תאונת עבודה בחו"ל כשהמעסיק לא נחשב "תושב ישראל"

מה הדין במקרה של תאונת עבודה בחו"ל כשהמעסיק לא נחשב "תושב ישראל" ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה בחו"ל ביטוח לאומי: סגן הנשיא קובובי: 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט הראשי - נויגבורן; תב"ע מו/201-0) שדחה את עתירת המערער להכיר בתאונה שאירעה לו ביום .1.10.1984 2. העובדות - כפי שקבעו בית-הדין האזורי, הן: "א) התובע, שהינו תושב ישראל, עבד בחברת סולל בונה ארצות חוץ בע"מ (להלן - סולל בונה) משנת 1975; ב) ביום 31.7.1984 חתם התובע - בארץ - חוזה עם חברת reynolds Construction company cameroun(להלן - ר.ס.ס.) (נספח א' לכתב התביעה) לפיו: 1. התובע יעבוד ב-ר.ס.ס. במדינת קמרון תקופה של 15 חודש בתפקיד מנהל מפעל האספלט. 2. חברת ר.ס.ס. אחראית לתשלום משכורתו של התובע אשר תשולם במטבע זר. 3. התובע הצהיר (סעיף 30(א) להסכם) כי ידוע לו כי אינו מבוטח במסגרת ביטוח נפגעי עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי) והוא התחייב לשלם דמי ביטוח לפי מעמד של תושב ישראל השוהה בחו"ל; ג) חברת ר.ס.ס. רשומה בחו"ל, ואין הוכחה כי נרשמה בארץ בחברה זרה או כמנהלת עסקים בארץ. ר.ס.ס. הינה בשליטת חברת סולל בונה בע"מ או חברת בת שלה. כל פעולותיה של ר.ס.ס. בארץ נעשות באמצעות ייצוג של סולל בונה; ד) מנהל הפרוייקט בקמרון היה איש שעבד עבור ר.ס.ס. על-פי סדר דומה לזה של התובע; ה) ביום 1.3.1985 נשלח לתובע מכתב הפסקת עבודה ב-ר.ס.ס. על נייר מכתבים של ר.ס.ס. (ת/2); ו) לדבריו, נחבל התובע בראשו בסוף ספטמבר 1984, ואושפז בבית-חולים בקמרון. הוא לא הציג תעודות רפואיות משם, אולם הציג בפני בית-הדין אישורים לביטוח רפואי המאשרים כי ביום 26.9.1984 שילם למוסד סכומים בגין אישפוז, צילומי רנטגן ובדיקות שונות." .3 טענתו העיקרית של המערער בבית-הדין קמא היתה שמעבידו היה סולל בונה, ולא חברת ר.ס.ס. ולחילופין שחברה זו הינה תושבת ישראל. 4. המוסד טען שר.ס.ס. היא המעבידה וזו חברה זרה. לפי הוראות החוזה, הוא נחשב כחוזה שנחתם בחו"ל. 5. בית-הדין קבע שהמערער היה מודע היטב למשמעות החוזה שחתם עם חברת ר.ס.ס., אשר לה אישיות משפטית נפרדת מזו של סולל בונה. המניע של סולל בונה לפעול בחו"ל באמצעות אישיות משפטית אחרת (מניע פוליטי או כלכלי) אינו רלבנטי. לא נוצרו התנאים להרמת מסך כגון שר.ס.ס. היתה אישיות פיקטיבית. אי-אלה מכתבים על נייר פירמה של סולל בונה, בהם נאמר שהמערער "עובד מטעמנו" אינם מעלים ואינם מורידים. כמו כן נדחתה הטענה שר.ס.ס. היתה "תושב ישראל". דבר היותה חברת בת של סולל בונה המגייסת עובדים בארץ, כולל כאלה העובדים בסולל בונה, אינו הופך אותה ל"תושבת" לצורך חוק הביטוח הלאומי. 6. בערעור טען המערער שנשאר כל העת עובד של סולל בונה, נשלח "מטעמה" לקמרון ובית-הדין האזורי לא ייחס משקל ראוי לדיבור "מטעמנו", המופיע במספר מסמכים של סולל בונה ביחס להעסקתו, ואף לא נימק מדוע הוא רואה את הדיבור הנ"ל כנטול משמעות. כמו כן שגה בית-הדין בקובעו שלא נתקיימו התנאים להרמת המסך כדי לוודא כי מאחורי חברת ר.ס.ס. עומדת סולל בונה. 7. בא-כוח המוסד תמך בפסק-הדין שבערעור, מטעמיו. 8. גרסת המערער היא כי בעת התאונה נתמלאו בו כל התנאים שבסעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי, ההופכים עובד בחוץ לארץ למבוטח בביטוח נפגעי עבודה, ובפרט התנאי של היות מעבידו "תושב ישראל", הגדרת תאונת עבודה (סעיף 35לחוק) מדברת בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח "אצל מעבידו או מטעמו". ביטוי זה היה שגור עד מאד במכתבי סולל בונה, בקשר למערער. ביום 31.7.1984יצא מכתב ל"מפקד היחידה" בו מבקשים "אישור חופשה לסבג אלי היוצא מטעמנו לקמרון על מנת לעבוד בעבודותינו המבוצעות שם" ובאותו יום ניתן אישור לביטוח הלאומי לפיו המערער "יעבוד בחו"ל בחברת ריינולדס, בקמרון, חברה הקשורה בחברתנו. הנ"ל יוצא ב- 16.8.1984לתקופה של 15חודש". בהמשך קיבל המערער ב- 12.8.1984 מהמוסד אישור "לכל המעוניין" לפיו הוא "נרשם אצלנו כמי שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם סולל בונה מ-8/84". ב- 11.10.1984כותב הרופא של סולל בונה לרופא המטפל, כי הנ"ל "עובד מטעמנו בקמרון..." וב- 21.5.1985 מאשרת סולל בונה לקופת חולים כללית כי מר סבג "עובד מטעמנו בחו"ל מ-...1.10.1976" (כל ההדגשות נוספו). וכי כל אלה אינם אומרים דרשני? 9. הדיבור "מטעמו" זכה לפרשנות נרחבת בעניין קוזניצקי (דב"ע לג/151-0]) שם דובר בעובד שהופנה על ידי מעבידתו, חברה ישראלית "ורד" או "מקורות" (להלן - מקורות) לעבוד בניג'ר על-פי חוזה שהוא חתם עם חברה ניג'רית (להלן ¬החברה הזרה). נפסק כי התאונה אירעה בעת שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין העובד והחברה הזרה, אך במקביל התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העובד לבין "מקורות", אלא שיחסים אחרונים אלה היו מושעים. לא הוכח כי העובד שם עבד מטעמו של המעביד הישראלי, מאחר שלא הוכח שהוא היה חייב, מכוח יחסי עובד-מעביד עם מעבידו הישראלי, לצאת לעבוד בחברה הזרה ובסירוב היו רואים הפרה של חובותיו כלפי מעבידו הישראלי. ולא הוכח ש"מקורות" התחייבה לגייס עובדים עבור החברה הזרה דוקא מבין עובדיה ולהפעיל את הפרוייקטים של אותה חברה. 10. שאלה דומה לעניין פרשנות סעיף 32(א) לחוק התעוררה בעניין רונן (דב"ע מג/60-0) בו הוקדשה תשומת לב לסוגיית "העובד המושאל" ויחסיו עם שני מעבידיו, המעביד "הבסיסי" והמעביד "הספציפי", ונאמר כי המחוקק הישראלי הביא בחשבון, בהגדרת "תאונת עבודה" את האפשרות של היות יותר ממעביד אחד לעובד. לשם כך בא הנוסח "אצל מעבידו או מטעמו" אלא - ש"עבודתו של עובד, אצל (המעביד) האחר, מטעם מעבידו, חדלה להיות עבודה "מטעם" ברגע שקמו יחסים חוזיים ישירים בין אותו עובד לבין המעביד האמור" (שם, בע' 94) (ההדגשות נוספו). 11. בשני המקרים - עניין קוזניצקי ועניין רונן - הוכח קיומו של הסכם עבודה ישיר בין העובד לבין החברה הזרה. בענין קוזניצקי סמך העובד על עובדה שהיה בה, לכאורה, כדי "לטרוף את הקלפים" והיא, כי בשובו ארצה קיבל העובד מחברת "ורד" מכתב פיטורים "בהתאם להסכם העבודה סעיף 15(א)" וזאת שעה שהסכם העבודה היה בין העובד והחברה הזרה. על כך השיב בית-הדין כי אותו מכתב "אינו יכול לעמוד נגד כל השאר" המעיד על כך שהסכם העבודה היה בין העובד לבין החברה הזרה ולא בין העובד ל"ורד". 12. "מכשול" זה אינו קיים בעינייננו, שכן מכתב הפיטורים (המבוסס אף הוא על סעיף 15(א) יצא מאת ר.ס.ס. ולא מאת סולל בונה ואשר לאותן התבטאויות "מטעמנו" עליהן הצביע המערער (סעיף 8דלעיל) אין לייחס להן נפקות משפטית כמשמעות הדיבור "מטעמו" שבהגדרת תאונת עבודה. פשיטא שבעת שנפגע, עבד המערער "אצל" ר.ס.ס., על-פי הסכם העבודה הישיר שביניהם, ולא "מטעם" סולל בונה. עבודה בחו"לתאונת עבודה