קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 50% נכות: 1. תביעת נזיקין בשל תאונת דרכים, שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. התובע, יליד 20.6.48, עלה ארצה ביום 28.5.91, נפגע ביום 29.11.92 בתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה מביתו למקום עבודתו, במכונית בה נהגה ביתו, נתבעת .1המכונית בוטחה על ידי "איילון" חברה לביטוח בע"מ, נתבעת 2. 2. כתוצאה מן התאונה נחבל התובע בחלקי גוף שונים, בעיקר באיזור עמוד השידרה הצווארי. במהלך אשפוזו בבית החולים "הלל יפה", שארך 17 יום, אובחנו אצל התובע שברים בחוליות 6- 5 בעמוד השידרה הצווארי, ופריקה של חוליה 6. התובע עבר ניתוח בו קובעו חוליות עמוד השידרה. 3. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. הועדה הרפואית לעררים קבעה לתובע דרגת נכות בשיעור 50 אחוז לצמיתות, לפי הפירוט כדלקמן: 30 אחוז בגין קיבוע עמוד השידרה הצווארי בזוית נוחה. 10 אחוז בגין צלקת מכאיבה. 13 אחוז בגין הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. 4. בישיבה מיום 8.1.98 הצהירו הצדדים לאמור: "אין מחלוקת על החבות. המשפט יוכרע בשאלת גובה הנזק בלבד. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה". (ראה עמ' 12 לפרוט'). 5. גובה הנזק. אין חולק כי הנכות הרפואית, כפי שנקבעה לתובע על ידי ועדת העררים של המל"ל, מחייבת בתביעה הנדונה מכח סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הועדה קבעה לתובע 50 אחוז נכות רפואית לצמיתות, מיום 1.9.93 לאחר הפעלת תקנה 15. ראה פסקא 3לעיל. מכאן לנכות רפואית לצמיתות בשעור בן %37. 6. נכות תפקודית. א. לטענת ב"כ התובע קיים חשש כבד כי מרשו יפוטר ממקום עבודתו. לפיכך, מתבקש בית המשפט להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 50 אחוז לצמיתות. ב. מנגד, נטען על ידי ב"כ הנתבעים כי נכותו התפקודית של התובע נמוכה מזו הרפואית, ויש להעמידה על 20 אחוז בלבד. ג. התובע חזר לעבוד במשרה מלאה חרף מגבלותיו. יתרה מזאת, בתחשיב הנזק שהוגש על ידי בא כוחו נכתב: "א. הוכח כי מדובר במקרה זה באדם חרוץ ובעל מוטיבציה רבה לעבוד: מיד לאחר סיום האולפן נקלט התובע בעבודה. כעבור מספר חודשים עבר למקום עבודה אחר כדי לשפר את רמת שכרו, וגם במקום עבודתו הנוכחי, עובד הוא, חרף מגבלותיו, גם בשעות נוספות; ב. חרף מגבלותיו הקשות עקב התאונה ... משתכר התובע ...למעלה ממחצית השכר הממוצע במשק ...". (ראה עמ' 2 לתחשיב). ד. בשים לב לכל אלה אערוך את חישובי על בסיס של 30 אחוז נכות תפקודית. 7. הפסד השתכרות. א. לטענת ב"כ התובע, מרשו משתכר היום למעלה ממחצית השכר הממוצע במשק. לפיכך, ובלשונו, אלמלא ארעה התאונה הוא עשוי היה להשתכר שכר העולה במידה רבה על השכר הממוצע במשק, ויש לחשב את הפסד השתכרותו על בסיס השכר הממוצע במשק בחודש ינואר 98, קרי: -.493, 5 ש"ח ברוטו שהם -.120, 4 ש"ח נטו. בנסיבות אלה הפסדי ההשתכרות של התובע, לטענתו, מיום התאונה ועד היום הם כדלקמן: 1. לתובע נקבעו 20חודשי אי כשירות, בגינם הוא זכאי לפיצוי בגובה בן -.395, 82 ש"ח. 2. עבור התקופה בין חודש אוגוסט 94 וחודש מרץ 98זכאי התובע לפיצוי בגובה -.575, 88 ש"ח, על בסיס של 50 אחוז נכות רפואית. 3. כמו כן נדרשת תוספת נקודת זכוי עבור 42 חודשים, בגובה -.148, 1 ש"ח. סך כל הפיצוי הנדרש עבור הפסדי העבר, לפי חישובי התובע, עולים כדי-118, 172 ש"ח. ב. בהתיחס לעתיד מתבקש בית המשפט לפסוק לתובע סכום בן - 502, 303 ש"ח על בסיס 50אחוז נכות תפקודית והיוון "למשך 15 3/1 שנה". סה"כ הפיצוי הנדרש על ידי התובע עבור הפסדי השתכרות, בעבר ובעתיד יחדיו, עולה לשיטת התובע כדי - 620, 475 ש"ח. ג. לטענת ב"כ הנתבעים התובע השתכר - 343, 2 ש"ח עובר לתאונה (משוערך), וכיום הוא עובד באופן רצוף ושכרו עולה על הממוצע במשק. לפיכך, כל אשר התובע זכאי לו בגין הפסד השתכרות בעבר הוא פיצוי עבור 9חודשי אי כשירות, קרי: -.087, 21ש"ח. באשר לעתיד מתבסס חישובו של ב"כ הנתבעים על שכרו הנוכחי של התובע, קרי: -.500, 3 ש"ח, 20 אחוזי נכות תפקודית והיוון ל- 15 שנה. לפיכך, עולה הפיצוי לו זכאי התובע בגין הפסדי העתיד כדי -.244, 91 ש"ח. בסך הכל עולה הפיצוי לו זכאי התובע, לטענת ב"כ הנתבעים, בגין ראש נזק זה, כדי -.311, 112ש"ח. ד. התובע נפגע ביום .29.11.92 מאז ועד הנה חלפו 5 שנים ו- 4 חודשים. לתובע נותרו, עד הגיעו לגיל 65, 15 שנות עבודה. בפני בית המשפט הוצגו תלושי משכורת מהם עולה כי עובר לתאונה השתכר התובע כ- .386, 1 ש"ח ברוטו לחודש, בממוצע. את חישובי, לתקופה עד הנה, אערוך על בסיס הכנסה בגובה -.000, 3 ש"ח נטו לחודש נכון להיום, קרי: לאחר ניכוי מס. ה. לתובע נקבע אי כושר מלא לתקופה בת 9חודשים מיום קרות התאונה. הסכום המצטבר, בהתייחס לתקופה זו עולה כדי -.000, 27 ש"ח. ו. אשר לתקופה מאז ועד הנה. ביום 1.9.93נקבעו לתובע 50אחוז נכות רפואית לצמיתות. התובע חזר לעבוד בחודש יולי .94 בגין תקופה זו, קרי: 11 חודשים, זכאי התובע לפיצוי בגובה -.500, 16 ש"ח. באשר לתקופה מחודש יולי 94 ועד היום לא אפסוק הפסדי השתכרות אלא הפסדי כושר השתכרות (גלובלי), והסכום העולה הוא -.750, 51 ש"ח. ז. סך כל הסכום שאני פוסק אותו לזכות התובע בראש נזק של ההפסדים עד הנה, עולה כדי -.250, 95 ש"ח. ח. באשר לתקופה מכאן ולהבא. את חישובי אערוך על בסיס של 30 אחוז נכות תפקודית, למשך 15 שנה ולפי -.750, 3 ש"ח נטו לחודש. לפיכך, הפיצוי לו זכאי התובע בגין הפסדי העתיד בראש נזק זה, עולה כדי - 906, 162 ש"ח. ט. הסך הכל המצטבר בפרק של הפסדי השתכרות, עבר ועתיד גם יחד, עולה כדי - 156, 258 ש"ח. 8. הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה. א. לטענת ב"כ התובע נפגע כושר ההשתכרות של מרשו, דבר המשפיע לרעה על זכויותיו הסוציאליות ותנאי הפנסיה שלו. לפיכך, נתבקש בית המשפט לפצות את התובע בסכום גלובאלי, בגובה -.000, 150 ש"ח, בגין ראש נזק זה. ב. ב"כ הנתבעים מתנגד לבקשה זו, מאחר ולטענתו לא הוכחה כל פגיעה בזכויותיו הסוציאליות של התובע ותנאי הפנסיה שלו. ג. משקבעתי כי התובע סובל מ- 30 אחוז נכות תפקודית, יש לפצותו בגין ראש נזק זה. החישוב יתבסס על שכרו של התובע כיום לאחר ניכוי מס, בהיוון רגיל ל- 13 שנה ובהיוון כפול ל- 15 שנה על בסיס של 2 אחוז לשנה למשך 15 שנה. הסך הכל המצטבר בגין ראש נזק זה עולה כדי -.955, 27 ש"ח. 9. הוצאות רפואיות בעבר. בנושא זה מוסכם על הצדדים להעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע בגובה - 000 ,2 ש"ח, וזהו הסכום שייפסק. 10. הוצאות אחרות בעתיד. א. לטענת ב"כ התובע זכאי מרשו, בהתחשב בנכותו, לפיצוי בגין הוצאות רפואיות שונות, הוצאות נסיעה ברכב ללא צפיפות דחוסה ועוד. לפיכך, מתבקש בית המשפט לפצות את התובע בסכום גלובאלי בגובה -.000, 50 ש"ח. ב. ב"כ הנתבעים מתנגד לדרישה זו בטענה כי לא הוכח כי פגיעת התובע מצריכה פיצוי בגין הוצאות נסיעה, וכי טיפוליו הרפואיים של התובע נסתיימו זה מכבר. יתרה מזאת, כל הוצאה רפואית לה ייזקק התובע תכוסה ע"י המל"ל, מאחר והתאונה הוכרה "כתאונת עבודה". ג. בית המשפט מקבל טיעון זה של פרקליטו המלומד של הנתבעים חלקית בלבד. לפיכך, לא יפוצה התובע בגין ראש נזק זה, כמבוקש על ידו, אלא בסכום גלובלי בן -.000, 17 ש"ח. 11. נזק שאינו נזק ממוני. בנושא זה מוסכם על הצדדים לפצות את התובע בסכום העומד על - 388, 42 ש"ח. וזה הסכום שייפסק. 12. מוסכם על פרקליטי הצדדים כי לתובע שולמו בסך הכל -.397, 223 ש"ח, אותם יש לנכות מהסכומים שנפסקו לזכות התובע. 13. והסך הכל המצטבר הוא זה: א. הפסדי השתכרות וכושר ההשתכרות עבר ועתיד גם יחד (סעיף 7ט') -156, 258ש"ח. ב. הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות (סעיף 8ג') -955, 27 ש"ח. ג. הוצאות רפואיות ואחרות עבר ועתיד גם יחד (סעיפים 9 וכן 10ג') -000, 19 ש"ח. ד. נזק שאינו נזק ממון (סעיף 11) -388, 42 ש"ח. בסך הכל -499, 347 ש"ח. מסכום זה יש לנכות - 397, 223 ש"ח. מכאן ליתרה לזכות התובע בסך -102,124 ש"ח. 14. אני מחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובע סך - 102, 124 ש"ח. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט וכן אגרות המשפט בהתיחס לתביעה בסכום כפי שנפסק לתובע כנ"ל, וכן - 133, 16 ש"ח שכ"ט עו"ד, בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין. הסכומים שהתובע נשאר זכאי להם ישולמו לו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו אותם סכומים ריבית והפרשי הצמדה כדין מתום 30 יום מהיום ואילך.נכותתאונת דרכים