תביעה לביטול הסכם קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לביטול הסכם קיבוצי: הנשיא (גולדברג): .1המערערים, דיילים ודיילות אוויר (להלן - הדיילים) אצל המשיבה (להלן-אל-על) הגישו תביעה נגד אל-על לבית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע מז/271-3), ובין היתר ביקשו להצהיר כי ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ההסתדרות הכללית עם המפרק הזמני של אל-על בטלים, הואיל והליכי הפירוק שנקטה בהם אל-על, לרבות הליך המינוי של המפרק הזמני היו "שלא בתום לב וכדין", וכתוצאה מכך חלים על הדיילים תנאי עבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי קודם. .2בית-הדין האזורי (השופט הראשי מורל - אב-בית-הדין; ה"ה רשף וטולצ'ינסקי - נציגי ציבור; תב"ע מז/685-12) החליט להיענות לבקשת אל-על למחוק על הסף עתירות אלה, ואת הסעיפים בגוף התביעה המתייחסים לאותן עתירות, ועל כך הערעור שלפנינו. .3טוענים הדיילים כי לבית הדין הסמכות לדון באותן עתירות מן הטעם שהתביעה היא בין עובד למעביד, ועילתה יחסי עובד ומעביד, ולכן נופלת היא בגדר הסמכות על-פי סעיף 24(א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה). השאלה אם צווי הפירוק של אל-על ומינוי המפרק הזמני נעשו כדין אם לאו, הינה, אליבא דדיילים שאלה שבסמכותו הנגררת של בית-הדין, המתעוררת בו דרך אגב, ולכן מוסמך וא לדון בה מכוח סעיף 76לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, בזיקה לסעיף 39לחוק בית-הדין לעבודה. גרסת אל-על היא כי אין לבית-הדין סמכות כזאת, מן הטעם שכל כולו של נושא הפירוק נתון לסמכותו הבלעדית של בית-המשפט המחוזי, והוכרע כבר על-ידו. בהיות השאלה שבמחלוקת מיסודות עילת התביעה, אין היא שאלת "אגב", ונושא זה הוכרע, כאמור, על-ידי בית-המשפט המוסמך. היועץ המשפטי לממשלה, שהליך זה הובא לידיעתו, בעקבות ההחלטה שניתנה על-ידי, טען טענותיו מכוח סעיף 30(א) לחוק בית-הדין לעבודה, ואף הוא היה בדיעה שאין לבית-הדין לעבודה הסמכות לדון בעתירות אלה. .4בערעור זה עומדת להכרעה שאלה אחת ויחידה והיא: האם צו הפירוק ומינוי מפרק זמני לאל-על הוא אינצידנטלי לסעדים המבוקשים, אם לאו; והתשובה היא כי שאלת הפירוק היא היה השאלה העיקרית ולא הטפלה. נסביר את מסקנתו. .5הכלל הוא כי "הטפל הולך אחר העיקר" (זוסמן [4], סדר הדין האזרחי, מהדורה חמישית בעריכת ש. לוין, סעיף 46). כך למשל בתביעת שוטר לשכר עבודה, לאחר שפוטר ונטען כי פוטר שלא בדין, נקבע כי העיקר הוא הפיטורים ולא השכר (דב"ע מד/109-3, קריחלי נ' מדינת ישראל, לא פורסם; עתירה לבג"צ נדחתה: בג"צ 727/85[1]). .6החלטה של בית-משפט מחוזי שעניינה פירוק תאגיד היא החלטה ,in rem דהיינו מחייבת כלפי כולי עלמא; אין להעלות על הדעת מצב שבו יתן בית-הדין, לעניין העומד לפניו, החלטה השונה מזו שניתנה על-ידי בית-המשפט המוסמך, כך שהפירוק ומינוי המפרק יהיו כשרים לכל דבר ועניין, למעט הנושא העומד להכרעתו של בית-הדין האזורי, ביחסים בין הצדדים המתדיינים לפניו. .7שאלת הפירוק נדונה, כאמור, בבית משפט מוסמך, הוא בית-המשפט המחוזי, אשר מינה מפרק זמני, והסמיך אותו לחתום על הסכם קיבוצי. עובדי אל-על, והדיילים בכללם, נהנו במשך שנים מהזכויות שהעניק להם ההסכם הקיבוצי. אותו הסכם קיבוצי עמד לדיון בערכאות שונות, מבלי ששאלת תקפותו התעוררה כלל, מן הטעם שאיש כנראה לא חלק על כך (ראה, למשל, ע"א 540/85[2]). .8עוד ובנוסף - ההודעה על בקשת הפירוק פורסמה בשעתה כחוק, וכל מי שהיה לו עניין להסכים לבקשה או להתנגד לה, רשאי היה להתייצב לפני בית-המשפט ולהשמיע טענותיו. זאת ועוד, הזכות לפנות לבית-המשפט המוסמך נתונה לכל "מי שנפגע על-ידי מעשה או החלטה של המפרק... ובית-המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בעניין שייראה צודק" (סעיף 310(ג) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; ראה גם ע"א 85/86[3]. משלא עשו זאת הדיילים, אין להם אלא להלין על עצמם; ואם עשו, בעצמם או על-ידי נציגותם, ודעתם לא התקבלה - לבטח לא יפסוק בית-הדין לעבודה בניגוד להחלטה מוסמכת. .9נוסיף כי אף אם צודקים הדיילים, החלטת הפירוק וצו המינוי ניתנים לביטול, ואינם בטלים מעיקרם, ומשכך הדבר - בית-המשפט המוסמך לבטלם הוא בית-המשפט המחוזי, ולא בית-הדין לעבודה (השווה ע"א 183/69[4], בע' 402). .10סופו של דבר - השאלה שהועמדה להכרעה על-ידי הדיילים בבית-הדין האזורי היא האם צו הפירוק ומינוי המפרק הזמני נעשו כדין, ושאלה זו הינה שאלה עיקרית ולא נגררת לתביעה שהוגשה בבית-הדין, ומכאן שצדק בית-הדין האזורי שעה שמחק את כל הסעיפים המתייחסים לסוגיה זו. המערערים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאותיה בערעור בסך של -.000, 1ש"ח בצרוף מע"מ.חוזהביטול חוזההסכם קיבוצי