קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 5% נכות: התובעת שהינה ילידת 1934 נפגעה בהיותה הולכת רגל בתאונת דרכים בתאריך 24.7.94. התביעה שבפני הוגשה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח "הפניקס". שאלת חבותם של הנתבעים לפצות את התובעת אינה שנויה במחלוקת, אולם הצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק. על פי הראיות שהובאו בפני עולה כי בביה"ח שיבא אובחנה אצל התובעת חבלה באגן ושבר עם דחיסה קלה בחוליה המותנית . 1l הפגיעות הנ"ל לא הצריכו אישפוז והתובעת טופלה בכדורי הרגעה ופיזיוטרפיה. ד"ר ז'יטלני אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה בדק את התובעת בתאריך 25.4.96 ובבדיקתו התרשם כי התובעת אינה משתפת פעולה בבדיקת טווח התנועות של עמוד השידרה. כן קבע כי צורת עמוד השידרה תקינה, אין התכווצות יתר של השרירים ולא נראו סימנים של גירוי עצבי. סימן לסג שלילי וההחזרים וכח גס תקינים. באגן לא נמצאה רגישות ללחץ ותנועות פרקי הירכיים תקינות. המומחה העריך את נכותה של התובעת ב-% 5 בשל השבר בחוליה המתנית 1l שהתאחה עם דחיסה קלה. המומחה לא זומן לחקירה על תצהירו ועל כן יש לבחון את גרסת התובעת באשר לנזקיה בהסתמך על חווה"ד הנ"ל. בתצהיר עדותה הראשית טוענת התובעת שאיננה מסוגלת לבצע את כל הפעולות הקשורות בנקיון ביתה, ובין היתר כל פעולה הדורשת כיפוף, שטיפת רצפה, הזזת רהיטים, ניקוי אבק וניגוב וכן מתקשה בביצוע פעולות היומיום. תאור זה אינו מתיישב עם ממצאי המומחה ושעור הנכות שנקבע לתובעת, אי לכך טרחה הנתבעת ושכרה שרותיה של חוקרת פרטית אשר בשיחת טלפון עם התובעת הצליחה להפריך את כל תלונותיה. החוקרת הציגה עצמה כמי שעמדת לפתוח מכון כושר והחלה לשוחח עמה על פעילותה הגופנית בעבר ובהווה ועל כושרה הגופני. השיחה הוקלטה ותומללה ומהווה מסמך מרתק ממנו ניתן ללמוד עד כמה מוכנה התובעת להרחיק לכת בהעמדת פנים ובתאור מוגזם של מגבלותיה במטרה להגדיל את סכום הפיצויים שיפסק לה. משיחה זו מסתבר כי התובעת חדלה מפעילות גופנית מטעמים תקציביים ולא עקב פגיעתה בתאונת הדרכים. עוד התברר כי אין לה כל מגבלה בתנועת עמוד השידרה והיא מסוגלת לבצע תרגילי יוגה בגמישות מעוררת קנאה. לשם המחשה אביא את קטע השיחה הרלבנטי במלואו (בתמליל ח = חוקרת; נ = נחקרת): "ח: ... את יכולה להשתתף בשעורי יוגה של מתקדמים. נ: אני אנסה, אני לא יודעת מה זה המתקדמים אצלכם. ח: אני אגיד לך מה, הם מתחילים בתרגיל מה שנקרא "ברכת השמש" את מכירה? נ: כן בטח. ח: את יכולה? נ: כן. ח: את גמישה מספיק בשביל זה? נ: כן. ח: זה מתחיל מכפוף קדימה. נ: כן... עולים למעלה עם הידיים, מתכופפים, עושים עמידת... איך קוראים לזה ... כלב ומשתטחים עם החזה על הריצפה. ח: טוב את בענינים, עכשיו לאיפה את מגיעה בכיפוף לכוון כפות הידיים ... כפות הרגליים, סליחה. נ: שאני כמו... נגיד אני מתהפכת, אני מגיעה אפילו עד אחורה מאחורי ה... נגיד... בתנועות מחרשה אני לא יודעת אם זה אומר לך משהו. ח: אמ... אמ... נ: מחרשה את יודעת מה זה מחרשה? ח: פחות או יותר. נ: כשאת שוכבת על הגב. ח: אמ... אמ... נ: ואת מתהפכת עם הרגליים ועד איפה את מגיעה... את מגיעה... מסתובבת איתם מימין לשמאל מאחורי הראש. ח: נכון, כן, כן אז זה כן. אבל אני שואלת? בכפוף אם את יושבת על כשאת שוכבת על הגב ואז את מתכופפת עם הידיים כלפי הרגליים, הבנת? נ: לא הבנתי את השאלה. ח: את... בכפוף של הגוף. נ: נו. ח: לרגליים, מהבחינה הזו אני שואלת, עד איפה את מגיעה, עד איפה הידיים שלך, כשאת מתכופפת, נגיד שאת יושבת. נ: נו. ח: עד איפה את יכולה עם הידיים... נ: אה, להתכופף קדימה. ח: כן, קדימה. נ: קדימה... תראי אני לא מגיעה עם המצח לרצפה. ח: כן. נ: אבל עם הידיים בטח הידיים מגיעות, על ברך אחת כאילו מצד לצד אני מגיעה. ח: מה ז"א על ברך אחת? נ: נגיד את יושבת. ח: כן. נ: כמו שאת אומרת. ח: כן. נ: עם הרגליים מפוסקות. ח: אמ... אמ... נ: וזה. ח: כן. נ: את מתכופפת עם המצח. ח: אמ... אמ... נ: לרגל ראשונה, רגל שניה. ח: לזה את מסוגלת. נ: כן עם הברך. ח: יפה מאוד, עם המצח עד הברך? נ: כן. ח: יפה מאוד, עכשיו כשהרגליים סגורות, את יכולה להגיע. את יכולה גם להתכופף.. נ: אני יכולה, אבל האמת - הרבה זמן לא ניסיתי כבר, אני כבר לא יודעת... ח: עד כמה שאת זוכרת היית מגיעה טוב? נ: עם הרגליים, אני כן, כן, עשיתי לפני, עכשיו עשיתי. ח: אה, עכשיו את עושה, איזה חמודה. נ: אני ... נזכרת אני יודעת... כן, אני מגיעה עם הרגליים צמודות, כן ושולחת את הגוף קדימה קדימה קדימה. ח: כן. נ: ומגיעה עם הדייים עד כפות הרגליים". מסתבר כי בשיחתה עם החוקרת הפרטית הסכימה התובעת לשתף פעולה בבדיקת טווח תנועותיה שלא כמו בבדיקתה אצל המומחה ומנסיונותיה תוך כדי שיחה הסתבר כי היא מסוגלת להגיע עם ידיה עד לכפות הרגליים ברגליים צמודות בניגוד לגרסתה לפיה אינה מסוגלת להתכופף (נ/2(ב) עמ' 3). יתר על כן, גם טענתה לפיה לאחר התאונה היא נזקקה לעזרת בני משפחתה ועוזרות בביצוע עבודות משק הבית הופרכה בשיחתה עם החוקרת לה נאותה לספר כי היא נהנית לנקות את ביתה ואינה מסתייעת בעוזרת לא כיום וגם לא בעבר (נ/2(א) עמ' 7). כאשר אני משווה דברים אלה לעדות של התובעת, והעדים מטעמה אשר ניסו לתאר את התובעת כנכה אשר אינה מסוגלת לנגב את האבק בביתה לא נותר לי אלא להצטער על כך שהדחף להשגת רווחים קלים מעביר אנשים על דעתם עד כדי נסיון להטעות את הנתבעים ואת בית המשפט. בהסתמך על חוות דעת המומחה וגרסת התובעת שלא לצורך המשפט מסתבר כי אין היא סובלת ממגבלה תפקודית כלשהי ומסוגלת לבצע את עבודות הבית ללא קושי ואפילו בהנאה. הנזקים 1. כאב וסבל לתובעת נגרמו % 5 נכות ובנסיבות הענין, כפי שתוארו לעיל, נראה כי הפיצוי הקבוע בחוק בגין נכות זו מהווה פיצוי הולם ואין מקום לחייב בתשלום על פי שעור נכות של %10. 2. הוצאות רפואיות בעבר סמוך לאחר התאונה נזקקה התובעת לטיפולים רפואיים שכללו טיפולים פיזיוטרפיים ובדיקות שונות ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 433, 1 ש"ח עלות בדיקת ( .c.t נספח ב' לת/2), צירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד לתשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת שכרו של דר' טל בסך 250 ש"ח על-פי הקבלה נספח ה' לת/2. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד למועד התשלום בפועל, וכן סך 000, 1 ש"ח כהחזר הוצאות נסיעה לטיפולים להם נזקקה התובעת. 3. הפסד השתכרות עובר לתאונה לא עבדה התובעת מחוץ לביתה ואין אני מאמינה לגרסתה לפיה שימשה מטפלת לנכדיה תמורת תשלום ואני קובעת כי לא נגרם לה הפסד השתכרות כלשהוא בגין התאונה, מה גם שאילו רצתה לחזור ולטפל בנכדיה לא היתה לה כל מניעה לעשות כן לאור מצבה הגופני. 4. עזרת צד ג' בהתחשב בחבלה שנחבלה התובעת סביר להניח כי סמוך לאחר התאונה נזקקה לעזרה ויתכן שנעזרה בעוזר כושי לניקוי ביתה לאור מצבה אז כפי שטענה בעדותה ובשיחה עם החוקרת. אי לכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בראש נזק זה בסך 1000 ש"ח. לאור מצבה כיום אין התובעת נזקקת לעזרה במשק ביתה ועל כן אין אני פוסקת פיצוי עבור עזרת צד ג' בעתיד. 5. הוצאות ושכ"ט לאור העובדה שב"כ הנתבעת הציעה לפצות את התובעת בסכום שאינו נופל בהרבה מהסכום שנפסק על ידי ומאחר וניהול התביעה והפרכת גרסת התובעת היה כרוך בהוצאות מצד הנתבעת, אני סבורה שלא יהא זה צודק לזכות את התובעת בהוצאות משפט ו/או שכר טרחת עורך דין ולמען האמת אף התלבטתי אם אין לחייבה בהוצאות הנתבעת, אולם החלטתי שלא לעשות כן לאור מצבה הכלכלי.נכותתאונת דרכים