציע אחר. ב. במקרה כזה, בו תוגשנה מספר הצעות, ייחתם החוזה רק עם אחד המציעים. ג. המציע איתו יתקשר המזמין בחוזה, חייב לעמוד בכל תנאי המכרז. ד. מהאמור בסעיף ג' לעיל עולה, כי יכול ששאר המציעים שיגישו הצעותיהם למכרז, לא יעמדו בכל תנאי המכרז, ובלבד שאחד המציעים עומד בכל התנאים. ה. העובדה שכל ההבהרות האמורות פורטו במסגרת התשובה לשאלה, האם רק תאגיד בעל ותק של 5שנים יכול להגיש הצעה למכרז, יכול שתתפרש כמסייגת את התשובה החיובית שניתנה לשאלה זו בתחילתה. אינני מתעלם מכך שפירוש זה כרוך בקשיים ותמיהות. כך למשל, אין זה סביר בעיני לפטור מדרישת הנסיון גם את המציע הדומיננטי האמור לבצע את רוב עבודות המכרז. יישומה של פרשנות זו במקרה שבפנינו, יביא לכך שח.פ.ת. האמורה לבצע את רוב העבודה תהא פטורה מעולה של דרישת הנסיון וזו תוסב לוולס, הנוטלת חלק רק בשלב ההקמה של הפרויקט וגם בשלב זה לא ידוע מה חלקה ומה מידת מעורבותה. אולם, משמותר למזמין לקבוע כי רק מציע אחד בהצעה משותפת חייב לעמוד במלוא דרישות המכרז ומשמותר למציעים אחרים שלא יעמדו בכל תנאי המכרז ואיש מהצדדים לא טען בפני כי הוראה שכזו פסולה מעיקרה, אינני רואה מניעה מלהחיל כלל זה גם על התנאי שבפנינו. בכל מקרה ואפילו תאמר כי הפרשנות האמורה מוטלת בספק, הרי משעוסקים אנו בטענה פרשנית המכוונת לפסול הצעה למכרז, צריך לפרש את הוראת המכרז הנדונה לקולה, במובן זה שכל ספק יפורש על הצד המקל המונע את התוצאה של פסילת ההצעה. לפיכך אינני יכול לקבוע כי פרשנותה של היועצת המשפטית של הועדה את תנאי המכרז כנזכר לעיל הינה מופרכת או בלתי אפשרית עד כדי הצדקת פסילת ההצעה הזוכה מכל וכל. .10ועדיין תלויה ועומדת השאלה העובדתית, האם עומדת ח.פ.ת., בתנאי המכרז מבחינת נסיונה הקודם בביצוע פרויקטים דומים. היועצת המשפטית של הוועדה החזיקה כזכור בדיעה שלה טוען גם המבקש, כי ח.פ.ת. אינה עומדת בדרישות הנסיון על פי המכרז. לפיכך קבעה במכתבה מיום 23.10.94כי: "המשרד אינו יכול להתקשר עם ח.פ.ת. - חברה לפיתוח ותשתית בע"מ לאחר ואין לה נסיון של 5שנים לפחות". מסקנה זו, המבוססת על העובדה ש ח.פ.ת. התאגדה רק ב - 1991, אינה מקובלת על המשיבים. טענתן של המשיבים היא כי כאשר מדובר בנסיונו של גוף משפטי כמו חברה, יש להרים את המסך ולבדוק את נסיונם של מנהלי החברה, כמו גם את נסיונם של חברות, אנשים וגופים אחרים הקשורים עם החברה, כמו יועציה, חברת האם שלה, החברות האחרות הקשורות עימה בביצוע הפרויקט וכיוצ"ב ואין להסתפק בגישה הפשטנית הבודקת רק את נסיונה של החברה עצמה. תאגיד, שאינו יצור חי, מוסיפים המשיבים וטוענים, לא יכול שיהא לו עצמו נסיון בביצוע פרוייקטים. נסיון שכזה יכול שיהא רק לאנשים חיים, ואלה הינם האנשים הקשורים לאותו תאגיד. על רקע השקפה זו מציינים המשיבים את נסיונם של מנהליה, שהם לטענתם גם מנהלי חברת ד.א.ל. - חברה לפיתוח והנדסה בע"מ. חברת ד.א.ל. הינה, לטענתם, חברה לתיכנון ולהנדסה מהותיקות בענף, בעלת מוניטין ונסיון של כ - 17שנה. החברה מעסיקה כ - 160עובדים מתוכם, 60מהנדסים המתמחים בין השאר בתחומי תשתיות ציבוריות והקמת מבנים. למנהלי חברת ד.א.ל., מוסיפה ח.פ.ת. וטוענת, נסיון עשיר של 17שנה בפרוייקטים דומים. ח.פ.ת. הינה, לטענתה, חלק מקבוצת ד.א.ל. כאשר בעלי מניותיה ומנהליה זהים לבעלי המניות והמנהלים של חברת ד.א.ל., והיא משתמשת לצורך פעילותה בכל מערך העובדים, הניהול והציוד של ד.א.ל. ובכל הידע והנסיון המצטבר שלה. על יסוד עובדות אלה, טוענים המשיבים שיש להרים את מסך ההתאגדות, לראות את נסיונם של מנהליה כנסיונה של של ח.פ.ת. עצמה ולזהות בין חברת ד.א.ל. לח.פ.ת. שכן שתיהן חברות בבעלות וניהול זהה. עוד מוסיפים המשיבים וטוענים, כי הם היו משוכנעים בתום לב כי נסיונם של חברת ד.א.ל. ומנהליה הוא "הנסיון הקובע לצורך זה, שאחרת היו ניגשים למכרז באמצעות חברת ד.א.ל.". לדעתי, אין לקבל את הטיעון האמור, לא מהבחינה העובדתית וגם לא מהבחינה המשפטית. אשר לצד העובדתי: ראשית, יש להבהיר כי שאלה זו צריך שתיבחן לאור הנתונים שהובאו בפני ועדת המכרזים בעת הגשת ההצעה למכרז ולא כפי שהובאו בפני בית המשפט בעת הדיון בבקשה. לשון אחר, על המשיבים היה להביא בפני וועדת המכרזים את טענותיהם לגבי הרמת המסך וזיהוי נסיונה של ח.פ.ת. עם נסיונה של ד.א.ל., או מנהליה וועדת המכרזים היא שהיתה צריכה ליתן דעתה על טענה זו ולהכריע בה. משלא נעשה הדבר בפני וועדת המכרזים, אין בית המשפט הפורום הנאות לדון בסוגיה זו. לענין זה, קראתי וחזרתי וקראתי את הצעתה של ח.פ.ת. למכרז ולא מצאתי כמעט דבר מכל הנטען בנושא זה בבקשה זו. בפרק "תיאור החברות וקורות חיים" שבהצעתה של ח.פ.ת. למכרז נזכר אמנם כי ח.פ.ת. הוקמה על ידי בעלי חברת ד.א.ל. שהוא משרד להנדסה אזרחית מהגדולים בארץ והמעסיק כ - 160מהנדסים וטכנאים בעבודות תכנון, ניהול ופיקוח, אך בכך תמה ההתיחסות לחברת ד.א.ל. במסגרת זו. בשום מקום בהצעה לא נאמר כי לחברת ד.א.ל. נסיון בביצוע פרויקטים דומים. בשום מקום בהצעה גם לא נאמר כי יש לזהות לצורך המכרז בין חברת ד.א.ל. ל ח.פ.ת. או כי הצוות המקצועי והניהולי של ד.א.ל. יעמוד לרשותה של ח.פ.ת. לצורך ביצוע פרוייקט זה. להיפך, דף תקציר הפעולות שבפרק הנ"ל למכרז מפרט את נסיונה של ח.פ.ת. "אשר נצבר ב - 3השנים האחרונות" שהנו "ייחודי ומתייחס לניהול עבודות תכנון ובצוע פרויקטים בתחום התשתית", תוך תימצות הנסיון שנרכש על ידי ח.פ.ת. בתחומים אלה בלא להזכיר כלל את מעורבותה של ד.א.ל. בביצוע הפרויקטים שבוצעו על ידי ח.פ.ת., לא בעבר וגם לא במסגרת הפרוייקט נשוא ההצעה. הצעתה של ח.פ.ת. כוללת פרופילים של המשיבות 3ו 4, תוך מתן פירוט נרחב המשתרע על כ - 10עמודים לגבי נסיונן המקצועי של חברות אלה, תחומי התמחותן והפרוייקטים שבוצעו על ידן בעבר. דבר מכל אלה לא נאמר לגבי חברת ד.א.ל. (פרט לאותן שורות בודדות שהזכרתי לעיל). יתר על כן, בעוד שלגבי המשיבות 3ו 4טוענים המשיבים כי אלה היו מציעות משותפות במכרז יחד איתה וכי יש להתיחס להצעה הזוכה כאל הצעה משותפת של ח.פ.ת. יחד עם משיבות אלה, הרי שלגבי ד.א.ל., טענה כזו אפילו לא הועלתה. ייתכן שהצנעת חלקה של ד.א.ל. במסמכי המכרז לא היתה מקרית, ואינני מוציא מכלל אפשרות שח.פ.ת. חששה כי קשריה של ד.א.ל. עם רשויות מקומיות שלהן היא מעניקה שירותים יפריעו לזכיה במכרז ועל כל פנים יגרמו לצמצום העבודות שיימסרו לה על פי המכרז, אם תזכה בו. נראה בעיני גם כסביר כי חשש זה, הוא שגרם לכך שההצעה הוגשה מלכתחילה על ידי ח.פ.ת. ולא על ידי ד.א.ל. במישרין. תהא הסיבה לאי הגשת ההצעה על ידי ד.א.ל. אשר תהא, על פי הצעתה של ח.פ.ת., וודאי שאין להבין כי יש, או ניתן לזהות לצורך המכרז בין ח.פ.ת. לבין ד.א.ל. אין זה גם מתקבל על הדעת כי ד.א.ל. תשמש לצורך המכרז ככרטיס ביקור בלבד וכי השימוש הנעשה במוניטין שלה יהא שימוש חד צדדי, היינו, שימוש שלא נועד אלא לזכות את ח.פ.ת. במוניטין של ד.א.ל., מבלי שבה בעת תיטול על עצמה ד.א.ל. גם חבות חוזית - פורמאלית כלפי המזמין, על ידי רתימת נסיונה, המוניטין שלה, כישוריה והגב הכלכלי שלה לרשותו של המזמין בדרך של יצירת קשר משפטי מחייב. בנסיבות אלה לא הוכחה טענת הרמת המסך מהבחינה העובדתית. תיזה זו אינה יכולה לעמוד גם מהבחינה המשפטית, לא מבחינת תנאי המכרז, וגם לא על פי דיני המכרזים. ככל שמדובר בתנאי המכרז הבחין נסח המכרז הבחן היטב בין דרישות הנסיון המתיחסות לתאגיד, המציע עצמו, לבין אלה המתיחסות להכשרתם, השכלתם, ונסיונם של מנהל צוות העבודה וכל אחד מחברי הצוות בפרויקטים דומים קודמים (סעיף ט' סעיפים קטנים 4ו - 5). כך הקדיש נסח המכרז הוראות מיוחדות לגבי הכישורים הנדרשים ממנהל צוות העובדים (סעיף ד' (1), מהאחראי על הפרוגרמה לנושא הכבישים, מדרכות, תיעול תשתיות נלוות ותשתיות למבני חינוך (סעיף ד' (2) ומהאחראי על הבניה והניהול של הפרוגרמה לנושא מבני הציבור (סעיף ד'(3)) ועוד. מכאן, שעל פי תנאי המכרז עצמו, אין לזהות בין נסיונו של התאגיד המציע לנסיונם של עובדיו ובעלי התפקידים האחרים המבצעים את הפרויקט. גם מהבחינה המשפטית אין תיזה זו של הרמת המסך יכולה לעמוד במקרה זה. בית המשפט העליון אמנם לא פסל לחלוטין את האפשרות כי ועדת המכרזים תרים בנסיבות מסוימות את מסך ההתאגדות ותייחס במקרה מתאים את תכונותיו של תאגיד א' לתאגיד ב', או את תכונותיו של האורגן המנהל את התאגיד לתאגיד עצמו, אולם משסרבה ועדת המכרזים לעשות כן, לא ראה בית המשפט לנכון להתערב בשיקול דעתה וזאת משני טעמים: "ראשית: אין להטיל על ועדת מכרזים לבחון כל פעם את מבנה ההון והסמכויות של האורגנים המוסמכים. המפרסם מכרז רשאי לדרוש - וציבור המשתתפים במכרז רשאי לצפות - כי התנאים השונים יקוימו, אם קיומם אפשרי הוא, על ידי התאגיד עצמו ולא רק על ידי האורגנים שלו. שנית, לגוף הענין יש מקום להבחין, בנסיבות הענין שלפנינו, בין נסיונה של החברה לבין נסיונו של מנהל או בעל מניות. הנסיון של חברה הוא סך כל הנסיון המתגבש מפעילותם של גופי החברה השונים, הכוללים את מנהליה ועובדיה האחרים. נסיון זה נבחן על פי הפעולות בשטח של החברה, יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, כושרה לתאם בין הגורמים השונים הפועלים בה והצלחתה הלכה למעשה בפעולותיה שלה. כל אלה שונים הם מנסיונו של המנהל הבודד, אשר יתכן שיצלח במקום אחר אך לא יצלח במסגרתה של העותרת." (בג"ץ 430/89 מאור שילוט חוצות פד"י מ"ג (3) 269, בעמ' 271). טעמים אלה יפים בעיני גם למקרה שלפנינו ומה גם שכאמור, לא באה בפני ועדה המכרזים במקרה זה בקשה כלשהיא להרים את מסך ההתאגדות ולזהות לצורך ביצוע הפרויקט נשוא המכרז, בין ד.א.ל. לבין ח.פ.ת. .12כפי שכבר צוין לעיל, על אף מסקנתה ש ח.פ.ת. אינה עומדת בדרישת הנסיון שעל פי המכרז, המליצה היועצת המשפטית של ועדת המכרזים על קבלת ההצעה וחתימה על ההסכם עם מי מהמשיבות האחרות בראותה בהן שותפות להצעה, ולאור פירושה את הוראות המכרז כמאפשרות, במקרה בו הוגשה הצעה על ידי מספר מציעים, להתקשר עם אותו מציע העומד בתנאי המכרז, גם אם המציע האחר אינו עומד בהם. לאור המלצה זו נחתם ההסכם בסופו של דבר עם וולס. המבקש תוקף החלטה זו וטוען כי המשיבות 3ו- 4לא השתתפו במכרז, לא ניתן לראות בהן כמי שהגישו הצעה למכרז ועל כן גם לא ניתן היה לחתום עם וולס על ההסכם. לדעתי הצדק עם המבקש. בעמוד הכריכה להצעה מופיע שמה של ח.פ.ת. באותיות גדולות בראש העמוד ומתחתיה נרשם: "הצעה למתן שירותי מטה מקצועיים בתחום הקצאה ותשלום לתקציבי פיתוח לרשויות המקומיות". קרוב לתחתית העמוד, מתחת לתמונה נרשם: "מוגש למשרד הפנים אוגוסט 1994". רק בתחתית הדף ומתחת לקו החוצץ בין הרישום דלעיל מופיעים שמותיהן של המשיבות 3ו- 4ויחד עמן שמו של משה הירש וח.פ.ת. . הצגה גראפית זו מעידה כבר היא כשלעצמה על כך שמעמדה של ח.פ.ת. בכל הקשור להצעה למכרז שונה ממעמדן של המשיבות 3ו- 4או ממעמדו של ד"ר משה הירש. מכתב הפניה למשרד הפנים מיום 10.8.94שאליו צורפה ההצעה למכרז נוסח על נייר מכתבים של ח.פ.ת. והוא חתום על ידי מר ויינשטיין הנחזה לשמש כמנכ"ל ח.פ.ת. סעיף 1למכתב הנ"ל קובע: "הננו מתכבדים בזאת להגיש את מועמדותנו ל ...." ובסעיף 2למכתב נאמר במפורש כי: "השירותים המבוקשים על ידכם יסופקו על ידי חברתנו ח.פ.ת. - חברה לפיתוח תשתיות בע"מ" (הדגשה במקור). נוסח זה מגלה חד משמעית כי המציעה היא ח.פ.ת. ולא גוף אחר. סעיפים 3- 6למכתב מפרטים את נסיונה של ח.פ.ת. בסעיף 8למכתב נאמר כי "במטרה לספק את כל ההיבטים של השירותים המבוקשים באופן מושלם, התקשרה חברתנו עם שני יועצים נוספים בעלי מומחיות רבה בתחום השירותים המבוקשים". אחד היועצים הללו הינו ד"ר משה הירש והשני מר ישראל קורץ - בעל חברת יוזמה בע"מ. מנוסח זה עולה כי מדובר ביועצים מקצועיים ותו-לא. אין כל רמז בהצעה לכך שיועצים אלה הינם בגדר משתתפים במכרז. גם שמה של חברת יוזמה בע"מ לא נזכר במכתב זה כמשתתפת במכרז, אלא בהקשר לשמו של ישראל קורץ המשמש כאמור כיועץ לח.פ.ת., ותו לא. בסעיף 12למכתב נאמר כי "לצורך שלבי ההקמה התקשרה חברתנו (היינו, (חברת ח.פ.ת.- י.ע.) עם חברת וולס בע"מ שלה נסיון ומומחיות רבים ביותר בתחום היעוץ הארגוני והקמת בסיסי נתונים ממוחשבים..". מכאן עולה שמעמדה של וולס, הוא כמי שהתקשרה עם ח.פ.ת. על מנת ליתן לה שירותי ייעוץ ושירותים אחרים לשלב ההקמה, אך אין היא בגדר משתתפת במכרז. בסעיף 13לאותו מכתב נאמר: "אנו תקוה כי חברת - ח.פ.ת. חברה לפיתוח ותשתיות בע"מ תעניק למשרד הפנים שירותי מטה בתחומים המבוקשים", מה שמעיד גם כן על כך שהמציע הינה חברת ח.פ.ת. והיא בלבד. גם מיתר הנספחים להצעה לא עולה כי המשיבות 3ו-4, או מי מהן, משמשות או מעורבות כמציעות או משתתפות במכרז. בחוצץ המכונה "תיאור החברות וקורות חיים" מפורטים אמנם הפרופילים של המשיבות 2, 3ו 4, אך לצידן מפורטים קורות החיים של כל בעלי התפקידים המרכזיים בפרויקט כך שלא ניתן ללמוד מכאן כי מי מהמשיבים (פרט ל ח.פ.ת.) הינו מציע במכרז. התמונה הכללית המתקבלת מהעיון בהצעה היא שהמציעה היא חברה ח.פ.ת. והמשיבות 3ו-4, כמו גם ד"ר משה הירש, נמנים על הצוות היועץ או המבצע על פי התקשרות שבינם לבין ח.פ.ת., זאת ותו לא. מעבר לכל אלה, החוזה שצורף להצעתה של ח.פ.ת. חתום על ידי ח.פ.ת. בלבד ולא על ידי מציע אחר, מה שמעיד אף הוא כי ח.פ.ת. היא המציעה. ואמנם, לאור חוות דעתה של היועצת המשפטית ולאחר שנבחרה וולס כמי שתתקשר בחוזה עם המזמין, לא היה מנוס מלהחליף את החוזה שצורף להצעה ושהיה חתום על ידי ח.פ.ת. בחוזה אחר החתום על ידי וולס. שינוי זה במסמכי המכרז, אסור בתכלית ויש בו למעשה, משום תיקון ההצעה והגשת הצעה אחרת תחתיה. אם לא די בכך, הרי שהערבות הבנקאית שצורפה להצעה הוצאה על פי בקשתה של ח.פ.ת. המכונה בכתב הערבות - "המבקש". על פי נוסח כתב הערבות ערב הבנק כלפי המדינה לתשלום סכום הערבות במקרה בו תודיע המדינה לבנק כי "תנאי החוזה לא קויימו על ידי המבקש". דא - עקא, על פי חוות דעתה של עו"ד טפר, החוזה כלל לא יכול היה להחתם עם ח.פ.ת., אלא עם וולס או יוזמה. מכאן ש ח.פ.ת. גם לא יכולה היתה להפר חוזה עליו אין היא חתומה. משמע, הערבות כלל לא היתה ניתנת להפעלה במקרה שהחוזה לא היה נחתם עם ח.פ.ת., כפי שאמנם קרה. בכל מקרה, אפילו היה למזמין פתחון פה כלפי הבנק למימוש הערבות (מה שמוטל בעיני בספק רב), הרי שכפי שנקבע ב ת.א. (חי') 504/94 (לא פורסם), בהצעה משותפת, העדר שמו של אחד המציעים כמבקש בכתב הערבות, יש בו כדי להעמיד קשיים על דרכו של המזמין, המבקש לממש את הערבות ולפגום בהצעה באופן מהותי. בנוסף על החוזה ועל הערבות הבנקאית צורפו להצעה על פי תנאי המכרז מסמכים נוספים ובהם תעודת התאגדות, תעודת עוסק מורשה, אישור על ניהול פנקסי חשבונות ואישור לצורך ניכוי מס. כל אלה מתייחסים ל ח.פ.ת. בלבד, מה שתומך אף הוא במסקנה שההצעה הינה הצעתה של ח.פ.ת. ושלה בלבד. אינני מוכן לקבל את טענת המבקשים כי טעו באי החתמתן וולס ויוזמה על החוזה. בפנינו מספר רב של מסמכים המתייחסים כולם ל ח.פ.ת. וקשה לי לקבל כי בכל אלה נפלה טעות. יתר על כן, אילו היתה וולס אחת המציעות, היה מקום לכאורה כי דווקא היא תחתום על החוזה ולא ח.פ.ת., שלה אין הנסיון הנדרש. מכאן שאי חתימתה של וולס על מסמכי המכרז, כמו גם אי המצאת מסמך או אישור כלשהוא המתייחס לוולס, יש בו לדעתי כדי להעיד על כך שוולס לא היתה שותפה להצעה. בכך נבדל מקרה זה מאותם מקרים בהם מחל בית המשפט למציע שבטעות לא חתם על מסמכי המכרז. (ראה: בג"ץ 249/72 מבואות בית"ר נגד עירית ירושלים פד"י כ"ו (2) 627). אפילו תאמר כי המסקנות דלעיל אינן חד משמעיות (מה שאינו מקובל עלי), וכי יש במסמכי ההצעה כדי לפתוח בפני המשיבים את הפתח לטענה כי גם וולס היתה מציעה במכרז, גם אז, דינה של אי בהירות בהצעה לגבי זהותו של המציע להביא לפסילתה של ההצעה. (ראה: בג"ץ 79/87 ונונו נגד עירית בת ים, לא פורסם). לאור האמור לעיל, אין מנוס מהמסקנה כי וולס לא השתתפה ולא הגישה הצעה במכרז ולפיכך לא ניתן היה לבחור בהצעתה כהצעה הזוכה ולחתום איתה על החוזה. .13פגם נוסף שנפל לטענת המבקש בהצעה הזוכה הוא כי ההצעה לא נקבה בתמורה קבועה עבור ביצוע הפרויקט, כפי שנדרש על פי תנאי המכרז, אלא כרכה את התמורה בהיקף העבודה שתושקע בפרויקט. הסתייגות זו מבוססת על פירוט התשומות (שעות עבודה) שננקב בהצעה הכספית של המשיבים, כשלצידן מחיר שעת עבודה, כאשר סך כל התמורה הנדרשת הינו תוצאת מכפלת המחיר לשעה במספר השעות. לענין זה נראית לי תשובתם של המשיבים, כי פירוט מספר שעות העבודה והמחיר לשעת עבודה, אין בו כדי לפגוע בסופיות התמורה הנדרשת בהצעה. ואמנם בהצעה נקבע במפורש כי: "התשלום הקבוע המבוקש לשלב ההפעלה, מבוסס על התשומות החודשיות הבאות:" (הדגשה שלי - י.ע.). משמע, מדובר במחיר קבוע שאינו ניתן לשינוי עקב הגדלת היקף העבודה. חשוב לציין בהקשר זה כי הפירוט האמור לא ניתן ביוזמתם של המשיבים, אלא התחייב מהוראת המכרז על פיו היה על המציעים לפרט בהצעתם את: "התמורה המבוקשת לפי המרכיבים דלהלן: ............ פירוט עלויות שנתיות לפי מרכיבי כח אדם ועלויות נוספות, הכלולים בתמורה המבוקשת". פירוט התשומות ועלותן נועד איפוא לצורך פירוט ההצעה, זאת כמצוות המזמין עצמו ולא לשם כריכת עלות הביצוע בהיקף ההשקעה. הסתייגות נוספת שיש בה לטענת המבקש כדי לפגום בהצעת הזוכה היא ההסתייגות לפיה המחיר המבוקש: "אינו כולל הוצאות שכפול חוברות נהלי העבודה והוצאות ארגון כנסי הדרכה". גם לענין זה נראית בעיני תשובת המשיבים: אשר להוצאות השכפול, אלה התחייב המזמין להוסיף על התמורה הנדרשת בהתאם לאמור בסעיף 10לחוזה שצורף למסמכי המשרד. באשר לכנסי הדרכה, ארגון כנסים כאלה אינו חלק מהעבודה נשוא המכרז. מדובר בכנסי הדרכה שהמזמין עשוי להיות מעונין בהם מיוזמתו וכל שביקשו המשיבים היה רק להבהיר כי לא ישאו בהוצאות כאלה (אירוח בבתי מלון וכיוצ"ב), דבר הנראה כברור גם ללא הסתייגות מפורשת. .14לאור האמור אני קובע: א. ח.פ.ת. לא עמדה בדרישת המכרז לענין נסיונה הקודם בביצוע פרויקטים מסוג דומה. לפיכך, לא ניתן היה לחתום עימה על החוזה. ב. וולס כלל לא השתתפה ולא הגישה הצעה במכרז ולפיכך לא ניתן היה לקבל את הצעתה ולחתום עימה על החוזה. .15מסקנות אלה מחייבות לבחון גם את טענותיהם של המשיבים כנגד המבקש, ואם תמצאנה מוצדקות, את ההשלכה לכך על זכותו ומעמדו בבקשה זו. טענתם הראשונה של המשיבים היא כי על פי הוראות המכרז לא יכול להגיש הצעה, אלא תאגיד, ואילו הצעת המבקש לא הוגשה על ידי תאגיד אלא על ידו - אישית. הוראות המכרז הנוגעות לענין זה הן ההוראות הבאות: סעיף ז' 1לדף ההנחיות למכרז - "מידע ונתונים לצורך המכרז" קובע: "משרד הפנים יתקשר בחוזה קבלני עם תאגיד אחד בלבד, אשר יעסיק.....". סעיף ט 2לדף ההנחיות הנ"ל קובע: "מתכונת ההצעות שתוגשנה... "פרטים על תחומי עיסוקו של התאגיד, נסיון התאגיד בניהול פרויקטים דומים ב - 5השנים האחרונות ויכולתו למלא את התפקידים הדרושים." סעיף ט 3קובע כי על המציע להמציא: "פרטים על פרויקטים שבוצעו על ידי התאגיד". סעיף 4להזמנה להגשת הצעות קובע: "משרד הפנים יתקשר עם גוף אחד בלבד אשר יעסיק את העובדים....." גם בתשובה לשאלה 2למסמך ההבהרות נאמר ש "משרד הפנים יתקשר רק עם תאגיד בעל ותק.........". בתדריך להערכת ההצעות למכרז נקבע כי בין הפרמטרים להערכת ההצעות יכלל: "נסיון קודם של התאגיד בניהול פרויקטים קודמים.......". מכל אלה עולה לטענת המשיבים, כי המציע, על פי תנאי המכרז חייב שיהא תאגיד ואילו ד"ר מריניאנסקי הגיש, כאמור, את ההצעה באופן אישי ועל כן אין הוא עונה על דרישה זו. עדותה של עו"ד טפר בענין זה לא היתה ברורה. מצד אחד היא העידה כי "עשו כאן הרמת מסך. הלכו לקראתו לפנים משורת הדין". אולם, הרמת המסך יכול שתעשה לצורך ייחוס תכונות מסוימות, כמו נסיון של מנהל החברה - לתאגיד. הרמת מסך אינה יכולה להעניק לחברה שכלל לא השתתפה במכרז מעמד של משתתפת רק בשל הזיהוי, בדרך הרמת המסך, בין מי שהשתתף במכרז לבין מי שלא השתתף בו. בהמשך עדותה אומרת עו"ד טפר "אני מודה שאני לא כל כך התיחסתי לזה" שכן "במכרזים מורכבים אנחנו לא עושים את הביקורת כבר בשלב הראשוני, כלומר, השלב הראשוני זה שלב טכני יותר, לראות אם היו ערבויות, אם היה עוסק מורשה ודברים כאלה" ואילו כאשר הגיע אליה החומר לאחר בדיקת ועדת המשנה המקצועית לפי דרוג ההצעות והציונים שקיבלה כל הצעה, "אז כאשר ראיתי שלמעשה הצעת מריניאנסקי בדרגה שלישית בכל מקרה של השקלול גם מבחינת מחיר, גם מבחינת איכות, אני לא מצאתי לנכון להחמיר אתם ולא מצאתי לנכון לדקדק בדקויות ולהכנס לפרטים יותר מידי". בחקירתה הנגדית על ידי עו"ד ברק - ב"כ המבקש נשאלה עו"ד טפר האם עונה הצעת המבקש מהבחינה הטכנית על דרישות המכרז ועל כך השיבה: "תראי, קשה לי לענות על זה". ובהמשך: "ש. כלומר, לפי עמדתכם אז הוא עמד על הדרישות הטכניות של המכרז" "ת. בגישה שאנחנו הלכנו אז לקולה הוא ענה על הדרישות. אם היינו מדקדקים איתו לפרטים אולי הוא לא היה עומד בדרישות. קשה לי היום לענות לך על זה". הואיל ובית המשפט אינו פטור מ"לדקדק בפרטים", שומה עלי לדון כיום בכשרותה של הצעת המבקש, סוגיה אשר, היתה אמורה להיות נדונה על ידי ועדת המכרזים. ב"כ המבקש טוענת בהקשר זה כי על פי סעיף 3- הוא סעיף ההגדרות לחוק הפרשנות: "תאגיד" - גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות". מכאן מסיקה ב"כ המבקש כי גם אדם הינו בגדר תאגיד. טענה זו אינה מקובלת עלי. סעיף 4לחוק הפרשנות קובע כי: "מקום שמדובר באדם - אף חבר בני אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד". משמע, אדם יכול שיכלול גם תאגיד, אך מכאן אין משתמעת המסקנה ההפוכה, דהיינו, תאגיד - אינו אדם. אף על פי כן, ולא בלי היסוס הגעתי לכלל מסקנה שאין לפסול את הצעת המבקש מטעם זה שלא הוגשה על ידי תאגיד. נכון הדבר כי כל הוראות המכרז אותם הזכרתי לעיל מתיחסות לתאגיד ולא לאדם פרטי, אולם אין אף הוראה אחת במכרז (לנספח ג' למכרז אתיחס בהמשך), האוסרת הגשת הצעה ע"י מי שאינו תאגיד, היינו, ע"י אדם (במובנו היום יומי של מונח זה). יתכן אמנם שההתיחסות החוזרת ונשנית לתאגיד שבמסמכי המכרז, היתה צריכה להעמיד מציע זהיר על המשמר ויתכן אף שרצוי היה במקרה כזה להפנות שאלת הבהרה למזמין ולקבל על כך תשובה מוסמכת, אך אינני סבור שניתן לפסול את הצעתו של המבקש אך מטעם זה שלא מצא לנכון לבקש הבהרות לגבי נושא זה. יתר על כן, לפחות מאחד ממסמכי המכרז עולה האפשרות כי הצעה תוגש שלא על ידי תאגיד או שלא על ידי תאגיד רשום. כוונתי לדף ההוראות של ועדת המכרזים המהווה חלק ממסמכי המכרז בו נשאל המציע: "האם צרפת להצעתך: .......מסמכי תאגיד (אם הינך רשום כתאגיד)". (הדגשה לא במקור - י.ע.). ממסמך זה ניתן להבין כי יכול להגיש הצעה גם מי שאינו תאגיד. בסעיף 4להזמנה משתמש בעל המכרז במינוח שונה - "גוף" ("משרד הפנים יתקשר עם גוף אחד בלבד אשר יעסיק את העובדים ..."). גם ממסמך זה קשה לדעת למי מכוונים הדברים ומה היא אותה ישות המכונה על ידי המזמין כ "גוף". המסמך היחיד בין מסמכי המכרז ממנו עשויה להשתמע כוונה לאסור על הגשת הצעות מטעם מי שאינו תאגיד הוא מסמך ההבהרות. לצורך ליבון הדברים אחזור על ההוראה הרלוונטית, הגם שזו כבר צוטטה על ידי לעיל. בשאלה 2נשאל המזמין: "ש. האם רק תאגיד בעל ותק ונסיון של 5שנים בניהול פרוייקטים דומים רשאי להגיש הצעה? (עפ"י סעיף ט2). ת. כן. משרד הפנים יתקשר רק עם תאגיד בעל נסיון של 5שנים ... לצורך מתן השירותים רשאי התאגיד להעסיק או להתקשר עם בעלי מקצוע ...". אולם, גם תשובה זו אינה חד משמעית ואין היא חייבת להתפרש בהכרח כאוסרת הגשת הצעה למכרז על ידי מי שאינו תאגיד. יש לשים לב בהקשר זה כי נושא השאלה הוא הנסיון הנדרש ולא ענין זהותו וכשרותו של המציע. לפיכך, ניתן לפרש תשובה זו כהבהרה לדרישת הנסיון בה חייב לעמוד תאגיד המגיש הצעה למכרז, אך לאו דווקא כקובעת שרק תאגיד יכול להגיש הצעה כזו. ב"כ המבקש מוסיפה וטוענת, כי יש לפרש את תנאי המכרז באופן העולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 5לחוק יסוד: חופש העיסוק. טענה זו מקובלת עלי, אך לדידי אין צורך להרחיק לצורך כך לחוקי היסוד, שהרי ענין זה מוסדר בדבר חקיקה הנוגע ישירות לעניננו, הוא חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, הקובע (סעיף 2) במפורש: "המדינה וכל תאגיד ממשלתי לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו" (הדגשה לא במקור - י.ע). לאור הוראה זו נראה כי לא ניתן כלל להגביל זכותו של אדם שלא התאגד להגיש הצעה למכרז. אולם, גם אם תאמר שמסקנה זו מרחיקת לכת (והצדדים לא טענו בפני לענין זה), גם אז, יש בה לפחות כדי לשלול פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראת חוק זו, אלא אם כן נקבעה בענין זה במכרז הוראה מפורשת האוסרת הגשת הצעה על ידי מי שאינו תאגיד, מה שאינו מתקיים במקרה שבפנינו. בכל מקרה, אפילו תאמר כי הפרשנות האוסרת על מי שאינו תאגיד להגיש הצעה למכרז הינה פרשנות אפשרית, הרי ודאי שלא ניתן לומר עליה כי היא הפרשנות היחידה הבאה בחשבון ואם לוקה המכרז בענין זה באי בהירות, הרי שדי בכך כדי למנוע פסילת ההצעה. .16פגם נוסף המיוחס על ידי המשיבים להצעת המבקש הוא, כי המבקש הגיש הצעתו בשם גוף לא מוגדר ששמו "ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים". טענה זו העלה ב"כ המשיבים כבר בפתח ישיבת ההוכחות מיום 1.2.95, אלא שאז סירבתי לדחות, מטעם זה בלבד, את הבקשה על הסף. ד"ר מריניאנסקי טען בעדותו כי ההצעה הוגשה על ידו באופן אישי, דא-עקא, ענין זה צריך היה להיות ברור על פניו, מתוך ההצעה עצמה ובלא שיהא צורך לשם כך בהבאת ראיות חיצוניות. העיון במסמכי המכרז אכן מלמד כי זהות המציע אינה ברורה על פני ההצעה. במכתבו לועדת המכרזים אליו צורפה ההצעה נאמר כי "הצעתנו מוגשת על ידי משרד ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים שהינו משרד ניהול פרויקטים, ניהול ויעוץ ותכנון מזה 17שנה בעל ידע ונסיון רב בנושאים נשוא המכרז". בהמשך המכתב נרשם כי: "למען הזהירות בלבד, ולאור לקוי בהירות הקיים במסמכי המכרז, הרינו להודיעכם כי חב' ד"ר מריניאנסקי, חברה להנדסה בע"מ ח.פ...... .., שהינה בבעלות ד"ר מריניאנסקי (80%) וגב' אביבה מריניאנסקי (%20) ואשר נוסדה במרץ 78בסמוך ליסוד משרד ד"ר מריניאנסקי - מהנדסים תעמוד לרשותכם במידה ובדעת המשרד להתקשר עם תאגיד". מדברים אלה עולה כי החברה עצמה, אינה המציע, אם כי היא תוכל "לעמוד לרשות המזמין" באם יחפוץ להתקשר עם תאגיד דווקא. עוד נאמר באותו מכתב: "למותר לציין כי לרשות החברה הנ"ל יועמד הידע, הנסיון והמוניטין של ד"ר מריניאנסקי אישית ושל משרד ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים." מקטע זה עולה כי המציע מבחין בין ד"ר מריניאנסקי אישית, ומשרד ד"ר מריניאנסקי ומכאן משתמע לכאורה כי אין לזהות בין השניים. מכתב הפניה הנ"ל חתום על ידי ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבים כי לא ניתן לדעת מתוך ההצעה מי הוא "משרד ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים" או "ד"ר א. מריאנסקי מהנדסים" - האם מדובר באישיות משפטית, או שמדובר באדם פרטי? האם מדובר בשם של פירמה שאינה אישיות משפטית ובמקרה כזה, מי הוא העומד מאחורי הפירמה, או אולי מדובר בשותפות לא רשומה? גם העיון בגוף ההצעה אין בו כדי להבהיר מי הוא המציע. פרק 3להצעת המכרז (עמ' 41), כותרתו: "נותן השירותים". סעיף .3.1לאותו פרק, כותרתו: "תאור המשרד". בסעיף זה מתואר מה שמכונה "המשרד". למשל: "המשרד .......הינו בעל נסיון מקצועי רב....", "המשרד הוקם לפני מספר שנים עם פרישתו של ד"ר מריניאנסקי מתפקיד סמנ"כל חב' תה"ל", "מאז הקמתו רכש המשרד לעצמו מוניטין הן בזכות הידע והנסיון של מהנדסיו והן בזכות השירות האמין והיעיל שהוא מעניק", "המשרד וד"ר מריניאנסקי מוכרים היטב על ידי הגופים הממלכתיים....". (בקטע אחרון זה שוב מבחין הכתוב בין ד"ר מריניאנסקי לבין המשרד). בפרק .3.2להצעה מתואר נסיון "המשרד" וההתיחסות הינה ל "משרד" ולא לד"ר מריניאנסקי אישית. הערבות הבנקאית שצורפה להצעה ניתנה להבטחת כל סכום..."המגיע או העשוי להגיע מאת": ד"ר מריניאנסקי מהנדסים (להלן - "החייב"). שמו של המתקשר בחוזה שצורף להצעה הוא: "ד"ר א. מריניאנסקי מהנדסים". זה גם שמו של הקבלן כפי שהוא מפיע בסוף החוזה, אך חתום על החוזה "ד"ר מרינינסקי מהנדס יועץ". דומה כי בענין זה יעמדו למשיב לרועץ אותן אסמכתאות שצוטטו על ידו עצמו והמדגישות את החשיבות הרבה בזיהוי ודאי של המציע. בפסק דינו של כב' השופט ביין ב ת.א. (חי') 577/94 (לא פורסם), הוגשה הצעה על ידי מציע שחתם בשם: "דאוד סוריה ובניה". בית המשפט הצדיק את פסילתה של ההצעה, בין היתר בהסתמך על אי הבהירות בזהותו של המציע וכלשונו: "כמו כן נראה לי, שיש הצדקה לפסול את ההצעה באשר זהות המציעה אינה ברורה: - מה משמעות הגוף סוריה ובניה? האם מדובר בשותפות בלתי רשומה, שותפות רשומה או חברה בערבות או בלתי מוגבלת? או האם מדובר ביחידים, מי הם בניה של סוריה ומדוע לא חתמו אף הם על מסמכי המכרז?". הוא הדבר לגבי נושא הערבות שלגביה נקבע באותו פסק דין כי "בתי המשפט הקפידו שנוסח כתב הערבות יהיה "חד וחלק" באופן שניתן יהיה לאוכפו על הערב ללא בעיות", ואילו בפסה"ד בת.א. 509/94 הנ"ל, גם הוא מפי כב' השופט ביין, נקבע כי ניסוח כתב הערבות בצורה היוצרת סיכון של יצירת בעיות למזמין בעת שיהיה זקוק לממשה, הוא פגם מהותי. נראה כי גם במקרה שבפנינו, השם שננקב בערבות עלול לגרום לקשיים למזמין משיבקש לממש את הערבות. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי בקשתו של המבקש עצמו נסבה בעיקרה על נימוק זה של העדר ודאות בזהות המציעים בהצעת ח.פ.ת., שעל כך כבר נאמר: טול קורה מבין עיניך. סיכומו של דבר, בהצעת המבקש אכן נפל פגם במובן זה ששם וזהות המציע אינם ברורים על פני ההצעה, בפגם זה יש כדי לפסול את ההצעה. .17טענתם האחרונה של המשיבים כנגד המבקש הינה שפניתו לבית המשפט לקתה בשיהוי. הזכרתי כבר לעיל (סעיף 2) את לוח הזמנים הרלוונטי לענין זה וכעולה מסדר הפעולות ומועדיהן לא לקתה הפניה לבית המשפט בשיהוי. אם נפל פגם בענין זה, הרי שזה נפל דווקא בפעולותיה של המשיבה 1ולכך כבר התיחסתי לעיל. .18המסקנה דלעיל, לפיה הצעתו של המבקש עצמה פגומה וכי לא ניתן היה לקבלה גם אילו נפסלה ההצעה הזוכה, מעלה את השאלה האם בנסיבות אלה קמה למבקש הזכות לתקוף את ההצעה הזוכה והאם ייעתר בית המשפט לבקשה כאשר המבקש עצמו לא יוכל להנות מפירות נצחונו. שאלה דומה מתעוררת עקב העובדה כי הצעתו של המבקש אינה ההצעה המועדפת לאחר הצעתה של ח.פ.ת. וכי קיימת הצעה נוספת שהועדפה על ידי ועדת המכרזים (ובהפרש גדול) על הצעתו והזולה ממנה בהרבה. על פי ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון לאחרונה (ע"א 6926/93, מספנות ישראל נ' חברת החשמל, טרם פורסם) עולה, כי למבקש מעמד לתקוף את החלטת ועדת המכרזים על אף העובדה שהצעתו הוא עצמו פגומה. אמת הדבר כי שלא כמו בדוגמאות שהובאו ע"י כב' השופט חשין בענין מספנות ישראל הנ"ל, שהתיחסו למקרים בהם נפסל העותר בשל אותו פגם (או פגם דומה) שנפל גם בהצעת הזוכה, כאן, במקרה שבפנינו, לא נפסלה הצעת המבקש והתאפשר לו להתמודד על הזכיה במכרז עד לשלב הסופי של הבחירה בהצעת הזוכה. במובן זה, אין לומר כי בפנינו "החלטת עוול" (כלשונו של כב' השופט חשין), כפי שניתן לטעון, למשל, במקום בו נפסל העותר בשל פגם שנפל בערבות הבנקאית שצירף להצעתו, שעה שהצעת הזוכה, נגועה אף היא בפגם דומה. לאור שיקול זה הרי שאם היו פגמי הצעת המבקש והצעת המשיבים נמנים על אותה קטגוריה, או על אותה פזה (כלשונו של כב' השופט חשין באותו ענין), הייתי נכון לשלול את מעמדו של המבקש בשל כך שלא נגרם לו עוול במובן האמור. מבחינה זו, הפגמים שנפלו בהצעת ח.פ.ת. ובהצעת העותר אכן נמנים על אותה פזה, שכן שניהם הינם פגמי סף שיש בקיומם כדי לפסול את ההצעה על הסף. אולם, הצעת ח.פ.ת. והפגם שנפל בה אינם רלוונטים עוד לעניננו, שכן ההצעה המתמודדת עם הצעת המבקש כרגע הינה הצעת וולס, שהיא הזוכה איתה חתם המזמין על החוזה. אולם, משקבעתי שוולס כלל לא הגישה הצעתה למכרז, הרי שלא ניתן עוד להתייחס להצעתה כאל הצעה פגומה, אלא כהצעה שלא באה לעולם ועל כן אין היא יכולה כלל לבוא בפני ועדת המכרזים ואינה זכאית להתמודד עם הצעת המבקש ולו גם בשלב המיון הראשוני שנועד לפסול את ההצעות הנגועות בפגמי סף למיניהם. נראה לי כי תחושת הצדק (שגם זה מבחן ששימש את ביהמ"ש בענין מספנות ישראל) מחייבת להתיר למבקש לתקוף הצעה כזו, על אף הפגם שנפל בהצעתו שלו ולמרות העובדה שפגם זה לא גרם לו לעוול במובן זה שועדת המכרזים לא פסלה את הצעתו בשל כך. כידוע, הגשת הצעה למכרז מחייבת השקעת זמן, מאמץ וממון ומי שמוכן לשאת בכך זכאי שלא יבואו בגבולו ולא יתמודדו עימו, קל וחומר - יזכו במכרז, כאלה שכלל לא טרחו להגיש הצעתם למכרז. מתן האפשרות למי שלא הגיש הצעה למכרז, להתמודד יחד עם המציעים האחרים, לא זו בלבד שהיא החלטת עוול, אלא שעומק פגיעתה בכללי מינהל המכרזים עולה כדי פגיעה בשלטון החוק (מספנות ישראל, סעיף 15לפסק הדין; ובג"ץ 725/88 בוכריס, פ"ד מג(3) 837). לפיכך, יש להכיר במעמדו של המבקש לדרוש את ביטול החלטת ועדת המכרזים, אך אין לו זכות לבקש לחייב את המזמין לקיים דיון מחודש בתוצאת המכרז. .19לאור האמור אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומצהיר כי החלטת ועדת המכרזים שבחרה בהצעת הזוכה במרכז זה בטלה. כן בטל החוזה שנכרת על יסוד החלטה זו בין המזמין למשיבה .3 .20לאור התוצאות אליהן הגעתי בפסק דין זה, אין צו להוצאות.מכרזמשרד הפנים