שאיפת חומרים רעילים בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שאיפת חומרים רעילים בעבודה (ניקל, קדמיום). א. מהות התובענה זו תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת לטענתה כתוצאה מעבודתה במפעל הנתבעת כפועלת ייצור, במחלקת סוללות ניקל קדמיום וכמו כן בשלב מאוחר יותר כפקידה וכעוזרת למבקר איכות המוצר במחלקה זו. תביעה זו הינה אחת ממספר תביעות שאוחדו, ואשר הוגשו ע"י עובדי הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, במסגרת עבודתם במפעל הנתבעת. התיק נקבע אצל הרשם נ. ישעיה (כתוארו דאז) ב- 24/10/93, הועבר לשופטת ו' אלשיך ב- 14/2/94וביום 14/6/94הועבר לשופטת ה' שטיין. התיק הובא בפני הרכב זה ונקבע להוכחות לענין התובעת לתאריך .09/12/97 הנתבעת הורשעה עפ"י הודאתה ב-ת.פ. 2285/95בבית משפט השלום ברחובות בעבירות של פזיזות, רשלנות ותקיפה סתם, עבירות על סעיפים 338(9) ו- 379ביחד עם 378לחוק העונשין, התשל"ז - 1977(ת/ 1לתיק המוצגים הכללי). כתב האישום תיאר כי בין השנים 1986- 1990הפעילה הנתבעת מפעל לייצור סוללות מחומרים של ניקל וקדמיום. חומרים אלו מסוכנים ורעילים (ס' 5לכתב האישום). במהלך השנים נחשפו העובדים באופן בלתי מבוקר לחומרים הללו ע"י שאיפה, או ספיגה דרך האויר. חשיפה זו יש בה לגרום לחבלות ולסיכון חיי אדם. ס' 6לכתב האישום מנה את המחלות שחשיפה לקדמיום יכולה לגרום, ביניהן - פגיעה בכליות, סרטן הערמונית והריאות, בעיות בנשימה, בריחת סידן, נזלת כרונית ואובדן חוש ריח. ס' 7לכתב האישום מנה את כל החבלות שחשיפה לניקל יכולה לגרום, ביניהן - סרטן ריאות, אסטמה, פגיעה בחוש הריח, בחילות והקאות, קוצר נשימה וכאבי ראש. הנתבעת הודתה כי לא נקטה באמצעי בטיחות שונים להגנת עובדיה מפני החשיפה, כמו כן לא הפסיקה או מנעה את העבודה במפעל עם גילוי הנזקים שהוזכרו, עד למציאת פתרון הולם. מפרטי המקרה הנ"ל, הצטיירה תמונה מבעיתה של תנאי עבודה שאינם תואמים יחסי עובד-מעביד במאה ה- .20 בפס"ד חלקי שנתן בימ"ש זה לענין החבות ציינתי כי במשך שנים רבות התנהגה התובעת בצורה רשלנית ומחפירה כלפי עובדיה, תוך ניצול היותם עולים חדשים, וזאת למטרות רווח בלבד, ומבלי שתיתן דעתה לשמירת בריאותם ובטיחותם במהלך עבודתם; כתוצאה מכך קבעתי שהנתבעת כמעביד חבה חובת זהירות כלפי עובדיה, והפרה אותה. ב. הפלוגתאות בין הצדדים בהתאם להחלטתו של ביהמ"ש מיום 14/2/94(עמ' 3), הוגשה לביהמ"ש ביום 09/05/94רשימת פלוגתאות מוסכמת ע"י הצדדים: - הקיים קשר סיבתי בין נזקי התובעת להתרשלותה הנטענת של הנתבעת? - גובה הנזק. ג. עובדות רלבנטיות התובעת, שושנה לחיאני, ילידת 2/4/1957עלתה ארצה ממרוקו בשנת .1964היא החלה את עבודתה במפעל הנתבעת בחודש אוקטובר 1976כפועלת ייצור במחלקת סוללות ניקל קדמיום, שם עבדה עד שנת .1980משנת 1982החלה לעבוד כפקידה וכעוזרת למבקר איכות המוצר במחלקת סוללות של קדמיום. משנת 1986עבדה כפקידה במשרד ביקורת איכות המוצר שהיה ממוקם מעל אולם הייצור. בחודש יוני 1990הצטרפה כתובעת להסדר פרישה מרצון שהונהג במפעל הנתבעת ופרשה לפנסיה מוקדמת. מחודש יוני 1990ועד 13/9/90המשיכה התובעת לעבוד במפעל הנתבעת דרך חברת כח אדם - דנאל (אדיר יהושע) בע"מ, וזאת על מנת לבצע חפיפה מסודרת עם עובדת חדשה. כשהחלה התובעת לעבוד אצל הנתבעת בשנת 1976היא נבדקה מטעם הנתבעת, ומצב בריאותה היה תקין (ס' 7ל-ת/1). כבר בשנות השמונים החלה התובעת לסבול מדלקות בעיניים, קוצר נשימה ושיעולים. בשנת 1986החלה התובעת לסבול גם מכאבי ראש חזקים, סחרחורות, כאבים קשים באזורי הרגליים ואובדן שיניים. בשנת 1989החלה התובעת לסבול גם מכאבים באיזור האף, מאובדן חוש ריח, ומגירוי בעור שהחל באיזור הרגליים והתפשט בהדרגה לכל הגוף. ביום 30/6/1992הוגשה תובענה זו לביהמ"ש. ד. קשר סיבתי בסעיפים 6, 7לכתב האישום נמנו "חבלות" ומחלות העלולות לקרות כתוצאה מחשיפה לקדמיום ולניקל. הודית הנתבעת בכתב האישום, ללא הסתייגות, משמעה גם הודיה בקשר הסיבתי רעיוני ואפשרי בין קדמיום וניקל לבין המחלות האלה. לפיכך, כל שצריכה היתה התובעת להוכיח הוא, שהיא נמנית על "נפגעי" הנתבעת ושאין אלה מחלות גיל סטנדרטיות שכל אחד יכול ללקות בהן במהלך הזמן. מסגרת נורמטיבית זו תנחנו בבחינת טענות התובעת בדבר נכויותיה על מרכיביה השונים. נבדוק את המחלות מהן סובלת התובעת, וזיקתם האפשרית למקום עבודתה: .1לענין הפגיעה בעור ד"ר אסתר עזיזי - מומחית למחלות עור, קבעה שהתובעת סובלת מדלקת עור חריפה המצויה על עור הגב והבטן ומגרד ממושך בעור הגוף. כמו כן התובעת סובלת מפטרת בציפורני הרגליים (נ/3). מחוות דעתו הרפואית של פרופ' טייטלמן (ת/ 39לתיק המוצגים הכללי), טוקסיקולוגמומחה לרעלים ולרפואה פנימית עלה, בין היתר, כי חשיפת העור לניקל גורמת לשני סוגים של תופעות: א. תופעות של גירוי המתבטא בעיקר בגרד ועיקצוץ; ב. תופעות אלרגיות. מחלת עור זו מתפתחת בשני שלבים: שלב החשיפה הראשונית ושלב התופעות האלרגיות. בשלב החשיפה הראשונית נוצרות תרכובות של ניקל עם חלבוני העור והן הגורמות לרגישות יתר המתבטאת בגרד טורדני של העור ובדלקת כרונית. אין זו מחלה סטנדרטית, או מחלת גיל, אלא היא נובעת כתוצאה ישירה של מגע העור עם חומרים אלה. לא השתכנעתי, שהיתה מוטלת על התובעת חובה להמציא תוצאות בדיקות רפואיות דווקא של העבר המראות על רגישות לקדמיום או על כך שנמצאו בעבר בגופה קדמיום ברמות גבוהות, ושהדרך היחידה להוכיח את הקשר הסיבתי הינה סוג בדיקות זה. זה טיעון תמוה מצד מעביד. הוא זה שהיה אמור לשלוח את התובעת לבדיקות תקופתיות ביודע שהיא חשופה לחומרים רעילים, ועתה הוא מנסה להיבנות ממחדלו זה, כסיבה לכך שהתובעת אינה יכולה להוכיח קשר סיבתי בין עבודתה לבין מחלותיה?! בד בבד בשנת 1989נערכה לתובעת בדיקה לגילוי קדמיום בדם ובשתן ונתגלתה אצלה רמת קדמיום בשתן ברמות הגבוהות מהמקובל. (ס' ג' ל-ת/1). ד"ר רות אשכנזי-מנהלת מחלקה במכון לטוקסיקולוגיה, שם נערכו בדיקות הקדמיום לתובעת, העידה ואישרה כי ממצאי ערכי הקדמיום מהווים חריגה מהנורמה המקובלת ואף גובלים בחשד לזיהום. (עמ' 171לפרוטוקול הכללי). בדיקה זו היתה בהמשך לבדיקה סביבתית שערך משרד העבודה בשנת 1984במחלקת סוללות ניקל קדמיום ובה נמצא אבק ניקל ברמות גבוהות מהמקובל. (ת/ 117לתיק המוצגים הכללי). כפי שציינתי לעיל, התובעת נבדקה לפני כניסתה לעבודה אצל הנתבעת, ולא סבלה מבעיות עור או מבעיות אחרות. מכיוון שבעבודתה אצל הנתבעת היא נחשפה לחומרים הרעילים, נחה דעתי למעלה מ- % 51האחוזים הנחוצים לצורך שכנוע ונטל ראיה במשפט האזרחי, שמחלה זו שאינה שגרתית, הינה תוצאה של חשיפה זו. .2הפגיעה בריריות האף ובמערות הפנים התובעת התלוננה על אובדן חוש ריח, כאבים וצריבה באזור האף. (ס' 10ב' ל-ת/1). פרופ' טייטלמן - טוקסיקולוג, המומחה המוסכם על הצדדים, קובע בחוות דעתו (ת/ 39לתיק המוצגים הכללי) כי שאיפה מתמשכת של ניקל גורמת לנזלת כרונית וסינוסיטיס, דלקת ריריות במערכות האף, לדימומים ולהופעת כיבים. במקרים קשים להתנקבויות במחיצת האף ולפגיעה בחוש הריח, שמחמירה אם בנוסף לניקל נשאפו גם אדי חומצות. לאור האמור לעיל השתכנעתי שגם נזק זה, שאינו שגרתי, הינו כתוצאה מעבודת התובעת אצל הנתבעת. .3הפגיעה האורטופדית התובעת התלונה על כאבי עצמות קשים באזור הרגליים המקרינים על פני כל השלד. פרופ' שמואל דקל, מומחה מוסכם על הצדדים, התייחס לתלונות התובעת וקבע בחווה"ד מיום 25/8/97כי לא נמצאו כל נזקים אורטופדיים באזור עמוד השדרה הצווארי הגבי או המותני, המתבטאים בנכות לצמיתות. אומנם פרופ' דקל קבע כי התובעת סובלת מאוסטיופורוזה התחלתית בהסתמך על בדיקת צפיפות עצם שנערכה לתובעת בחודש יולי 97, המדגימה ירידה קלה ביותר בצפיפות העצם, ברם, לא הוכח לשביעות רצוני קשר סיבתי בין ממצא אורטופדי זה לבין עבודתה אצל הנתבעת. התרשמתי כי המדובר בתופעה שגרתית שניתן ליחסה לגיל ולשינויים ניווניים ולאו דווקא לתנאי העבודה של התובעת אצל הנתבעת. אשר על כן אני דוחה התובענה בראש פרק זה. .4הפגיעה בתחום הפה והלסת התובעת התלוננה על דלקות בשיניים שהתבטאו בהתפוררות שיניים ובעששת קשה. (ס' 10ב' ל-ת/1). מכתב האישום (סעיפים 7-6) בו הודתה הנתבעת עלה מפורשות כי חשיפה לקדמיום עלולה לגרום בין השאר לפגיעות בשיניים. אומנם, התובעת החלה לסבול מבעיות בשיניה עוד טרם התחלת עבודתה. הבעיות נבעו מהגיינת פה ירודה ולקויה, אשר בעקבותיה נוצרות מחלות של עששת, אבנית ודלקת חניכיים. ברם, קשה להתעלם מהתדרדרות שחלה במצב שיניה של התובעת עקב חשיפתה לקדמיום במהלך עבודתה. ההתדרדרות התבטאה במיוחד באבדן שיניים עקב התפוררותם ובכאבים חזקים. לפיכך, הנני מגיעה למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין נזקים אלו ובין חשיפת התובעת לקדמיום, בעבודתה אצל הנתבעת. התובעת נחשפה בעבודתה הן כפועלת יצור והן כפקידה ועוזרת למבקר איכות המוצר באופן אינטנסיבי ביותר ולאורך שנים רבות לחומרים רעילים מסוג ניקל וקדמיום ע"י שאיפה או ספיגה דרך האויר. כפי שציינתי לעיל, בתביעת נזיקין די לתובעת שתראה הסתברות של % 51שמחלתה נגרמה כתוצאה מחשיפה לניקל ולקדמיום. כלומר, שהיא גבוהה יותר מההסתברות שאין קשר בין חשיפה זו למחלות שמהן סובלת התובעת. התובעת עמדה בנטל ראיה זה. בשוקלי את נזקי העבר לפני עבודתה, ואת הנזקים המצטברים שארעו לה במהלך העבודה אצל הנתבעת אני קובעת אחריות ישירה של הנתבעת ל- % 75מהנזק שנגרם לתובעת, כשאני מייחסת % 25לנזקי העבר. .5הפגיעה בריאות התובעת התלוננה כי בשנת 1980החלה לסבול מקוצר נשימה. (ס' 10ד' ל-ת/1). פרופ' טייטלמן - טוקסיקולוג, מומחה מוסכם על הצדדים, ציין בחוות דעתו (ת/39 לתיק המוצגים הכללי), כי שאיפה ממושכת של ניקל גורמת בין היתר לאסטמה המאופיינת בהתכווצויות של דרכי הנשימה. פרופ' רן טור-כספא - מומחה מוסכם על הצדדים, קבע כי התובעת סובלת מהפרעה חסימתית בתפקודי ריאה ומסימפטומטולוגיה של ברונכיטיס. לאור שתי חוה"ד לעיל, ובלוקחי בחשבון את הודאתה של הנתבעת בכתב האישום הפלילי ואת העולה מהראיות, שאצל התובעת התגלו רמות גבוהות של ניקל וקדמיום, הרי די בכל אלה כדי להוכיח קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין הפגיעה בריאותיה, וכך אני קובעת. .6הפגיעה בעיניים בהתאם להסכמת הצדדים בהודעה שהוגשה לביהמ"ש בדבר מינוי מומחים מיום 22/8/96נקבעה לתובעת נכות רפואית בתחום העיניים בשיעור % 15עפ"י סעיף 52(1) כמוגדר בתקנות הביטוח הלאומי, וזאת בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר דוד דויטש מיום .13/2/94טען ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על כתפיה לענין קיום קשר סיבתי בין הפגיעה בעיניים לבין עבודתה אצל הנתבעת. יש ממש בטענה זו. בסעיפים 7- 6לכתב האישום נמנו "חבלות" ומחלות העלולות לקרות כתוצאה מחשיפה לקדמיום ולניקל. פגיעה בתחום בעיניים כתוצאה מחומרים אלה לא נמנתה בכתב האישום. לא הוכח לביהמ"ש כי חשיפה לחומרים מסוג קדמיום וניקל יכולה לגרום לפגיעה בעיניים או על קשר רעיוני ואפשרי בין חומרים אלה לבין פגיעה כלשהיא בתחום העיניים. מה גם שד"ר דויטש קבע בחוות דעתו שאין קשר בין עבודתה של התובעת במפעל הנתבעת לבין תלונותיה לענין העיניים. התרשמתי כי התדרדרות במצב הראיה הינה תופעה "פופולרית" בגיל מסוים, וניתן לאתרה בחלק נרחב של האוכלוסיה. לכן קשה לקבוע דווקא קשר סיבתי מוכח בין תלונותיה של התובעת לענין העיניים לבין עבודתה אצל הנתבעת. לאור האמור לעיל אני קובעת שלא הוכח קשר סיבתי בין תלונות התובעת לבין עבודתה אצל הנתבעת. אשר על כן אני דוחה התובענה בראש פרק זה. ה. נכות רפואית .1הפגיעה בעור ד"ר אסתר עזיזי - מומחית מוסכמת על הצדדים, קבעה בחוות דעתה מיום 10/12/97(נ/3) כי התובעת סובלת מדלקת עור דלקתית חריפה ומגירוד ממושך באזורים שונים של הגוף. היא קבעה את נכותה של התובעת בשיעור שאינו עולה על %30, עפ"י סעיף 80(4) כמוגדר בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- .1956עדות זו מקובלת עלי ואני קובעת את נכותה הרפואית של התובעת לענין זה בגובה של %.30 .2הפגיעה בריריות האף ומערות הפנים פרופ' יעקב שדה - מומחה למחלות אף, אוזן וגרון קבע בחוות דעתו מיום 19/05/97(נ/4): "אינני מוצא אצל הגב' לחיאני שושנה כל מצב פתולוגי במערכת א.א.ג. שקשור לתלונותיה. לא מצאתי גודש בריריות וצילום ה- t.cגם הוא לא הראה זאת. לא מצאתי סיבה לכאבים או מקור לדמם כפי שתוארו על ידה. הגרון הפרינגס שלה היה תקין וכך גם הנזופרינגס". פרופ' שדה העריך את נכותה הרפואית של התובעת בתחום א.א.ג. בשיעור % .0לאור קביעתו כי לתובעת אין נכות כלשהיא בתחום זה, אזי אין לקשור את תלונותיה של התובעת להתרשלות הנתבעת. קביעתו של המומחה מקובלת עלי ולפיכך אני דוחה את התובענה בגין נזק זה. .3פה ולסת פרופ' שלמה טייכר מומחה מוסכם על הצדדים לכרורגיית פה ולסת קבע בחוות-דעתו מיום 15/12/97(ת/6) שנכותה הרפואית של התובעת בגין אובדן שינייה, הוא בשיעור שאינו עולה על % 0.25עפ"י סעיף 74(1) ח' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי. כפי שקבעתי לעיל % 75מסה"כ אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת בראש נזק זה, יש לייחס לעבודתה אצל הנתבעת. עדותו של המומחה מקובלת עלי ומכאן שברוח קביעתי זו % 0.1875זה אחוז הנכות שיש לייחס לתובעת. .4הפגיעה בריאות פרופ' רן טור-כספא - מומחה מוסכם על הצדדים, קבע בחוות דעתו מיום 13/2/97את נכותה הרפואית של התובעת בגין הפגיעה בריאות בשיעור % 20עפ"י סעיף 5(1)ב' וסעיף 6א' כמוגדר בתקנות הביטוח הלאומי. קביעתו של המומחה לענין זה מקובלת עלי ולפיכך הנני קובעת לתובעת % 20בגין הפגיעה בריאותיה. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת את נכותה הרפואית של התובעת הינה %44 (מעוגל). ו. נכות תפקודית הלכה פסוקה היא שבקביעת הנכות התפקודית רשאי ביהמ"ש לסטות מדרגת הנכות הרפואית. ב- ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש' אזולאי ואח' (פ"ד מ(4) 690, 703) קבע השופט ד' לוין: "כדי לקבוע את שיעור הנכות התפקודית לענין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים, שומע השופט הדן במשפט ראיות לענין תפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עיסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים שאינם בתחום מגבלותיו הרפואיות דוקא. על פי המכלול ועפ"י מגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, את שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע. אכן הנכות הרפואית, כפי שנקבעה ע"י המומחים היא מרכיב חשוב מאוד בקביעת הנכות התפקודית, אך אין היא יחודית, והשוני בדרגות הנכות למיניהן יכול, כאמור, שיהיה רב". במלים אחרות: לנכות הרפואית ישנה חשיבות בקביעת הנכות התפקודית, אך אין היא מהווה ראיה מכרעת בקביעתה. (ע"א 3049/93 סימא גירוגסיאן נ' רמזי, תקדין עליון כרך 95(2) תשנ"ה - תשנ"ו, 175). קביעת הנכות התפקודית תיעשה עפ"י הנסיבות המיוחדות של התובע, תוך שקילת כישוריו, תחומי עיסוקו, רמת השכלתו ועוד כיו"ב. האם הנכות התפקודית הינה בגובה הנכות הרפואית? במקרה הנ"ל יש להפריד בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית. התובעת סובלת מפגיעה בעור הגוף ומפגיעה בריאות, שהותירו לה מגבלות בריאותיות קשות בתפקודה הפיזי היומיומי. השכלתה הבסיסית של התובעת וגילה ביום הפסקת עבודתה, הוליכוני למסקנה כי בשל מגבלות בריאות נבצר ממנה לשוב ולעבוד במפעל הנתבעת כתמול שלשום, שכן אלמלא מצבה הבריאותי הלקוי היתה ממשיכה לעבוד במסירות עוד שנים רבות. אין חולק כי בשל מצב בריאותה של התובעת, קיים חשש רב שלא תוכל להתמודד שוב עם עבודות המצריכות מאמץ פיזי ממושך. יחד עם זאת, כשנתיים ממועד פרישתה שבה התובעת למעגל העבודה, אם כי בהיקף משרה חלקית בעירית אשדוד ובעבודה שאינה מצריכה מאמץ פיזי ממושך. נראה לי שלתובעת סיכויים סבירים לחזור ולהשתלב מחדש במעגל העבודה, בעבודות משרדיות בהן תוכל להביא לידי ביטוי את כישוריה ונסיונה הרב (נ/4), שאינן מצריכות מאמץ פיזי ממושך. (ס' 12ב' ל-ת/1). אשר על כן אני קובעת כי נכותה התפקודית של התובעת הינה %.34 ז. הפסד השתכרות כלל ראשון בקביעת הפיצוי בגין הפסד השתכרות הינו הצורך בקביעת בסיס השכר או ההכנסה, שעל יסודם ייערך חישוב הפיצויים. ב- ע"א 176/53 עטיה נ' רוזנבאום (פ"ד ח', 1135, 1143) קבע השופט ברנזון לענין קביעת בסיס השכר: "בנדון זה אין כלל נוקשה שיש לנהוג על פיו ובית המשפט יעריך כמיטב יכולתו את שיעור הנזק הזה, בשים לב לכל הנסיבות, והגורמים הנוגעים למקרה שלפניו". לביהמ"ש הוגשו תלושי משכורת מטעם התובעת (ת/5, ת/1). בנוסף לנתוני שכר אלה, העיד מר יהודה בן בסט (עמ' 8): "השכר האחרון שלה בתדיראן היה 632, 1ש"ח בדצמבר 89". כן, העיד מר בן בסט (שם): "לו עבדה חודש שלם בחודש מאי היתה מקבלת 800, 1ש"ח ברוטו". לפיכך יש לחשב את השכר על בסיס 5החודשים הסמוכים למועד פרישתה של התובעת כפי שהוצגו לביהמ"ש. שכר הממוצע בחודשים אלה היה: 742, 1ש"ח (לאחר ניכויים). שכר זה משוערך להיום הינו - 351.01, 4ש"ח. בהתאם לעדותו של עד ההגנה מר בן בסט, המקובלת עלי, היתה נהוגה משכורת .13 לכן יש להוסיף לשכר זה משכורת 13בסך של 362.58ש"ח. בנוגע לשעות הנוספות, אומנם שעות אלו כלולות בתלושי השכר שהוצגו לביהמ"ש, ברם, הסכומים המצויינים בחודשים אלו הינם זניחים. מקובל עלי, שאכן שעות נוספות היו נהוגות במפעל הנתבעת, ושהתובעת עבדה שעות נוספות בימים כתיקונם. לפיכך, הנני קובעת כי יש להוסיף לשכר המשוערך שעות נוספות בסך של 500ש"ח. שכרה של התובעת משוערך להיום מסתכם בסך 213.59, 5ש"ח, סכום זה מוכפל ב- % 34נכות תפקודית הינו 772.62, 1ש"ח והוא הסכום אשר יהווה בסיס לחישובי הפסדי השכר. ח. הפסד שכר לעבר התובעת סיימה את עבודתה במפעל הנתבעת בחודש ספטמבר 1990ומתאריך זה ועד חודש מאי 1992לא שבה למעגל העבודה. לתובעת נגרם הפסד השתכרות בעבר מיום סיום עבודתה במפעל הנתבעת - 13/09/1990 ועד חודש מאי 1992- מועד שובה של התובעת למעגל העבודה. כלומר - 20.5חודשים אשר יוכפלו ב- 772.62, 1ש"ח. 338.71, 36ש"ח = 772.62, 20.5 1xלסכום זה יש להוסיף ריבית ממחצית התקופה. לפיכך, אני פוסקת לתובעת סכום של 293.74, 53ש"ח בגין הפסד השתכרות בעבר לתקופה זו. מחודש מאי 1992שבה התובעת למעגל העבודה והחלה לעבוד בעיריית אשדוד במשך כ- 10חודשים בהיקף משרה מלא. הפסד השתכרות לעבר בגין חודשים אלה לא נדרש כלל ע"י ב"כ התובעת, וניתן להניח שהתובעת קיבלה את שכרה המלא עבור חודשים אלה מעיריית אשדוד. בשל מגבלות בריאות לא היתה מסוגלת התובעת להמשיך ולעבוד עוד בהיקף משרה מלא, והחל מחודש אפריל 93החלה התובעת לעבוד בהיקף משרה חלקי. העידה התובעת (ס' 12ב' ל-ת/1). "לאחר כ- 10חודשי עבודה, בהם עשיתי מאמצים כבירים להמשיך ולתפקד, הרגשתי שאיני מסוגלת יותר לעבוד במשרה מלאה ובקשתי צמצום המשרה לחצי יום, דהיינו עד שעה .13.00". לביהמ"ש הוגשו תלושי משכורת ע"י ב"כ הצדדים בגין עבודתה בעירית אשדוד (נ/3, נספח א' ל-ת/1). שכרה הממוצע (לאחר ניכויים) בהתחשב בתלושי המשכורת כפי שהוצגו לביהמ"ש הינו 251.30, 1ש"ח. סכום זה משוערך להיום הינו 151.47, 2ש"ח. ההפרש בין השתכרות התובעת עובר לתאונה והשתכרותה לאחר התאונה הינו 062.54, 3ש"ח. סכום זה מוכפל ב- % 34נכות תפקודית הינו 041.12, 1ש"ח והוא הסכום אשר יהווה בסיס לחישוב הפסד השכר בגין עבודתה של התובעת בעירית אשדוד. מיום חזרתה של התובעת לעבודה בהיקף משרה חלקי (אפריל 93) ועד היום, חלפו 75חודשים. כלומר, 084,87 = 041.12, 75. 1xלסכום זה יש להוסיף ריבית ממחצית התקופה. לפיכך, אני פוסקת לתובעת סכום של 717, 88ש"ח בגין הפסד השתכרות בעבר לתקופה זו. לאור האמור לעיל הנני פוסקת לתובעת סכום של 010.74, 142ש"ח בגין הפסד השתכרות כולל בעבר. הסכום נכון ליום פסה"ד וישא ריבית והצמדה כדין. ט. הפסד שכר לעתיד נחה דעתי כי אלמלא הפגיעה בבריאותה היתה ממשיכה התובעת בעבודתה עד גיל .65המדובר בעובדת מסורה ובעלת כישורים, אשר החלה את עבודתה במפעל הנתבעת כפועלת יצור ולאחר מכן כפקידה ועוזרת למבקר איכות המוצר במחלקת סוללות ניקל קדמיום, תפקידים אותם מלאה על הצד הטוב ביותר. אין לי ספק כי כושר תפקודה והשתכרותה לעתיד של התובעת נפגע כתוצאה ממצבה הבריאותי ועל כן הינה זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה. התובעת הינה ילידת .2/4/1957 לתובעת צפויות 23שנות עבודה עד הגיעה לגיל 65- גיל הפנסיה אשר יהווה נתון להפסדי השכר לעתיד. חישוב מהוון של הפסד שכר לעתיד עד גיל 65על בסיס הסך של 772.62, 1ש"ח הינו 100, 353ש"ח. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. י. הפסד פנסיה גרס ב"כ התובעת שלו היתה התובעת ממשיכה בעבודתה עד גיל 65, היתה מבטיחה לעצמה פנסיה גדולה מזו אשר תקבל בעתיד. התובעת לא הביאה כל ראיות פוזיטיביות בנוגע לאחוזי צבירת הפנסיה אותם קיבלה בעת עבודתה במפעל הנתבעת או לחילופין בעת עבודתה בעיריית אשדוד. לפיכך, פתוחה הדרך בפני ביהמ"ש לקבוע סכום גלובלי בגין ראש נזק זה (ע"א 348/78 יפה נ' טרם, פ"ד לג(3) 659). יחד עם זאת, הואיל ומדובר במקום עבודה מסודר המפריש לפנסיה בצורה מקובלת במשק, ובהתחשב בגילה של התובעת ומשכורתה, הנני פוסקת לתובעת 000, 40ש"ח בגין ראש נזק זה. הסכום נכון ליום פסה"ד וישא ריבית והצמדה כדין. יא. כאב וסבל ברישא של ראש נזק זה אחזור על הדברים אשר נקבעו על ידי ב-ת.א. (ת"א) 720/.91 הנתבעת לא סיפרה לתובעת שהיא עוסקת בחומרים רעילים שעלולים להיות מסוכנים, לא איפשרה לה תנאי עבודה הגיינים, לא הסבירה לה את הסיכונים שבחשיפה לחומרים כאלה ולא סיפקה לה הגנה מפניהם. התנהגות זו נמשכה שנים רבות, כשהנתבעת מודעת להתנהגותה הרשלנית ומתייחסת לתובעת ואל חבריה לעבודה כאל "מוכי גורל". זו התנהגות צינית, שליבה ובסיסה הוא ניצול כח אדם זול, כנוע ומיואש, מן הסתם לצורך ייצור רווחים לנתבעת. התנהגות זו גרמה למצבה הרפואי של התובעת, כפי שתואר לעיל. ב- ע"א 2517/93 שרה בוים נ' אברהם גטהין ואח' (תקדין-עליון, כרך 94(2) 335), קיבל ביהמ"ש העליון את קביעתו של ביהמ"ש המחוזי, כי בחישוב כאב וסבל יש בנסיבות מיוחדות לתת ביטוי לעצמת חטאו של המזיק וזאת בנוסף לנזק ולהמשך הטיפול בריפויו. התובעת סובלת מפגיעות קשות בריאות, ובעור. פגיעות אלו פוגעות באיכות חייה, וגורמות לה לסבל איתו תאלץ להתמודד, וכן לעבור טיפולים ובדיקות רפואיות למכביר. בקביעת הפיצויים בגין ראש נזק זה, מצאתי לנכון להדגיש את הצטיינותה ומסירותה של התובעת הראויים לציון, וכן את העובדה הראויה להערכה, שלמרות מגבלותיה הבריאותיות התובעת שבה למעגל העבודה בהתחלה בהיקף משרה מלא ובשלב מאוחר יותר בהיקף משרה חלקי, ומשתדלת לבצעה על הצד הטוב ביותר לצורך פרנסתה. המדובר בעובדת שניחנה בכושר עבודה מעולה וזכתה להערכה על מסירותה והצטינותה בעבודתה אצל הנתבעת (נ/1, נ/2). לשם המחשת התמונה אצטט מקצת ממילות הערכה להם זכתה התובעת (נ/2): "שושנה ניחנה בכושר עבודה מעולה ומהיר. היא עובדת מסורה מאוד, שקטה, יעילה ומפעילה "ראש גדול" בעבודתה ועם סקרנות ללמוד נושאים חדשים. היא שולטת בצורה מצויינת ברזי הדואר האלקטרוני והמשרד הממוחשב. שרותיה לעובדים היו אמינים, אנושיים וחמים. בעלת אישיות חיובית ביותר ותפיסה מהירה מאוד". התרשמתי כי אין המדובר בעובדת שגרתית אלא בעובדת אשר שימשה דוגמא למופת, לחריצות, יעילות ולאחריות במפעל. לאור האמור לעיל הנני פוסקת לתובעת פיצויים בגין כאב וסבל בסכום של 000, 100ש"ח. הסכום נכון ליום פסה"ד וישולם ע"י הנתבעת לתובעת כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין. יב. הוצאות רפואיות .1הוצאות רפואיות לעבר תרופות לביהמ"ש הוגשו מקצת הקבלות בגין תשלומים שהוציאה התובעת בעבור תרופות. (נספח ב' ל-ת/1). יחד עם זאת, התרשמתי כי התובעת נזקקה לטיפולים תרופתיים שונים עקב הפגיעות בבריאותה, לרבות כדורים, משחות, שמני אמבט, תכשירים אנטיהסטמינים וסטירואידים (נ/3) וכן למשאפי בקוטיד בגין הפגיעה בריאות. בנוסף, נזקקה התובעת לטיפול דיקור ואקופונקטורה במכון וולפסון, רחובות (נספח ב' ל-ת/1). עדותה אמינה עלי. לפיכך אני קובעת את עלות ההוצאות באומדנא בעבור תרופות בסך של 000, 10ש"ח, נכון ליום פסה"ד. סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין. הוצאות לטיפולי שיניים התובעת הוציאה סכומים ניכרים בעבור טיפולי שיניים. לבית המשפט הוגשו רק מקצת הקבלות בעבור טיפולים אלו. (נספח ב' ל-ת/1, ת/2). עדותה אמינה עלי. הנני קובעת לתובעת פיצוי באומדנא בגין טיפולי שיניים בעבר סך של 000, 10ש"ח, נכון ליום פסה"ד. סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הוצאות נסיעה לא התרשמתי שנפגע כושר ניידותה של התובעת, למרות אחוזי נכותה. כמו כן, לביהמ"ש לא הוצגו כל נתונים או קבלות כלשהן לשם כימות מדויק של ראש נזק זה. ברור שהתובעת נאלצה להוציא כספים בעבור נסיעות לצורך טיפולים רפואיים תכופים בעת גילוי וטיפול בכל אחת ממחלותיה. הנני פוסקת לתובעת סכום גלובלי בגין הוצאות נסיעה לעבר סך של 000, 5ש"ח. הסכום נכון ליום פסה"ד, וישא ריבית והצמדה כדין. .2הוצאות רפואיות לעתיד ברישא של ראש נזק זה אחזור על הדברים אשר נקבעו על ידי ב-ת.א. (ת"א) 265/92. ב-ע"א 5557/95, ע"א 6881/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד דוד (תקדין על' 97(2)708), נקבע כי לאור חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד - 1984(להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי") כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ולכן למעט מקרים מיוחדים בהם סל הבריאות אינו כולל טיפולים רפואיים להם זקוק הניזוק אין לפסוק הוצאות רפואיות לעתיד. ברם, אישור ועדת הכספים בישיבתה מיום 11/8/98, שהחליטה להיעתר לפניית קופות החולים ולאפשר להם לגבות תשלום בעד ביקורים אצל רופאים, משנה את פני הדברים, שכן כעת יאלץ הנפגע אשר בא לביקור אצל רופא לשם מעקב וטיפול במחלותיו לשלם בעבור הביקור בעצמו. לאור האמור לעיל אזי במישור העקרוני יש לפצות ניזוקים בעבור הוצאות עתידיות אלו. ועדת הכספים החליטה ב- 11/8/98: "יפטרו מתשלום בעד ביקורים אצל רופא ראשוני, שניוני ומרפאת חוץ. קבוצות (3) עד (5) שבסעיף 8(א1)(2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי". תקרת התשלום בעד ביקורים אצל רופא ראשוני, שניוני ומרפאת חוץ תופחת בשיעורי % 50לגבי קבוצת (2) ו-(8) שבסעיף הנזכר". בסעיף 8(2)(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מפורטות קבוצות אשר ביחס אליהן ינתנו פטורים או הנחה. קבוצה(4) "חבר והתלויים בו שמשתלמת בעדם גמלה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995". במקרה דנן אין כל ראיה כי התובעת מקבלת גימלת נכות כקצבה ומכאן סביר להניח שלא תהיה פטורה מתשלום. יתר על כן, בוודאי שימשיכו לגבות ממנה השתתפות בגין תרופות כפי שהדבר נעשה בעבר, ואשר על כן אני קובעת על דרך האומדנא שהנתבעת תפצה את התובעת בראש פרק זה בסכום של 000, 10ש"ח נכון ליום פסה"ד. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. טיפולי שיניים פרופ' שלמה טייכר מומחה מוסכם על הצדדים בחוות דעתו מיום 15/12/97(ת6) קבע כי הטיפול הדרוש לתובעת כדלקמן: - בשיניים 34, 33ו- 43קיימות סתימות מחומר מורכב אשר זקוקות להחלפה אחת ל- 5שנים בעלות של 300- 200ש"ח. - שן 36זקוקה לעקירה וגשר של שלוש יחידות. עפ"י הצעת מחיר של קופ"ח מאוחדת המצורפת לחוה"ד. לפיכך יעשה חישוב עלות טיפולי השיניים כדלקמן: 3 .1סתימות בעלות ממוצעת של 250ש"ח נכון ליום חוה"ד (15/2/97) בשערוך להיום הינם 864.76ש"ח. כלומר 52.882 3 x= 864.75ש"ח. כאמור, הסתימות זקוקות להחלפה כל 5שנים ובחישוב מהוון לפי תוחלת חיים ממוצעת עפ"י שנתון סטטיסטי הינו סכום של 772.95, 3ש"ח. .2עלות עקירת שן 36וגשר שלוש יחידות בהתאם להצעת מחיר של קופ"ח מאוחדת נכון ליום 13/11/97ושצורפה לחוה"ד של פרופ' טייכר, הינה 015, 3ש"ח. סכום זה משוערך להיום הינו 282.21, 3ש"ח. כן תזקק התובעת להחלפת הגשר כל 10- 7שנים ובחישוב מהוון הינו סך של 053, 7ש"ח. מכאן שעלות הטיפול הנדרש מסתכם בסך של 972.91, 14ש"ח נכון ליום פסה"ד. לאור קביעתי לעיל כי % 75מסה"כ אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת בראש נזק זה יש לייחס לעבודתה אצל הנתבעת, אני קובעת שעלות הטיפול אותו תשלם הנתבעת לתובעת מסתכם בסך של 229.68, 11ש"ח נכון ליום פסה"ד. הסכום ישולם ע"י הנתבעת לתובעת וישא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הוצאות נסיעה לעתיד כאמור, לביהמ"ש לא הוצגו כל נתונים או קבלות לשם כימות מדויק של ראש נזק זה. ברם, התרשמתי כי בשל מצבה הבריאותי תאלץ התובעת לנסוע לעתים תכופות למרפאות לצורך בדיקות וטיפולים. אשר על כן ובהתחשב בראש הפרק הקודם, אני קובעת על דרך האומדנא שהנתבעת תפצה את התובעת בראש פרק זה בסכום של 000, 15ש"ח נכון ליום פסה"ד. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. יג. עזרה במשק הבית ועזרת צד ג' עזרה במשק הבית העידה התובעת בעדותה המהימנה עלי (ס' 10ד' ל-ת/1): "...כל אלה פוגעים בתיפקודי היומיומי ובאיכות חיי, גורמים לי סבל, מקשים על תיפקודי ומכבידים על משפחתי, ואינם מאפשרים לי למלא את חובותי כאם וכעקרת בית, בניהול משק הבית ובטיפול בארבעת ילדי, ורק בגלל מצבי הכלכלי אינני יכולה להרשות לעצמי לשכור עוזרת, כפי שמתבקש במצב בריאותי וחולשתי הפיסית". פסיקת פיצויים בגין הצורך בעזרה במשק הבית החלה להיות שגורה בפסיקת בתי המשפט כבר בשנות ה- 60, וזאת במקרים בהם אין תוצאות הפגיעה מאפשרות לנפגע ביצוע עבודות במשק ביתו כמקודם. בענין בן-זכרי נ' האן (ע"א 56/66 פ"ד כ(2) 648, 651) נפסק לנפגעת בנוסף לפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות, סכום גלובלי "בעד עזרה נוספת בעבודת הבית". כמו-כן בפרשת סוליקה נ' מ.י. (ע"א 813/76 פ"ד לא(3) 518, 525) לקתה הנפגעת במחלת עור עקב עבודתה ונפסק לה פיצוי בגין הצורך בעוזרת בית "מפני אי יכולתה לעבוד בחמרי ניקוי ובמים". לאור נסיבות המקרה ובהתחשב בגיל התובעת ובנכויותיה - הנני פוסקת לתובעת סכום גלובלי בסך של 000, 50ש"ח בגין עזרה במשק הבית (לעבר ולעתיד), נכון ליום פסה"ד. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. עזרה צד ג' לביהמ"ש לא הוכח כי התובעת איננה מתפקדת כלל בצורה סבירה. ברם, התרשמתי כי לאור נכותה של התובעת וגילה יתכנו מצבים בהם היא תיזקק לעזרה סעודית, בעתיד. מהטעמים שהובאו לעיל הנני פוסקת לתובעת סכום גלובלי בסך של 000, 40ש"ח עזרת הזולת לעתיד. הסכום נכון ליום פסה"ד וישא ריבית והצמדה כדין. יד. סכומים אותם יש לנכות מסה"כ סכומי פסה"ד יש לנכות: פיצויים במסגרת הסכם פרישה מתאריך 16/5/90(ת/4) קיבלה התובעת סכום של 271, 39ש"ח. סכום זה משוערך להיום הינו 596.60, 123ש"ח. טו. סיכום נזקי התובעת הינם כדלקמן: .1הפסדי שכר לעבר 010.74,142 ש"ח. .2הפסד שכר לעתיד 100,353 ש"ח. .3הפסדי פנסיה 000,40 ש"ח. .4כאב וסבל 000,100 ש"ח. .5הוצאות רפואיות לעבר 000,20 ש"ח. .6הוצאות רפואיות לעתיד 229.68,11 ש"ח. .7הוצאות נסיעה לעבר 000,5 ש"ח. .8הוצאות נסיעה לעתיד 000,15 ש"ח. .9הוצאות השתתפות בתרופות 000,10 ש"ח. .10עזרה במשק הבית ועזרת צד ג' 000,90 ש"ח. מסה"כ הסכומים הנ"ל יש לנכות: פיצויים 596.60,123 ש"ח. מכאן על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 743.82, 662ש"ח. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. כמו-כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור % 20פלוס מע"מ, וכן את הוצאות המשפט אותן ישום הרשם. הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין. חשיפה לחומרים מסוכנים