תוספת שכר משמרת שניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שכר משמרת שניה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על החלטת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט - רבינוביץ; תב"ע מה/43-2) למחוק על הסף את תביעת המערער להצהיר כי הוא זכאי לתוספת לשכרו הרגיל, בשיעור של % 50במקום התוספת של % 30ששולמו לו, בגין עבודה במשמרת שניה. .2העובדות בהליך זה פשוטות בתכלית: א) עובדים רבים אצל המשיבה, והמערער בכללם, עובדים בשלוש משמרות; מכוח ההסכם הקיבוצי החל על המשיבה ועל עובדיה, משתלמת לעובד במשמרת שניה תוספת של % 30לשכרו, בעוד לעובד במשמרת שלישית משתלמת תוספת של %50; ב) המערער ועובדים אחרים, עבדו פעמים רבות בשתי משמרות רצופות, השניה והשלישית. כל אימת שעבדו כאמור - שולמה להם תוספת של % 30לשכרם בגין שעות עבודתם במשמרת השניה, בעוד שבגין שעות המשמרת השלישית קיבלו תוספת של %.50 .3גרסת המערער היא כי שעה שעבד במשמרות רצופות, השניה והשלישית, נפלו כל שעות עבודתו, לרבות אלה של המשמרת השניה במסגרת שעות לילה, כמשמעות הדיבור בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951(להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה), ולכן הוא זכאי אף בגינן לתוספת של % 50לשכרו הרגיל. גרסת המשיבה היא כי תוספת המשמרות משתלמת מכוח הסכם קיבוצי, ואין ללמוד מחוק שעות עבודה ומנוחה לענייננו. .4בית-הדין האזורי קיבל את גרסת המשיבה, על-פיה דין התביעה בפריט זה להימחק על הסף, ואלה נימוקיו: - "א) תוספת המשמרות מקורה בהסכם-הקיבוצי, ואין מקורה בחוק; ב) ההסכם הקיבוצי קובע את הזכאות לתוספת מסוימת עבור כל משמרת ומשמרת; ג) הוראות החוק אינן מקנות זכות לתוספת משמרות, הן אינן עוסקות במטריה זו; ד) את הזכאות לתוספת המשמרות יש ללמד אך ורק מתוך ההסכם הקיבוצי; ה) ההסכם הקיבוצי קבע למשמרת הצהריים תוספת של % 30בלבד; ו) אין בהסכם הקיבוצי הגדרה מהי משמרת צהריים ומהי משמרת לילה, אולם אין מחלוקת בין הצדדים, מהן שעות העבודה בכל משמרת ומשמרת; ז) על-פי המוסכם בין הצדדים, משמרת צהריים היא מהשעה 13.30-21.30, ומשמרת לילה היא משעה 21.30-04.30; ח) מסקנת הדברים היא, כי על-פי אומד דעתם של הצדדים להסכם הקיבוצי, הוענקה לשעות המוסכמות כמשמרת צהריים תוספת של %30, ולשעות המוסכמות כמשמרת לילה תוספת של %50; ט) הוראות החוק אינן נוגעות כלל ועיקר לעניין הגדרת משמרת צהריים או משמרת לילה, ונושא זה כל כולו נקבע על בסיס חוזי, ללא קשר וזיקה להוראות החוק; י) המונח "עבודת לילה" בחוק, רילבנטי אך ורק לזכויות המוקנות בחוק לעובד עבודת לילה. במקרה הנוכחי הזכויות אינן נובעות מהחוק אלא מההסכם הקיבוצי; יא) הצדדים רשאים בהסכם לקבוע כל תחום שעות שהוא למשמרות השונות, לצורך קבלת תוספות שכר מיוחדות עבור משמרות אלה, ואין בחוק כל סייג היכול להגביל אותם בעניין זה; יב) השם בו קראו הצדדים למשמרת רילבנטי רק לעניין התוספת המוסכמת הנלווית לו. הייתי מרחיק לכת ואומר כי הצדדים רשאים היו לכנות את משמרת הלילה משמרת צהריים, ולא היה בכך כל התנאה על החוק, משום שהצדדים הם שקבעו חלוקה זו למשמרות, והם שקבעו מה הזכות הצמודה לכל חלק משמרת שהינו תוצאת אותה חלוקה, ואין שום דבר המגביל אותם בכך." .5בפנינו חזרו הצדדים על טענותיהם בבית-הדין האזורי. עיקר טענות המערער הן כי חוק שעות עבודה ומנוחה הוא "חוק מגן", ואין לגרוע מתנאיו, אף בהסכם קיבוצי. המונח "לילה" לא הוגדר בהסכם הקיבוצי החל, ולכן, לגרסתו "אין ללמוד ממנו דבר לאותו נושא ויש לחפש תשובה במקורות אחרים משלימים" (דב"ע לט/24- 3[1], בע' 433), ולענייננו - כך המערער - יש לחפש את התשובה בחוק. המשיבה תמכה בפסק-הדין שבערעור, תוך שהיא שמה את הדגש על כך שההגדרה שבחוק יפה אך ורק לזכויות המוענקות מתוכו, ואין ללמוד מאותה הגדרה דבר לגבי זכות מכוח הסכם קיבוצי; בטיעונו הפנה בא-כוח המשיבה לפסק-דינו של בית-דין זה בדב"ע מג/85- 3([2], בע' 25). .6בגמר הטיעון ביקש בית-הדין מהמשיבה הסבר מפורט בכתב, כיצד זה עובדים כמה מעובדיה בשתי משמרות רצופות ( 17 1/2שעות!) כהסדר של כמעט קבע, מזה כ-30 שנה. המשיבה הגישה תגובה מפורטת בעוד המערער השיב (ברשות), תוך שהוא כופר בחלק מהטענות העובדתיות שנטענו על-ידי המשיבה. מאחר שהעובדות בנושא זה לא היו במחלוקת בין בעלי הדין, ואין צורך להכריע בהן בערעור זה, לא נתייחס לסוגיה. יחד עם זאת מוצאים אנו לנכון לשלוח עותק פסק-דין זה למפקח העבודה הראשי במשרד העבודה והרווחה, על מנת שיבדוק אם סידור העבודה הנהוג אצל המשיבה עומד בדרישות החוק, ואם ימצא שלא כך הדבר - ינקט בצעדים הדרושים להביא לכך שהמשיבה, שהיא חברה ממשלתית, תקיים את החוק ככתבו, כלשונו וכרוחו. .7ומכאן לעצם הערעור. נימוקיו של בית-הדין האזורי למחיקת פריט תביעה זה מקובלים עלינו, ולכן אנו דוחים את הערעור ללא הנמקה מצידנו, וזאת מכוח תקנה 89א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשכ"ט-.1969 נוסיף ונדגיש רק אלה: א) בשורה של חוקי עבודה נקבע תחום שונה ל"לילה"; כך אנו מוצאים הגדרה אחת בחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 1); הגדרה שניה ושונה בחוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954(סעיף 2) והגדרה שלישית, שונה אף היא, בחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953(סעיף 24) ובו נקבע תחום שעות שונה לגבי "ילד" ולגבי "צעיר". מכך אתה למד כי המחוקק עצמו מצא לתחום שעות שונות, וקבע תנאים שונים ל"לילה", הכל לפי מטרתו של החוק שבו עסקינן; ב) בחוק שעות עבודה ומנוחה, בסעיף ההגדרות, נאמר מפורשות כי ההגדרות (והגדרת "לילה" בכלל זה) מתייחסות ל"חוק זה"; ג) חוק שעות עבודה ומנוחה אינו קובע כל תמורה מיוחדת עבור עבודה בלילה, כל אשר קובע אותו חוק לענייננו הוא שבעבודת לילה "לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה"; ד) ולסיום - מובאה מדב"ע לט/24- 3הנ"ל, אליו הפנה המערער, אף כי בעניין אחר: "כל הנוגע לשכר עבודה המשתלם בעד עבודה בלילה או בעד עבודה במשמרות נשאר בתחום הראוי לו - בתחום המשא ומתן הקיבוצי או החוזה האינדיבידואלי, הכל לפי העניין. באותה המידה שאין החוק מתערב בגובה השכר אשר משתלם בעד שעות במסגרת יום עבודה מירבי כקבוע בחוק, בין שהעבודה היא בשעות הבוקר, בין שהיא בשעות אחר-הצהריים ובין שהיא בערב או בלילה" (בע' 428). .8המערער ישלם למשיבה הוצאותיה בערעור בסך של 000, 1ש"ח בצרוף מע"מ.שעות עבודה ומנוחהתוספות שכר