תוספת משמרות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תוספת משמרות היא חלק מהשכר הרגיל / תוספת שכר משמרות: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת פורת; תב"ע מד/788-3) שקבע כי "תוספת המשמרות" אשר שולמה למשיב משך שנות עבודתו "היוותה גמול על תנאי עבודתו הרגילים, ועל כן יש לראות בה רכיב משכרו הרגיל לעניין חישוב גמלתו". .2העובדות הבסיסיות בהליך לא היו שנויות כלל במחלוקת והן: א) המשיב (להלן - הגמלאי) עבד אצל המערערת (להלן - העיריה) משנת .1959בתפקידו האחרון, אותו מילא ב- 19שנה, שימש כמפקח על נכסי העיריה; ב) כל שנות עבודתו בפיקוח כאמור, עבד במשמרת שניה (החל משעה 14.00ועד השעה 21.00), וקיבל חוספת שכר של %20, שכונתה "תוספת משמרות". השאלה אם התוספת שולמה לו רק עבור ימי עבודה בפועל אם לאו תלובן בהמשך; ג) על תנאי עבודתם של עובדי העיריה חלות הוראות התקשי"ר (סעיף 4 לתצהיר גב' לטשובר שלא נסתר); ד) הגמלאות לעובדי העיריה משתלמות להם על-ידי העיריה, בהתאם להוראות חוק שירות המדינה [גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות), שאומץ על-ידי העיריה. .3בית-הדין האזורי שאל עצמו, ובצדק, את השאלה העומדת בלב ליבה של כל הכרעה בסוגיה אם ב"תוספת", כמשמעה בסעיף 8לחוק הגמלאות עסקינן, א שמא התשלום המכונה "תוספת משמרות" מהווה חלק מה"משכורת הרגילה" של הגמלאי. בלשון בית-הדין האזורי: "האם שולמה לו (לגמלאי - מ.ג.) תוספת המשמרות בגין עבודתו הרגילה של התובע וללא התניית תשלומה בתנאי או מצב, שאינם כלולים בעבודתו הרגילה - כי אז לא יקשה לקבוע כי בשכר רגיל עסקינן והכינוי 'תוססת' שדבק לשכר אינו משנה את מהותו. אולם אם הותנה תשלומה בתנאי או במצב החורגים משגרת העבודה הרגילה, כי אז נקל לקבוע - בדבר ההלכה הפסוקה - כי בפנינו תוספת או 'זכות נלווית' החורגת מתחום השכר הרגיל שדינו להיכלל בגמלה". .4בית-הדין האזורי הגיע כאמור למסקנה כי: "עבודה במשמרת ב' היה תנאי רגיל וקבוע לאורך עשרות שנות עבודת התובע (הגמלאי) בשירות הנתבעת. ממילא התשלום הכרוך ב'תנאי הרגיל', היה בגדר 'שכר רגיל', שהרי את 'חריגות' התנאי יש לבחון בהשוואה לעבודתו הרגילה של העובד אשר בו מדובר, ולא בהשוואה לעבודתם של עובדים אחרים". .5א) אחד מנימוקיו של בית-הדין האזורי היה כי לא שוכנע שלגמלאי לא שולמה תוספת המשמרות עבור הימים שבהם לא עבד, אך היה זכאי בהם לשכר (כגון חופשה, ומחלה). בית-הדין ביסס קביעתו זאת על תצהיר הגב' להק שהעידה לעיריה, ואשר מנתה בתצהירה 7ימים בלבד שבהם לא שולמה לגמלאי "תוספת המשמרות" בימים בהם לא עבד. נתון נוסף אשר הוביל את בית-הדין האזורי למסקנתו היה כי "תוספת זאת אף הובאה בחישוב גמול חג ושבת"; ב) העיריה טענה כי טעה בית-הדין בקביעתותיו אלה, והתעלם מראיות ברורות המובילות למסקנה הפוכה; ג) אפשרנו לבא-כוח הגמלאי להשלים טיעונים בנקודות אלה, ולעיריה להגיב עליהם; ד) לאחר עיון בטענות הצדדים, המקוריות והמשלימות, ובתיק בית-הדין האזורי, מצאנו כי בית-הדין האזורי נתפס לכלל טעות במסקנותיו אלה. אשר לתשלום התוספת בגין ימי "אי-עבודה", כנראה נעלמו ממנו דבריה של הגב' לטשובר, שאף היא העידה לעיריה, ואשר אמרה בתצהירה (סעיף 15(א)) "תוספת המשמרות קיבל התובע כנגד דיווח בכרטיס הנוכחות, לפי ימי עבודה בפועל". עדות זאת לא נסתרה, כפי שיובהר בהמשך. כן לא נסתרה עדותה של גב' להק, אשר מתצהירה ניתן להסיק כי צירפה רק 3מסמכים לתצהירה כדוגמאות גרידא, ולא כרשימה ממצה. אין לדרוש ממעביד שימציא לבית-הדין כ- 240תלושים (בגין 20שנות עבודה) של עובד, על מנת להוכיח כי לא שילם תשלום כלשהו או תוספת כל שהיא; אין זאת טענת "פרעתי", בה נטל ההוכחה כל כולו על המעביד; ה) גם בעניין חישוב הגמול עבור עבודה בשבתות ובחגים נתפס בית-הדין האזורי לכלל טעות, בהתעלמו מדברי שתי העדות אשר העידו לעיריה. כך-העדה להק: "העבודה במשמרות מזכה ב-% 20עבור כל יום עבודה בפועל במשך כל השבוע בלי שישי ושבת עבור עבודה בערב חג או יום ששי מקבלים % 100ועבור עבודה בשבתות וחגים % 75תוספת". וגב' לטשובר: "קיבל שכר רגיל + תוספת % 20עבור עבורה במשמרות שהיה בהתאם לתקשי"ר, קיבל בהתאם לימי עבודה בפועל. עבור שבתות חגים ערבי שבת וערבי חגים קיבל את התוספות המתחייבות מעבודה בימים כאלה"; ו) לעומתם אמר הגמלאי בעדותו: "כשנעדרתי מהעבודה בחופשות, איני יודע אם קיבלתי או לא בעד השעות החריגות" ובמקום אחר: "כשהייתי חולה, איני יודע אם קיבלתי עבור שעות לא רגילות" (ההדגשות הוספו). כל זאת לאחר שבתצהירו הוא אומר כי קיבל את אותה תוספת אף עבור ימי חופשה ומחלה. פטורים אנו מלהתייחס לתצהיר הגמלאי, לאור הצהרת פרקליטו דאז בבית-הדין האזורי: "בשלב זה מבקש בא-כוח התובע להתפטר מהתיק, כיוון שהתובע טוען שלא ידע עלמה חתם כשניתן לו התצהיר לחתימה"; ז) לאמור נוסיף כי התקשי"ר, שהוראותיו הוחלו כאמור על עובדי העיריה, קובע בעניינים אלה הוראות חד משמעיות: 27.622 "עובד, המועסק שלוש שעות לפחות במכסת שעות העבודה הרגילות באותו יום בתחום המשמרת השנייה, בין אם העבודה מבוצעת לסירוגין בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום עבודה ובין אם לא, זכאי - בעד שעות עבודתו החלות בתחום המשמרת השנייה, לתוספת של % 20של שכר שעה בעד אותן שעות, אם אינו נהוג ביחידה בה הוא מועסק, שבוע עבודה מקוצר עקב עבודה במשמרות". 27.624 "עובד, שהועסק במשמרת שנייה או שלישית, בלילה, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד בשעות נוספות, או בחלק מצירופים אלה, זכאי לתוספת אחת בלבד, והיא הגדולה מבין התוספות הניתנות בעד עבודה במשמרת, בלילה, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות, ביום מועד ובשעות נוספות, החלות על זמן עבודה כנ"ל"; ח) חזקה על רשות ציבורית כי היא פועלת כדין, אף בתחום של מילוי הוראות הסכמים והסדרי העבודה המחייבים, וכל הטוען אחרת - עליו הראיה. נראה לנו שהעיריה עשתה מעבר לכך - היא הוכיחה פוזיטיבית בעדויות עדיה, כי שילמה לגימלאי את תוספת המשמרות רק בגין ימים בהם עבד בפועל, וכי שעה שהיה זכאי לתוספת שבת וחג, קיבל רק את אותה תוספת, מבלי לקבל את תוספת המשמרות. לא התעלמנו מעדות הגימלאי, אך "שמא" ו"ברי" - "ברי" עדיף. .6א) ומכאן לשאלה העיקרית והיא האם לאור מסכת העובדות ניתן להשיב לשאלה אותה הציג לעצמו בית הדין האזורי, אח תשובתו של אותו בית דין, או שמא טעה במסקנתו; ב) ברור כי תשלום "תוספת המשמרת" לא שולמה לגימלאי כפיקציה, אלא כפיצוי בעד אי-הנוחות של עבודה בשעות בלתי רגילות; ג) השאלה "תוספת" מהי נדונה לא פעם בבית-דין זה, ולענייננו נביא מובאה זו: "הגדרת 'תוספת' למשכורת, שתתפוס לעניין כל החוקים לא מצינו בכל חוק. על כן אין לבית-הדין אלא ללמוד, גם לעניין זה, מהספרות המקצועית, ספרות 'משפט העבודה'. כך שונים אנו כי 'תוספות' הן סכומים המשתלמים רק בהתקיים הנחות מסוימות. התוספות מאפשרות התאמת השכר אשר לכל, לנסיבות המיוחדות של מקרה מיוחד, ועל ידי כך מהוות הן משקל שכנגד להסדר הכוללני מדי בהסכמי שכר קיבוציים. התוספות משמשות מטרות שונות: הן יכולות להינתן בעד עבודה מיוחדת - כשהמיוחד הוא בטיב או בהיקף... הן יכולות להינתן בעד קשיים מיוחדים בעבודה, עבודה במנוחה השבועית, עבודת לילה... בעד עבודה מסוכנת..., הן יכולות להינתן בהקשר לוותק בעבודה או למצב משפחתי ומספר ילדים (שכר סוציאלי)... והן יכולות להינתן כפיצוי של יוקר" (דב"ע לז/ 73[1], בע' 427). אם תוספת עבור עבודת לילה היא "תוספת" - על מה ולמה לא תיחשב תוספת עבור עבודה במשמרת שניה כ"תוספת"?; ד) אף תוספת משמרות זכתה להתייחסות בפסיקה: "המבדיל את 'תוספת המשמרות' נשוא ערעור זה מה'תוספות' הנזכרות בסעיף הקודם הוא, שאין המדובר כאן בתשלום 'גלובלי' או קבוע ובלתי משתנה, אלא בתשלום המשתלם בהתאם למספר המשמרות מכל הסוגים בהם עבד המערער במשך החודש. הגמול עבור כל סוגי המשמרות נקבע בסולם מודרג ומוסכם (ראה סעיף 2(ג) שבהליך). בתלושי המשכורת של המערער יוחדו פריט נפרד וחישוב נפרד לכל סוג וסוג של משמרת, תוך ציון מספר השעות הנוספות ועל כן היו תנודות בגובה התוספת מדי חודש בחודשו" (דב"ע לח/2-7, פד"ע ט, 387, 391). עיון בשני תלושי המשכורת היחידים שהוגשו לבית הדין (לחודשים פברואר ודצמבר 1981) וכרטיסי רישום הנוכחות מביא למסקנה כי היה רישום מדויק של ימי העבודה במשמרות, והתוספת שולמה בגינם, ובגינם בלבד. אין למצוא שוני משפטי בין עובד אשר מועסק בסבב משמרות, ואזי תוספת המשמרות אינה חלק משכרו הרגיל, לבין עמיתו המועסק תמיד במשמרת שניה. משכך הדבר - אף התוספת בגין אותה משמרת לא תיחשב כחלק מהמשכורת הרגילה; ה) לאמור נוסיף כי בתקשי"ר נקבע מפורשות (סעיף 635-27) כי תוספת המשמרות אינה נחשבת כחלק מהמשכורת לעניין חוק הגמלאות. .7המחוקק היה ער לאפשרות כי עובדים יקבלו, בנוסף למשכורתם הרגילה. אף תוספות אלה או אחרות, ולכן קבע מפורשות (סעיף 8לחוק הגימלאות) כי תוספת תובא בחשבון חישוב הגמלה רק אם תוכר שכזאת לצורך זה. אין חולק כי תוספת המשמרות לא הוכרה כ"תוספת" לעניין סעיף 8לחוק הגמלאות. .8מכל האמור עולה כי דינו של הערעור להתקבל. אין צו להוצאות.שעות עבודה ומנוחה